בעוד שחברי הכנסת של הליכוד והמתמודדים האחרים בפריימריז עסקו בהפקת סרטונים מגוחכים והתרוצצו משמחה לשמחה, בעיקר של הפוקדים הגדולים, בנימין נתניהו כבר הפעיל את מכונת התעמולה שלו. הן כלפי פנים בהשפעה על רשימת הנבחרים, והן כלפי המפלגות האחרות והעומדים בראשיהן. ובעיקר כלפי גדי איזנקוט, שאותו מזהה נתניהו כסיכון העיקרי להמשך שלטונו.
גם המפלגות האחרות כבר התניעו את מערכות הבחירות שלהן ויעידו על כך הראיונות בכל כלי תקשורת אפשרי עם כל המועמדים האפשריים, גם אלה שעל פי הסקרים אינם עוברים את אחוז החסימה.
בעניין זה, גדי איזנקוט אינו שונה משאר המועמדים וגם הוא לקח חלק בבליץ ראיונות.
נתניהו כבר הפעיל את מכונת התעמולה שלו – הן כלפי פנים בהשפעה על רשימת הנבחרים, והן כלפי המפלגות האחרות והעומדים בראשיהן. ובעיקר כלפי איזנקוט, אותו מזהה נתניהו כסיכון העיקרי להמשך שלטונו
מטעמים של פופוליזם זול וכניעה לקיצוניים שבחברה הישראלית, הצליחו הליכוד ומפלגות הלוויין שלו לפגוע בלגיטימציה של שיתוף מפלגות ערביות בקואליציה הממשלתית. לא שזה הפריע בזמנו לנתניהו לנסות ולהקים קואליציה עם מפלגת רע"ם של מנסור עבאס, אבל עכשיו פצחה המקהלה בזעקות שבר נגד האפשרות שגוש השינוי הוא זה שיקים ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות.
למרבה הצער, ראשי מחנה האופוזיציה של היום נכנעו לקמפיין, שריח קשה של גזענות נודף ממנו, והכריזו כי יקימו ממשלה שתתבסס רק על "מפלגות ציוניות", שם קוד לקואליציה ללא ערבים. כאילו שיהדות התורה היא מפלגה ציונית.
המטרה של נתניהו ושותפיו היא למנוע מגוש השינוי את היכולת להקים ממשלה אחרת מזו הקיימת היום, שהרי לשיטתם, ללא הערבים אין לגוש השינוי רוב, וממשלה עם ערבים איננה לגיטימית.
איזנקוט נדרש לנושא זה משום שגם הוא וגם ראשי המפלגות האחרות ב"גוש" נכנעו לקמפיין הגזעני של הקואליציה הנוכחית, הליכוד, איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ', אריה דרעי. לגרסתם של אלה – נאשמים, מורשעים, גזענים, משתמטים – כן שותפים לגיטימיים בממשלה. ערבים – לא.
נתניהו כבר יודע שהוא לא ינצח בבחירות הקרובות, וכל מטרתו היא למנוע מצב שמישהו אחר יוכל להרכיב ממשלה. כך יוכל שוב לגרור אותנו לסדרת בחירות שתימשך מבחינתו לעד, ובכל הזמן הזה הוא ראש הממשלה, וכמאמר הגברת "ושתישרף המדינה".
איזנקוט וראשי המפלגות האחרות ב"גוש" נכנעו לקמפיין הגזעני של הקואליציה הנוכחית, הליכוד, בן גביר, סמוטריץ' ודרעי. לגרסתם של אלה – נאשמים, מורשעים, גזענים, משתמטים – כן שותפים לגיטימיים. ערבים – לא
אחד הכלים שבהם משתמשת מכונת התעמולה של נתניהו הוא שלילת הלגיטימיות של ממשלה שנשענת על פחות מ-61 חברי כנסת. צריך לציין שהחוק אינו דורש רוב של 61. חוק יסוד: הממשלה מסדיר בסעיף 13(ד) את אופן בחירת הממשלה אחרי הבחירות לכנסת ואומר: "הממשלה תיכון משהביעה בה הכנסת אמון, ומאותה שעה ייכנסו השרים לכהונתם". אף לא מילה על "רוב חברי הכנסת", די ברוב פשוט.
ואכן, לאחרונה החל איזנקוט לומר בראיונות שונים שהוא ירכיב ממשלה גם אם יצביעו בעד ממשלתו רק 58 חברי כנסת ואפילו 56. הוא אינו בונה על תמיכה פעילה של חברי הכנסת הערבים וגם לא יבקש מהם לעשות זאת. לדבריו, "יתמכו, יימנעו או ייעדרו. זה עניינן".
ברור לו ולכולנו שהסיעות הערביות, שכבר הביעו את רצונן בהחלפת הממשלה הנוכחית, לא יצביעו נגד ממשלה של איזנקוט, אם תוצג כזו לאמון הכנסת. ללא המפלגות הערביות, על פי כל הסקרים המתפרסמים, אין לקואליציית נתניהו יותר מ-54 מנדטים. כך, כפי שהדברים נראים כיום, לממשלה בראשות איזנקוט יש את הרוב הדרוש כדי לקבל את אמון הכנסת.
מייד תעלה הטענה לאי יציבותה של קואליציה כזו. זו, כמובן, טענת סרק. כבר אמרנו שהסיעות הערביות הבינו שהתסריט הגרוע ביותר מבחינת בוחריהן הוא המשך שלטונו של נתניהו. הן לא יאפשרו לגוש נתניהו (אותו גוש שלדברי החרדים כבר לא קיים) להפיל את הממשלה. לא בהצבעת אי-אמון ולא בדרך אחרת.
למעשה, אין יותר בחוק הישראלי הצבעת אי-אמון בעלת משמעות מעשית של הפלת הממשלה. סעיף 28(ב) לחוק יסוד: הממשלה אומר שהדרך להפיל ממשלה היא בהצבעת אמון בממשלה חליפית. אלא שבניגוד להרכבת ממשלה אחרי בחירות, כאן קובע החוק שכן צריך תמיכה של 61 חברי כנסת.
המשמעות היא שלגוש נתניהו לא תהיה כל אפשרות לאיים על שלמות הקואליציה החדשה, משום שבתסריט הזה לא יהיו לו 61 אצבעות להקמת ממשלה חליפית. קואליציה של 56 חברי כנסת, אפילו אם הסיעות הערביות "יתמכו, יימנעו או ייעדרו", כלשונו של איזנקוט, היא קואליציה יציבה, עשויה בטון יצוק.
אחד הכלים שבהם משתמשת מכונת התעמולה של נתניהו הוא שלילת הלגיטימיות של ממשלה שנשענת על פחות מ-61 חברי כנסת. אך החוק אינו דורש רוב של 61. חוק יסוד: הממשלה קובע שדי ברוב פשוט
אם כל ראשי "הסיעות הציוניות" בקואליציית איזנקוט העתידית יפנימו את העובדה שהמטרה העיקרית היא החלפת הממשלה הכושלת ("ממשלה בינונית", לפי חברת כנסת מהליכוד), ולא מאבק על משרות וכיבודים, הרי שאיזנקוט לא צריך לחשוש מהפלתה של הממשלה אם וכאשר יקים אותה.
עכשיו רק נותר להם לנצח בבחירות.
ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו