לפני כשבועיים אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית – כלומר, סופית – את חוק התקשורת – שידורים, שיזם שר התקשורת שלמה קרעי, ברוב של 53 תומכים מול 48 מתנגדים. השר הציג את החוק כ"רפורמה שתפתח את שוק התקשורת לתחרות ותשבור את שליטתם של הגופים הגדולים", כביכול.

אבל כל הראיות מצביעות על כיוון הפוך: הפער בתקציבי הפרסום הממשלתי חושף הקצאה פוליטית של כסף ציבורי; רשות האסדרה ומכוני מחקר עצמאיים קבעו שהחוק יגביר עוד יותר את הריכוזיות; המנגנון שבחר המחוקק מסיר את החסם שנועד למנוע ריכוז בעלות בידי מעטים; הנהנים הם אילי תקשורת קיימים.

מי המרוויחים מחוק התקשורת של קרעי?

ביטול המגבלה על בעלות צולבת בתקשורת מופיע בחוק השידורים כ"שינוי הגדרה טכני", לכאורה. כיום ערוץ מוגדר כ"בעל רישיון זעיר" – ונהנה מפטור מחובות רגולטוריות, ובהן הקמת חברת חדשות בהפרדה מבנית – אם הכנסותיו אינן עולות על 80 מיליון שקל בשנה. ההגדרה נועדה להעניק הגנת ינוקא לערוצים חדשים וקטנים.

החוק מעלה את הסף להגדרה כ"ערוץ קטן" להכנסות של עד שני מיליארד שקל בשנה – פי 25 מהרף הקיים.

אריאל כהנא מדווח מכנף ציון בתוכנית "7 שרון גל" בערוץ i24NEWS, פברואר 2026 (צילום: i24NEWS, צילום מסך)

כך, הסף שנועד להגן על ערוץ חדש הפך לפטור שחל כמעט על כל השוק. ברף של שני מיליארד שקל נכנסים להגדרת "רישיון זעיר" גם "קשת" ו"רשת" – הערוצים בעלי ההכנסות הגבוהות בשוק – ואיתם נופלות שתי המגבלות שההגדרה פוטרת מהן: חובת ההפרדה המבנית בין הבעלים לחברת החדשות, והמגבלה על בעלות צולבת. פרשן התקשורת של "כלכליסט", עומר כביר, כתב כי המשמעות היא ש"בעלי הון יוכלו לבנות אימפריות תקשורת".

סף הרישיון הזעיר משחרר דווקא את הערוצים הגדולים מחובות שחלות עליהם היום. ערוץ 14, שהכנסותיו קטנות בהרבה, אינו נמנה עימם.

ואף על פי כן, ערוץ 14 הוא המרוויח העיקרי מהרפורמה כולה – בשל הטבות נפרדות שנתפרו למידותיו, ובראשן רף הפטור מהעברת תכנים.

הכלי שנבחר אינו הרחבת התחרות אלא הרחבת הפטור: הוא משחרר את ערוצי התקשורת הגדולים מהמגבלות שנועדו לרסן אותם, ומחריג את הערוצים הקטנים, המקורבים לשלטון, מהחובות שנועדו להגביל אותם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בתוכנית "הפטריוטים" של ערוץ 14, 30 ביוני 2026 (צילום: צילום מסך, ערוץ 14)

לפני אישור החוק החדש כללה הרגולציה על התקשורת הגבלות מחמירות: בעל עיתון או חברת תשתיות לא יכול היה להחזיק בערוץ חדשות. הנהנה המובהק מהסרת המגבלות, לפי דיווחים בתקשורת הכלכלית, הוא איש העסקים פטריק דרהי, בעל השליטה בערוצים HOT ו-i24NEWS ובאתרים "סרוגים" ו"כיכר השבת".

גם ערוץ i24NEWS של דרהי הצטרף כמשיב לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החוק, וטען, בין השאר, שהחוק נועד "להנמיך את חסמי הכניסה לשחקנים חדשים וצעירים, ועל ידי כך להגביר את התחרות בשוק באופן שייטיב עם הצרכן ויביא לגיוון רב יותר בתכנים הטלוויזיוניים המוצעים לציבור".

מדובר בהטבה כספית ניכרת. נוסחים קודמים של החוק חייבו ערוץ שהוגדר כ"ספק בעל חשיבות מסחרית" להעביר את תכניו לספקיות הטלוויזיה בלא תמורה נוספת, כשרף ההכנסות להגדרה נותר פתוח לקביעת המועצה.

ואילו בנוסח שאושר נקבע הרף על הכנסה שנתית של יותר מ-600 מיליון שקל – רף שלפי הערכות כולל את "קשת" ואת "רשת", אך לא את i24 ולא את ערוץ 14. שני הערוצים המזוהים כתומכי ממשלה הם היחידים שיצאו מתחולת החובה, בהטבה ש"כלכליסט" מעריך בעשרות מיליוני שקלים.

לוח הזמנים של השינוי מעורר שאלות אף הוא: לפי פרסום בכלכליסט, הנוסח המעודכן שקבע את הרף הוצג יממה לאחר שקרעי התארח לריאיון בערוץ 14.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לצד עורך דינו עמית חדד והשרים עידית סילמן ושלמה קרעי בבית המשפט, 15 באוקטובר 2025 (צילום: ראובן קסטרו/פול)

מה קבעו בדיקות ומחקרים על השפעת חוק השידורים?

רשות האסדרה – הגוף הממשלתי המופקד על איכות הרגולציה בישראל – קבעה בחוות דעתה על חוק התקשורת כי לא הוצגו נתונים המבססים שהסרתו של איסור הבעלות הצולבת תוביל להגדלת התחרות במשק.

עוד נקבע בחוות הדעת כי בניגוד לטענת מציעי החוק, לא הוצג ביסוס לטענה שהמהלך יגביר את ההגנה על מהימנות החדשות.

לפי מסמך עמדה שהוגש לוועדת הכנסת בידי האגודה לזכויות האזרח, והתבסס על המסמך של רשות האסדרה, התוצאה, למעשה, תביא למצב הפוגע בצידוק המרכזי של החוק. מדובר במהלך שיגביר עוד יותר את הריכוזיות ויחזק את שליטתם של מספר מועט של בעלי הון בשוק התקשורת הישראלי.

המכון הישראלי לדמוקרטיה, התומך בעצם הצורך בעדכון הרגולציה על התקשורת, הגיע למסקנה דומה. לפי המכון, "בהיעדר מנגנונים שימנעו השפעות חיצוניות של בעלי הון וכללים שימנעו בעלות צולבת, ובעולם שבו ענקיות הדיגיטל שואבות אליהן את רוב תקציבי הפרסום, התוצאה עלולה להיות דווקא ריכוזיות והקטנה של מספר המתחרים".

בנימין נתניהו בכנס של ערוץ 14 בירושלים, 23 באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מכון לואיס ברנדייס קושר את הריכוזיות בתקשורת לריכוזיות בכלל המשק הישראלי. בהערותיהם לחוק כתבו החוקרים עידו באום ואיל שורק, כי בישראל מתקיימת תופעה חריגה של החזקה צולבת בין חברות מדיה לחברות בעלות אינטרסים כלכליים אחרים – למשל האחזקה של משפחת ורטהיים במונופול מזון ובבנק לצד ערוץ תקשורת. השוק, לפי המכון, נשלט בידי מספר מצומצם של משפחות וקבוצות קונגלומרטיות – ריכוזיות על-ענפית שמסכלת את התחרות.

לפי המכתב, שהוגש ליועצת המשפטית לממשלה ולרשות התחרות, ופורסם באתר "העין השביעית": "המחוקק קבע את האיסור כדי להבטיח גיוון ותחרות מרביים; החוק מתיר החזקה צולבת בשוק שכבר סובל מריכוזיות על-ענפית חריגה, ומסיר את המגבלה שנועדה מלכתחילה למנוע בדיוק את המצב המדובר".

מה מלמדת השקת ערוץ 16 על חוק השידורים של קרעי?

הטענה שחוק השידורים פותח את השוק לגופים קטנים חדשים לא מתיישבת עם המציאות. בישראל יש כשמונה מיליון דוברי עברית. בשוק המקומי המצומצם פועלים כבר חמישה ערוצי חדשות ותיקים – "קשת 12", "רשת 13", כאן 11, i24NEWS וערוץ 14. עיקר תקציבי הפרסום נשאבים אל ענקיות הדיגיטל. הסרת מגבלות בתנאים כאלה רק מגדילה את מרחב הפעולה של מי שכבר מחזיק בתשתית, בהון ובנכסים.

ואף על פי כן נכנס לשוק שחקן חדש – עוד לפני אישור חוק השידורים. ערוץ 16 עלה לשידורי השקה רכה בסוף יוני, ומשדר מהדורת חדשות יומית בהגשת יעקב אילון. כלומר, הכניסה שלו לשוק התרחשה במסגרת הכללים שהחוק בא לבטל. אם מגבלות הבעלות הצולבת וההפרדה המבנית היו חסם הכניסה שהחוק נועד להסיר, ערוץ 16 לא היה יכול לעלות לאוויר.

בנימין נתניהו על הכספים הקואליציוניים (צילום: צילום מסך מערוץ 12)

זהות בעלי ערוץ 16 מחדדת את הנקודה מכיוון שני. לפי העין השביעית, הבעלים אינו יזם תקשורת, אלא הקבלן האשדודי יצחק (איציק) חדד, בעל חברת "יחוד" המחזיקה בקבוצת "יחד הבונים" ויו"ר ארגון הקבלנים של אשדוד והשפלה. מנהל ההקמה הוא המפיק רם לנדס, ומנכ"ל הערוץ הוא איתי וולמן, שניהל בעבר את ערוץ 14. זהו בדיוק הדפוס שמכון ברנדייס מתאר: בעל הון מענף אחר שמוסיף לאחזקותיו נכס תקשורת עם מהדורת חדשות.

יצחק חדד נעצר ב-2012 בחשד למעורבות בעסקת שוחד בעיריית אשדוד. הפרקליטות חזרה בה מסעיף השוחד בכתב האישום מחמת קשיים ראייתיים, וב-2017 נחתם עימו הסדר טיעון על בסיס כתב אישום מרוכך. חדד הורשע בסיוע להפרת אמונים ובעבירת מס, ונגזרו עליו חצי שנת מאסר בעבודות שירות, שנת מאסר על תנאי וקנס של 2.05 מיליון שקל.

שני הפוליטיקאים המקומיים שהיו מעורבים בפרשה – עמרם כנפו מש"ס ויצחק דרי מהליכוד – הורשעו בעבר, לפי פרסומים, בלקיחת שוחד.

נקודה שלישית נוגעת לפיקוח. בהודעה לעיתונות מטעם ערוץ 16 לא צוין אם מדובר בערוץ שידור הכפוף לפיקוח הרשות השנייה או במיזם מקוון בלבד. יועץ התקשורת של הערוץ סירב להשיב על השאלה הזאת ש"העין השביעית" הציג בפניו.

השקת ערוץ 16 ממחישה את הבעיות בחוק השידורים: הכניסה שלו לשוק התאפשרה בלי החוק ומעמידה בסימן שאלה את נחיצות החוק; בעליו הוא בעל הון מענף אחר, כך שהערוץ מגדיל את הבעלות הצולבת; והפיקוח עליו מעורפל.

כרזת בחירות של הליכוד המציגה את העיתונאים רביב דרוקר, גיא פלג, אמנון אברמוביץ ובן כספית, עם הכיתוב: "הם לא יחליטו, אתם תחליט", ינואר 2019 (צילום: טוויטר)

מה שינתה הממשלה בתקציבי הפרסום הממשלתיים?

הממשלה היוצאת, בראשות בנימין נתניהו, ביצעה שינויים בתקציבי הפרסום הממשלתיים, לטובת ערוצים התומכים בה.

לפי נתוני לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) שפורסמו ב"עין השביעית" ובאתר "שקוף" אחרי שקיבלו אותם בבקשת חופש מידע, התקציבים שהזרימו לערוץ 14 עשרה משרדי ממשלה הנשלטים בידי הליכוד צמחו ב-532% (יותר מפי שישה) בהשוואה ל-2022, השנה שקדמה להקמת הממשלה הנוכחית.

במשרד הביטחון, תחת השרים יואב גלנט וישראל כץ, היקף הפרסום בערוץ 14 גדל ב-2,098%: מ-41 אלף שקל ב-2022 ל-901 אלף שקל ב-2024.

מנגד, קוצצו תקציבי הפרסום הממשלתי בערוצים מתחרים. בערוץ 12 ירדה רכישת הפרסום הממשלתי מ-38.7 מיליון שקל ב-2022 ל-24.3 מיליון שקל ב-2024. בערוץ 13 הצניחה הייתה חדה יותר: מ-22 מיליון שקל ב-2022 ל-8.7 מיליון שקל ב-2024 – פחות מ-40% מהסכום המקורי בתוך שנתיים.

כסף ציבורי הוקצה כאן לפי מפתח פוליטי – מנגנון שמחזק שחקן אחד על חשבון מתחריו, ולא מנגנון שמפתח שוק חופשי.

ישראל כ"ץ נואם בעצרת בחירות של הליכוד ברמת גן, 29 בפברואר 2020 (צילום: גילי יערי/פלאש90)

בעקבות הפרסומים הוגשה עתירה לבג"ץ מטעם מכון "זולת" ו"התנועה לרגולציה הוגנת" באמצעות עו"ד יפעת סולל. בתביעה נכתב:

"ממשלת נתניהו פועלת לקידום מעמדו הציבורי והכלכלי של ערוץ 14… במספר אפיקי פעולה: חקיקה היוצרת יתרונות כלכליים, העברת תקציבי פרסום והופעות ייחודיות של ראש הממשלה, אשר מעלות את הרייטינג ולכן את מחירי הפרסום בערוץ". עתירת מכון זולת והתנועה לרגולציה הוגנת לבג"ץ

בתשובה הודו נציגי המדינה: "עד כה נהגה תפיסה שלפיה לשכת הפרסום הממשלתית היא גוף ממליץ בלבד וההחלטה על ההתקשרות נתונה למשרד הממשלתי — תפיסה שאינה עולה בקנה אחד עם הדין, ולפיכך יקודמו התאמות בנהלים". 

שאלות שעולות מן הנתונים

האם המגבלות על בעלות צולבת בתקשורת היו חסם שיצר מונופול?

להפך. איסור הבעלות הצולבת נועד להבטיח גיוון ותחרות מרביים. הסרתו מאפשרת ריכוז נוסף בידי מעטים.

איך בדיוק בוטלה המגבלה על בעלות צולבת בחוק השידורים?

באמצעות העלאת סף ההכנסות להגדרת "בעל רישיון זעיר" מ-80 מיליון שקל לשני מיליארד שקל בשנה. ההגדרה, שנועדה לערוצים חדשים, חלה כעת גם על הגדולים, ואיתה הפטור מהפרדה מבנית וממגבלת הבעלות הצולבת.

מי הנהנה הקונקרטי המרכזי מהשינויים בחוק התקשורת?

לפי הדיווחים בתקשורת הכלכלית, הנהנה הוא פטריק דרהי, בעל השליטה ב-HOT וב-i24NEWS. הרף שנקבע לפטור מהעברת תכנים ללא תמורה – 600 מיליון שקל – מותיר מחוצה לו את i24 ואת ערוץ 14, בהטבה המוערכת בעשרות מיליוני שקלים.

אם חוק השידורים נחוץ לפתיחת שוק התקשורת, איך נכנס ערוץ 16 לפני החוק?

ערוץ 16 עלה לשידורי השקה ב-28 ביוני ולשידורי הרצה ב-19 ביולי, בעוד החוק אושר ב-16 ביולי. כלומר, כניסתו התאפשרה תחת הכללים הישנים. בעליו אינו יזם תקשורת, אלא הקבלן יצחק חדד, ומעמדו הרגולטורי של הערוץ לא נמסר.

מה עולה מהפער בתקציבי הפרסום הממשלתי?

תקציב הפרסום הממשלתי לערוץ 14 זינק ב-532% מ-2022, בעוד ההוצאה בערוץ 13 ירדה מ-22 ל-8.7 מיליון שקל. בתגובה לעתירה לבג"ץ הודו נציגי המדינה כי ההקצאה נעשתה בניגוד לנהלים ו"לפי תפיסה שלא עולה עם הדין".

מה קבעו הרגולטור ומכוני המחקר על חוק השידורים?

רשות האסדרה קבעה בחוות דעתה כי לא הוצגו נתונים שהסרת האיסור תגביר תחרות, וכי המהלך יגביר ריכוזיות. המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון ברנדייס צופים הגברת ריכוזיות והקטנת מספר המתחרים, בשוק שכבר מאופיין בריכוזיות על-ענפית חריגה.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.