האם ניתן עדיין לדבר על חיים משותפים

האם בימים אלה, שבהם הסכנה לאינתיפאדה שלישית כבר בשער ובשעה שאת ההתפוררות באמון בין יהודים למוסלמים אפשר לחוש בכל רגע נתון, ניתן עדיין לדבר על חיים משותפים?

בית המדרש היהודי-מוסלמי, שמציין בימים אלה חמש שנים לפעילותו, מנסה להוכיח שעל אף הכול ולמרות הכול, ניתן לבצע את השינוי בשטח, ולהגיע להבנה שנגזר עלינו לחיות יחד, לטוב ולרע. שינוי ביחסים בין בני אדם בחברה הישראלית – יהודים ומוסלמים. 

פעילות בית המדרש היהודי-מוסלמי מתבצעת ברחבי הארץ בכפרים הערביים וביישובים היהודיים. בימים אלה היא זכתה לחיזוק בפגישה עם נשיא המדינה יצחק הרצוג.

בית המדרש היהודי-מוסלמי, שמציין בימים אלה חמש שנים לפעילותו, מנסה להוכיח שעל אף הכול ולמרות הכול, ניתן לבצע את השינוי בשטח, ולהגיע להבנה שנגזר עלינו לחיות יחד, לטוב ולרע

"כשהחלטנו על הקמת בית המדרש לפני חמש שנים", מספר אמיר תדמור, מי שיזם את הקמתו של בית המדרש היהודי-מוסלמי ועומד בראשו, "עסקנו בעיקר בקריאה משותפת של הקוראן ושל ספר התורה".

"במהלך הלימוד הגיעה שעת תפילה ואנחנו קמנו ופנינו לירושלים, והחברים המוסלמים פנו למכה, ואנחנו אמרנו 'עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו', והם במקביל קראו 'אין אלוהים מבלעדי אללה ומוחמד שליחו'. ואנחנו מתפללים לאלוהים כשכל דת מתייחדת בהבדלים שהיא קבעה", מוסיף תדמור ומציג את שותפיו המוסלמים, הקאדים, ואת הרבנים ואנשי הרוח מהחברה היהודית.

השייח' חליל אל-באז, מהיישוב הבדואי תל שבע, שם איימו עליו באקדח כשיצא מהמסגד, מצטט מהקוראן:

"הוי אנשים, אנחנו יצרנו אתכם מזכר ונקבה, ועשינו אתכם עמים ושבטים למען תכירו זה את זה" (סורת החדרים פסוק 14).

פאתן אבו חוסיין מטייבה, מורה בבית ספר ברעננה, עשתה דרך ארוכה כדי להכיר מקרוב את היהדות. "הכרת התרבות היהודית חיזקה את הזהות העצמית שלי", מספרת פאתן, "יש בי כמה זהויות שחיות בשלום גם כשאחת סותרת את השנייה. בית המדרש מאפשר את המסעות הללו. החלום שלי הוא שהרבה אנשים יחוו למידה משותפת".

במהלך הלימוד הגיעה שעת תפילה ואנחנו קמנו ופנינו לירושלים, והחברים המוסלמים פנו למכה, ואנחנו אמרנו 'עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו', והם במקביל קראו 'אין אלוהים מבלעדי אללה ומוחמד שליחו'

השייח' איאד עאמר, מהמסגד בכפר קאסם, ביקש להתמקד באלימות במגזר הערבי שמותירה נרצחים כמעט מדי יום: "אנו רואים את השנאה הגדלה, שומעים את הגזענות וההסתה. המסורת הדתית מציבה יסודות מוסריים להכרה בין עמים ובין שבטים. החתירה המתמדת לצדק היא יסוד לחיים משותפים".

הוא הוסיף בתחושת חוסר אונים, כשהוא פונה לנשיא המדינה במעין תחינה: "האלימות משתוללת בחברה הערבית ואין מי שיעצור. כל יום ולילה אנחנו עדים לעוד רצח, זו לא בעיה רק של החברה הערבית אלא אתגר לאומי. האחריות משותפת למדינה ולחברה האזרחית, היהודית והערבית".

נשיא המדינה, שפתח את משכנו בפני הבאים, אמר: "זה הבית של כולם", והדגיש: "תמיד יהיו קיצונים. חייבים ללכת עם הכוח המרכזי כדי להוביל להידברות. מעבר לרעשים יש את החיים עצמם, שם פוגשים את כולם וצריך לעודד את הדיאלוג".

ראשת בית המדרש היהודי-מוסלמי ורד שפר, בעבר שופטת בית הדין לעבודה בנצרת וגם מלכת היופי של ישראל ב-1979, מסבירה כי המפגשים האלה מעודדים, ומעוררים תקווה שיכול להיות כאן אחרת.

הרי משני הצדדים רוב הציבור אינו רוצה בסכסוך ולא ביקש אותו, מבהירה שפר. רב המשותף על המפריד, רב הטוב מהרע, ויום אחד יכולים להיות פה חיים משותפים ותקינים. יום אחד.

השייח' עאמר ביקש להתמקד באלימות במגזר הערבי, שמותירה נרצחים כמעט מדי יום: "אנו רואים את השנאה הגדלה, שומעים את הגזענות וההסתה. המסורת הדתית מציבה יסודות מוסריים להכרה בין עמים ובין שבטים"

וכשיצאנו מבית הנשיא, וחברינו פנו לגוש עציון ולרהט, לכפר קאסם ולתקוע, לסכנין ולבאר שבע, הדהדה מחדר השמירה ההודעה על עוד רצח בחברה הערבית.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.