125 מדינות מחויבות לעצור את נתניהו עם כניסתו לשטחן

ראש הממשלה בנימין נתניהו, דובריו ותומכיו טוענים שהוא, וישראל תחת הנהגתו, נהנים מ"מעמד בינלאומי טוב באופן יוצא דופן", כביכול. אבל הנתונים מראים שמדובר במצג שווא שאינה קשורה למציאות.

סקרים מצביעים על הידרדרות בעמדות ביחס לישראל ברוב מדינות העולם, כולל בארצות הברית, גם בקרב הדמוקרטים וגם בקרב הרפובליקאים. שורת מדינות מערביות ידידותיות הכירו לראשונה ב"מדינת פלסטין". האיחוד האירופי שוקל לבטל את הסכם הסחר החופשי עם ישראל. הסכם הנורמליזציה עם ערב הסעודית שנתניהו הבטיח לא נראה באופק. ועל נתניהו עצמו יש צו מעצר בינלאומי שמונע ממנו את הכניסה ל-125 מדינות. 

הסיבה להידרדרות ביחסי החוץ של ישראל היא מדיניות הממשלה: הרחבת הבנייה בשטחים, במיוחד במאחזים הלא-חוקיים; מהלכי סיפוח בפועל של הגדה המערבית; התבטאויות קיצוניות של שרים, בעיקר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'; התארכות המלחמה בעזה וסירובו של נתניהו להקמת שלטון פלסטיני שיחליף את חמאס ברצועה; והמלחמה הכושלת באיראן. 

האם צו המעצר הבינלאומי על נתניהו עלול להביא למעצרו?

בנובמבר 2024 הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צו מעצר נגד נתניהו. זאת, בעקבות כתב אישום שהוציא בית הדין בהאג נגד נתניהו בשל אירועים במלחמה בעזה. בית הדין מאשים את נתניהו באחריות ל"פשע מלחמה של הרעבה כשיטת לחימה, פשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה ומעשים בלתי-אנושיים".

פלסטינים בוחנים זירת תקיפה במחנה הפליטים אל-בורייג' במרכז רצועת עזה, 16 ביולי 2026 (צילום: Eyad Baba/AFP)

ישראל מכחישה את ההאשמות הללו מכל וכול ומגדירה אותן ככוזבות ואבסורדיות. ישראל מכחישה שבכלל ביצעה, כמדינה, פשעי מלחמה כלשהם, והטענות נגד המדינה נמצאות בהליך משפטי. 

אבל עצם הוצאת צו המעצר היא מהלך חריג, שמעיד על הידרדרות ביחסי החוץ של ישראל. עד כה הוצאו צווי מעצר מסוג זה לדיקטטורים כמו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ונשיא סודן עומר אל-בשיר. מדובר בצו הראשון נגד מנהיג של מדינה דמוקרטית בגין פשעי מלחמה.

בשל צו המעצר, כל 125 המדינות החברות בבית הדין – ובהן דמוקרטיות גדולות שהן בעלות ברית של ישראל, כולל צרפת, בריטניה, גרמניה וקנדה – מחויבות לעצור את נתניהו אם ייכנס לשטחן.

ההגבלה אינה תיאורטית. בדרכו לעצרת האו"ם בספטמבר 2025 עקף מטוס "כנף ציון" את מרחב האוויר של צרפת וספרד וחלף רק מעל יוון ואיטליה. לפי דיווח, העיקוף הוסיף כ-600 קילומטרים למסלול.

הסיבה לשינוי המסלול לא נמסרה רשמית, אך לפני היציאה ביקשה ישראל אישור מעבר במרחב הצרפתי – בקשה שהתייתרה משנבחר המסלול העוקף.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ואשתו שרה נתניהו בנמל התעופה בן-גוריון לפני המראתם לארצות הברית, 22 ביולי 2024 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)

בנוסף, נתניהו נמנע מהופעה במקומות שבהם ניתן לעצור אותו. הוא לא השתתף בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בשל החשש ממעצר, משום ששווייץ חברה בבית הדין. אירוע הדגל של האליטה הכלכלית והמדינית העולמית, שבו השתתף אפילו דרך זום בתקופת הקורונה, הפך עבורו לשטח אסור. 

נתניהו אינו יכול לבקר כיום ב-125 מדינות, כולל רוב בעלות הברית ושותפות הסחר של ישראל, או אפילו לעבור מעליהן. 

נתניהו אמנם יכול לבקר בכ-70 מדינות שאינן חברות בבית הדין, ובראשן ארצות הברית (ראש עיריית ניו יורק, זוהרן ממדאני, איים "להסגיר את נתניהו לבית הדין כשיבקר בניו יורק", אך החוק האמריקאי אינו מאפשר לו לעשות זאת, והוא חזר בו).

אבל מרבית המדינות שאינן חברות בבית הדין הן כאלה שכלל אין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל – כמו ערב הסעודית, איראן, פקיסטן, סוריה ולבנון, או כאלה שהיחסים שלהן עם ישראל צוננים כיום, כמו מצרים, רוסיה וסין, וביקור של נתניהו בהן אינו עומד על הפרק. 

בנימין נתניהו נואם בעצרת הכללית של האו"ם, 26 בספטמבר 2025 (צילום: TIMOTHY A. CLARY / AFP)

מאז הפעלת צו המעצר נתניהו ביקר רק פעם אחת במדינה החברה בבית הדין ושצו המעצר חל בה: בהונגריה, באפריל 2025. ראש ממשלת הונגריה לשעבר ויקטור אורבן כינה את הצווים "חצופים בצורה שערורייתית" והודיע על פרישת הונגריה מבית הדין במחאה על כך. אלא שהפרישה לא נכנסה לתוקף בפועל, ובינתיים התחלפה בהונגריה הממשלה, והממשלה החדשה ביטלה את הודעת הפרישה והודיעה שתציית מעתה לצווי בית הדין – כולל צו המעצר.

שתי ממשלות אחרות של מדינות החברות בבית הדין הודיעו כי הן מסכימות לארח את נתניהו אך לא עשו זאת בפועל. ממשלת פולין הודיעה בינואר 2025 כי תתעלם מהצו ותאפשר לו "מעבר בטוח" לטקסי יום השנה לשחרור אושוויץ – אבל נתניהו לא הגיע בפועל אלא שלח לשם את שר החינוך יואב קיש. נשיא ארגנטינה חבייר מיליי כינה את הצווים "בלתי-מובנים", אך נתניהו לא ביקר גם שם. 

אם נתניהו אינו יכול לבקר במרבית מדינות העולם, כולל רוב המעצמות המערביות, אי אפשר לראות בכך "מעמד בינלאומי נעלה" – אלא בידוד בינלאומי.

איזה מדינות הכירו בשנים האחרונות ב"מדינת פלסטין"?

עד 2025, רוב מדינות העולם הכירו ב"מדינת פלסטין", אבל לא הדמוקרטיות המערביות. 

הפגנה פרו פלסטינית בסידני, אוסטרליה, 9 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Rick Rycroft)

אבל בספטמבר אשתקד המגמה השתנתה: ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר הודיע על הכרה רשמית ב"מדינת פלסטין", ולצידו הכריזו על הכרה גם קנדה, צרפת ואוסטרליה, וכן מדינות אירופיות רבות נוספות.

זהו תקדים היסטורי: לראשונה הכירו ב"פלסטין" מדינות קבוצת השבע (G7) – קנדה, צרפת ובריטניה, בעלות-ברית מסורתיות של ישראל. כיום, "מדינת פלסטין" מוכרת על ידי כ-80% מהמדינות החברות באו"ם. המשמעות הישירה היא היפוך בגישה של מדינות מערביות, לרעת ישראל.

ההסברים של הדיפלומטים להכרת מדינותיהם ב"פלסטין" תולים אותה ישירות במדיניות ממשלת ישראל הנוכחית: התבטאויות של שרים קיצונים, בעיקר בן גביר וסמוטריץ'; הרחבת המאחזים הלא-חוקיים ואלימות של מתנחלים קיצונים בגדה המערבית; התארכות המלחמה בעזה והסבל הרב של האזרחים ברצועה; וסירובה של הממשלה, בהובלת נתניהו, לאפשר הקמה של ממשלה פלסטינית שתחליף את חמאס בעזה – שהובילה לעובדה שחמאס עדיין שולט בחלק מעזה. 

האם סקרים בעולם מראים על הרעה ביחס לישראל?

סקרי דעת קהל שנערכו בעולם בשנים האחרונות מצביעים על הרעה בתדמיתה של ישראל. בסקר של מכון הסקרים Pew שנערך באביב השנה והקיף יותר מ-44 אלף נשאלים ב-36 מדינות, 67% מהנשאלים אמרו כי הם מחזיקים בעמדה שלילית כלפי ישראל, לעומת 25% בלבד שאמרו כי הם מחזיקים בעמדה חיובית.

הפגנה אנטי־ישראלית ופרו־פלסטינית בבולוניה, איטליה, 3 באוקטובר 2025 (צילום: Guido Calamosca/LaPresse via AP)

סקרים כאלה מתבצעים זה שנים רבות וכוללים גם מדינות אויב ומדינות עוינות לישראל, וחלק ניכר מהנשאלים בהם תמיד הביעו עמדה שלילית על ישראל. אבל המצב הידרדר. בסקר Pew שנערך ב-2013 הביעו 52% מהנשאלים דעה שלילית על ישראל. כלומר, אם לפני 13 שנה "רק" כמחצית מדעת הקהל בעולם הביעה עמדה שלילית על המדינה, כיום מדובר בשני שלישים. 

ההידרדרות העיקרית חלה במדינות מערביות, שבהן רוב הנשאלים הביעו בעבר דעה חיובית על ישראל. בבריטניה, למשל, שיעור בעלי הדעה השלילית עלה מ-44% מהנשאלים ב-2013 ל-61% ב-2025. מגמה דומה נרשמה גם במדינות עם קשרים חזקים וקרובים עם ישראל, כמו גרמניה, איטליה, הולנד ואוסטרליה.  

בהשוואה בין הסקרים ב-2013 וב-2025, העמדות השליליות התעצמו ב-13 מתוך 24 המדינות שבהן נשאלה אותה שאלה. והשנה, המצב החמיר עוד יותר.

ועדיין, העמדות של הנשאלים על נתניהו היו גרועות עוד יותר מאלה שהביעו על ישראל. Pew מצא כי יותר ממחצית המבוגרים באוסטרליה, קנדה, צרפת, גרמניה, יוון, איטליה, הולנד, ספרד, שוודיה ובריטניה מדווחים שאינם בוטחים בו באופן אישי בעניינים בינלאומיים. באיטליה הגיע שיעור חוסר האמון ל-88%.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה מצולמת בעקבות ההכרזה על הפסקת אש במלחמה מול איראן, 8 באפריל 2026

בארה"ב, לפי הסקרים, מרבית הציבור תומך בישראל, אבל בשנים האחרונות נרשמת ירידה חדה. בסקר של מכון "גאלופ" הביעו ב-2017 71% מהנשאלים דעה חיובית על ישראל; 74% הביעו דעה חיובית על ישראל ב-2020, 75% ב-2021 ו-71% ב-2022. ב-2023 ירד אחוז התומכים ל-68%, ואילו בסקר מפברואר 2025 רק 54% הביעו דעה חיובית על ישראל – שפל שלא נראה כמותו אי פעם.

כיצד השפיעו המלחמות בעזה ובאיראן על מעמד ישראל?

רוב הציבור בעולם המערבי הזדעזע עמוקות ממעשי הזוועה שביצע חמאס ב-7 באוקטובר. כל מדינות המערב גינו את הטבח בחריפות, ורובן תמכו בהתחלה במלחמה שהובילה ישראל בעזה. 

אבל במשך השנתיים שלאחר מכן, המצב השתנה. נתניהו התעקש להמשיך במלחמה בעזה במשך שנתיים  – התעקשות שעלתה גם בחייהם של מאות חיילי צה"ל ובסבל בל יתואר לחטופים ולמשפחותיהם – ומתעקש להמשיך בה באופן חלקי עד היום.

בינתיים, נהרגו במלחמה רבבות אזרחים פלסטינים, וכן לא מעט עובדי סיוע ממדינות מערביות (וכן חטופים ישראלים עם אזרחות של מדינות מערביות), ורשתות התקשורת העולמיות משדרות תמונות קשות על סבלם של הפלסטינים. ככל שעובר הזמן מאירועי ה-7 באוקטובר, והסבל וההרג בעזה ממשיכים – היחס לישראל מידרדר.

דמיאן סובול, שנהרג בתקיפה של צה"ל יחד עם שישה מאנשי המטבח המרכזי העולמי, מובא לקבורה בעירו פשמישל שבפולין, 20 באפריל 2024 (צילום: Sergei GAPON / AFP)

המלחמה באיראן במרץ השנה החמירה את הזעם על ישראל בעולם. רוב הציבור ורוב המדינות בעולם מתנגדים למשטר האיראני, אבל התנגדו גם למתקפה שהובילו נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

המלחמה נוהלה באופן כושל, הסתיימה בלא הישגים והביאה לחסימת מצרי הורמוז, לעליית מחירי הנפט בעולם ולתסבוכת דיפלומטית. כיוון שרוב הפרשנים סבורים שנתניהו גרר את טראמפ למלחמה – טענה שנתניהו לא ממש מכחיש – היחס לישראל מידרדר עוד יותר.

רוב הראיונות של סקר Pew נערכו לאחר שארה"ב וישראל פתחו במערכה צבאית באיראן ב-28 בפברואר, ואחרי שנתיים וחצי של מלחמה בעזה. 

האם נתניהו פגע במעמד ישראל בארה"ב או חיזק אותו?

בארצות הברית, בעלת-הברית החשובה ביותר של ישראל, סקר Pew מצא ש-59% מהאמריקאים מחזיקים בעמדה שלילית כלפי ישראל, בעוד 27% בלבד סומכים על נתניהו שיעשה את הדבר הנכון בעניינים גלובליים.

הפגנה בניו יורק נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו והמלחמה בעזה, 26 בספטמבר 2024 (צילום: John Lamparski / AFP)

הבסיס לשחיקה חוצה מחנות. חוסר האמון בנתניהו עלה ל-59% מ-52% בשנה הקודמת, ורוב המבוגרים מתחת לגיל 50 – הן בקרב תומכי המפלגה הדמוקרטית והן בקרב רפובליקאים – מחזיקים כעת בעמדה שלילית כלפי ישראל ונתניהו.

כשזה המצב, קשה לדבר על "מעמד אישי יציב" אצל בעלת הברית ההיסטורית של ישראל.

בעבר, התמיכה בישראל הייתה גורפת בקרב תומכי שתי המפלגות. הירידה בתמיכה בקרב מצביעי המפלגה הדמוקרטית החלה כבר מזמן. עיקר הירידה נרשמה בקרב מצביעי המפלגה הדמוקרטית:

ב-2014 עדיין נרשם בסקרים רוב מוחלט בעד ישראל בקרב נשאלים מהמפלגה הדמוקרטית.

השינוי התרחש אחרי העימות המתוקשר והמוחצן בין נתניהו לנשיא לשעבר ברק אובמה סביב סוגיית הגרעין האיראני, בו נתניהו תקף את אובמה ישירות ובפומבי. התמיכה בקרב הדמוקרטים החלה לרדת באופן מיידי: סקרים שנערכו באותו שבוע גילו כי הם זועמים על נתניהו. 

בנימין נתניהו נואם בקונגרס האמריקאי נגד הסכם הגרעין עם איראן, 3 במרץ 2015 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

המצב החמיר בצל המלחמה בעזה והעימותים המתוקשרים של נתניהו עם הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, אף שזה תמך במלחמה והגדיל את הסיוע לישראל באופן חסר תקדים. התמיכה בקרב מצביעי המפלגה הדמוקרטית ירדה בהתמדה, וב-2025, לראשונה, רוב תומכי הדמוקרטים – 60% – ענו כי דעתם על ישראל שלילית.

ואילו בקרב הרפובליקנים התמיכה בישראל נשארה יציבה, סביב 80%–83%. נתניהו הפך את ישראל בהדרגה למדינה המזוהה לחלוטין עם המפלגה הרפובליקאית. אבל בחודשים האחרונים, לאחר הכישלון באיראן, החלו גם אנשי ציבור רפובליקאים להביע זעם על נתניהו, ובעקבות זאת – התמיכה בישראל החלה לרדת גם בקרבם.

מדוע לא נחתמו הסכמי הנורמליזציה עם ערב הסעודית?

נתניהו ואנשיו טוענים כי לנתניהו יש "קשר אישי עם מנהיגים בעולם" ומציגים זאת כ"נכס דיפלומטי". אבל המבחן הגדול ביותר ליכולת זו – נורמליזציה עם ערב הסעודית – לא צלח. המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) קבע כי ניתוח דעת הקהל, עמדות ההנהגה והצעדים הדיפלומטיים מצביע על התרחקות של ערב הסעודית מישראל, ושנורמליזציה סעודית–ישראלית אינה עוד על הפרק.

בכירים סעודים מצהירים שוב ושוב כי ריאד תהיה מוכנה לנורמליזציה רק אם ישראל תפתח בתהליך מדיני מול הרשות הפלסטינית. אבל נתניהו מסרב לכך, כלומר, אינו עומד בתנאים שערב הסעודית מציבה לנורמליזציה.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מארח בבית הלבן את יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, 18 בנובמבר 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

שאלות שעולות מהנושא

האם נתניהו נהנה ממעמד בינלאומי חיובי?

לא. נגד נתניהו הוצא צו מעצר בינלאומי; סקרים מראים על צניחה בפופולריות של ישראל בעולם, כולל ארה"ב; מדינות רבות, כולל מעצמות מערביות, הכירו ב-2025 ב"מדינת פלסטין"; באיחוד האירופי מדברים על ביטול הסכמי הסחר החופשי עם ישראל; רוב המנהיגים והדיפלומטים יוצאים מעצרת האו"ם כשנתניהו נואם שם; מנהיגים ומדינות תוקפים אותו שוב ושוב.

נתניהו נמצא ברשימת "100 האישים המשפיעים". זה לא מראה שהוא פופולרי?

נתניהו אכן הופיע חמש פעמים ברשימת "מאה האנשים המשפיעים" של המגזין "טיים", כולל השנה. אבל הרשימה מודדת השפעה ובולטות, לא יוקרה ולא מעמד חיובי. המגזין נימק השנה את הכללתו ברשימה בקביעה ש"מורשתו של נתניהו עלולה לפגוע קשות ביחס הבינלאומי לישראל".

עורך ה"טיים", איאן ברמר, הבהיר כי אין מדד יחיד המגדיר השפעה – כלומר הכללה בה אינה בהכרח עדות למעמד חיובי.

טיים פתח את הדברים שכתב ברשימה על נתניהו בכך ש"נתניהו אחראי לכשל הביטחוני הגרוע ביותר בתולדות מדינתו". המגזין תקף ברשימה גם את המחיר האנושי הגבוה ששילמה האוכלוסייה בעזה על המלחמה; הרחבת ההתנחלויות בגדה; פעילות צה"ל בדרום לבנון; והמלחמה עם איראן ש"שחקו את התמיכה בקרב אמריקאים צעירים".

השופטת טומוקו אקאנה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג שבהולנד, 20 בנובמבר 2024 (צילום: Eva Plevier/ ANP via AP, Pool)

האם בית הדין בהאג הוציא צו מעצר רק נגד נתניהו? 

לא. בית הדין הבינלאומי הוציא כבר צווי מעצר לא מעטים נגד ראשי מדינות, מנהיגים בכירים ומפקדי צבאות. על אלה נמנים, בין השאר, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. עם זאת, זהו הצו הראשון של בית הדין נגד מנהיג של מדינה דמוקרטית ובעלת ברית של העולם המערבי. משפטנים מעריכים שצו מעצר כזה לא היה עולה על הדעת לפני כהונתה של הממשלה הנוכחית.

אילת יגיל היא עיתונאית, מתרגמת וקריינית באנגלית ועברית