JavaScript is required for our website accessibility to work properly. איתן מליץ: האיסור לדווח על מצביעים מהקלפי נועד לשמור על פרטיותם | זירת הדמוקרטיה | זמן ישראל

האיסור לדווח על מצביעים מהקלפי נועד לשמור על פרטיותם

ההגבלות החדשות שהוטלו לקראת הבחירות באוקטובר הן לא "פוליטיות" ולא "נתפרו" אלא תוצאה של עבודה מקצועית כלקח מאירועים בבחירות קודמות

הצבעה בבחירות לכנסת, 1 בנובמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90
הצבעה בבחירות לכנסת, 1 בנובמבר 2022

בבחירות שהתקיימו ב-2020 דלף לרשת קובץ ממערכות של חברת אלקטור עם פרטיהם של כ-6.5 מיליון בעלי זכות בחירה. ב-2021 קבעה הרשות להגנת הפרטיות כי הליכוד וישראל ביתנו שהשתמשו במערכות הללו הפרו את הזכות לפרטיות.

באפריל השנה קבעה הרשות קביעה דומה נגד ש"ס. במקביל, חזרה ופרסמה הנחיות למפלגות מדי מערכת בחירות.

בתחילת החודש אסרה ועדת הבחירות המרכזית על נציגי מפלגות להעביר מידע מן הקלפיות בבחירות בזמן אמת אל מטה מפלגתי. 

דוברי הממשלה טוענים כי מדובר ב"מהלך פוליטי נגד הקואליציה". אבל החשש מפני שימוש לרעה במידע מפנקס הבוחרים לא נולד השנה, אלא מרצף של אירועים שהחל לפני שש שנים, והחלטת ועדת הבחירות היא החלטה מקצועית ועניינית שנובעת מאותם אירועים. 

מה קרה בדליפת המידע של אלקטור ב-2020?

בבחירות לכנסת ה-23 שהתקיימו בפברואר 2020 דלף קובץ ממערכות המידע של חברת אלקטור, שסיפקה לליכוד ולישראל ביתנו שירותים טכנולוגיים לניהול מערכת הבחירות. בקובץ שדלף היה מידע מפנקס הבוחרים לכנסת על אודות כ-6.5 מיליון בעלי זכות בחירה בישראל.

אפליקציית אלקטור של הליכוד בבחירות 2020 (צילום: צילום מסך)
אפליקציית אלקטור של הליכוד בבחירות 2020 (צילום: צילום מסך)

המידע כלל שמות מלאים, מספרי תעודת זהות, כתובות עדכניות, מספרי טלפון ומספרי הקלפי של הבוחרים. לפי דיווחים, המערכת אף אפשרה לפעילים להזין הערות על השקפותיהם הפוליטיות של אזרחים אחרים, בלי ידיעתם או הסכמתם.

שנה לאחר מכן קבעה הרשות להגנת הפרטיות, שבמשרד המשפטים, כי בפרשת אלקטור אירעה הפרה של חוק הגנת הפרטיות. הרשות הודיעה לליכוד ולישראל ביתנו כי עברו על חוק הגנת הפרטיות, ודחתה את טענתן שהחוק והתקנות אינם חלים על פנקס הבוחרים ועל השימוש בו.

ישראל ביתנו מצידה מסרה כי לא אספה מידע רגיש, כי מידע כזה לא דלף ממנה, וכי סיימה לקבל שירותים מאלקטור.

חברת אלקטור הכחישה במשך שנים שהמערכת נפרצה. אך בית המשפט, שדחה תביעת דיבה שהגישה נגד מי שחשפו את הפרשה, קבע כי הדיווח על הפריצה היה אמין. כך זליגת המידע האלקטורלי ב-2020 נחקרה והולידה קביעת הפרה נגד שתי מפלגות: הליכוד, שנמצאה אז ונמצאת גם כעת בממשלה, וישראל ביתנו, שישבה אז ויושבת גם עכשיו באופוזיציה.

מנכ
מנכ"ל אלקטור צור ימין במטה של רז קינסטליך, ראש עיריית ראשל"צ (צילום: שי דיין)

האם יש בעיה במאגרי מידע של ש"ס על הבוחרים?

ב-15 באפריל 2026 קבעה הרשות להגנת הפרטיות, בעקבות הליך פיקוח, כי במאגרי המידע של ש"ס נמצאו חולשות קריטיות באבטחת מידע: היעדר מסמך הגדרות מאגר, היעדר מבדקי חדירה וסקרי סיכונים, כשלי אימות והצפנה, ולוגים והרשאות לקויים.

הרשות בחרה בסנקציה מרוסנת. היא הסתפקה בקביעת הפרה ולא הטילה עיצום כספי, אף שיכולה הייתה. זאת לאחר שתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025, הרחיב את סמכויות האכיפה של הרשות ואיפשר קנסות מנהליים של עד כ-320 אלף שקלים לכל הפרה בתחום אבטחת המידע.

האם למפלגות מותר להשתמש במידע שאספו על בוחרים? 

מאז הבחירות לכנסת ה-24, שהתקיימו ב-2021, הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת מדי מערכת בחירות הנחיות למפלגות, והיא שבה ופרסמה אותן לקראת הבחירות לכנסת ה-26. בכל פעם היא הדגישה כי מידע מפנקס הבוחרים הוא מידע אישי, כי השימוש בו מוגבל למטרות שקשורות למערכת הבחירות, וכי המפלגות אחראיות משפטית גם להפרות של ספקים וקבלני משנה.

ההנחיות אוסרות מאז 2021 שימוש בפנקס למטרות שאינן מערכת הבחירות הנוכחית; העברת מידע לצדדים שלישיים; שימוש במידע בלא הסכמה. עוד קבעה הרשות כי ספק חיצוני המחזיק במידע נחשב "מחזיק מאגר" – כך שהאחריות המשפטית מוטלת על המפלגה.

ספירת המעטפות הכפולות בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, 10 באפריל 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
ספירת המעטפות הכפולות בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, 10 באפריל 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

הרשות לא הסתפקה בפרסום. עוד בפברואר 2020 היא פתחה הליך פיקוח רחב ופנתה בדרישות מידע למפלגות שקיבלו מעל 50 אלף קולות בבחירות קודמות, בהצהירה כי "אנו בודקים אם המפלגות מצייתות לחוק".

לקראת הבחירות שיתקיימו באוקטובר השנה חזרה הרשות על המסגרת והזהירה מפני הסיכון של זליגת פנקס הבוחרים ופגיעה בהליך הדמוקרטי בעידן הדיגיטלי, לפי הנחיות הרשות. ההנחיות רוחביות: הן חלות על כל המפלגות וספקיהן, ולא על גורם אחד.

מה ההבדל בין רשות הפרטיות לוועדת הבחירות המרכזית?

עד כאן טיפלה הרשות להגנת הפרטיות: בדליפות, בקביעות ההפרה ובהנחיות. את השלב הבא – העברת מידע מן הקלפי בזמן אמת – אסרה ועדת הבחירות המרכזית בהחלטה מ-4 באוגוסט 2026. מדובר בשני גופים שונים, אך לשניהם מטרה דומה: הגנה על המידע שבפנקס הבוחרים.

ההבדל ביניהן הוא שהרשות להגנת הפרטיות היא הרגולטור האחראי על הפרטיות; וועדת הבחירות המרכזית היא הגוף המנהל את הבחירות.

הנשיא יצחק הרצוג בפגישה עם ראש שב
הנשיא יצחק הרצוג בפגישה עם ראש שב"כ דוד זיני ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט נעם סולברג. 9 ביולי 2026 (צילום: חיים צח / לע"מ)

ובכל זאת, יו"ר הוועדה, שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, ביסס את ההחלטה על נימוק של דיני הגנת הפרטיות: זהות הבוחר ועצם הצבעתו הם מידע אישי מוגן, והשימוש בהם כדי לאתר תומכים ולהניע אותם להצביע אינו מותר לפי חוק הגנת הפרטיות.

ההחלטה אינה מכניסה היגיון חדש, ובוודאי שאין לה מניעים פוליטיים. היא מיישמת בקלפי את אותו עיקרון שהרשות כבר אכפה. שני גופים, מטרה משפטית אחת.

באיזה מידע אסרה ועדת הבחירות על המפלגות להשתמש?

החלטת ועדת הבחירות המרכזית מתחילת החודש אוסרת על נציגי מפלגות ומשקיפים להעביר, בזמן אמת ומתוך מקום הקלפי, מידע על נוכחות הבוחר ועל עצם הצבעתו למטה המפלגתי. היא אינה אוסרת על המפלגות להחזיק בפנקס הבוחרים, לנהל קמפיין, לפנות לתומכים או להשתמש באפליקציות מחוץ להקשר הזה.

ההחלטה גם אינה מבטלת את מנגנון הבקרה נגד הצבעה כפולה: רשימת הבוחרים עדיין מסומנת בידי ועדת הקלפי כדי לוודא שאדם אינו מצביע פעמיים. מכאן שהאיסור אינו נוגע לספירת הקולות, לזכאות להצביע או לכללי התחרות בין הרשימות, אלא לזרימת מידע אישי ממוסד הבחירות אל מטה מפלגתי.

ספירת הקולות בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24, 25 במרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ספירת הקולות בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24, 25 במרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האיסור אינו ייחודי לאלקטור או לליכוד. הוא חל על כל אפליקציה ועל כל מפלגה שמעבירה מן הקלפי למטה מידע על מצביעים. מדובר בכלל רוחבי החל על כל המפלגות, לא בצעד נקודתי נגד אחת מהן.

שאלות שעולות מהנושא

האם החשש מפני זליגת מידע אלקטורלי החל השנה?

לא. כבר ב-2020 דלף לרשת קובץ ממערכות אלקטור עם מידע מפנקס הבוחרים על כ-6.5 מיליון בעלי זכות בחירה, והרשות קבעה שהחברה והמפלגות שהשתמשו בשירותיה הפרו את תקנות הגנת הפרטיות. 

האם המגבלות של ועדת הבחירות על הוצאת מידע נוגעות רק למפלגות הימין?

לא. התקנות והאכיפה חלות על מפלגות מן הקואליציה ומן האופוזיציה כאחת.

מה הוא בדיוק המידע שוועדת הבחירות אסרה להוציא מהקלפי?

הוועדה אסרה על המפלגות רק להעביר מידע מן הקלפי בזמן אמת אל המטות שלהן. היא אינה נוגעת לקמפיין, לפנקס הבוחרים או לספירת הקולות, ואינה מבטלת את הסימון ברשימה שמונע הצבעה כפולה.

מקורות: הרשות להגנת הפרטיות, קביעת הפרה נגד הליכוד, ישראל ביתנו ואלקטור (27.1.2021); הרשות להגנת הפרטיות, הנחיות למפלגות לקראת הכנסת ה-24 (27.1.2021); ynet, פרטי כל הבוחרים נחשפו בגלל פרצת אבטחה באפליקציה של הליכוד (2.2020); "כלכליסט", הרשות בודקת אם המפלגות מצייתות לחוק (2.2020); "העין השביעית", אלקטור הפסידה בתביעת דיבה (הדיווח על הפריצה נמצא אמין); הרשות להגנת הפרטיות, קביעת הפרה נגד ש"ס (15.4.2026); הרשות להגנת הפרטיות, הנחיות למפלגות לקראת הכנסת ה-26 (gov.il); "כלכליסט", ועדת הבחירות עצרה את אלקטור (4.8.2026); החלטת ועדת הבחירות המרכזית (4.8.2026); "העין השביעית", סקירת ההחלטה והשלכותיה (the7eye).

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
למאמר המלא עוד 974 מילים
כל הזמן // יום שני, 24 באוגוסט 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.