מלחמות ללא הכרעה - על אשליית הניצחון המוחלט

הציבור הישראלי ממתין ל"ניצחון מוחלט", אך בפועל, כל החזיתות שנפתחו במלחמה הנוכחית נותרו ללא הכרעה ברורה. צה"ל ניצב אל מול עוצמה משותקת, הנובעת ממגבלות מדיניות ואחרות. נראה כי סבב נוסף מול איראן הוא חסר תוחלת.

מלחמות העבר אינן יכולות עוד לשמש מודל לניצחונות מכריעים; אפילו ארצות הברית, המעצמה הגדולה בעולם, לא רשמה הכרעה צבאית מובהקת מאז מלחמת העולם השנייה.

היא אמנם ניצחה בקרבות טקטיים בקוריאה ובווייטנאם, אך נסוגה בסופו של דבר. באפגניסטן ובעיראק הקיזה ארה"ב את דמה, עד שהפנימה כי דיפלומטיה – המגובה בעוצמה כלכלית, בבריתות צבאיות ובמעמד בינלאומי איתן – יעילה יותר מכוח צבאי גרידא בכפיית רצונה על אויביה.

בדומה לכך, ברית המועצות כשלה באפגניסטן מול המוג'אהדין, ובשנת 1989 נסוגה לאחר עשור ללא הישגים אסטרטגיים.

מלחמות העבר אינן יכולות עוד לשמש מודל לניצחונות מכריעים; אפילו ארצות הברית, המעצמה הגדולה בעולם, לא רשמה הכרעה צבאית מובהקת מאז מלחמת העולם השנייה, למרות ניצחונות בקרבות טקטיים

המלחמות המודרניות מתאפיינות בהתשה הדדית ובהיעדר הכרעה. ניתוח של המערכות העכשוויות על בסיס דפוסי מלחמות העבר מציג תפיסה אנכרוניסטית, הנסמכת על תבניות מחשבה בלתי מעודכנות.

המלחמות שינו את פניהן: הן נעזרות בטכנולוגיות מורכבות, בעוד שהתודעה הציבורית במערב משבשת את היכולת להשיג הכרעה צבאית. הצד ה"חלש" משכיל להשתמש בלוחמת גרילה, בטרור, במיליציות ובאידיאולוגיות דתיות טוטליות כדי לשרוד ולזכות ביתרונות אסטרטגיים.

העולם המערבי נרתע ממערכות צבאיות, ובפרט מאלו הארוכות והמתישות. גם כאשר קיימת הצדקה מוסרית להכות בכוחות הרשע, הציבור דורש מהלכים מהירים וקצרים, וניכר בו חוסר סובלנות למחיר בנפש.

מלחמה נדרשת רק אם המדינה ניצבת על פי תהום, במלחמת אין-ברירה. מנהיגים שבחרו לצאת למלחמה על פי גחמות אישיות נחלו כישלון חרוץ ושילמו מחיר כבד; רוסיה היא דוגמה בולטת לכך.

יתרה מכך, הרשתות החברתיות, התקשורת הגלובלית, גופי המשפט הבינלאומי והיכולת לתעד ולהפיץ כל אירוע למיליונים בזמן אמת, משפיעים על כל מערכה. השילוב של בינה מלאכותית ומערכות נשק מתקדמות יוצר איום של השמדה הדדית, הבולם כל אפשרות להכרעה ברורה.

העולם המערבי נרתע ממערכות צבאיות, ובפרט מאלו הארוכות והמתישות. גם כאשר קיימת הצדקה מוסרית להכות בכוחות הרשע, הציבור דורש מהלכים מהירים וקצרים, וניכר בו חוסר סובלנות למחיר בנפש

האינטרסים הגלובליים ויצירת גושי כוח מייצרים איזון המונע מלחמות "הכול בכל". חוקרים, אנשי צבא ופרשנים, הממשיכים להשתמש בלקחי העבר כדי להסביר את המציאות הנוכחית, עושים טעות טרגית – ניסיונות העבר הופכים לטעויות העתיד.

המערכות המתנהלות בחמש השנים האחרונות באוקראינה ובמזרח התיכון מחזקות את ההנחה שעוצמה צבאית מרוסנת ומונעת הכרעה. העובדה שלרוסיה יש ארסנל גרעיני עצום לא מעניקה לה יתרון בשדה הקרב הקונבנציונלי מול הנועזות האוקראינית.

באותו אופן, ארצות הברית ניצבת בפני מציאות שבה הטכנולוגיה הצבאית המתוחכמת ביותר בעולם אינה מספקת הכרעה מול אויבים שורדים. המדינאים נאלצים לנקוט ריסון, והצבאות מדשדשים. רוסיה איבדה, על פי הערכות, קרוב לחצי מיליון חיילים, אך למרות הישגים טקטיים, היא אינה מצליחה לכפות את רצונה על הצד השני.

בעולם שבו הכלכלות כרוכות זו בזו, המלחמה הופכת למורכבת ודורשת פרדיגמת מדינאות חדשה. דווקא כשתקציבי החימוש עולים והטכנולוגיה מתפתחת, המלחמות מסתיימות במבוי סתום מתסכל. עם זאת, בני האדם הם יצורים עם דחפים, וקיים חשש שתאוות הכוח תגבר על ההיגיון ותוביל מנהיגים להרפתקאות מסוכנות.

הדשדוש המערבי מחייב מנהיגות מסוג חדש. האינדיבידואליזם הקיצוני במערב, המציב את הפרט במרכז, מטפח הימנעות מנטילת סיכונים למען הכלל. מולו ניצב האסלאם הפונדמנטליסטי, השואף לכבוש את "כופרי המערב" מתוך דפוסי תרבות אחרים ואמונה ששלטון דתי יביא קץ למלחמות. המערב, לעת עתה, נותר רדום מול איום זה.

בעולם שבו הכלכלות הגלובליות כרוכות זו בזו, המלחמה הופכת למורכבת ודורשת פרדיגמת מדינאות חדשה. דווקא כשתקציבי החימוש עולים והטכנולוגיה מתפתחת, המלחמות מסתיימות במבוי סתום מתסכל

השילוב של טבע האדם, פיתוחים טכנולוגיים ותקשורת המונים מוביל את האנושות לאנרכיה ולפוטנציאל הידרדרות בלתי מבוקרת. בעולם כה בלתי יציב, הפתעה בהיסטוריה היא כמעט בלתי נמנעת. בסופו של יום, רק דיפלומטיה ודיאלוג מתמשך עשויים לייצר הסדרים שיובילו לריסון המיוחל.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.