במשך שנים התרגלו בישראל להתייחס לביקורת האירופאית כאל רעש רקע: עוד גינוי, עוד אזהרה מפני הרחבת התנחלויות, עוד הצהרה על פתרון שתי המדינות, מבלי שיש להצהרות וגינויים אלו כמעט שום מחיר מדיני או כלכלי.
בחודשים האחרונים התמונה החלה להשתנות. חלק משמעותי מהרטוריקה האירופאית תורגם לכלי לחץ מעשיים וממוקדים, לא "רק" נגד אלימות מתנחלים קיצוניים, אלא נגד מפעל ההתנחלויות, ובעיקר נגד הצעדים של השר בצלאל סמוטריץ' והממשלה, שבאירופה מגדירים כסיפוח דה־פקטו.
חשוב לציין שלא רק ראשי האיחוד האירופי, צרפת ובריטניה משתמשים בהגדרות חריפות אלו, אלא גם הממשלה בגרמניה, ידידת אמת שאינה ששה לבקר את ישראל, אך עושה זאת יותר ויותר כלפי הממשלה הנוכחית בירושלים, כשהיא מייחלת להחלפתה.
לאחרונה מתורגם חלק מהרטוריקה האירופאית לכלי לחץ מעשיים וממוקדים, לא "רק" נגד אלימות מתנחלים קיצוניים, אלא נגד מפעל ההתנחלויות, ובעיקר צעדי הממשלה, שבאירופה מגדירים כסיפוח דה־פקטו
נתוני פרויקט תמרור, המבוססים על ניתוח 241 הצהרות רשמיות וציוצים של האיחוד האירופי, גרמניה, צרפת ובריטניה ברבעון השני של שנת 2026, מלמדים על מרכז הכובד הנוכחי בשיח ובמדיניות. בהשוואה לרבעון הקודם, האזכורים הנוגעים לסנקציות זינקו מארבעה ברבעון הראשון ל־27 ברבעון השני. ההתייחסויות לאלימות מתנחלים יותר מהוכפלו מ־21 ל־48, וההתייחסויות להתנחלויות הבלתי חוקיות עלו מ־23 ל־36.
מאחורי הנתונים עומדים צעדים ממשיים: האיחוד האירופי הצליח, לאחר הסרת החסם ההונגרי, לאשר חבילת סנקציות שלישית נגד ארגונים וגורמים המאפשרים אלימות מתנחלים; צרפת ובריטניה הרחיבו בסנקציות לאומיות משלהן; וכל ארבעת הגורמים האירופים – כולל ברלין – הוציאו אזהרה חריגה לחברות ולקבלנים שלא להשתתף במכרזי הבנייה ב־E1 ובהתנחלויות אחרות. כאן טמון השינוי.
המעבר הזה מדיבורים למעשים מתכתב עם הסיפוח הדוהר שסמוטריץ' מוביל, שאותו הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לא עוצר. הניסיון האירופאי לעצור את הסיפוח הדוהר בולט במיוחד על רקע הקיפאון בעזה.
בעזה אירופה המשיכה לספק סיוע הומניטרי, לגייס כספים ולתכנן את השיקום ההתחלתי של הרצועה, אך בשל אי המעבר לשלב השני בתוכנית 20 הנקודות של טראמפ, היא לא הצליחה לתרגם את שאיפותיה לתפקיד ממשי. הוועדה הלאומית הפלסטינית נותרה בקהיר, ועד לאחרונה אי אפשר היה להתקדם בשיקום המוקדם של עזה מבחינה שלטונית וביטחונית.
המעבר מדיבורים למעשים מתכתב עם הסיפוח הדוהר שסמוטריץ' מוביל, והנשיא טראמפ לא עוצר. הניסיון האירופאי לעצור את הסיפוח הדוהר בולט על רקע הקיפאון בעזה ואי יכולתה לתרגם שאיפות לתפקיד ממשי
בגדה המערבית, לעומת זאת, האירופאים זיהו יעד מדיניות נגיש יותר ובהול: בלימת הסיפוח הדוהר. הסנקציות שנקטו פגעו בארגונים המממנים ותומכים במאחזים ובהתארגנויות מהן יוצא טרור המתנחלים הקיצוניים, אך למרות צעדים אלו האלימות ממשיכה לגאות.
הסיכון לעסקים ישראליים ואירופאיים כבר אינו תדמיתי בלבד, אלא הפך לסיכון משפטי ופיננסי. עד כמה האירופאים יצליחו להרתיע חברות עסקיות מלגשת למכרזי בנייה של הפרויקט ב-E1 ובהתנחלויות בכלל, נדע בחודשים הקרובים.
בצעדים אלו ממשלות באירופה, כולל זו בגרמניה, מנסות לשמר היתכנות פתרון מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני. הן הבהירו כי על אף הביקורת על הממשלה הנוכחית, הן עומדות לצד אזרחי המדינה, ביטחונה וקיומה. אך גם הדגישו כי הן מגנות את שלל הפעולות שעשתה הממשלה להגדלת מספר המאחזים והחוות החקלאיות שמטרתן גירוש קהילות פלסטיניות והשתלטות על שטחים נרחבים. אירופה פעלה במקום שבו היו לה כלים משפטיים וכלכליים זמינים שאינם תלויים בישראל, בארצות הברית ובשחקנים אזוריים.
עם זאת, הפערים בתוך אירופה עדיין גדולים. הפרואקטיביות הצרפתית התבטאה בקידום צעדים ברמת האיחוד האירופי. פריז (עם שטוקהולם) העלתה לבריסל הצעות לגבי איסור סחר עם ההתנחלויות. בבריטניה הממשלה הסתפקה לעת עתה באזהרה למי שעושה עסקים עם ההתנחלויות ובבדיקת עמותות התורמות להן. גרמניה לא קידמה אף צעד לאומי, ואף בלמה את הצעדים שצרפת קידמה ברמת האיחוד. כלומר, אירופה עדיין רחוקה ממדיניות אחידה, אך התקרבה צעד אחד לעימות פוליטי-מדיני חריף עם הממשלה הנוכחית.
הצעדים החדשים מאירופה אינם ביטוי לחרם כולל, אלא להתגבשות מחיר ממוקד על סיפוח דה־פקטו. הצטרפות גרמניה מראה שהחלוקה של ממשלות אירופה ל"ידידותיות" ול"עוינות" היא פרשנות שגויה בכל הקשור למהלכי סיפוח. גם ידידתנו הגדולה באירופה מוכנה לעבור מגינוי לאזהרה משפטית ולצעדים.
הסיכון לעסקים ישראליים ואירופאיים כבר אינו תדמיתי בלבד, אלא הפך לסיכון משפטי ופיננסי. עד כמה האירופאים יצליחו להרתיע חברות עסקיות מלגשת למכרזי בנייה של הפרויקט ב-E1 ובהתנחלויות בכלל, נדע בקרוב
מה סמוטריץ' יעשה לקראת הבחירות ניתן רק לשער. יש לקוות שלממשלות אירופה, בדגש על ברלין, תהיה הנחישות הדרושה כדי להציב קווים אדומים מהותיים – כאלו שנוגעים לשימור היתכנות פתרונות מדיניים – גם בתקופה זו, מבלי להיכנס לעימותים מיותרים אחרים.
ד"ר מאיה שיאון צדקיהו היא מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מתווים, מרצה בפורום אירופה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת ת"א וחוקרת אירופה בפרויקט תמרור-פוליטוגרפיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובואו נשחזר את השתלשלות הדברים. בראשית, שלב 1, גוש אמונים כפה כמיעוט אידאולוגי את דעתו על כולנו. הם לא היו נחמדים, לא חיכו לאישור ולא עניין אותם חוק קונצנזוס ודמוקרטיה. הגיעו וקבעו עובדות בשטח ולעזאזל כל השאר.
בשנית בשלב 2, באוסלו, באו עמיר וגולדשטיין, שני דתיים לאומיים, ורצחו את הסיכוי לשלום (סיכוי לא מושלם, אבל סיכוי).
בשלב 3 לאחר ההתנתקות כשאיום הפינוי פתאום הפך מוחשי, החלה תנועת ההתנחלות בלבבות. ללטף לחבק לחייך את דרכם אל הרוב הישראלי. האמת האידיאולוגית הוחלפה בטיעונים ביטחוניים, והאלימות עברה מיקור חוץ ל'נערי שוליים', שכמובן לעולם לא יעידו על רוב ההתיישבות הטובה והטהורה.
הסיפור יימשך. יהיו עוד שלבים. המניפולציות ימשיכו. זה בלתי נמנע – הסוגיה מספר אחת של מגזר קטן אך מאוד מעורב. הם יחוללו מהומת אלוהים, יציעו תזות בטחוניות חדשות וימררו בבכי בכל המהדורות. יחזיקו אותנו במבושנו בטיעוני אהבת ישראל מדומים.
הם לצערנו מאוד אפקטיביים, והמרכז שמאל הפושר כהרגלו לא יהיה מסוגל לתת אמירה ברורה כנגד.
בקיצור, למול המיעוט הזה שלא בוחל באמצעים לכפות את חזונו המגזרי על הרוב, אנחנו צריכים לברך כל התערבות אירופית ואמריקאית בכיוון ההפוך. בואו בהמוניכם, החרימו מוצרי התנחלויות, קיימו הצבעות במועצת הביטחון, החריגו הסכמים כלכליים מיו"ש, הטילו סנקציות אישיות. הצילו אותנו ממיעוט קטן עם חזון מסוכן שדבר לא יעצור אותו בדרך להגשמתו
בואו נשחזר את השתלשלות הדברים. בראשית, שלב 1, גוש אמונים כפה כמיעוט אידאולוגי את דעתו על כולנו. הם לא היו נחמדים, לא חיכו לאישור ולא עניין אותם חוק קונצנזוס ודמוקרטיה. הגיעו וקבעו עובדות בשטח ולעזאזל כל השאר.
בשנית בשלב 2, באוסלו, באו עמיר וגולדשטיין, שני דתיים לאומיים, ורצחו את הסיכוי לשלום (סיכוי לא מושלם, אבל סיכוי).
בשלב 3 לאחר ההתנתקות כשאיום הפינוי פתאום הפך מוחשי, החלה תנועת ההתנחלות בלבבות. ללטף לחבק לחייך את דרכם אל הרוב הישראלי. האמת האידיאולוגית הוחלפה בטיעונים ביטחוניים, והאלימות עברה מיקור חוץ ל'נערי שוליים', שכמובן לעולם לא יעידו על רוב ההתיישבות הטובה והטהורה.
הסיפור יימשך. יהיו עוד שלבים. המניפולציות ימשיכו. זה בלתי נמנע – הסוגיה מספר אחת של מגזר קטן אך מאוד מעורב. הם יחוללו מהומת אלוהים, יציעו תזות בטחוניות חדשות וימררו בבכי בכל המהדורות. יחזיקו אותנו במבושנו בטיעוני אהבת ישראל מדומים.
הם לצערנו מאוד אפקטיביים, והמרכז שמאל הפושר כהרגלו לא יהיה מסוגל לתת אמירה ברורה כנגד.
בקיצור, למול המיעוט הזה שלא בוחל באמצעים לכפות את חזונו המגזרי על הרוב, אנחנו צריכים לברך כל התערבות אירופית ואמריקאית בכיוון ההפוך. בואו בהמוניכם, החרימו מוצרי התנחלויות, קיימו הצבעות במועצת הביטחון, החריגו הסכמים כלכליים מיו"ש, הטילו סנקציות אישיות. הצילו אותנו ממיעוט קטן עם חזון מסוכן שדבר לא יעצור אותו בדרך להגשמתו.
בואו נשחזר את השתלשלות הדברים.
בראשית, שלב 1, גוש אמונים כפה כמיעוט אידאולוגי את דעתו על כולנו. הם לא היו נחמדים, לא חיכו לאישור ולא עניין אותם חוק קונצנזוס ודמוקרטיה. הגיעו וקבעו עובדות בשטח ולעזאזל כל השאר.
בשנית, שלב 2, באוסלו, באו עמיר וגולדשטיין, שני דתיים לאומיים, ורצחו את הסיכוי לשלום (סיכוי לא מושלם, אבל סיכוי).
בשלב 3 לאחר ההתנתקות כשאיום הפינוי פתאום הפך מוחשי, החלה תנועת ההתנחלות בלבבות. ללטף לחבק לחייך את דרכם אל הרוב הישראלי. האמת האידיאולוגית הוחלפה בטיעונים ביטחוניים, והאלימות עברה מיקור חוץ ל'נערי שוליים', שכמובן לעולם לא יעידו על רוב ההתיישבות הטובה והטהורה.
הסיפור יימשך. יהיו עוד שלבים. המניפולציות ימשיכו. זה בלתי נמנע – הסוגיה מספר אחת של מגזר קטן אך מאוד מעורב. הם יחוללו מהומת אלוהים, יציעו תזות בטחוניות חדשות וימררו בבכי בכל המהדורות. יחזיקו אותנו במבושנו בטיעוני אהבת ישראל מדומים.
הם לצערנו מאוד אפקטיביים, והמרכז שמאל הפושר כהרגלו לא יהיה מסוגל לתת אמירה ברורה כנגד.
בקיצור, למול המיעוט הזה שלא בוחל באמצעים לכפות את חזונו המגזרי על הרוב, אנחנו צריכים לברך כל התערבות אירופית ואמריקאית בכיוון ההפוך. בואו בהמוניכם, החרימו מוצרי התנחלויות, קיימו הצבעות במועצת הביטחון, החריגו הסכמים כלכליים מיו"ש, הטילו סנקציות אישיות. הצילו אותנו ממיעוט קטן עם חזון מסוכן שדבר לא יעצור אותו בדרך להגשמתו.
אני רואה בכתבה זו עדות מסוכנת לגייס החמישי בארץ ישראל. יהודה ושומרון בתנ"ך העתיק, יהודה ושומרון בחלומות הגעגועים לארץ של סבא של סבא שלכם ובא מישהו ומגמתית מכנה את נחלת אבותינו " הגדה המערבית" לפני כמה עשרות שנים ואתם קופצים ומצייתים לו. בא מישהו ומתיישב לכולנו בבית על הכיסא במטבח ואומר שהבית שלו ואתם מסכימים מיד…בלי להתייחס לפוליטיקאים שהוזכרו, הכתבה מחרידה ממש, התנהלות אוטואימונית. חמולות ושבטים שנדדו ב100 השנים האחרונות, מהגרי עבודה ורועי צאן לקחו שם שהבריטים קבעו כשהחליפו את התורכים- פלסטינים…ואתם זורמים עם זה…תזרמו…אבל הם רוצים אותנו, את כולנו בחוץ! טובעים בים או ד'ימים…גם את כותב הכתבה…לא התעוררתם אחרי הטבח האחרון? ו"אלימות מתנחלים" מושג נוח להכפיש אוכלוסיה ענקית של יהודים שתורמים בלי סוף לעם שלנו את בניהם, כליות לחולים ועוד ועוד…בקיצור, עיתונות ירודה ומורעלת כזאת מזמן לא ראיתי, רחמי עליכם, אתפלל לפקיחת עיניכם.
האירופאים משום מה מאוחדים בהתנגדות שלהם לסיפוח יהודה ושומרון,
כנראה מאהבתם ודאגתם לשונאי ישראל שמנסים מקום המדינה בעצם מ 1920 להשמיד אותנו.
הם פשוט לא מאמינים שישראל כך תתפתח ותתחזק במשך השנים, הם היו בטוחים שהערבים יסיימו את העבודה. כנראה התסכול שלהם שלא כך קרה לפי הציפיות שלהם גורם להם להתאהב בזבל המוסלמי