חילופי העונות הן עניין נדוש, כבר היו דברים מעולם. אמנם, כמויות הגשם שירדו בסוף השבוע האחרון היו חריגות, אך ההודעה שהגיעה אתמול (ג') בצהריים ממשרד הבריאות הייתה צפויה למדי. המשרד "מזהיר את מתרחצי החורף מלרחוץ בחופים, עקב חשש מזרימת נגר וניקוז מזוהם לים, בשל הגשם הסוחף".
בעיריית תל אביב, למשל, לא חיכו להודעה של משרד הבריאות, וכבר בתחילת השבוע הקדימו לאסור על רחצה בחופי הים "בעקבות הגשמים המשמעותיים שירדו בימים האחרונים והצפי לגשמים נוספים בימים הקרובים, קיים חשש לזיהום מי הים, בשל זרימת מי גשמים המכילים לכלוך מהרחובות ומכבישי העיר".
הזיהום השני שהים חשוף אליו בחודשי החורף, הוא זה של מי קולחין, שהם למעשה שפכים מטוהרים. בחודשי הקיץ הולכים השפכים האלה להשקיה חקלאית, אך בחורף הם זורמים ישר לנחלים, ומשם הכל מגיע לים
גם בסוף השבוע הקרוב צפויה כמות גבוהה של כ-80 מ"מ גשם במישור החוף, כך שהתמונות הקשות של הצפות בערים יחזרו על עצמן.
בשוך הסערה, כל הלכלוך העירוני יישפך לים.
הזיהום השני שהים חשוף אליו בחודשי החורף, הוא זה של מי קולחין, שהם למעשה שפכים מטוהרים. בחודשי הקיץ הולכים השפכים האלה להשקיה חקלאית, אך בחורף הם זורמים ישר לנחלים, ומשם הכל מגיע לים.
לפי אמיר יצחקי, ראש מערך בריאות הסביבה במשרד הבריאות, את הזיהום של הנגר העירוני קשה מאוד למנוע, ולגבי השפכים ומי הקולחין יש מקום לשיפור.
"בכדי לשמור על בריאות הציבור מזהיר משרד הבריאות את הציבור מרחצה בחופי הרחצה בעת זרימת נגר עילי ונגר עירוני, עקב הזיהום המגיע עם מי הנגר בימי הגשם", הוא מסביר. "מי הנגר מזוהמים מסיבות רבות: בשטחים הפתוחים, זיהומים מבעלי חיים, דישון, קולחין, שפכים, פסולת ועוד. באזורים העירוניים יש זיהומים רבים, דוגמת: שפכים, צואת בעלי חיים, שמנים מרכבים, פסולת וכדומה. חלק מהזיהומים ניתן להקטין על ידי טיפול נכון בתשתיות הביוב, הקולחין והניקוז. קשה מאד למנוע את הנגר עצמו ואת הזיהום המוגדר כטבעי".
בהתחשב בכך שבסוף השבוע האחרון שני אנשים נהרגו באסון המעלית בשכונת התקווה, ועוד שניים נהרגו לאחר שרכבם נסחף בשיטפונות, הרי שהזיהום בים הוא הקטנה שבצרות. אבל יש כאלה שמרגישים אותו על בשרם, מבטלים פעילויות, נהיים חולים, או סתם צריכים להתגבר על העכירות במים והזבל בחוף.
כך למשל שי פלאח, מדריך ב"מועדון הגלישה הישראלי" ליד הדולפינריום בתל אביב. "כשהעירייה מכריזה על זיהום, מבחינתנו אין כניסה של לקוחות למים", הוא אומר, "וחוגים ושיעורים פרטיים מבוטלים. השנה זה קורה לא מעט".
לדבריו, "הזיהום קורה אחרי סערות, כשהגשם עולה על גדותיו ונשפך לים. בשנה שעברה היו רק סערה אחת או שתיים, שגררו איתן מים מהכביש לים. אבל השנה זה קורה בצורה הרבה יותר בולטת".
פלאח מוסיף כי במה שנוגע לספורטאי הים שאחראים לעצמם, כמו גולשי גלים, רוח וסאפ, קשה לוותר על כניסה למים, שכן החורף מביא איתו זיהום, אבל גם גלים ייחודיים לעונה.
בסופ"ש הקרוב צפויים הגלים להגיע ל-6 מטר, והרוח תהיה בעוצמות של 70-80 קמ"ש.
"אני לא מציל, בסוף בן אדם שאחראי לעצמו ורוצה לקחת את הגלשן ולהיכנס לים נכנס. אין לי אחריות על אנשים שהם לא חניכים שלי", הוא מוסיף. "בלי קשר לעסק, המון גולשים במים, כי הסערות האלה מביאות איתן גלים טובים, כך שאנשים לא רוצים לוותר. בתור קהילת גולשים אנחנו כועסים על היחס לים".
גם משיחות עם עובדים במועדוני צלילה וגלישה בהרצליה ובבת ים התקבלה תמונה דומה. אחד מהם, שביקש להישאר בעילום שם, אומר כך: "בתור אנשי ים זה משפיע עלינו. הים עכור, אתה גולש בתנאים שהמים מלאים בשמן מהכבישים, כל הזבל שזורקים מהמאפרה בסוף מגיע לים.
"בהרבה מקומות יש חיבור בין מערכות הביוב לניקוז, כך שהניקוז ומי הגשם חודרים לצינורות הביוב, הם קורסים, ואז הכל הולך לים. יש פה שתי תופעות, ומי שמשלם את המחיר זה הציבור והגולשים"
"כשאתה רואה מה נפלט לחוף אתה מבין במה אתה שוחה, וגם מריחים את זה. יש צינור ניקוז גדול שנשפך לחוף לידינו, איך שמתחילים להגיע מי הגשם אתה מריח ריח של שמן, אחרי זה רואים את זה, ואז אנשים נהיים חולים מזה".
לכאורה, חוק טבע. ככה זה כשיורד יותר מדי גשם בבת אחת – הקולחין העודפים והפסולת העירונית הולכים לים ואין מה לעשות. האמנם?
"אין בארץ מספיק מאגרים, אז ברגע שמתחיל החורף ומתחיל לרדת גשם אין מה לעשות עם הקולחין האלה, אז מזרימים לנחלים ומשם זה מגיע גם לים", אומרת דליה טל, ראש תחום נחלים מארגון צלול, בהתייחס לזיהום שמגיע מהשפכים שנסחפים לים בחורף. לדבריה, ניתן למנוע את הזיהום אם האיגום של המים יהיה בכמות נאותה, ולדבריה יהיו לכך גם תועלות כלכליות למשק המים כולו.
"למה אין מספיק מאגרים? כי לפני בערך 5 שנים החליטו משרד האוצר ורשות המים שמפסיקים לבנות מאגרים קטנים ביישובים, ובמקום זאת מקימים מאגרים אזוריים. כך נוצר מחסור אדיר במאגרים, ובינתיים האוכלוסייה גדלה, כך שיש יותר ביוב ויותר קולחין שהולכים לנחלים ולים. זה מה שקורה בכל חורף. במקום לאגום את הקולחין מזרימים אותם לים. האשמים הם משרד האוצר ורשות המים שלא דאגו לזה מראש".
הבעיה הנוספת שטל מצביעה עליה היא שאין הפרדה בין הניקוז לביוב, מה שרק מגביר את זרימת הלכלוך לים. "בהרבה מקומות יש חיבור בין מערכות הביוב לניקוז, כך שהניקוז ומי הגשם חודרים לצינורות הביוב, הם קורסים, ואז הכל הולך לים. יש פה שתי תופעות, ומי שמשלם את המחיר זה הציבור והגולשים".
שפכים בחופי אשדוד
תזכורת כואבת למחסור במאגרים קיבלו תושבי אשדוד, שכבר כמה שבועות נאבקים בזיהום של נחל לכיש והחופים בעיר, כפי שאומר עו"ד טדי מנשה, תושב העיר. לדבריו, המצב הזה מצער במיוחד לנוכח ההשקעה של העיר בהנגשת החוף לרוחצים ולספורטאי הים.
"אנחנו גולשים בים מאז שאנחנו ילדים, וגם הילדים שלנו גולשים. החופים של אשדוד הם מהיפים בארץ, יש חופים בתוליים שאתה יכול בהם ללכת מרחקים, ויש חופי רחצה שהם בין שני שוברי גלים. אשדוד קיבלה דגל כחול לכל החופים בזכות האיכות שלהם.
"העיר משקיעה הון עתק בניקוי שלהם, מתקינה לנו מתקנים לספורט ימי, תאורות לילה לגלישה, שילוט, מקלחות, פחי אשפה, ספסלים ויש חופים עם מדרגות לגולשים. כל התחום של גלישת גלים בעיר מושקע. יש תקציב שהעמותה לקידום הגלישה בעיר מקבלת לקיום תחרויות, ואפילו אירחנו כאן משלחות מחו"ל".
אלא שלמרות ההשקעה של אשדוד, הגולשים סופגים את המחדל של הטיפול בשפכים מהמועצה האזורית באר טוביה, הסמוכה לעיר ממזרח.
"הנושא חמור, עיריית אשדוד הלכה והשקיעה מיליונים בניקוי של נחל לכיש, שהפך להיות לאחד משלושת הנחלים שמותרים לשייט בארץ. זה היה לפני שנתיים, ובחורף של שנה שעברה ביקשה באר טוביה להזרים קולחין ממאגרי תימורים וחצור.
"הם אוגרים את השפכים האלה, אבל לא מצליחים לטהר אותם ברמה שאפשר לעשות בהם שימוש לחקלאות, וזה בזבוז אדיר של משאבים ורשלנות. מצד אחד לא מאפשרים שימוש לחקלאות, ואנחנו לא מדינה משופעת במים. מצד שני בגלל שלא יכולים לעשות שימוש לחקלאות, אין לאן להזרים את המים, אז הפתרון הפשוט הוא לפתוח את הברז ולהזרים את כל הקולחין לנחל, וזה מזהם את הים באופן מיידי", מוסיף מנשה.
התוצאה היא שמשרד הבריאות סגר את חוף השובר וחוף הנחל באשדוד, שהם מחופי גלישה הטובים בארץ. בהיותו עורך דין, מנשה הגיש בשנה שעברה עתירה נגד רשות המים, כדי לעצור את הזרמת הקולחין, ובימים האחרונים גם בקשה לתביעה ייצוגית נגד באר טוביה, תימורים ותאגיד המים האזורי.
"אנחנו מחכים לחורף כדי לגלוש בגלים, וסוגרים לנו את החוף בגלל הזיהום. בעקבות עתירה שהגשנו בשנה שעברה, מי שקיבל החלטה להזרים את הקולחין היה מנהל רשות המים, ובית משפט קבע שצריך לכנס ועדת היתרים מיוחדת. החמירו את זה מאוד, ובכל זאת השנה אישרו את ההזרמה ממאגר חצור. הם לא נערכו.
"השנה מצאו פתרון לבעיה של האיגום, אבל לא הצליחו לטהר את השפכים. לא מצאו פתרון לכמות העודפת של השפכים ומבחינתנו זה קטסטרופלי. השנה היא 2020 ועדיין מזרימים שפכים לים. זה בלתי נתפס, אפשר לשלוח חלליות לירח ולא יודעים לטפל בשפכים.
"כבר בשנה שעברה אמרתם שיש לכם בעיה של איגום, מגיעים לחורף ואין ברירה אלא להזרים, למה לא פתרתם את הבעיה הזו מהשנה שעברה? למה אתם מחכים? מה קרה מהחורף שעבר לחורף הזה? אני לא מאמין שאין פתרון"
"הדבר השני הוא שהגשנו בשם הגולשים תביעה ייצוגית של 90 מיליון שקל נגד מט"ש באר טוביה, כי כל ההזרמות בשנה שעברה היו מנוגדות לחוק וגרמו לסגירת החופים. עכשיו הם קיבלו צו הזרמה עד מרץ, שזה כמעט חודשיים-שלושה שבהם החופים יהיו סגורים.
"כבר בשנה שעברה אמרתם שיש לכם בעיה של איגום, מגיעים לחורף ואין ברירה אלא להזרים, למה לא פתרתם את הבעיה הזו מהשנה שעברה? למה אתם מחכים? מה קרה מהחורף שעבר לחורף הזה? אני לא מאמין שאין פתרון, זה לא טכנולוגיה זה לואו-טק".
בעיה כלל-ארצית
אמנם הזיהום של נחל לכיש וחופי אשדוד עלה לכותרות בגלל המאבק של הגולשים שם, אך לפי דליה טל מצלול, זיהום הקולחין בחורף קורה בכל הארץ.
"לדעתי כל נחלי החוף מזוהמים עכשיו. יש הזרמות בכל הנחלים, ואם אין היום אז יהיה מחר. לא הייתי מכניסה אצבע לשום נחל בארץ חוץ מאשר נחלי הצפון שזורמים לכנרת, ששם הסיפור אחר. לא הייתי נכנסת לים גם יומיים אחרי גשם, אפילו יותר".
"לדעתי כל נחלי החוף מזוהמים עכשיו. יש הזרמות בכל הנחלים, ואם אין היום אז יהיה מחר. לא הייתי מכניסה אצבע לשום נחל בארץ חוץ מאשר נחלים הזורמים לכנרת. לא הייתי נכנסת לים גם יומיים אחרי גשם, אפילו יותר"
הזרמת השפכים לים היא לא גזירת גורל, וכאמור, אפשר למנוע אותה בעזרת איגום של המים. אלא שגם לנגר העירוני אפשר למצוא פתרונות רבים, שחוץ ממניעת הזיהום בים, יאפשרו גם לאקוויפר החוף להשתקם, ואולי הוא יחזור להיות ראוי לשתייה, אחרי עשרות שנים של זיהום מבנייה ותחנות דלק.
דליה טל מגדירה את המצב הנוכחי כ"שערורייה" וטוענת שהפתרון לא בשמיים: "אנחנו מדינה חמה, יש יומיים גשם ואחר כך שמש. יש הרבה ספורטאי-ים וגם אני שוחה בחורף. אותו סיפור שנה אחרי שנה, והגיע הזמן לשים לזה סוף. מגיע לציבור ים נקי גם בחורף.
"בערים זו בעיה. מה שהיה משטחי חול שאפשרו חלחול של המים לא קיים היום והכל בבטון, אין למים לאיפה לחלחל והם הולכים למקום הכי נמוך ויש הצפות. אחד הפתרונות לנגר העירוני, יכול להיות ברכות חורף ויותר שטחים פתוחים, או גינות ציבוריות, שיודעות לקלוט מים ואז היה פחות נגר ופחות הצפות וגם האקוויפר היה נהנה".
בשורה התחתונה, מוסיפה טל, אין סיבה שנמשיך לחוות הצפות בערי החוף, מהמרכז ועד נהריה, כפי שקרה בסופ"ש האחרון וצפוי גם בימים הקרובים:
"בהרצליה, למשל, יש פארק שבחורף מוצף במים. אפשר גם לקחת שדות ולהציף אותם, ואז היו מונעים את הזרימה לים והבזבוז של המים. יש עוד כל כך הרבה פתרונות לנגר העירוני ולהצפות בעיר. מדרכות מחלחלות, ברכות חורף, גגות ירוקים, גינות מחלחלות ופה אין כלום רק בטון בטון ועוד בטון. מהנדסי ניקוז לומדים בטכניון ויום אחרי שגומרים ללמוד שוכחים מה שלמדו ועושים את כל השטויות האפשריות ואז אתה רואה שגם בשכונות חדשות יש הצפות".
מרשות המים טרם התקבלה תגובה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו