לאן באמת הולך מס רווחי היתר?

הבנקים דיווחו בימים האחרונים על עוד רבעון חזק, כשבנק לאומי בולט במיוחד עם רווחי שיא של 2.83 מיליארד שקל. אם לא יקרה משהו חריג, גם השנה יסיימו חמשת הבנקים הגדולים ברווח מצרפי של קרוב ל-30 מיליארד שקל.

הרווחים האלה יכלו להיות גבוהים מעט יותר, אלמלא ועדת הכספים הייתה מאשרת היטל מיוחד שנגבה מהם: 3 מיליארד שקל השנה, ו-125 מיליון שקל נוספים בשנה הבאה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דרש תחילה מס מיוחד של 15%, שיעור גבוה בהרבה מהמלצת הצוות המקצועי שמונה באוצר (שהמליץ על 7%–10%). בסופו של דבר, חברי הכנסת הגיעו לפשרה עם הבנקים על החלת היטל חד-פעמי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דרש תחילה מס מיוחד של 15%, שיעור גבוה בהרבה מהמלצת הצוות המקצועי שמונה באוצר (שהמליץ על 7%–10%). בסופו של דבר, חברי הכנסת הגיעו לפשרה עם הבנקים על החלת היטל חד-פעמי

קל להצדיק מיסוי מיוחד על גופים שמציגים תשואות גבוהות במיוחד על ההון, ופועלים בשוק שאין בו תחרות אמיתית. מנגד, אפשר גם להבין את טענת הבנקים, הקובלים על כך שהם אינם היחידים שחוגגים.

והם צודקים: גם חברות הביטוח הגדולות מציגות תשואה חריגה על ההון, שנעה בין 20% ל-30%, אך הכי קל להיטפל לבנקים. אפשר לחשוב על שווקים נוספים שבהם קיים כוח שוק מופרז. חברות הגז, למשל (שעליהן כבר חל מיסוי על רווחי יתר), או יבואני הרכב – שנהנים ממחירים מופקעים על חלפים וטיפולים, בין היתר בשל אוזלת ידו של משרד התחבורה בקידום רפורמות לתחרות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מוכר את החמץ של מדינת ישראל, 21 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בור ללא תחתית

המיסוי המיוחד על הבנקים הוצג כמהלך שנועד למתן את הגירעון התקציבי לשיעור של 4.9%. אלא שכבר עכשיו גוברות ההערכות שהגירעון יחצה את רף ה-5%.

במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניין לפרוץ את מסגרת התקציב לשנים הקרובות, במטרה להגדיל את תקציב הביטחון בסכום מפלצתי של 400 מיליארד שקל. בכך הוא ממצב את עצמו כ"מר ביטחון" ומשדר מסר של "אחריי המבול".

נתניהו מעוניין לפרוץ את מסגרת התקציב לשנים הקרובות, במטרה להגדיל את תקציב הביטחון בסכום מפלצתי של 400 מיליארד שקל. בכך הוא ממצב את עצמו כ"מר ביטחון" ומשדר מסר של "אחריי המבול"

בין שכוונותיו להגדיל את תקציב הביטחון במאות מיליארדים יתממשו ובין שלא, נתניהו משאיר לממשלה הבאה ירושה כואבת של קיצוצים והעלאות מיסים, שיידרשו כדי לממן את עלויות המלחמה הממושכת והיקרה בתולדות המדינה.

אמנם שר האוצר מתנגד כעת לפריצת התקציב, אך גם הוא אינו בא בידיים נקיות: הרי רק במהלך הפגרה האחרונה, דאגה הקואליציה להעביר כספים להתנחלויות ולישיבות.

אם נחזור לבנקים, ברור כי התשלום המיוחד שנגבה מהם לא פגע במכסות האשראי שמוקצות לציבור. עם זאת, קיים חשש סביר שהם יגלגלו את עלות המס בחזרה אל משקי הבית והעסקים הקטנים. בעתיד יהיה נכון לשקול פתרונות יצירתיים יותר למיתון עול העמלות, כגון הגבלת ריבית, בדומה להצעות שעלו שוב ושוב בארה"ב.

חשיבות התחרות וסוגיית ההשקעות

נכון לעכשיו, רק ההיטל הקטן יחסית שייגבה מהבנקים בשנה הבאה (175 מיליון שקל) יועבר להקמת קרן מיוחדת לעסקים קטנים בצפון. לעומת זאת, הכסף הגדול שנגבה השנה נשפך לתוך מסגרת פיסקלית פרוצה שאין לה תחתית.

ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), שהיה בין חברי ועדת הכספים שאישרו את פשרת המס, הסביר לזמן ישראל את עמדתו: "אני לא מתלהב ממיסוי 'רווחי יתר', אלא אם כן מדובר בנכסי טבע. הדרך הנכונה להחזיר את הכסף לציבור היא לקדם תחרות במערכת הפיננסית.

"אני גם לא חושב שהכוונה הייתה 'לפגוע' בבנקים, לפחות לא מבחינתי. לגבי 'לצבוע' את הכסף למטרות ספציפיות, קיימת בעיה משפטית ותפעולית".

למרות מאמצי הכנסת לאלץ את הבנקים להקטין את מרווחי האשראי, ולמרות עיתונאים ומובילי דעת קהל שמנסים לחנך את הציבור להתמקח, רוב הישראלים נשארים נאמנים לבנק שבו פתחו את חשבונם הראשון בגיל 16

אפשר בהחלט להבין את הגישה המעדיפה הגברת תחרות על פני מיסים חד-פעמיים. אולם, למרות מאמצי הכנסת לאלץ את הבנקים להקטין את מרווחי האשראי, ולמרות עיתונאים ומובילי דעת קהל שמנסים לחנך את הציבור להתמקח, רוב הישראלים נשארים נאמנים לבנק שבו פתחו את חשבונם הראשון בגיל 16. עד שהתחרות המיוחלת תגיע, נראה שרק מס מיוחד מסוגל לגבות מחיר על היעדרה.

ח"כ ולדימיר בליאק משתתף בדיון בוועדת הכנסת בירושלים. 28 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם הממשלה תחליט לחדש את ההיטלים על רווחי יתר גם בשנים הבאות, עליה לוודא שהכסף ייצבע מראש למטרות ברורות: תמיכה במודרי אשראי, סיוע לעסקים קטנים, או עידוד התחרות. כפי שצוין, כיום הכסף הזה אובד ב"ים הגדול" של התקציב, שחלקו ממשיך לזרום לכספים קואליציוניים ולמשרדי ממשלה מיותרים.

טענת הבנקים, שלפיה הרווחיות הגבוהה נובעת מהתייעלות ולא מהגדלת מרווחי האשראי, היא במקרה הטוב אמת חלקית.

המרווחים אכן הצטמצמו במעט, הודות לערנות הציבור ולמאמצי ההסברה של בנק ישראל, שהובילו להעברת כספים מחשבונות העו"ש (שם שכבו ללא ריבית) לאפיקים נושאי תשואה. אך כל זה עדיין נחשב לרווח שולי לעומת "הכסף הגדול" – ההכנסות העצומות מריביות ומעמלות הנגבות ממשקי הבית ומהעסקים.

בבנק לאומי, למשל, מוסיף לרווחיות גם גידול בהכנסות מהשקעות ריאליות דרך חברת "לאומי פרטנרס". ייתכן שהגיע הזמן שהרגולטור יחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לריסון פעילות זו. במסגרתה, בנק משקיע בעסקים פרטיים (כדוגמת רשת "ג'פניקה"), מה שמעלה חשש לניגוד עניינים פוטנציאלי בין תפקידו כנותן אשראי לבין מעמדו כמשקיע.

ייתכן שהגיע הזמן שהרגולטור יחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לריסון פעילות זו. במסגרתה, בנק משקיע בעסקים פרטיים, מה שמעלה חשש לניגוד עניינים פוטנציאלי בין תפקידו כנותן אשראי לבין מעמדו כמשקיע

בנק ישראל, ירושלים, 2 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ייתכן שהרימונים שהושלכו לאחרונה לעבר סניפי רשת "ג'פניקה" הם אלו שעוררו את בנק ישראל לפעולה. הבנק המרכזי עצר לאחרונה תוכנית אופציות שמנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן, ביקש לאשר לעצמו.

אופציות אלו היו קשורות ישירות לעליית הערך של השקעות הבנק בעסקים מסוג זה, ונועדו, לכאורה, לעקוף את מגבלת השכר לבכירים שיזמה בזמנו שלי יחימוביץ'.

בסופו של דבר, בעוד הבנקים נתונים לרגולציה הדוקה מצד אחד ולתשלומי מיסים מיוחדים מצד שני, הקואליציה הנוכחית אפילו לא טרחה להוכיח ריסון עצמי לפני שמיהרה להגדיל את נטל המס הכללי, תוך שהיא מנצלת בציניות את המוניטין הבעייתי של אחד הענפים השנואים במשק.