הרשות המוניטרית הפלסטינית קיימה ביום חמישי מסיבת עיתונאים ברמאללה תחת הכותרת "נקודת השבירה: משמיעים אזעקה לפני הקריסה".
לצד בכירים מהאו"ם, מהבנק העולמי ומקרן המטבע הבינלאומית, הנהגת הרשות המוניטרית התריעה מפני החלטה שקיבלו לאחרונה שניים מהמוסדות הפיננסיים הגדולים בישראל להפסיק בהמשך השנה את קשרי הבנקאות עם בנקים פלסטיניים. צעד שכזה עלול לשים קץ לייבוא ולייצוא של סחורות אל הגדה המערבית וממנה, כך אמר גורם פלסטיני בשיחה עם זמן ישראל.
החלטותיהם של בנק דיסקונט ובנק הפועלים עלולות להוביל לקריסתה של הכלכלה הפלסטינית. עם זאת, הן נובעות בראש ובראשונה מתסכול עמוק כלפי ממשלת ישראל, אשר העמידה את המוסדות הפיננסיים הללו במצב הבלתי אפשרי הזה מלכתחילה.
דיסקונט והפועלים מצאו את עצמם בקו האש של מאמצי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לדחוק את הרשות הפלסטינית אל סף קריסה. מהלכיו של השר נועדו לקדם את שאיפתו להרחיב את השליטה הישראלית בגדה
דיסקונט והפועלים מצאו את עצמם בקו האש של מאמצי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לדחוק את הרשות הפלסטינית אל סף קריסה. מהלכיו של השר נועדו לקדם את שאיפתו להרחיב את השליטה הישראלית בגדה המערבית ולעודד "הגירה" של הפלסטינים החיים בשטח.
אחד מהצעדים הרבים שבהם נקט סמוטריץ' כדי להחליש את הרשות היה עיכוב מכוון של חתימתו על כתבי שיפוי (מסמכי חסינות). מסמכים אלה מאפשרים לבנקים הישראליים לטפל בעסקאות מול בנקים פלסטיניים – צינור חמצן שמחבר את הגדה המערבית לכלכלה העולמית.
מאז הסכמי אוסלו בשנות ה-90, הטילה ממשלת ישראל על דיסקונט והפועלים את המשימה לספק שירותי בנקאות קורספונדנטית (בנקאות מתארחת) לבנקים הפלסטיניים. מוסדות אלו אינם מחוברים למערכת התשלומים הישראלית, ועל כן אינם מסוגלים לבצע סליקה עצמאית של עסקאות בשקלים – המטבע הדומיננטי בגדה המערבית.
שירותי הבנקאות הקורספונדנטית שהעניקו דיסקונט והפועלים אפשרו לבנקים הפלסטיניים לעבד תשלומים חוצי גבולות לטובת פעילות מסחרית.
אולם שני הבנקים הישראליים מביעים זה שנים חשש כבד כי אספקת שירותים אלה עלולה לחשוף אותם לתביעות ענק בגין מעורבות לכאורה של גורמים פלסטיניים בהלבנת הון ובמימון טרור.
אולם שני הבנקים הישראליים מביעים זה שנים חשש כבד כי אספקת שירותים אלה עלולה לחשוף אותם לתביעות ענק בגין מעורבות לכאורה של גורמים פלסטיניים בהלבנת הון ובמימון טרור
כדי למזער את הסיכון, ממשלת ישראל נהגה במשך שנים לחתום על כתבי שיפוי, ובמקביל הבטיחה לבנקים כי יוקם גוף לאומי חדש שייקח על עצמו את אספקת שירותי הבנקאות הקורספונדנטית במקומם.
אותו גוף – החברה לשירותים קורספונדנטיים – הוקם אומנם ב-2019 בידי ממשלה קודמת בראשות בנימין נתניהו, אך תחילת פעילותו דורשת חקיקה מוסדרת בכנסת.
אף שהצעת חוק בנושא כבר נוסחה, ממשלות ישראל זו אחר זו גררו רגליים ונמנעו מקידומה, בעיקר בשל התפיסה שמדובר במהלך שייטיב עם הפלסטינים. כך, נדחק החוק לשוליים בצל דיונים פנים-ישראליים סוערים ומתיחויות אזוריות.
אף שהצעת חוק בנושא כבר נוסחה, ממשלות ישראל זו אחר זו גררו רגליים ונמנעו מקידומה, בעיקר בשל התפיסה שמדובר במהלך שייטיב עם הפלסטינים
"הסיכונים הולכים וגוברים"
מאז מינויו של סמוטריץ' לשר האוצר בסוף 2022, התסכול במסדרונות דיסקונט והפועלים הגיע לשיאים חדשים. השר קיצר בהדרגה את תוקפו של כל כתב שיפוי – מהתחייבות לשנה שלמה, להארכות קצובות של שבועיים בלבד בכל פעם. צעד זה יצר במערכת רמות גבוהות של אי-ודאות, שמערכות בנקאיות נרתעות מעצם טבען מלהתמודד עימן.
בעוד ממשלו של הנשיא האמריקאי הקודם ג'ו ביידן עסק בנושא בנחישות רבה יותר, יורשו בתפקיד היה איטי יותר במתיחת ביקורת על ישראל בכל הנוגע ליחסה לפלסטינים.
עם זאת, רשות פלסטינית מתפקדת ומתוקנת מהווה עדיין נדבך מרכזי בתוכניתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לייצוב רצועת עזה. בהתאם לכך, ארצות הברית מזהירה את ישראל בשקט מפני קריסת הרשות הפלסטינית, כך אמר לזמן ישראל גורם המעורה בפרטים. הגורם הוסיף כי וושינגטון העלתה לאחרונה מול ירושלים, באופן ממוקד, את סוגיית הבנקאות הקורספונדנטית.
גורם ישראלי אישר כי מוקדם יותר החודש הסכים סמוטריץ' לחתום על כתב שיפוי שיעניק הגנה משפטית לבנקים הישראליים עד סוף שנת 2026. מועד זה יפוג רק לאחר הבחירות
על רקע דברים אלו, גורם ישראלי אישר כי מוקדם יותר החודש הסכים סמוטריץ' לחתום על כתב שיפוי שיעניק הגנה משפטית לבנקים הישראליים עד סוף שנת 2026. מועד זה יפוג רק לאחר הבחירות המתוכננות להתקיים ב-27 באוקטובר, שאחריהן עשויה לאחוז במושכות ממשלה שמגלה מעט יותר אהדה כלפי הפלסטינים.
סמוטריץ' השתמש בכל אחד מכתבי השיפוי הללו כמנוף לחץ להשגת גיבוי ממשלתי נרחב להרחבת התנחלויות בגדה המערבית. אותו גורם ישראלי קשר בין חתימת כתב השיפוי האחרון לבין הודעתו של סמוטריץ' בשבוע שעבר, שלפיה הממשלה תקצה 1.3 מיליארד שקל (431 מיליון דולר) למימון הקמתן של 34 התנחלויות חדשות.
בשל סירובו העיקש של סמוטריץ' לחתום על הארכת כתב השיפוי עד השבוע האחרון, פקעה סבלנותם של בנק דיסקונט ובנק הפועלים. השניים הודיעו לעמיתיהם הפלסטינים כי יפסיקו לספק את שירותי הבנקאות הקורספונדנטית החל ב-1 בספטמבר וב-1 באוקטובר, בהתאמה.
בהסבר להחלטה, שנמסר בהודעה רשמית לזמן ישראל, ציין בנק דיסקונט כי "במשך שנים הבנק נענה לבקשות הרשויות בישראל להמשיך ולספק שירותים אלה באופן זמני, וזאת עד ליישומו של פתרון קבוע מצד המדינה – פתרון שטרם סופק עד היום".
"במשך שנים הבנק נענה לבקשות הרשויות בישראל להמשיך ולספק שירותים אלה באופן זמני, וזאת עד ליישומו של פתרון קבוע מצד המדינה – פתרון שטרם סופק עד היום"
"אנו מכירים בחשיבותה של היציבות הכלכלית וסבורים כי חיוני להעמיד פתרון יציב וקבוע. במקביל, לנוכח הסיכונים ההולכים וגוברים הכרוכים במתן השירותים הללו, ובהתחשב באחריותנו כלפי המפקידים ובעלי המניות שלנו, הבאנו את חששותינו לידיעת הרשויות הרלוונטיות. אנו עדיין מוכנים לסייע בפתרון התפעולי, בתנאי שהמדינה היא זו שתקבל על עצמה את האחריות והסיכונים הנוגעים לעניין", הוסיפו בבנק דיסקונט.
מבנק הפועלים סירבו להגיב, מעבר לאמירה כי "הנושא נמצא כעת בבחינה".
מנגד, במשרד האוצר התעקשו כי בכוונתם לשמר את הקשרים הפיננסיים בין הבנקים הישראליים לאלו המזוהים עם הרשות הפלסטינית, בהודעה שנוסחה בנימה פייסנית, החורגת באופן ברור מהרטוריקה הרגילה.
"משרד האוצר מייחס חשיבות רבה להמשך קיומם של קשרי בנקאות קורספונדנטית בין מערכת הבנקאות הישראלית לבין הבנקים ברשות הפלסטינית. הפסקת השירותים האלה עלולה להוביל להשלכות שליליות על היציבות הכלכלית באזור, ואף להגביר את הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור עקב מעבר לערוצים פיננסיים חלופיים, בלתי מפוקחים ומבוססי מזומן", נמסר בהודעה הממשלתית, שהכירה גם בחששות מפני חשיפה משפטית של דיסקונט והפועלים.
תוך רמיזה לכך שעדיין ניתן להפוך את החלטת הבנקים הישראליים לנתק את השירותים, הוסיפו במשרד האוצר כי הם מנהלים "דיונים ישירים ואינטנסיביים עם הנהלות שני המוסדות".
"מטרת הדיונים היא לבחון צעדים ממשלתיים ורגולטוריים רלוונטיים נוספים, שיאפשרו את המשך פעילות הבנקאות הקורספונדנטית באופן בטוח ואחראי, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים והכלכליים של מדינת ישראל", הדגישו באוצר.
גורם המעורה בפרטים ציין כי הבנקים הישראליים דורשים מהממשלה ערבויות לכך שהיא תעביר את החקיקה שתאפשר את תחילת פעילותה של החברה לשירותים קורספונדנטיים
גורם המעורה בפרטים ציין כי הבנקים הישראליים דורשים מהממשלה ערבויות לכך שהיא תעביר את החקיקה שתאפשר את תחילת פעילותה של החברה לשירותים קורספונדנטיים. אולם, לאור העובדה שהכנסת התפזרה לקראת הבחירות באוקטובר, נראה כי הסיכוי להעביר חוק שכזה בחודשים הקרובים הוא קלוש ביותר.
נראה כי הודעת משרד האוצר נוסחה על ידי הדרג המקצועי, גם אם סמוטריץ' ככל הנראה נדרש לאשר אותה.
במקביל, אחד מיועציו הפוליטיים של השר מיהר לפרסם הודעה נפרדת הנושאת גוון מאשים הרבה יותר כלפי הרשות הפלסטינית, בטענה כי היא מעורבת באופן פעיל בהלבנת הון ובמימון טרור.
"הדרישה שישראל תפחית את הסיכון הזה, במקום לדרוש מהרשות הפלסטינית להפסיק לעסוק בטרור ולעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים, משקפת את הצביעות והגזענות הטמונות בציפיות הנמוכות", טען עוזרו של סמוטריץ'.
"הדרישה שישראל תפחית את הסיכון הזה, במקום לדרוש מהרשות הפלסטינית להפסיק לעסוק בטרור ולעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים, משקפת את הצביעות והגזענות הטמונות בציפיות הנמוכות"
למרות זאת, הרשות הפלסטינית אכן נקטה כמה צעדים בניסיון להפיג את החששות הללו, ואף זכתה לשבחים על כך מממשל ביידן במהלך 2024.
מעבר לכך, יכולתה של הרשות הפלסטינית להוציא לפועל רפורמות נרחבות ועמוקות נפגעת אנושות כאשר נמנעים ממנה הכספים הדרושים לביצוען.
כבר יותר משנה שסמוטריץ' מעכב את העברתם של יותר מ-5 מיליארד דולר מכספי הסילוקין – כספים המהווים את חלק הארי מתקציבה של הרשות הפלסטינית.
לצד זאת, סמוטריץ' נקט צעדים נוספים שנועדו לפגוע קשות במגזר הבנקאות הפלסטיני. בעקבות כך, המערכת אינה מסוגלת לעשות שימוש במיליארדי שקלים נוספים ששוכבים כאבן שאין לה הופכין בכספות הבנקים בגדה המערבית.
סמוטריץ' נקט צעדים נוספים שנועדו לפגוע קשות במגזר הבנקאות הפלסטיני. בעקבות כך, המערכת אינה מסוגלת לעשות שימוש במיליארדי שקלים נוספים ששוכבים כאבן שאין לה הופכין בכספות הבנקים בגדה המערבית
שלילת היתרי העבודה של יותר מ-100 אלף פלסטינים על ידי ישראל, בשל החששות הביטחוניים שהתעוררו בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, כבר הביאה לזינוק חד בשיעור האבטלה בגדה המערבית, שעומד כיום על 35%.
גורם פלסטיני הודה כי הרשות מתריעה זה זמן רב מפני קריסה אפשרית, אך התעקש כי שילוב צעדי הענישה המחמירים שנקטה ישראל יצר "רמות חסרות תקדים של ייאוש".
לדברי אותו גורם, הרשות הפלסטינית מנסה בימים אלה לשנע כספים ממקור למקור ולהגיש בקשות לסיוע חירום מהקהילה הבינלאומית, במטרה לשרוד לפחות עד לאחר הבחירות בישראל באוקטובר. "אבל אם לא תקום ממשלה חדשה, אני לא יודע איך נצליח לשרוד", קונן הגורם הפלסטיני.
בתגובה שהועברה לזמן ישראל ביום חמישי, מסר דובר מטעם משרד החוץ האמריקאי כי ארצות הברית מכירה בחשיבותם של קשרי בנקאות קורספונדנטית יציבים, כחלק מיישום תוכניתו של טראמפ לרצועת עזה.
מבלי להתייחס להחלטת בנק דיסקונט ובנק הפועלים לנתק את השירותים בשבועות הקרובים, בירך הדובר על החלטתו של סמוטריץ' לחתום לבסוף על מסמך שיעניק לבנקים הגנה משפטית עד סוף השנה.
"ערעור היציבות של המגזר הבנקאי ודחיפת האוכלוסייה לעבר שימוש במזומן ובמערכות תשלום בלתי מפוקחות אחרות מהווים את האנטיתזה המוחלטת לנהלים המיטביים למאבק בהלבנת הון", ציין הדובר.
"ערעור היציבות של המגזר הבנקאי ודחיפת האוכלוסייה לעבר שימוש במזומן ובמערכות תשלום בלתי מפוקחות אחרות מהווים את האנטיתזה המוחלטת לנהלים המיטביים למאבק בהלבנת הון"
"אנו מצפים מהבנקים הפלסטיניים ומהרשות המוניטרית הפלסטינית לחוקק ולאכוף רפורמות נוקשות, שיתיישבו עם הסטנדרטים הבינלאומיים למאבק במימון בלתי חוקי, וכן עם אמצעי ההגנה שישראל החילה על השימוש במטבע שלה", נמסר בהודעה. לסיום הודגש כי וושינגטון תמשיך לתבוע מהרשות הפלסטינית דין וחשבון מלא על הרפורמות שהתחייבה ליישם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו