בואו נשחזר את השתלשלות הדברים. בראשית, שלב 1, גוש אמונים כפה כמיעוט אידאולוגי את דעתו על כולנו. הם לא היו נחמדים, לא חיכו לאישור ולא עניין אותם חוק קונצנזוס ודמוקרטיה. הגיעו וקבעו עובדות בשטח ולעזאזל כל השאר.
בשנית בשלב 2, באוסלו, באו עמיר וגולדשטיין, שני דתיים לאומיים, ורצחו את הסיכוי לשלום (סיכוי לא מושלם, אבל סיכוי).
בשלב 3 לאחר ההתנתקות כשאיום הפינוי פתאום הפך מוחשי, החלה תנועת ההתנחלות בלבבות. ללטף לחבק לחייך את דרכם אל הרוב הישראלי. האמת האידיאולוגית הוחלפה בטיעונים ביטחוניים, והאלימות עברה מיקור חוץ ל'נערי שוליים', שכמובן לעולם לא יעידו על רוב ההתיישבות הטובה והטהורה.
הסיפור יימשך. יהיו עוד שלבים. המניפולציות ימשיכו. זה בלתי נמנע – הסוגיה מספר אחת של מגזר קטן אך מאוד מעורב. הם יחוללו מהומת אלוהים, יציעו תזות בטחוניות חדשות וימררו בבכי בכל המהדורות. יחזיקו אותנו במבושנו בטיעוני אהבת ישראל מדומים.
הם לצערנו מאוד אפקטיביים, והמרכז שמאל הפושר כהרגלו לא יהיה מסוגל לתת אמירה ברורה כנגד.
בקיצור, למול המיעוט הזה שלא בוחל באמצעים לכפות את חזונו המגזרי על הרוב, אנחנו צריכים לברך כל התערבות אירופית ואמריקאית בכיוון ההפוך. בואו בהמוניכם, החרימו מוצרי התנחלויות, קיימו הצבעות במועצת הביטחון, החריגו הסכמים כלכליים מיו"ש, הטילו סנקציות אישיות. הצילו אותנו ממיעוט קטן עם חזון מסוכן שדבר לא יעצור אותו בדרך להגשמתו

















































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו