במשך שנים התרגלו בישראל להתייחס לביקורת האירופאית כאל רעש רקע: עוד גינוי, עוד אזהרה מפני הרחבת התנחלויות, עוד הצהרה על פתרון שתי המדינות, מבלי שיש להצהרות וגינויים אלו כמעט שום מחיר מדיני או כלכלי.
בחודשים האחרונים התמונה החלה להשתנות. חלק משמעותי מהרטוריקה האירופאית תורגם לכלי לחץ מעשיים וממוקדים, לא "רק" נגד אלימות מתנחלים קיצוניים, אלא נגד מפעל ההתנחלויות, ובעיקר נגד הצעדים של השר בצלאל סמוטריץ' והממשלה, שבאירופה מגדירים כסיפוח דה־פקטו.
ד"ר מאיה שיאון צדקיהו היא מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מתווים, מרצה בפורום אירופה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת ת"א וחוקרת אירופה בפרויקט תמרור-פוליטוגרפיה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובואו נשחזר את השתלשלות הדברים. בראשית, שלב 1, גוש אמונים כפה כמיעוט אידאולוגי את דעתו על כולנו. הם לא היו נחמדים, לא חיכו לאישור ולא עניין אותם חוק קונצנזוס ודמוקרטיה. הגיעו וקבעו עובדות בשטח ולעזאזל כל השאר.
בשנית בשלב 2, באוסלו, באו עמיר וגולדשטיין, שני דתיים לאומיים, ורצחו את הסיכוי לשלום (סיכוי לא מושלם, אבל סיכוי).
בשלב 3 לאחר ההתנתקות כשאיום הפינוי פתאום הפך מוחשי, החלה תנועת ההתנחלות בלבבות. ללטף לחבק לחייך את דרכם אל הרוב הישראלי. האמת האידיאולוגית הוחלפה בטיעונים ביטחוניים, והאלימות עברה מיקור חוץ ל'נערי שוליים', שכמובן לעולם לא יעידו על רוב ההתיישבות הטובה והטהורה.
הסיפור יימשך. יהיו עוד שלבים. המניפולציות ימשיכו. זה בלתי נמנע – הסוגיה מספר אחת של מגזר קטן אך מאוד מעורב. הם יחוללו מהומת אלוהים, יציעו תזות בטחוניות חדשות וימררו בבכי בכל המהדורות. יחזיקו אותנו במבושנו בטיעוני אהבת ישראל מדומים.
הם לצערנו מאוד אפקטיביים, והמרכז שמאל הפושר כהרגלו לא יהיה מסוגל לתת אמירה ברורה כנגד.
בקיצור, למול המיעוט הזה שלא בוחל באמצעים לכפות את חזונו המגזרי על הרוב, אנחנו צריכים לברך כל התערבות אירופית ואמריקאית בכיוון ההפוך. בואו בהמוניכם, החרימו מוצרי התנחלויות, קיימו הצבעות במועצת הביטחון, החריגו הסכמים כלכליים מיו"ש, הטילו סנקציות אישיות. הצילו אותנו ממיעוט קטן עם חזון מסוכן שדבר לא יעצור אותו בדרך להגשמתו
בואו נשחזר את השתלשלות הדברים. בראשית, שלב 1, גוש אמונים כפה כמיעוט אידאולוגי את דעתו על כולנו. הם לא היו נחמדים, לא חיכו לאישור ולא עניין אותם חוק קונצנזוס ודמוקרטיה. הגיעו וקבעו עובדות בשטח ולעזאזל כל השאר.
בשנית בשלב 2, באוסלו, באו עמיר וגולדשטיין, שני דתיים לאומיים, ורצחו את הסיכוי לשלום (סיכוי לא מושלם, אבל סיכוי).
בשלב 3 לאחר ההתנתקות כשאיום הפינוי פתאום הפך מוחשי, החלה תנועת ההתנחלות בלבבות. ללטף לחבק לחייך את דרכם אל הרוב הישראלי. האמת האידיאולוגית הוחלפה בטיעונים ביטחוניים, והאלימות עברה מיקור חוץ ל'נערי שוליים', שכמובן לעולם לא יעידו על רוב ההתיישבות הטובה והטהורה.
הסיפור יימשך. יהיו עוד שלבים. המניפולציות ימשיכו. זה בלתי נמנע – הסוגיה מספר אחת של מגזר קטן אך מאוד מעורב. הם יחוללו מהומת אלוהים, יציעו תזות בטחוניות חדשות וימררו בבכי בכל המהדורות. יחזיקו אותנו במבושנו בטיעוני אהבת ישראל מדומים.
הם לצערנו מאוד אפקטיביים, והמרכז שמאל הפושר כהרגלו לא יהיה מסוגל לתת אמירה ברורה כנגד.
בקיצור, למול המיעוט הזה שלא בוחל באמצעים לכפות את חזונו המגזרי על הרוב, אנחנו צריכים לברך כל התערבות אירופית ואמריקאית בכיוון ההפוך. בואו בהמוניכם, החרימו מוצרי התנחלויות, קיימו הצבעות במועצת הביטחון, החריגו הסכמים כלכליים מיו"ש, הטילו סנקציות אישיות. הצילו אותנו ממיעוט קטן עם חזון מסוכן שדבר לא יעצור אותו בדרך להגשמתו.
בואו נשחזר את השתלשלות הדברים.
בראשית, שלב 1, גוש אמונים כפה כמיעוט אידאולוגי את דעתו על כולנו. הם לא היו נחמדים, לא חיכו לאישור ולא עניין אותם חוק קונצנזוס ודמוקרטיה. הגיעו וקבעו עובדות בשטח ולעזאזל כל השאר.
בשנית, שלב 2, באוסלו, באו עמיר וגולדשטיין, שני דתיים לאומיים, ורצחו את הסיכוי לשלום (סיכוי לא מושלם, אבל סיכוי).
בשלב 3 לאחר ההתנתקות כשאיום הפינוי פתאום הפך מוחשי, החלה תנועת ההתנחלות בלבבות. ללטף לחבק לחייך את דרכם אל הרוב הישראלי. האמת האידיאולוגית הוחלפה בטיעונים ביטחוניים, והאלימות עברה מיקור חוץ ל'נערי שוליים', שכמובן לעולם לא יעידו על רוב ההתיישבות הטובה והטהורה.
הסיפור יימשך. יהיו עוד שלבים. המניפולציות ימשיכו. זה בלתי נמנע – הסוגיה מספר אחת של מגזר קטן אך מאוד מעורב. הם יחוללו מהומת אלוהים, יציעו תזות בטחוניות חדשות וימררו בבכי בכל המהדורות. יחזיקו אותנו במבושנו בטיעוני אהבת ישראל מדומים.
הם לצערנו מאוד אפקטיביים, והמרכז שמאל הפושר כהרגלו לא יהיה מסוגל לתת אמירה ברורה כנגד.
בקיצור, למול המיעוט הזה שלא בוחל באמצעים לכפות את חזונו המגזרי על הרוב, אנחנו צריכים לברך כל התערבות אירופית ואמריקאית בכיוון ההפוך. בואו בהמוניכם, החרימו מוצרי התנחלויות, קיימו הצבעות במועצת הביטחון, החריגו הסכמים כלכליים מיו"ש, הטילו סנקציות אישיות. הצילו אותנו ממיעוט קטן עם חזון מסוכן שדבר לא יעצור אותו בדרך להגשמתו.
אני רואה בכתבה זו עדות מסוכנת לגייס החמישי בארץ ישראל. יהודה ושומרון בתנ"ך העתיק, יהודה ושומרון בחלומות הגעגועים לארץ של סבא של סבא שלכם ובא מישהו ומגמתית מכנה את נחלת אבותינו " הגדה המערבית" לפני כמה עשרות שנים ואתם קופצים ומצייתים לו. בא מישהו ומתיישב לכולנו בבית על הכיסא במטבח ואומר שהבית שלו ואתם מסכימים מיד…בלי להתייחס לפוליטיקאים שהוזכרו, הכתבה מחרידה ממש, התנהלות אוטואימונית. חמולות ושבטים שנדדו ב100 השנים האחרונות, מהגרי עבודה ורועי צאן לקחו שם שהבריטים קבעו כשהחליפו את התורכים- פלסטינים…ואתם זורמים עם זה…תזרמו…אבל הם רוצים אותנו, את כולנו בחוץ! טובעים בים או ד'ימים…גם את כותב הכתבה…לא התעוררתם אחרי הטבח האחרון? ו"אלימות מתנחלים" מושג נוח להכפיש אוכלוסיה ענקית של יהודים שתורמים בלי סוף לעם שלנו את בניהם, כליות לחולים ועוד ועוד…בקיצור, עיתונות ירודה ומורעלת כזאת מזמן לא ראיתי, רחמי עליכם, אתפלל לפקיחת עיניכם.
האירופאים משום מה מאוחדים בהתנגדות שלהם לסיפוח יהודה ושומרון,
כנראה מאהבתם ודאגתם לשונאי ישראל שמנסים מקום המדינה בעצם מ 1920 להשמיד אותנו.
הם פשוט לא מאמינים שישראל כך תתפתח ותתחזק במשך השנים, הם היו בטוחים שהערבים יסיימו את העבודה. כנראה התסכול שלהם שלא כך קרה לפי הציפיות שלהם גורם להם להתאהב בזבל המוסלמי