יומיים לפני שהכנסת יצאה לפגרת בחירות בשבוע שעבר, הוריד יו"ר הקואליציה אופיר כץ מסדר יומה של המליאה את הצעת חוק הרשויות המטרופוליניות.

החוק מסדיר רפורמה שאמורה הייתה להעביר סמכויות בתחום התחבורה הציבורית ממשרד התחבורה לרשויות מקומיות, והמתין לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית, אחרי שוועדת הכלכלה כבר אישרה אותו פה אחד.

הדרג המקצועי במשרדי האוצר והתחבורה הזהיר כי הגודש בכבישים עולה למשק כ-40 מיליארד שקלים בשנה. אנשי מקצוע כינו את ביטול אישור החוק "החמצה של שעת כושר היסטורית".

החוק הוסר בלחץ המפלגות החרדיות, שהעדיפו להתקדם בבליץ החקיקה של חוקים אחרים, ביניהם חוק יסוד לימוד תורה, הוראת השעה שאסרה על מעצר עריקים חרדים והרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה.

דווקא חוק הרשויות המטרופוליניות, שנועד להיטיב עם הציבור הרחב ולא עורר מחלוקת מהותית על תוכנו, הוא זה שנפל. כעת, בשל פיזור הכנסת והבחירות הקרובות, הרפורמה נדחית למועד לא ידוע.

אוטובוס בתל אביב, פברואר 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

מה קרה לחוק הרשויות המטרופוליניות?

הרעיון להקים רשויות תחבורה מטרופוליניות בישראל נמצא על הפרק מאמצע שנות ה-90. הרפורמה נועדה להקים גופים אזוריים חדשים – בשלב הראשון בגוש דן, ירושלים וחיפה – ולתת להם סמכויות שמשרד התחבורה מרכז כיום בעצמו: תכנון מסלולי קווים, לוחות זמנים, פרסום מכרזי הפעלה וקביעת מדדי שירות.

במקום שההחלטות יתקבלו במרוכז עבור כל הארץ ממשרד אחד בירושלים, כל רשות הייתה אמורה לנהל בזמן אמת את התחבורה הציבורית בשטחה. גורמי המקצוע מעריכים שביזור הסמכויות יביא לשיפור משמעותי בתכנון התחב"ץ.

בתחילת יוני אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את הצעת החוק פה אחד לקריאה שנייה ושלישית. אלא שהאישור בוועדה לא היה הצעד האחרון במסלול. ביום רביעי שעבר, בשל לוח הזמנים העמוס לפני פיזור הכנסת, הוריד כץ את החוק מסדר היום של המליאה ומנע הצבעה סופית לפני הבחירות.

ברקע ניצבת הנחיית רבנים חרדים מובילים לח"כים בש"ס וביהדות התורה שלא לסמוך על ראש הממשלה נתניהו עד לרגע האחרון בכל הנוגע לחוקים להתרת השתמטות מצה"ל שהבטיח להם להעביר.

בשל כך, נרקם "דיל" בין נתניהו למנהיגים החרדים ברגע האחרון – להעביר בשבוע האחרון לפעילות הכנסת את חוקי ההשתמטות, לצד החוקים להחלשת היועמ"שית והתקשורת, החשובים לנתניהו.

המהלכים הללו הותירו את חוק הרשויות המטרופוליניות, שאינו חלק מה"דיל" עצמו, בתחתית סדר העדיפויות של אותו שבוע.

יו"ר הקואליציה אופיר כץ, יולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

למה חוק הרשויות המטרופוליניות הוסר בשבוע שעבר?

אתר ynet דיווח כי ח"כים חרדים לחצו על יו"ר הקואליציה, אופיר כץ, להעניק עדיפות לחוקים אחרים במסגרת ה"דיל" הקואליציוני שרקם ראש הממשלה בנימין נתניהו: פטור ממעצר למשתמטים מישיבות, חוק יסוד לימוד תורה, ביטול רפורמת הכשרות והרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה.

חוק הרשויות המטרופוליניות וחשיבותו לכלל הציבור פשוט לא היו בראש רשימת העדיפויות של הקואליציה.

בנוסף, בסיעות החרדיות נרתעים מחוק הרשויות המטרופוליניות עצמו, בשל שאלת הסמכות על קווי תחבורה ציבורית בשבת.

מאז 1991 מוסמך לאשר קווים כאלה רק משרד התחבורה. בפועל, רשויות מקומיות עוקפות את המגבלה במיזמים כמו "נעים בסופ"ש" ו"סבבוס" – עשרות קווי אוטובוס חינמיים הפועלים ברוב הרשויות המקומיות במרכז הארץ וכן בבאר שבע ובירושלים, שהעובדה שהנוסעים בהם פטורים מתשלום פוטרת אותם מרישוי כתחבורה ציבורית רשמית.

לפי דיווחים שונים, הרפורמה עשויה לאפשר לרשויות שיוגדרו כ"חילוניות" להפעיל תחבורה ציבורית בשבת בעצמן; זה, נכתב, הרקע להתנגדות החרדית.

אוטובוס שבת מבאר שבע לחוף הים באשדוד. 10 באוגוסט 2024 (צילום: עומר שרביט)

הדיווחים הללו אינם מעודכנים. סעיף בנוסח הנוכחי של הצעת החוק (77ח(ב)(2)) משאיר את הסמכות להרחבת שירות תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי (ביישובים יהודיים – שבת) בידי המפקח הארצי, ולא מעביר אותה לרשות המטרופולינית.

יעל שכטר-סיטמן, אחראית תחום תחבורה ציבורית ב"לובי 99" – ארגון שליווה מקרוב את ניסוח החוק – ציינה בריאיון לגלי צה"ל כי "לפי הצעת החוק, הרשויות המטרופוליניות לא יכולות להחליט כלום על סוגיית השבת, והסמכות בנושא נותרת כפופה למדיניות הממשלה".

שכטר-סיטמן התייחסה לרתיעה של הח"כים החרדים מהצעת החוק ואמרה: "קשה להניח שמדובר באי-הבנה, מאחר שנציגי החרדים היו מעורבים בניסוח החוק וידעו מראש שהשבת אינה על הפרק".

עם זאת, בהסתייגויות שהגישו להצבעה ח"כים מיש עתיד, העבודה וכחול לבן, הם הציעו למחוק את הסעיף הזה ולתת לרשות המטרופולינית סמכות גם בענייני השבת.

ואילו יהדות התורה דרשה ללכת בכיוון ההפוך: להוסיף איסור על רשות מטרופולינית אפילו להציע, להמליץ או לבקש להרחיב את השירות ביום המנוחה. ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) הציע אפילו איסור גורף על "רשות מטרופולינית, מועצתה, רשות מקומית או מי מטעמן" להתיר, להפעיל, לתכנן, לממן, לתת רישיון או לאשר כל שירות תחב"ץ ביום המנוחה.

ההסתייגויות הללו, משני הצדדים, נדחו בוועדה, אך הוגשו גם למליאה. הצעת החוק, עם ההסתייגויות, לא עברה במליאה, כך שאי אפשר לדעת אם ההסתייגויות היו מתקבלות (ואם כן – אלו מהן). אבל קיומן עשוי להסביר את הלחץ של המפלגות החרדיות להסרת החוק מסדר היום, לצד הלחץ שלהן לזרז חוקים אחרים, שדיון ארוך בחוק הרפורמה בתחב"ץ היה עלול להביא לדחייתם.

שר הרווחה יעקב מרגי מש"ס בכנסת, 30 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כמה עולה הגודש בכבישים למשק?

באותו יום שבו ירד החוק מסדר היום, שיגרו מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן וסגן הממונה על התקציבים באוצר עלי בינג מכתב אזהרה ליו"ר הקואליציה כץ. לדבריהם, גניזת החוק תנציח נזק של כ-40 מיליארד שקלים בשנה מהגודש בכבישים, ו"אנו נמצאים בשעת כושר היסטורית" לאישור מהלך שישפר את חיי האזרח.

הצעת החוק נכרכה גם בביטול חוק החניונים שקבע תשלום לפי דקות – כך שהסרתה מסדר היום משמרת בעקיפין גם את העלאת תעריפי החניה.

גורמים באוצר שצוטטו בוואלה העריכו כי "אישור החוק היה חוסך לכל אזרח כ-85 דקות של עמידה בפקקים בשבוע", בזכות ייעול קווי תחבורה ציבורית וירידה במספר הרכבים הפרטיים בשעות העומס.

כדוגמה מציינים באוצר את לונדון, שם הוכפל קצב הגידול במספר נוסעי התחבורה הציבורית לאחר הקמת רשות מטרופולינית.

פקקי ענק בעקבות חסימת הכניסה לירושלים על ידי מפגינים חרדים, 1 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם קואליציית ארגוני החברה האזרחית "מנתבים מחדש", הכוללת את לובי 99, פורום קהלת, תנועה ישראלית 2050, "15 דקות", התנועה לאיכות השלטון, "תחבורה בדרך שלנו" והמרכז להעצמת האזרח – שלחה מכתב דחוף לכץ.

במכתב הזהירו הארגונים כי אם החוק ייפול, "זה יהיה כישלון ציבורי חמור" – לא רק של הקואליציה, אלא של המדינה כולה. הארגונים הדגישו כי מדובר ברפורמה מקצועית שאינה שנויה במחלוקת, הנתמכת על ידי משרדי ממשלה, שלטון מקומי וארגוני חברה אזרחית מכל קצוות הקשת הפוליטית.

יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות חיים ביבס פנה במכתב לשרת התחבורה מירי רגב, ליו"ר הקואליציה אופיר כץ וליו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, ודרש להעלות את החוק לאישור סופי.

לדברי ביבס: "רפורמת הרשויות היא המענה המקצועי היחיד למשבר", ו"אין שום סיבה והצדקה ציבורית שחוק כל כך חיוני ומשמעותי לרווחת האזרחים יעוכב או ייעצר בשלב זה בשל שיקולים שאינם ענייניים".

ציר הזמן של רפורמת הרשויות המטרופוליניות

מה יהיה גורלו של חוק הרשויות המטרופוליניות עכשיו?

הכנסת התפזרה רשמית ביום שישי, והבחירות לכנסת הבאה (ה-26) נקבעו ל-27 באוקטובר. כל חקיקה שלא הושלמה בכנסת הנוכחית נופלת, ועל החוק המחודש להתחיל את מסלול האישור מחדש בכנסת הבאה.

לפי הערכות שצוטטו ב-ynet, "הסרת החוק מסדר היום עלולה לעכב אותו בשנה לפחות, גם אם ישוב לסדר היום מוקדם ככל האפשר". פרשנית TheMarker מירב ארלוזורוב כתבה: "אם הרפורמה (הרשויות המטרופוליניות, ע.נ.) תיפול סופית, האחריות לכישלון תיפול במידה רבה על שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שנמנע מלהכריע לטובתה מול לחץ קואליציוני".

חדשות 12 ציטטו גורמים בתחום התחבורה, המזהירים כי שר התחבורה הבא, מכל מפלגה שתרכיב את הממשלה הבאה, עשוי לבחור שלא לוותר מרצונו על סמכויות משרדו – בדיוק כפי שסירבו שרים קודמים. למעשה, גם בתקופתה של רגב הדרג הבכיר במשרד התנגד לביזור סמכויות ולמתן כוח לשלטון המקומי.

משה גפני ויצחק גולדקנופף במליאת הכנסת, 29 בספטמבר 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

שאלות ותשובות

מהי רשות תחבורה מטרופולינית?

גוף אזורי שמרכז סמכויות תכנון ותפעול של תחבורה ציבורית באזור עירוני שלם, במקום שמשרד התחבורה ינהל באופן ריכוזי את התחב"ץ בכל רחבי המדינה.

מה מפסיד הציבור בשל חוק הרשויות המטרופוליניות?

עשרות מיליארדים בשנה לכלל הציבור ועשרות דקות, בממוצע, של עמידה בפקקים מדי שבוע לכל אזרח.

אילו ערים אמורות להיכלל בשלב הראשון להקמת הרשויות המטרופוליניות?

לפי הצעת החוק, השלב הראשון כולל את גוש דן, ירושלים וחיפה, עם אפשרות הרחבה עתידית לבאר שבע.

האם התחבורה הציבורית בשבת עומדת להשתנות בעקבות החוק?

בנוסח הנוכחי של הצעת החוק, הרשויות המטרופוליניות אינן מוסמכות להחליט בנושא התחב"ץ בשבת בניגוד לעמדת הממשלה.

מתי צפוי חוק הרשויות המטרופוליניות לעלות שוב להצבעה?

אין מועד קבוע. החקיקה נופלת עם פיזור הכנסת, וצריכה להתחיל מחדש בכנסת הבאה שתקום אחרי הבחירות ב-27 באוקטובר. לפי הערכות שפורסמו, המשמעות היא דחייה של "שנה לפחות".

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.