אנרגיה מניעה את העולם, אך הכסף הגדול שולט באנרגיה. בישראל, מצב זה זוכה להמחשה חדה כאשר בוחנים את תוצאות הפרטת משק החשמל מאז תחילת העשור הנוכחי.
המודל ההיסטורי של מונופול ממשלתי מפוקח מפנה את מקומו לטובת ייצור חשמל בבעלות פרטית – מאז שנת 2020 ועד ימינו, הופרטו בהדרגה ארבע מתחנות הכוח הגזיות של חברת החשמל הממשלתית.
הגופים העסקיים ששולטים בתחנות המופרטות כבר אינם כפופים לפיקוח מחירים אלא סוחרים בחשמל במנגנון שוק בורסאי, שבו הם קובעים את הצעות המחיר למכירת החשמל.
המודל ההיסטורי של מונופול ממשלתי מפוקח מפנה את מקומו לטובת ייצור חשמל בבעלות פרטית – מאז שנת 2020 ועד ימינו, הופרטו בהדרגה ארבע מתחנות הכוח הגזיות של חברת החשמל הממשלתית
הגוף הציבורי (חברת נגה) שמנהל את בורסת החשמל מבצע את הרכישות, ומגלגל את עלות החשמל הפרטי אל הצרכנים – עלות שהולכת ותופחת, כך מסתבר.
התרשים להלן בוחן את השינויים במחיר החשמל הממוצע שגבו החברות הפרטיות בכל אחת מעשר השנים האחרונות. מדובר בשוק הסיטונאי, במכירות למנהל המערכת (חברת נגה) בלבד ולא בהסכמים בילטרליים.
הגרף מציג מדד מחירים המנטרל את השפעת מחירי הגז – התשומה והעלות המרכזית בייצור החשמל – ומתמקד ברווחיות הגולמית של תחנות הכוח. החישוב מתבצע בשני שלבים: תחילה מחושב מחיר ממוצע לקילוואט-שעה (קוט"ש) באמצעות חלוקת כלל ההכנסות ממכירת חשמל בהיקף הייצור בפועל; לאחר מכן מופחתת ממנו עלות הגז הנדרש לייצור קוט"ש אחד. באופן זה מתקבל מחיר חשמל נקי מהשפעת מחירי הגז, המשקף את הרווחיות הגולמית של תחנות הכוח.
בנוסף, התוצאה מקזזת את השינויים במדד המחירים לצרכן, במטרה לנטרל את השפעת המדד על עדכון תעריפים קבועים שמשולמים לתחנות כוח פרטיות. כך, עלייה במדד משקפת התרחבות של שולי הרווח, ולא התייקרות של התשומות. המדד מנורמל כך ששנת 2016=100.
עלות הגז היא גם מרכיב העלות התנודתי יותר מתוך כלל מרכיבי העלות (הוא אף נקוב בדולרים, ולכן גם שינוי שערי המטבע משפיע עליו), כך שהסרתה מהחישוב תורמת לבחינת השינויים התקופתיים ברמת המחירים בצורה "נקייה" יותר. מתודולוגיה זו מתבססת על שיטת חישוב מוכרת לתחנות כוח גזיות, "Spark-spread", שמשמשת לבחינת הרווחיות הגולמית של אותן תחנות. המדד המוצג מתבסס על ניתוח עצמאי (לפרטים ומקורות ראו גרובמן (2026). מכת חשמל: המחיר הסמוי של הפרטת תחנות הכוח בישראל. מרכז אדוה).
הגופים העסקיים ששולטים בתחנות המופרטות כבר לא כפופים לפיקוח מחירים אלא סוחרים בחשמל במנגנון בורסאי, וקובעים את הצעות המחיר למכירת החשמל. הגוף הציבורי מגלגל את עלות החשמל לצרכנים
מדד מחירי חשמל ליצרנים פרטיים, 2025-2016:
את המגמה המוצגת ניתן לחלק לשתי תקופות: בין שנת 2016 ל-2020 נרשמה ירידה מתונה במחירי החשמל המתוקננים שגבו היצרנים הפרטיים. הירידה יכולה להיות מוסברת בכך שנחלשה השפעתן של "הגנות הינוקא" שהרגולטור השית על יצרני החשמל הפרטי שנכנסו מוקדם לענף, הגנות שכללו הטבות גבוהות יותר בחישוב התעריף המפוקח.
עם כניסת יצרנים חדשים והסרת חלק מההטבות, המחירים הממוצעים ששולמו ליצרנים נשחקו בהדרגה. אך החל משנת 2021 ניכרת תפנית במגמה, המתבטאת בעלייה מהירה במדד.
לפי הנתונים המוצגים בתרשים, בסיום שנת 2025 מדד מחירי החשמל המחושב ליצרנים הפרטיים צפוי להיות גבוה ב-67% (!) לעומת רמתו בשנת 2020 (יש לציין כי עלות הגז לתחנות גזיות פרטיות אף ירדה לאורך התקופה השנייה, מ-4.76$ ל-4.41$ ל-MMBTU).
תקופת העלייה במחירים חופפת לזו של הפרטת תחנות הכוח של חברת החשמל הממשלתית והתבססות המודל הבורסאי לסחר בחשמל – מודל שאפשר ליצרנים הפרטיים לגבות מחירים מופקעים ולנכס רווחים גבוהים מאלו שהתאפשרו בעבר.
ניתן לאמוד את העלות העודפת שהושתה על צרכני החשמל בעקבות עליית המחירים. בהנחה שמחירי החשמל הפרטי היו עשויים להישאר ברמתם בשנת 2020 – בתרחיש בו מודל הסחר בחשמל לא היה מיושם ומחירי החשמל היו נשארים מפוקחים – העלות העודפת הצטברה לסך של 5.03 מיליארד שקלים בשנים 2021-2025.
תקופת העלייה במחירים חופפת לזו של הפרטת תחנות הכוח של חברת החשמל הממשלתית והתבססות המודל הבורסאי לסחר בחשמל – שאפשר ליצרנים הפרטיים לגבות מחירים מופקעים ולהגדיל רווחים
תג המחיר הלך ועלה משנה לשנה, כך שבשנת 2025 לבדה הצרכנים ספגו 1.7 מיליארד שקלים עלות עודפת. סכומים אלו זרמו ישירות לכיסם של בעלי ההון שנהנים מהפרטת משק החשמל.
מקס גרובמן הוא חוקר במרכז אדוה בתחומי סביבה וכלכלה-פוליטית. עוסק במשבר האקלים, השלכותיו והתמודדות החברה מולו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו