כשיהודה מוזס היה בן 25, תפיסת עולמו החלה להשתנות. כחבר לשעבר מהקהילת חסידות בעלז, על מוזס הוטל חרם על ידי האדמו"ר, לאחר שלטענת מוזס הוא מתח ביקורת על ההחלטה לפנות לאברכים החיים בעוני בבקשה לתרום כספים לטובת בניית בית כנסת מפואר.

"התחלתי לתהות איך ייתכן שאנשים שנחשבים לצדיקים מסוגלים לעשות דברים כל כך מזיקים", הוא אמר, כיום בן 52, בראיון טלפוני לזמן ישראל.

אותו רגע סימן את תחילת פרישתו מהעולם החרדי – בחירה משנה חיים שיותר ויותר חרדים עושים כיום, לפי מחקר מקיף שפורסם מוקדם יותר השנה על ידי עמותת "יוצאים לשינוי", המסייעת לפורשים מהחברה החרדית.

המחקר מצא כי בניגוד לדימוי הרווח, העזיבה את העולם החרדי אינה מהווה לרוב נתק מוחלט אלא תהליך מורכב שבו נשמרים לעיתים רכיבים מסוימים מהחיים הקודמים של היוצאים – החל מהאמונה הדתית ועד היחסים עם ההורים.

המחקר מצא כי בניגוד לדימוי הרווח, העזיבה את העולם החרדי אינה מהווה לרוב נתק מוחלט אלא תהליך מורכב שבו נשמרים לעיתים רכיבים מסוימים מהחיים הקודמים – החל מהאמונה ועד היחסים עם ההורים

בעת שהוטל עליו החרם, מוזס כבר היה נשוי ואב לחמישה ילדים – שכולם עזבו עמו את העולם החרדי. אף שכיום הוא מגדיר את עצמו כחילוני לחלוטין, הדרך לשם ארכה למעלה מעשרים שנה, כשאשתו ושלוש בנותיו שומרות עדיין על רמה מסוימת של דתיות. "רק לאחרונה התחלתי לנסוע בשבת", סיפר.

יהודה מוזס (צילום: באדיבות המצולם)

בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הזמינים לציבור, "יוצאים לשינוי" מצאה כי יוצאי החברה החרדית רבים שומרים על רמה כלשהי של אורח חיים דתי – אם כי פחות מחמיר. פחות מאחד מכל חמישה מגדירים את עצמם כחילונים לגמרי, לפי המחקר שפורסם בפברואר.

"מחקרים איכותניים בעבר כבר הראו כי ההחלטה לעזוב את החברה החרדית נובעת לרוב לא מאובדן אמונה, אלא מהשאיפה לאורח חיים אחר או לאיכות חיים שונה", אומרת ד"ר אדר אניסמן, ראש תחום מחקר בעמותה ואחת מכותבות הדוח.

ובכל זאת, אפילו הצעד הראשון אל מחוץ לעולם החרדי הסגור עלול להיות מטלטל. עבור מוזס – בנו של מנחם אליעזר מוזס, שכיהן כחבר כנסת מטעם יהדות התורה בשנים 2009–2019 – היציאה מהעולם החרדי הייתה כמו להיכנס ליקום אחר לגמרי. "לא ידעתי אפילו איך גוף האדם פועל – האמנתי שתפילה לבדה מספיקה כדי להחלים ממחלה", הוא נזכר.

עבור מוזס, היציאה מהעולם החרדי הייתה כמו להיכנס ליקום אחר לגמרי. "לא ידעתי אפילו איך גוף האדם פועל – האמנתי שתפילה לבדה מספיקה כדי להחלים ממחלה", הוא נזכר

מגמה ברורה

לדברי אניסמן, רוב העוזבים את העולם החרדי עושים זאת עד גיל 25 – מה שמאפשר לזהות מגמות לפי קבוצות גיל.

בהסתמך על סקרי הלמ"ס שנערכו בקרב מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה הישראלית, החוקרים קבעו כי 12.5% מהישראלים שנולדו בין השנים 1997 ל-2001 וגדלו בבתים חרדיים כבר אינם מגדירים את עצמם חרדים – הנתון הגבוה ביותר בעשורים האחרונים.

השיעור הולך ופוחת בקרב קבוצות גיל מבוגרות יותר: 11.3% מבין ילידי 1992–1996, 10.3% בקרב ילידי 1987–1991, ו-8.9% בקרב ילידי 1982–1986 אינם מגדירים את עצמם עוד כחרדים. בקרב ילידי השנים המוקדמות יותר – החל משנות ה-60 – הנתון יורד לכ-7.5%.

"למרות שקשה לדייק במספרים, אנחנו בהחלט רואים מגמת עלייה", אומרת אניסמן. לדברי החוקרת, הנתונים משקפים שינוי רחב יותר שהחל בשנות ה-70, אז הפכה החברה החרדית לסגורה יותר ויותר.

חרדים מנסים לשכנע בני נוער לשפר את דרכיהם, אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

"בשנים הראשונות של מדינת ישראל, העולם החרדי היה פתוח יותר, וראינו גל משמעותי של אנשים שבחרו לעזוב", מסבירה אניסמן. כ-13% מבין ילידי 1957–1961 שגדלו בבתים חרדיים כבר אינם מגדירים את עצמם ככאלה, ובקרב הדורות שלפניהם שיעורי העזיבה היו אף גבוהים יותר.

"מאז שנות ה-70, הקהילה הפכה סגורה יותר. העזיבה נעשתה קשה יותר, וכפועל יוצא – פחות אנשים עזבו. אבל לא קיימת דמות אחת אחידה של עוזב או עוזבת את החברה החרדית", אניסמן אמרה לזמן ישראל בשיחת טלפון.

"אנשים נוטים להניח שמי שיצא מהעולם החרדי פשוט לא הצליח להשתלב, אבל יש גם כאלה שבאו מהישיבות ומהסמינרים הכי נחשבים. הנתונים משקפים את הגיוון הזה, במיוחד במגוון הבחירות שאנשים עושים לאחר מכן".

"אנשים נוטים להניח שמי שיצא מהעולם החרדי פשוט לא הצליח להשתלב, אבל יש גם כאלה שבאו מהישיבות ומהסמינרים הכי נחשבים. הנתונים משקפים את הגיוון הזה, במיוחד במגוון הבחירות שעושים לאחר מכן"

מוזס, שעזב את העולם החרדי שבו מערכת החינוך מתמקדת בלימודי קודש בלבד, העיד כי שקע בלימודים אקדמיים במגוון תחומים – מפילוסופיה ועד אסטרופיזיקה. אף שהפערים בהשכלתו מנעו ממנו להשלים תואר רשמי, הוא הפך בסופו של דבר למנהל חשבונות.

רשת תמיכה במעבר

"יוצאים לשינוי" הוקמה בשנת 2012 על ידי יוצאים מהחברה החרדית. העמותה מסייעת מדי שנה לכ-1,500 יוצאים, באמצעות ליווי פרטני ותוכניות קהילתיות. היא גם פעילה במחקר ובקידום מדיניות שמטרתם לקדם את שילובם של יוצאים מהחברה החרדית בחברה הכללית.

פעילות של יוצאי החברה החרדית במרכז של עמותת "יוצאים לשינוי" (צילום: דוברות "יוצאים לשינוי")

מחקר שנערך בשנת 2020 על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה – שגם הוא הצביע על גידול במספר העוזבים את החברה החרדית – העריך כי נכון לשנת 2017 חיו בישראל כ-53,400 יוצאים חרדים בגילים 64–20.

לפי מחקר שפרסם המכון בשנה שעברה, בישראל חיים כיום מעל 1.3 מיליון יהודים חרדים – כ-14% מהאוכלוסייה. שיעור זה צפוי לעלות עם הזמן בשל שיעורי הילודה הגבוהים בחברה החרדית, מה שאומר שאם המגמות הנוכחיות יימשכו, יוצאים מהעולם החרדי יהפכו לקבוצה הולכת וגדלה באוכלוסייה הישראלית.

למאגרי הנתונים של מפקד האוכלוסין בישראל אין סימון ישיר של יוצאים מהעולם החרדי, ולכן בעמותת "יוצאים לשינוי" נדרשו לאסוף ולנתח כמה מקורות ציבוריים נפרדים שנאספו על ידי הלמ"ס לצורך הרכבת הדוח

למאגרי הנתונים של מפקד האוכלוסין בישראל אין סימון ישיר של יוצאים מהעולם החרדי, ולכן בעמותת "יוצאים לשינוי" נדרשו לאסוף ולנתח כמה מקורות ציבוריים נפרדים שנאספו על ידי הלמ"ס לצורך הרכבת הדוח.

המקור המרכזי היה הסקר החברתי של הלמ"ס, הסוקר מדגם מייצג של ישראלים בגילים 64–20 במגוון נושאים – החל ממעמד משפחתי, דרך השכלה ותעסוקה, ועד רמת חיים, בריאות ועוד.

בשנים 2012–2007, ושוב משנת 2017 ואילך, נשאלו משתתפי הסקר מה רמת הדתיות שלהם כיום, ומה הייתה רמת הדתיות בבית שבו חיו בגיל 15. כך יכלו החוקרים לזהות משתתפים שרמת הדתיות שלהם כבר אינה משקפת את הרקע החרדי שממנו באו.

צעירים חרדים בשולי הפגנה נגד גיוסם לצה"ל, ארכיון, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

בנוסף, "יוצאים לשינוי" ניתחו נתונים מתוך סקר כוח האדם של הלמ"ס לשנים 2020–2023, שבו נשאלו גברים על מוסדות החינוך שבהם למדו ועל זהותם הדתית כיום. גברים יוצאי החברה החרדית זוהו על בסיס אלה שהצהירו שלמדו בישיבות חרדיות אך אינם מזדהים עוד כחלק מהחברה החרדית (הסקר לא כלל שאלות על מוסדות חינוך שניתן היה בעזרתן לזהות נשים יוצאות).

כמו כן, באפריל 2024 ערכה העמותה סקר משלה בקרב 1,206 יוצאות ויוצאים שהגדירו את עצמם כחרדים לשעבר.

"הדוח נעשה ברמה גבוהה מאוד, תוך שימוש במקורות אמינים רבים והצלבתם", אומרת לאה בלוי, דוקטורנטית באוניברסיטה העברית בירושלים.

בלוי, שלא הייתה מעורבת בעריכת הסקר, חוקרת את החברה החרדית בבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית. "אנחנו רואים שבמרבית המקרים, התוצאות עקביות בין המקורות – וזה תמיד סימן לכך שהן אמינות", היא מוסיפה.

החוקרים מצאו כי שני שלישים מהיוצאות והיוצאים מהעולם החרדי עדיין מגדירים את עצמם דתיים (46%) או מסורתיים-דתיים (20%), ופחות מאחד מכל חמישה (18%) מגדירים את עצמם כחילונים

אורח חיים, לא אמונה

החוקרים מצאו כי שני שלישים מהיוצאות והיוצאים מהעולם החרדי עדיין מגדירים את עצמם דתיים (46%) או מסורתיים-דתיים (20%), ופחות מאחד מכל חמישה (18%) מגדירים את עצמם כחילונים. 16% נוספים הגדירו את עצמם כמסורתיים שאינם דתיים במיוחד.

ד"ר אדר אניסמן (צילום: באדיבות המצולמת)

"אם נבין שרוב האנשים עוזבים בגילים 25–17, נוכל להבין שמדובר בתקופה שבה יש רצון לחיפוש עצמי ולעיתים גם למרד במערכת", אומרת אניסמן. "עבור חלק מהאנשים, האמונה משחקת תפקיד, אבל לא עבור כולם. אנחנו רואים בבירור שהעזיבה את העולם החרדי היא תופעה סוציולוגית הרבה יותר מאשר דתית".

עוד מצאו החוקרים כי רבים מהעוזבים את החברה החרדית שומרים על קשר עם בני משפחתם – נתון הסותר את הדימוי הנפוץ לפיו הצעד הזה מוביל לניתוק ולקרע עם ההורים. "המציאות לרוב שונה לגמרי", אומרת אניסמן. "במקרים רבים הקשר נשמר – ולעיתים אף נותר חזק וחם".

על פי הנתונים, 49% מהיוצאות והיוצאים הרווקים דיווחו על שביעות רצון גבוהה מאוד מהקשר עם משפחתם, ו-39% נוספים דיווחו על רמת שביעות רצון בינונית. בקרב הנשואים והנשואות, שיעור שביעות הרצון הגבוהה הגיע ל-61%, אך הדוח ציין כי ייתכן שחלק מהם התייחסו בתשובתם דווקא למשפחה שהקימו – ולא לזו שממנה באו.

למרות התמונה המעודדת, מדובר בשיעורים נמוכים מאלו שדיווחו על שביעות רצון גבוהה מהקשר עם המשפחה בכלל האוכלוסייה – 64.5% – לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2019.

למרות התמונה המעודדת, מדובר בשיעורים נמוכים מאלו שדיווחו על שביעות רצון גבוהה מהקשר עם המשפחה בכלל האוכלוסייה – 64.5% – לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2019

בסקר עצמאי שערכה "יוצאים לשינוי", נמצא כי בקרב מי שיצאו מהקהילה החרדית במהלך השנתיים האחרונות, 36% דיווחו על רמת קשר גבוהה ו-26% על רמת קשר בינונית. בקרב מי שחלפו עשר שנים מאז עזיבתם – הנתונים עלו ל-40% ו-28%, בהתאמה. רק 10% מהמשיבים דיווחו על ניתוק מוחלט מהוריהם. מוזס, למשל, סיפר כי שמר על קשר טלפוני לסירוגין עם הוריו.

עם זאת, לדברי אניסמן, רבים מהיוצאים מהחברה החרדית מגלים כי העזיבה מותירה אותם חסרי עוגן כלכלי – ללא תמיכה מהמשפחה שמתנגדת לאורח חייהם החדש, וללא הכישורים הדרושים להשתלבות בשוק העבודה.

יוצאי החברה החרדית במרכז של עמותת "יוצאים לשינוי" (צילום: דוברות "יוצאים לשינוי")

"הנתונים מראים בבירור שבלי סיוע כלכלי, יוצאים מהעולם החרדי עלולים להיקלע למצב של נוער בסיכון", אומרת אניסמן. "הם נכנסים לחברה הכללית בלי להכיר את הכללים החברתיים שלה, בלי מיומנויות שמאפשרות תעסוקה יציבה או גישה להשכלה גבוהה. הם עלולים להיקלע בקלות למשבר – פשוט כי אין להם כלים להתקיים".

"הם נכנסים לחברה הכללית בלי להכיר את הכללים החברתיים שלה, בלי מיומנויות שמאפשרות תעסוקה יציבה או גישה להשכלה גבוהה. הם עלולים להיקלע בקלות למשבר – פשוט כי אין להם כלים להתקיים"

לפי הסקר, רק 54% מהיוצאים החרדים דיווחו על שביעות רצון מהמצב הכלכלי שלהם – לעומת 73% מהחרדים ו-65% מהיהודים הלא-חרדים.

בקרב יוצאי החברה החרדית בגילים 20–29, שיעור אלה שדיווחו שהם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות היה נמוך ב-12 נקודות אחוז לעומת בני גילם הלא-חרדים. בקרב קבוצות גיל מבוגרות יותר, הפערים היו קטנים יותר.

עוד מצא המחקר כי 58% מהגברים שיצאו מהחברה החרדית עוסקים בעבודות שאינן דורשות מיומנות רשמית – לעומת 33% מהחרדים ו-35% מהלא-חרדים. מומחים מייחסים את הפער הזה למערכת החינוך החרדית, שאינה כוללת הוראה של מקצועות ליבה כמו אנגלית ומתמטיקה.

עמותות כמו "יוצאים לשינוי" טוענות כי הן ממלאות תפקיד חיוני בכך שהן מספקות תמיכה ועוזרות לשלב יוצאות ויוצאים מהעולם החרדי בשוק העבודה. "כשהם מקבלים את התמיכה הנכונה בשנים הקריטיות הראשונות, הם לרוב משתלבים בהצלחה בחברה הישראלית. בלעדיה – הפערים נוטים להישאר", אומרת אניסמן.

משרד עמותת "הלל – יוצאים בשאלה" בתל אביב (צילום: עמותת "הלל – יוצאים בשאלה")

מוזס, שמתנדב כיום בארגון "הלל" – עמותה נוספת התומכת ביוצאים מהעולם החרדי – סבור שגם המדינה צריכה להתגייס ולספק עזרה. "אני חושב שלפחות צריך לעזור להם ללמוד את כל מה שלא לימדו אותם בילדות", אמר.

היום שאחרי 7 באוקטובר

השירות הצבאי נתפס גם הוא כגורם משמעותי להשתלבות חברתית. בעוד מרבית החרדים נמנעים מגיוס, 58% מהיוצאים מהחברה החרדית מתגייסים לצה"ל או לשירות לאומי, לפי הדוח.

לפי סקר שערכה "יוצאים לשינוי" בשנת 2024, בקרב המתגייסים לאחר עזיבת החברה החרדית, כ-40% שובצו במסלולים ייעודיים לחרדים. אניסמן מסבירה כי ייתכן שהסיבה לכך היא גיל המתגייסים – שכן מסלולים חרדיים רבים פתוחים לבני גיל מבוגר יותר ומציעים גם הכשרות מקצועיות במהלך השירות.

מוזס סיפר כי ניסה להתגייס לאחר שעזב את העולם החרדי, אך הצבא דחה אותו כי כבר היו לו חמישה ילדים. "לפחות נתתי לילדים שלי את החינוך הנכון", אמר – והוסיף ששני בניו, חילוניים כמוהו, הם קצינים בצה"ל.

מוזס סיפר כי ניסה להתגייס לאחר שעזב את העולם החרדי, אך הצבא דחה אותו כי כבר היו לו חמישה ילדים. "לפחות נתתי לילדים שלי את החינוך הנכון", אמר – והוסיף ששני בניו, חילוניים כמוהו, הם קצינים בצה"ל

לפי סקר כוח אדם של הלמ"ס לשנת 2023, שכלל נתונים משלושת החודשים האחרונים של השנה, 7.7% מהגברים שיצאו מהעולם החרדי דיווחו כי החסירו ימי עבודה עקב שירות מילואים – לעומת 13.4% מהיהודים הלא-חרדים ופחות מ-1% מהגברים החרדים.

מתגייסים חרדים ראשונים לחטיבה החרדית החדשה בצה"ל ביום גיוסם בבקו"ם, 5 בינואר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

עם זאת, הנתונים בדוח של יוצאים לשינוי נאספו לפני מתקפת 7 באוקטובר 2023. אניסמן אומרת כי עדיין מוקדם לקבוע אם מתקפת חמאס השפיעה על מספר העוזבים את החברה החרדית.

לפי הנתונים הרשמיים, מרבית הגברים החרדים עדיין מסרבים לגיוס חובה. המנהיגות החרדית טוענת כי השירות הצבאי הוא אחד הגורמים המרכזיים להתרחקות של בני הקהילה החרדית מהדת.

"בצורה אנקדוטלית, שמעתי מלא מעט אנשים שאמרו שהם היו בתהליכי חיפוש – ואחרי 7 באוקטובר הם הרגישו קריאה ברורה להתגייס", סיפרה. "אבל עדיין מוקדם מדי בשביל נתונים".

"בצורה אנקדוטלית, שמעתי מלא מעט אנשים שאמרו שהם היו בתהליכי חיפוש – ואחרי 7 באוקטובר הם הרגישו קריאה ברורה להתגייס", סיפרה. "אבל עדיין מוקדם מדי בשביל נתונים"

לדברי בלוי, שחוקרת גם היא את השפעת המלחמה על החברה החרדית, מגזרים שונים בתוך העולם החרדי הגיבו בדרכים שונות למלחמה.

"אחרי 7 באוקטובר, רמת ההזדהות עם החברה הישראלית עלתה בצורה חדה, אבל כשלושה חודשים לאחר תחילת המלחמה – כשהגיוס של חרדים הפך לנושא מרכזי בשיח הציבורי – הדברים התחילו להשתנות", היא אומרת. "בעוד החרדים המודרניים המשיכו להרגיש חלק מהחברה הכללית, רמת ההזדהות בקרב החרדים השמרנים ירדה באופן משמעותי".

לאה בלוי (צילום: מאיר אדרי)

בלוי מציינת כי אחד הממצאים המעניינים ביותר בדוח של "יוצאים לשינוי" היה הפער בין רמות הדיכאון והבדידות שזוהו בסקרי הלמ"ס לבין אלו שעלו בסקר העצמאי של העמותה.

לפי הלמ"ס, 25% מהיוצאים חוו בדידות ו-29% דיכאון – שיעורים הדומים לאלו שבחברה הלא-חרדית. לעומת זאת, בסקר של "יוצאים לשינוי" דווח על שיעורי בדידות של 75% ודיכאון של 66%. הדוח עצמו מציין כי ייתכן שמקור הפער הוא בהרכב המדגם – ושאינו משקף בהכרח את הממוצע הכללי באוכלוסייה.

בלוי, עם זאת, מציעה הסבר אחר: "מהמחקר שלי עולה שחרדים נוטים פחות לשתף בקשיים האישיים שלהם מול הלמ"ס – לעומת מה שאנחנו מקבלים בסקרים שאנחנו עורכים בעצמנו. הפער שנמצא בדוח של 'יוצאים לשינוי' עשוי לנבוע מאותה מגמה".