השליטה האזרחית ביהודה ושומרון עברה מצה"ל לשרים קיצונים

ב-2023 החליטה הממשלה להקים את מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון – גוף חדש הכפוף לשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', ואליה הואצלו סמכויות בתחום הניהול האזרחי של יהודה ושומרון (הגדה המערבית), שהיו נתונות עד אז למנהל האזרחי  של צה"ל. זהו שינוי מבני עמוק, והוא נעשה בלי חקיקה. המהלך לווה בהחלטה נוספת שצמצמה גם את מעורבות הממשלה בהליכי התכנון.

זהו הראשון בשלושה מהלכים דומים שהתרחשו מאז – ובכולם עוברות סמכויות אזרחיות בשטח מגורמים הכפופים לצה"ל לגורמים הכפופים לשר סמוטריץ', לשרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק ולשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר – שלושתם מנהיגי ימין קיצוני שגרים בהתנחלויות בעצמם ותומכים בהרחבת ההתיישבות ובתמיכה במאחזים הבלתי-חוקיים.

האם הממשלה הנוכחית שינתה את מבנה השלטון בשטחים?

עד לשינוי, הניהול האזרחי בשטחי יו"ש היה נתון בידי המנהל האזרחי, גוף שפועל תחת המנגנון הצבאי, ובראשו עומד קצין בכיר בצה"ל. לאחר השינוי, חלק ניכר מהסמכויות האזרחיות עבר לגורם אזרחי – תפקיד חדש בשם "הסגן האזרחי" – הכפוף פיקודית לראש המנהל האזרחי, אך בפועל למנהלת ההתיישבות שבמשרד הביטחון, שבראשה עומד שר האוצר והשר במשהב"ט, בצלאל סמוטריץ'.

היקף העברת הסמכות אינו שולי. המנהל חולש על מאות סמכויות מינהליות בכל תחומי הניהול: ניהול מקרקעין, תכנון ובנייה לרבות פיקוח ואכיפה, רשויות מקומיות, רישוי מקצועות, מסחר וכלכלה, וניהול שמורות טבע ואתרי עתיקות.

יו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' במאחז הבלתי חוקי אביתר, 27 ביוני 2021 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)

אלה אינם תחומים סמליים – הם כוללים את מי שמחליט מה ייבנה, מי מפקח על בנייה בלתי חוקית, ומי אוכף כשהיא מתגלה. מסמכי ההליך גם קובעים כיצד תיעשה ההסמכה של הסגן האזרחי ובאילו תנאים אפשר למשוך אותה חזרה – סימן לכך שההיררכיה הפורמלית והיכולת המעשית להפעיל סמכות אינן חופפות.

בתיקון להחלטת ממשלה 150 נקבע כי להקמת התנחלות ולהרחבתה נדרש אישור אחד בלבד של הממשלה כולה – לתחילת הליך התכנון – ולאחר מכן הסמכות תהיה נתונה בידי השר סמוטריץ' לבדו.

זו לא הייתה נסיגה של הממשלה מהשטח, אלא ניתוב מחדש של הסמכות: הממשלה לא העבירה את כל הפיקוח על ההחלטות בשטח משולחן הממשלה – שם נשקלים גם שיקולים ביטחוניים, מדיניים ותקציביים שונים, והמטה הכללי של צה"ל הלוקח בחשבון את שיקולי הביטחון – לשולחנו של שר אחד, סמוטריץ'.

סמוטריץ' הוא איש ימין קיצוני התומך בסיפוח יו"ש ובהרחבת ההתנחלויות בכל מחיר. סמוטריץ' הוא בעצמו מתנחל המתגורר בהתנחלות קדומים. לפי מידע מאומת ומבוסס שפרסם ארגון "כרם נבות", סמוטריץ' מתגורר בקדומים בבית שנבנה שלא כחוק. במנהל האזרחי ביו"ש אישרו ב-2017 את המידע על סמוטריץ'. סמוטריץ' מסר אז בתגובה "הדברים נעשו כנדרש" בלי להכחיש את העובדות.

לפי "כרם נבות", השטח שעליו בנה סמוטריץ' את ביתו בלא היתר נמצא על אדמה פרטית של פלסטינים – כלומר, שטח שלכאורה אסור לבנות בו לפי החוק וגם לפי ההלכה היהודית. ככל הידוע, לא פורסמה של סמוטריץ' והמנהל לטענה הזאת.

מימין לשמאל: משנה למנכ"ל משרד התקשורת לילך וינשטוק, שר התקשורת שלמה קרעי, ראש מועצת קדומים עוזאל ותיק ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. 23 באפריל 2026 (צילום: דוברות משרד התקשורת)

בתקופה בה סמוטריץ' משמש בתפקיד ומחזיק בסמכות התכנון ביו"ש גדל מספר המאחזים הלא-חוקיים בשטחים מ-160 ל-390; שטח המאחזים גדל מרבע מיליון לכמיליון דונם; אושרה הקמת 68 התנחלויות חדשות ו"הלבנות" של מאחזים, ובהם כ-10,000 יחידות דיור; האוכלוסייה בהתנחלויות גדלה בכ-15%. 

הממשלה העבירה בתקופתו תקציבים רבים למאחזים הלא חוקיים. כדי לאבטח אותם, הורתה הממשלה לצה"ל להציב כוחות רבים בשטחים, חלקם על חשבון אבטחת הגבולות וחלקם אוישו על ידי גיוס מילואים.

האם הממשלה סיפחה את יהודה ושומרון בפועל? זה חוקי?

נגד מהלך העברת הסמכות על יו"ש מצה"ל למנהלת האזרחית החדשה של משרד הביטחון הוגשו שתי עתירות שנדונו יחד בבית המשפט העליון – האחת מטעם האגודה לזכויות האזרח בישראל (עכ"א), והשנייה מטעם ארגון יש דין.

העותרות טענו כי מדובר ב"שינוי משטרי שבוצע במבנה הממשל שישראל מפעילה בגדה המערבית, שמשמעותו הלכה למעשה סיפוח" – וכי זו "הפעם הראשונה שבה הגדה המערבית הלכה למעשה אינה נשלטת עוד על ידי גוף צבאי אלא על ידי גוף ממשלתי". לפי העתירה, השינוי המשטרי הוצא לפועל דווקא באמצעות צו צבאי כדי להימנע מביקורת בינלאומית. 

מתנחלים מתעמתים עם פלסטינים בבית בקבלאן, שממנו גורשו הפלסטינים בהמשך, יוני 2026

מפסק הדין עולה כי לצד מסמך ההבנות שנחתם בין הגורמים, נחתם ב-29 במאי 2024 גם "נוהל עבודה בין מנהלת ההתיישבות שבמשרד הביטחון לבין המנהל האזרחי", עליו חתמו ראש מנהלת ההתיישבות, הסגן האזרחי, ראש אגף המבצעים בצה"ל וראש המנהל האזרחי.

בית המשפט מציין כי הנוהל "למעשה הוסיף על האמור במסמך ההבנות, ואף כולל שינויים מסוימים ביחס לאמור בו" – כלומר, ההסדר הורחב במסמך שנחתם בין פקידים, מעבר למה שנקבע קודם.

בינואר 2026 דחה בג"ץ את העתירות, בהסתמך על שינויים שהציגה המדינה במהלך ההליך. במילים אחרות: השינוי המבני עמד במבחן משפטי ונותר על כנו.

ראוי לשים לב למה שקביעה זו אומרת ולמה שאינה אומרת – בג"ץ לא קבע שההסדר החדש רצוי, או שהוא הדרך הנכונה לנהל את השטח, אלא שבנוסחו כפי שהוצג לבית המשפט, לאחר התיקונים שהמדינה הכניסה במהלך ההליך, הוא אינו חורג מסמכות, כלומר – אינו מנוגד לחוק. השאלה אם ראוי היה להסדיר אותו בחקיקה נותרה בידי הכנסת, שלא דנה בה.

מתנחלים חוסמים כביש באבנים בפאתי הכפר קוסרה בגדה המערבית. 12 באוגוסט 2026 (צילום: שימוש לפי לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)

אחרי העברת הסמכות לסמוטריץ', לצבא אין ביו"ש סמכות?

גם אחרי העברת חלק מסמכויות השליטה ביו"ש מהמנהל האזרחי של צה"ל למנגנון האזרחי של משרד הביטחון נותרו בידי הצבא סמכויות. בין היתר, הצבא ממשיך לנהל את הממשקים מול רצועת עזה ואת מדיניות כניסת הסחורות; את המעברים בגדר ההפרדה עם ישראל ומעברי הגבול עם ירדן; ואת התיאום ויישום ההסכמים עם הרשות הפלסטינית.

גם ניהול המקומות הקדושים ליהודים ולמוסלמים, כמו מערת המכפלה, קבר רחל וקבר שמואל הנביא – נותר בשלב זה במנגנון הצבאי, אף שבממשלה נידונו תוכניות להוציא חלק מסמכויות ניהולם לידי הגורם האזרחי.

האם למשרד ההתיישבות של סטרוק יש סמכות ביו"ש?

בפברואר 2023, באותו חודש שבו התקבלה ההחלטה על העברת סמכויות מצה"ל למשרדו של סמוטריץ', קיבל גם משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, בראשות השרה אורית סטרוק, סמכויות ניהול בשטחים.

זהו משרד נפרד לגמרי מהמנהלת שבמשרד הביטחון – שם דומה אך זהות שונה, שרה אחרת, ומקור סמכות אחר – אך אותה תנועה בדיוק: הרחבת מעמדו של גוף אזרחי-פוליטי בתחומים שהיו נתונים למנגנון המקצועי.

אורית סטרוק בהתחנלות קריית ארבע, 20 ביולי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

למשרדה של סטרוק ניתן ייצוג בוועדת המשנה להתיישבות של המנהל האזרחי ביו"ש ומעמד בגופים כמו מועצת מקרקעי ישראל וועדות תכנון.

זאת, בנוסף לתחומים שקיבל עליהם אחריות ברמה הארצית, כמו אגף התרבות היהודית שהועבר אליו ממשרד החינוך ומנהלת הזהות היהודית שהועברה ממשרד הדתות.  

סטרוק, חברת מפלגתו של סמוטריץ' הציונות הדתית, מתגוררת בשכונת אברהם אבינו ביישוב היהודי בחברון. סטרוק תומכת גם היא בהרחבת ההתיישבות ביו"ש בכל מחיר. 

שר הביטחון בזמן העברת הסמכות, יואב גלנט, התנגד במפורש לסעיף שמעניק לסטרוק ייצוג בגופים הנוגעים ליהודה ושומרון, והתנגדותו נרשמה בהחלטת הממשלה – אך לא מנעה את אישורה.

כלומר: כמו במקרה של סמוטריץ', גם כאן גוף שפעל עד אז בכפוף לשיקולים ביטחוניים-ממלכתיים פינה מקום, ולו חלקי, לגוף שכפוף לשרה שתחום אחריותה הרשמי מוגדר בשם המשרד עצמו: התיישבות, ושההתיישבות היא במרכז האג'נדה שלה.

מתנחלים מנסים להצית את הכניסה לבית בג'אלוד לפני שהשתלטו עליו, אפריל 2026

האם הטיפול באלימות מתנחלים עבר מהצבא למשטרה?

מהלך שלישי, מאוחר בהרבה ועדיין באמצע הדרך, מצטרף לאותה תמונה. ב-17 באוגוסט 2026 הורה שר הביטחון ישראל כ"ץ לצה"ל להכין תוכנית להעברת סמכויות האכיפה על אזרחים ישראלים בשטחי C ביהודה ושומרון – כלומר, המתנחלים – מידי צה"ל למשטרת ישראל. כ"ץ קבע לצה"ל דדליין של שבועיים להגשת התוכנית. 

הוראת כ"ץ ניתנה דווקא בתקופה של עלייה באלימות של מתנחלים קיצונים במאחזים הלא-חוקיים נגד פלסטינים. 

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהמשטרה כפופה לו, בירך על הכיוון וצירף לו דרישות משלו: העברת הפיקוד על מג"ב ביהודה ושומרון מצה"ל למשטרה, וכן סמכויות מעצרים מנהליים והגבלות מינהליות שעד כה בידי גורמי הביטחון הצבאיים (על פלסטינים – כ"ץ ממילא ביטל את המעצרים המנהליים של מתנחלים החשודים במעשי טרור) מחוז יהודה ושומרון במשטרה, שמונה כיום כ-1,500 שוטרים, אמור לפי התוכנית לגדול לכ-3,000.

בן גביר, יו"ר מפלגת עוצמה יהודית, גם הוא מתנחל המתגורר בקריית ארבע. בעברו היה פעיל בארגון הטרור היהודי כך, ובו שימש בין השאר כרכז הנוער וכדובר שלו. הוא הורשע בביהמ"ש השלום בירושלים על פעילותו בכך בעבירת תמיכה בטרור – הרשעה שאושרה ב-2006 בבית המשפט העליון. בנוסף להרשעות רבות נוספות באלימות פוליטית ובהסתה. הוא תועד משמיע איום על ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ונמנה עם מעריציו של המחבל ברוך גולדשטיין.

איתמר בן-גביר נואם באזכרה לציון 27 שנים למותו של מאיר כהנא, 7 בנובמבר 2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במהלך כהונתו כשר לביטחון לאומי ביצע התערבויות פוליטיות רבות בעבודת המשטרה, בנוגע למינויים ולטיפול בהפגנות, בניגוד לחוק, לסיכום שלו-עצמו עם היועצת המשפטית לממשלה ולפסיקת בג"ץ. בנוסף, הנתונים מראים שכשל לחלוטין בטיפול בפשיעה הפלילית.

מינוי של אדם עם רקורד כזה כאחראי על שמירת החוק בישראל הוא בעייתי ביותר, אך הוא אושר בהצבעה בכנסת; מינויו לאחראי על אכיפתו על מתנחלים קיצונים אלימים במאחזים לא-חוקיים, בהוראה אישית של שר בתקופת בחירות, יגדיל את הבעייתיות עוד יותר.

כיום זהו עדיין מהלך בתכנון ולא עובדה מוגמרת – התוכנית טרם הוגשה ואושרה, ואין לדעת אם וכיצד ייענו דרישותיו הנוספות של בן גביר. בנוסף, הבוקר פורסמה הערכה של גורמים בכירים בצה"ל, לפיה צה"ל יודיע לכ"ץ כי יהיה ניתן להעביר למשטרה את סמכויות האכיפה ביו"ש "רק אם וכאשר הגדה המערבית תסופח לישראל", כדבריהם. 

אבל הכיוון זהה לזה שכבר נקבע במנהלת ההתיישבות ובמשרד ההתיישבות: סמכות שהייתה נתונה לגורם צבאי – הכפוף לרמטכ"ל ולשר הביטחון ומחויב לשקול לצדה אינטרסים ביטחוניים-ממלכתיים רחבים יותר – עוברת, או עומדת לעבור, לגורם שכפוף לשר עם סדר יום מפלגתי מוצהר וקיצוני.

איתמר בן-גביר מעוכב על ידי המשטרה אחרי שהתפרץ לעבר אז ראש סגל הבית הלבן רם עמנואל בעת ביקורו בעיר העתיקה בירושלים, 27 במאי 2010 (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)

מה העברת סמכות בשטחים מהצבא לממשלה משנה בפועל?

ההבדל בין הגורם שמאבד את הסמכות לגורם שמקבל אותה אינו טכני. קצין המנהל האזרחי כפוף לפיקוד הצבאי, לביקורת של הרמטכ"ל ושר הביטחון, ולשיקולים שמחייבים אותו להביא בחשבון את מכלול האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של המדינה – כולל מול מדינות זרות והרשות הפלסטינית.

שני הגופים שאליהם הועברו כבר הסמכויות – מנהלת ההתיישבות ומשרד ההתיישבות – מוגדרים כבר בשמם הרשמי כגופים שתפקידם קידום ההתיישבות.

הגוף השלישי שאליו הסמכות אמורה לעבור, המשטרה, שונה במהותו: תפקידה הרשמי הוא אכיפת חוק כללית, אך הסמכות הספציפית שבמחלוקת – אכיפת החוק במאחזים וכלפי אזרחים ישראלים בשטחי C – מבוקשת בפומבי בידי השר עצמו, שבירך על ההעברה והוסיף לה דרישות משלו. וזהו שר עם רקורד מוכח של תמיכה והשתתפות באלימות שעליה המשטרה אמורה לפקח מעתה, ושל הכפפה נרחבת ופסולה של המשטרה לשיקוליו הפוליטיים.

בשלושת המקרים, ההכרעה עברה מגורם שמחויב משפטית ומבנית לשיקולים ממלכתיים רחבים, לגורם שהזיקה הפוליטית שלו לנושא מוצהרת וידועה, ובמקרה של השרים בממשלה הנוכחית – לגורמים התומכים בהתיישבות, כולל ההתיישבות הבלתי-חוקית. 

פלסטיני gעומד ליד כלי רכבו שנשרף על ידי מתנחלים בכפר ג'אלוד מדרום לשכם, 22 במרץ 2026. (צילום: JAAFAR ASHTIYEH / AFP)

יש בכך גם ניגוד עניינים מובנה: הגורם שאמור לפקח על אכיפת חוקי התכנון והבנייה, ולהכריע על הרחבת ההתיישבויות, הוא כעת גוף שקידום ההתיישבות הוא המטרה שלו, ובמקרה של משרד ההתיישבות, גם המנדט הרשמי שלו.

יודגש: הבעיה היא לא רק התנהלותם הספציפית של השרים סמוטריץ' וסטרוק שהופקדו על הניהול האזרחי של יו"ש והשר בן גביר שמיועד להיות מופקד על האכיפה, אלא קודם כל בעיה מבנית של ניגוד אינטרסים בין גופים שהייעוד המוצהר שלהם הוא קידום ההתיישבות ביו"ש ואכיפת החוק בתוך הקו הירוק, לבין אכיפת המנהל התקין על מתנחלים ישראלים ביו"ש.

שאלות לסיכום:  מדוע גוף שמנהל מאות סמכויות אזרחיות ביהודה ושומרון הוקם בהסכם קואליציוני ולא בחקיקה שנדונה בכנסת?

כשסמכויות תכנון בשטחים עוברות מגורם שמחויב לשקול אינטרסים ביטחוניים-ממלכתיים רחבים לגופים שמטרתם היא קידום ההתיישבות בכל מחיר, מה תהיה התוצאה?

אם התוכנית להעביר את האכיפה בשטחי C מצה"ל למשטרה תאושר, האם יהיה פיקוח כלשהו על האלימות הגואה של מתנחלים קיצונים כלפי תושבים ערבים ביו"ש, ואף כלפי חיילי צה"ל?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.