יוצאי החברה החרדים נתקלים בקשיים רבים

יוצאי החברה החרדית סובלים מקשיים רבים בהשתלבות בלימודים גבוהים ובשוק העבודה. העובדה הזאת אינה מבוססת על "אנקדוטות תקשורתיות" אלא על מחקרים של גופים שונים, ביניהם מרכז המידע והמחקר של הכנסת. הקשיים נובעים מחסרים בחינוך שקיבלו בהיותם חרדים.

המדינה מסייעת להם (מה שמוכיח שהם אכן במצוקה) אבל לא מספיק, ופחות מכפי שהיא מסייעת לחרדים המתגייסים לצה"ל או מנסים לרכוש השכלה גבוהה. 

מה נמצא במחקרים על מצבם של עוזבי החברה החרדית? 

למשרדי הממשלה וללמ"ס אין נתונים רשמיים על מצבם של חרדים לשעבר ועל היקף עזיבת החברה החרדית. עם זאת, מספר גופי מחקר מצאו נתונים על מספר העוזבים ועל מצבם. 

בפברואר 2024 פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך מדיניות ייעודי: "מדיניות הסיוע לצעירים חרדים לשעבר חסרי עורף משפחתי בשגרה ובחירום", שנכתב בידי ד"ר יסכה מוניקנדם-גבעון לבקשת יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים, ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים). המסמך מבוסס על תשובות רשמיות שנאספו ממשרדי ממשלה.

לפי הכתוב בו, חרדים לשעבר ללא גב משפחתי מתמודדים עם אתגרים רבים – בניית זהות אישית לצד הצורך להשלים פערים בשירות הצבאי, בתעסוקה, בהשכלה ובחברה. יש ביניהם כאלה שחיים בבדידות ועלולים להיקלע למחסור ולקשיי דיור, ולסבול מקשיים רגשיים וכלכליים.

פעילות ליוצאים בשאלה של ארגון "הלל" בתל אביב (צילום: "הלל יוצאים בשאלה")

המסמך שהוגש לוועדת הצעירים בכנסת מרכז ממצאים ממחקרים שנערכו על סמך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), וקצב היציאה השנתי מגיע ממספר מקורות עצמאיים המתכנסים לאותו טווח.

לפי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מ-2021, קצב העזיבה של המגזר החרדי עמד על כ-3,000 איש בשנה. לפי מחקר של ארגון "יוצאים לשינוי", המסייע להם שמצוטט במסמך הכנסת, ב-2022 עזבו את המגזר החרדי כ-3,500 איש, ומספר זה צפוי לעלות לכ-5,000 בשנה.

דיווח עדכני יותר בTheMarker מיוני השנה מעמיד את המספר על כ-4,000 יוצאים בשנה.

באחוזים, 12.5% מהישראלים שנולדו כחרדים בין השנים 1997 ל-2001 כבר אינם מגדירים את עצמם ככאלה – שיעור שיא במגמה שהולכת ומתחזקת מאז שנות השישים, אז עמד הנתון על 7.5% בלבד, לפי נתוני הלמ"ס שעיבד "יוצאים לשינוי".

פעילות ליוצאים לשאלה בעמותת "הלל" בירושלים (צילום: "הלל – יוצאים בשאלה")

מדוע קשה ליוצאי החברה החרדית להתפרנס?

פערי התעסוקה, השכר והעוני של יוצאי החברה החרדית מקורם בהיעדר לימודי ליבה במערכת החינוך שלהם.

כתבה ב-TheMarker תיארה את רותי דוידוב, יוצאת בת 25 ממודיעין עילית, המתמודדת בו-זמנית עם עוני והיעדר השכלה בסיסית; משה שנפלד, יו"ר "יוצאים לשינוי", התראיין לאותה כתבה והסביר כי יוצא החברה החרדית נדרש לצבור כ-36 אלף שקל מחיה לפני שהוא יכול לגשת להשלמת בגרויות.

מחקר שהוצג ב-2019 בכנס המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, מצא כי יוצאי החברה החרדית מתארים תחושת ניכור מול מערכת שירותים "שמדברת בשפה שונה"; החוקרת ד"ר רונית פנחס מזרחי הגדירה את התופעה כ"תהליך של הגירה תרבותית חברתית".

לפי דוח מבקר המדינה, 84% מהבנים במוסדות העל-יסודיים החרדיים לומדים במוסדות שאין בהם כלל לימודי ליבה. התוצאה נמדדת בבגרות: רק כ-3% מהבנים החרדים זכאים לתעודת בגרות, לעומת כ-79% בציבור היהודי הלא-חרדי.

בנק ישראל קבע כי מיעוט לימודי המתמטיקה, האנגלית והבנת הנקרא בגיל צעיר יוצר מה שהגדיר כ"הון אנושי נמוך" הפוגע בשכר ובפריון. היעדר בסיס זה חוסם בפני יוצאי החברה החרדית את הדרך למקצועות המשתלמים – הייטק, הנדסה, ראיית חשבון – עוד לפני שהם מחפשים עבודה.

יוצאי החברה החרדית במרכז של עמותת "יוצאים לשינוי" (צילום: דוברות "יוצאים לשינוי")

ב-2025 פרסם מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל – גוף המחקר המרכזי המשרת את משרד הרווחה – דוח מחקר ייעודי בשם "הגירה ללא דרכון" – צעירות וצעירים יוצאי החברה החרדית: מיפוי צרכים והמלצות לפיתוח מענים.

בחירת המונח "הגירה ללא דרכון" ממסגרת את התהליך כהגירה סוציו-תרבותית – עם הלם תרבות, פערי קודים חברתיים ושפה זרה – ולא כמעבר שגרתי.

מטפלים המתבססים על הדוח, כפי שהוסבר בכתב העת "פסיכולוגים", מתארים מצבי "קשר מותנה במסר כפול" – הורים המסכימים לביקור בתנאי שהיוצא לא יספר לבני משפחה אחרים על אורח חייו.

האם הקשיים של עוזבי החברה החרדית החמירו במלחמה?

מלחמת חרבות ברזל הוסיפה קושי למצבם של יוצאי החברה החרדית. לפי מסמך הכנסת, משרד הרווחה מדווח כי במצב מלחמה מחריף הקושי הכלכלי של צעירים חרדים לשעבר חסרי גב משפחתי, שאין להם מקורות תמיכה להיעזר בהם.

המסמך מתעד גם ממצאים מהשטח: ארגון "הלל – יוצאים בשאלה" מסר כי כ-400 צעירים – כ-10% מחבריו – דיווחו על בדידות ועל צורך בתמיכה חברתית בעקבות המלחמה.

המלחמה החריפה גם קשיים בתחומי ההשכלה והבריאות הנפשית: מצוקה כלכלית וגיוס למילואים הובילו לחשש מנשירה של חרדים לשעבר מלימודים גבוהים ומקורסים מקצועיים. במקביל, דיווחו ארגוני הסיוע על עלייה ניכרת בפניות לעזרה נפשית, חלקן על רקע טראומות עבר שהתעוררו מחדש.

חיילי צה"ל בסמוך לגבול ישראל-לבנון, 28 בנובמבר 2024 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

לפחות 15 מיוצאי החברה החרדית נהרגו במלחמה. "הלל" פנה לצה"ל והציף בפני הצבא קשיים בנהלי האבל של יוצאים בשאלה. בעקבות הפנייה, ניסח צה"ל נוהל לפיו חיילים יוצאים בשאלה חסרי גב משפחתי יתבקשו לקבוע מראש מי יחליט על מקום קבורתם ואופי הלווייתם.

עם זאת, במשרד הרווחה מציינים כי מרבית יוצאי החברה החרדית אינם צעירים בסיכון, וכי יש להם יכולת השתלבות בחברה שאליה הם מגיעים. המשרד לשוויון חברתי ניסח זאת כך: "חרדים לשעבר אינם אוכלוסייה בסיכון מובנה, אלא אוכלוסייה שעשויה להידרדר למצבי קיצון בהיעדר כלי סיוע מתאימים".

המשרד הוסיף כי חרדים לשעבר שהצליחו להשתלב עלולים להיקלע לקושי – כגון פיטורים – ואז, בהיעדר רשת תמיכה משפחתית, הם "יחוו נפילה תלולה ומצוקה קשה".

האם, וכיצד, מסייעת המדינה ליוצאים בשאלה?

ארבעה גופים ממלכתיים – משרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי, המל"ג ומשרד הביטחון – בנו מסלולי סיוע נפרדים ומתוקצבים לאוכלוסיית היוצאים מהחברה החרדית. הביטוח הלאומי פרסם קול קורא ייעודי לפיתוח מענים ליוצאי החברה החרדית.

משרד עמותת "הלל – יוצאים בשאלה" בתל אביב (צילום: עמותת "הלל – יוצאים בשאלה")

המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) מפעילה תוכניות ייעודיות לבוגרי החינוך החרדי, ובכללם יוצאים: תוכנית "זרקור" לייעוץ וליווי אקדמי, מלגות "טנא" המכסות עד 70% משכר הלימוד, ותוכנית "מארג" לליווי מעמיק. לפי מסמך הכנסת, במסגרת תוכנית "הישגים" ניתנים שירותים לכ-300 חרדים לשעבר, ובתוכנית "מארג" משתתפים כ-125 סטודנטים.

משרד הביטחון מכיר בחרדים לשעבר חסרי עורף משפחתי כחיילים בודדים, ומעניק להם תוספות שכר, פתרונות לינה ומימון השלמת 12 שנות לימוד בתום השירות.

לפי מסמך הכנסת, משרד הרווחה והביטחון החברתי מממן עבור חרדים לשעבר מערך שירותים ייעודי. המדינה מסווגת חלק מהיוצאים כאוכלוסייה בסיכון ומקצה להם מסגרות המיועדות לצעירים במצוקה, על בסיס הערכת צרכים מקצועית.

חרדים לשעבר משולבים גם בתוכנית יתד – התוכנית הלאומית לצעירים וצעירות במצבי סיכון, המאחדת 11 משרדי ממשלה.

בנוסף לסיוע הזה, מקבלים יוצאי החברה החרדית סיוע מעמותות פרטיות העוסקות בכך, ובראשן "הלל יוצאים בשאלה" ו"יוצאים לשינוי".

חומרים לעידוד חילון שחילקו פעילי ארגון "חוזרים בתבונה" בתחנת רכבת בבני ברק (צילום: ארגון "חוזרים בתבונה")

הסיוע הנדרש הזה הוא הראיה הטובה ביותר לכך שחרדים לשעבר מתקשים להתקדם ללא סיוע, או להשתלב בתוכניות סיוע קיימות.

לצד ההכרה וההטבות, המסמך מצביע גם על קשיים שהסיוע אינו נותן להם מענה. ככל הידוע, לצה"ל אין גוף המופקד על סיוע לחיילים חרדים-לשעבר המשרתים במסלולי השירות הרגילים. זאת, בניגוד למנהלת החרדים המלווה חיילים.

אין גם מכינות קדם-צבאיות ייעודיות לחרדים לשעבר, בעוד שיש מכינות ייעודיות לחיילים חרדים.

הפער קיים גם בהשכלה הגבוהה. לחרדים לשעבר אין מכינות אקדמיות ייעודיות, וכאשר הם מבקשים להתקבל למכינות הקיימות לבוגרי החינוך החרדי, הם נאלצים לעיתים "להידמות לחרדים" כדי לעמוד בתנאי הקבלה. זוהי מדיניות הגורמת, לפי מסמך הכנסת, לתחושות קשות של הסתרת זהות וחוסר קבלה עצמית.

כיום אין גוף ממשלתי המתכלל ומתכנן שירותים לכלל החרדים לשעבר, ואין החלטת ממשלה בנושא. 

שלט לעידוד חילון שתלו פעילי עמותת "חוזרים בתבונה" בבני ברק, 28 באוגוסט 2024 (צילום: עמותת "חוזרים בתבונה")

שאלות שעולות מן הנתונים

האם מחקרים מצאו כי יוצאי החברה החרדית נתקלים בקשיים?

כן. מרכז המחקר של הכנסת, מכון ברוקדייל, המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה והמל"ג תיעדו את הקשיים במסמכים רשמיים, בהתבסס על נתוני למ"ס ועל הערכות צורך מקצועיות. המצוקה של חלק מהיוצאים היא עובדה ידועה הנתמכת במחקרים, לא "אנקדוטה".

האם כל יוצאי החברה החרדית במצוקה?

לא. לפי נתוני משרד הרווחה, מרבית היוצאים אינם בסיכון ויש להם יכולת השתלבות בתעסוקה, בהשכלה, בשירות הצבאי ובחברה. המשרד לשוויון חברתי מגדיר אותם כאוכלוסייה שעשויה להידרדר בהיעדר סיוע – לא כאוכלוסייה בסיכון מובנה.

איזה סיוע מקבלים יוצאי החברה החרדית?

משרדי הממשלה וארגונים, ובראשם "הלל יוצאים בשאלה" ו"יוצאים לשינוי", מעניקים ליוצאי החברה החרדית לא מעט סיוע, כולל, בין השאר, מערך שירותים ממומן: דירות עם מעטפת פסיכו-סוציאלית לכ-30 דיירים, שני מקלטי חירום ל-36 מקומות, ליווי וטיפול לכ-400 פונים, סיוע בשכר דירה ל-320 חסרי גב משפחתי, ומלגות אקדמיות ייעודיות.

מקורות: מרכז המחקר והמידע של הכנסת – מדיניות הסיוע לצעירים חרדים לשעבר חסרי עורף משפחתי (2024); מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל – "הגירה ללא דרכון": מיפוי צרכים והמלצות לפיתוח מענים (2025); המוסד לביטוח לאומי – קול קורא לפיתוח מענים ליוצאי החברה החרדית; TheMarker – עוזבי החברה החרדית (יוני 2026); שנתון "יוצאים לשינוי", 2025 – פרק ג': תעסוקת גברים; המכון הישראלי לדמוקרטיה – מגמות ההצטרפות והעזיבה במגזר החרדי (רגב וגורדון, 2021); ynet – דוח מבקר המדינה על לימודי ליבה וזכאות לבגרות; ynet – דוח בנק ישראל על ההשכלה החסרה וההון האנושי; TheMarker – בלי כסף, בלי השכלה, בלי משפחה (2016); "וואלה חדשות" – מחקר על חיי היוצאים בשאלה ובריאותם (2019); "פסיכולוגים" – הגירה ללא דרכון: טיפול קליני ביוצאים בשאלה.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.