ישנו כלל ידוע באסטרטגיה: אם אינך יוזם, תיאלץ מתישהו להגיב – ובדרך כלל זה יקרה בעיתוי הכי פחות נוח, ולעיתים קרובות מעמדת נחיתות. את העיקרון הזה לקחה השבוע ערב הסעודית צעד אחד קדימה, עם ההכרזה על "ברית מכה" – ברית צבאית משותפת לה, לטורקיה ולפקיסטן.
האויב המיידי והמוצהר של הברית הזו הוא כביכול איראן ושלוחותיה, שחלקן חזרו למצב לחימה אקטיבי מול ריאד. אולם, צלילה מעמיקה אל תוך האינטרסים של כל אחת מחברות הברית מגלה כי טהרן אינה בהכרח היחידה שעל המוקד. בהרבה מובנים, המהלך הזה נוגע ישירות גם לישראל – ולא בפן החיובי.
נדגיש: ישראל אינה נמצאת במצב מלחמה עם אף אחת מהמדינות הללו. מול טורקיה, המתיחות מוגבלת למישור המדיני וההצהרתי בלבד, בעוד הצבאות משני הצדדים נזהרים מאוד מחיכוך מקרי – בין אם בשמי סוריה ובין אם במימי הים התיכון.
עם ערב הסעודית, היחסים מזכירים רכבת הרים שנעה באיטיות בין עליות למורדות. המצב הנוכחי מתאפיין בשיתוף פעולה שקט ומומקד אינטרסים מול התוקפנות האיראנית, אך לא מעבר לכך.
עם ערב הסעודית, היחסים מזכירים רכבת הרים שנעה באיטיות בין עליות למורדות. המצב הנוכחי מתאפיין בשיתוף פעולה שקט ומומקד אינטרסים מול התוקפנות האיראנית, אך לא מעבר לכך
פקיסטן, אחת המתווכות העיקריות מול איראן, נמצאת בנקודת ממשק רחוקה עוד יותר מישראל. יחסים רשמיים אינם קיימים, בעיקר בשל הקרבה הישראלית להודו. מעבר לכך, מדובר בשתי מעצמות גרעיניות (ישראל, על פי פרסומים זרים), ולכן ההתנהלות מחייבת משנה זהירות משני הצדדים.
פקיסטן של היום אמנם יציבה יחסית לעבר – ימים שבהם אירחה בשטחה חלקים נרחבים מארגון אל-קאעדה והעלימה עין מפעילות טרור נגד אינטרסים ישראליים – אך ממשק בעייתי נוסף נותר פתוח: לוחמים פקיסטנים שיעים המופעלים על ידי המיליציות האזוריות, ובכללן חזבאללה.
לא בכדי מסתמנת ערב הסעודית כציר המרכזי של הברית הזו. ראשית, היא היחידה שנמצאת כעת במצב מלחמתי פעיל. אם יש משהו שיכול להפעיל את מנגנון השותפות של "ברית מכה", הרי זו המלחמה המחודשת מול החות'ים בתימן, והסכנה הגוברת מצד המיליציות השיעיות בעיראק המאיימות על ריאד.
אם יש משהו שיכול להפעיל את מנגנון השותפות של "ברית מכה", הרי זו המלחמה המחודשת מול החות'ים בתימן, והסכנה הגוברת מצד המיליציות השיעיות בעיראק המאיימות על ריאד
ערב הסעודית בחרה במהלך הזה לאחר ניתוח קר של המציאות המזרח-תיכונית והבנת החולשה הצבאית האמריקאית. חוסר ההכרעה מול איראן המתגרענת, המשברים במצר הורמוז ובבאב אל-מנדב שמעמידים את חופש השיט הסעודי בסכנה, והאיום המתמיד על תעשיית הנפט – כל אלה הובילו את יורש העצר, מוחמד בן סלמאן (MBS), לקבל החלטה אסטרטגית ולחפש שותפים חדשים.
ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומומחה למדינות המפרץ, מכנה זאת "הרחבת סל שותפויות". בטור דעה שפרסם השבוע ב-N12 הוא מסביר:
"ערב הסעודית אינה מוותרת על הברית עם ארצות הברית, אך היא גם אינה מוכנה עוד להפקיד את ביטחונה באופן כמעט בלעדי בידיה. הפגיעות הסעודית לטילים, כטב"מים ואיומים אזוריים, לצד אי-הוודאות המתמשכת ביחס למידת הנכונות האמריקאית להתערב בכל משבר, דוחפות את הממלכה להרחיב את סל השותפויות שלה".
המשמעות המיידית מבחינת ישראל היא היחלשות מנוף הלחץ האמריקאי על בן סלמאן. מכאן נובעת גם המסקנה המתבקשת לגבי חלום "נאט"ו של המזרח התיכון" בהובלת ישראל וערב הסעודית – שני הצבאות הגדולים והחזקים באזור. נראה כי בעתיד הקרוב יהיה קשה מאוד להחזיר את ריאד באופן מלא לציר המערבי.
יורש העצר הסעודי החל למעשה את ההתרחקות שלו מייד אחרי השבעה באוקטובר, נוכח מראות הלחימה הקשים ברצועת עזה, וחוסר הנכונות הישראלית לדון בפתרון מדיני כלשהו לבעיה הפלסטינית. לבלוב היחסים, שכלל פגישה היסטורית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבן סלמאן בעיר ניאום ב-2020, קמל מהר מכפי שחזו בירושלים.
היעדר יוזמה מדינית ישראלית במקביל למלחמה בעזה הוא אחת הסיבות המרכזיות לכך. ישראל, בהנהגת נתניהו, נכשלה בגיבוש קואליציה ערבית-סונית מתונה מול הציר הטורקי-קטארי בשאלת עזה ושלטון חמאס.
היעדר יוזמה מדינית ישראלית במקביל למלחמה בעזה הוא אחת הסיבות המרכזיות לכך. ישראל, בהנהגת נתניהו, נכשלה בגיבוש קואליציה ערבית-סונית מתונה מול הציר הטורקי-קטארי בשאלת עזה ושלטון חמאס
חוסר היוזמה הזה הוביל למציאות הנוכחית: ערב הסעודית המשיכה הלאה, מצרים (שהיחסים עימה נמצאים בשפל היסטורי) שוקלת להצטרף ל"ברית מכה" יחד עם טורקיה המזוהה עם האחים המוסלמים, ואילו ישראל נותרת עם בעיית עזה הפתוחה ותחת לחץ אמריקאי מתגבר לבצע נסיגות.
מהסבך הזה תצטרך הממשלה הבאה לצאת; כל דחייה נוספת לא רק תשחק את ההישגים הצבאיים של המלחמה, אלא עלולה לדחוק את ישראל לבידוד אזורי מסוכן וחסר תקדים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו