שחרור החטופים לא היה מטרת המלחמה בעזה

בקצרה

• במסמך מטרות המלחמה בעזה נוסחו שלוש מטרות כתוצאה מחייבת, ואילו המטרה הרביעית נוסח כ"מאמץ מירבי לפתרון סוגיית בני הערובה".
• דעתו של הציבור הישראלי הייתה שונה. בסקרים דורג שחרור כל החטופים כמטרת המלחמה החשובה ביותר.
• ראש מפקדת השבויים לשעבר ניצן אלון אמר: "ההנהגה סירבה לעסקאות… בשם 'הניצחון המוחלט' הכוזב", וציין כי כ-40 חטופים שנחטפו בחיים נהרגו בשבי.
• כוחות צה"ל הרגו חטופים וביצעו פעולות בקרבתם שגרמו לכך שהמחבלים שהחזיקו בהם רצחו אותם.
• חמישה שרים הצביעו נגד ההסכם שהשיב את אחרוני החטופים ארצה: בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, אורית סטרוק, עמיחי אליהו ויצחק וסרלאוף.

בכיכר החטופים בתל אביב. 2 בדצמבר 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בנובמבר 2023 – זמן קצר אחרי הטבח ב-7 באוקטובר ואחרי הכניסה הקרקעית של צה"ל לעזה – נשאל הציבור היהודי בישראל לדעתו על מטרות המלחמה. רוב הנשאלים ענו כי שחרור כל החטופים הוא מטרת המלחמה החשובה ביותר.

בסקר שנערך בספטמבר 2024 ענו 62% כי הם רואים בהשבת החטופים את מטרת המלחמה החשובה ביותר, לעומת 29% שענו כי הפלת חמאס היא המטרה המרכזית.

מסמך מטרות המלחמה שהופץ לשרים בשבוע השני ללחימה נקט לשון אחרת לגמרי. השבת החטופים הוזכרה במסמך כאחת ממטרות המלחמה, אך הממשלה סייגה אותה והתחייבה רק ל"מאמץ מירבי" להביא לשחרורם, ולא לתוצאה. שאר מטרות המלחמה הוגדרו באופן מחייב.

ארגון הטרור חמאס הוא זה שחטף 251 בני אדם ב-7 באוקטובר, החזיק בהם בתנאים מחרידים ורצח לא מעטים מהם. לצד זאת, ממשלת ישראל נושאת באחריות לשנתיים שבהן רבים מהם נמצאו בשבי ולעובדה שבחרה בהמשך שביים וסבלם למען מטרות אחרות.

ישיבת הקבינט המדיני־ביטחוני בלשכת ראש הממשלה בירושלים, הדנה בעסקה לשחרור חטופים והפסקת אש עם חמאס, 17 בינואר 2025 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

שחרור החטופים לא עמד בראש סדר העדיפויות של הממשלה, הוא לא נדון בקבינט, שרים התבטאו נגדו – ועשרות חטופים נהרגו, נרצחו ועברו סבל בל יתואר בעזה.

מה היו מטרות מלחמת "חרבות ברזל" בעזה?

בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" אישר קבינט המלחמה ארבע מטרות. מסמך המטרות, שפורסם ב-15 באוקטובר 2023 – שבוע לאחר הטבח וכשבועיים לפני שהחל התמרון הקרקעי ברצועה –  מנה ארבע מטרות: "מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולתו הצבאית", "הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל", "מאמץ מירבי לפתרון סוגיית בני הערובה" ו"הגנה על גבולות המדינה ואזרחיה".

קיים הבדל בולט בין הסעיף השלישי לשלושת האחרים. שלוש המטרות האחרות מנוסחות כתוצאה: מיטוט, השמדה, הסרה, הגנה. רק אחת מנוסחת כמאמץ.

אפשר היה לטעון שהשבת חטופים תלויה בצד השני – ארגון טרור רצחני – ולכן אי אפשר להתחייב לתוצאה. אלא שגם מיטוט שלטון חמאס תלוי בגורמים זרים – שלטון חלופי לרצועת עזה, ולמרות זאת, הוא נוסח כמטרה מחייבת, אף כי המטרה לא הושגה וחמאס עדיין שולט חלקית בעזה, גם בחלוף כשלוש שנים.

מבצע "לב אמיץ" להשבת החלל החטוף האחרון רס"ל רן גואילי, עזה, ינואר 2026 (צילום: דובר צה"ל)

הניסוח הזה גרר תוצאות בשטח: הוא לא קבע שהמלחמה הייתה חייבת להביא להשבת כל החטופים, ולא הבהיר מה היה צפוי לקרות כאשר יתברר שהמאמץ להשבתם סותר יעד אחר – בדיוק כפי שקרה בפועל.

בסקירת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ציינה החוקרת ד"ר עידית שפרן גיטלמן כי "הגדרת מטרות המלחמה כמיטוט חמאס והשבת החטופים היא הנוסח שהתקבע בתפיסה הציבורית, אך אין זה הניסוח המדויק של המטרות כפי שהוגדרו על ידי הקבינט… בחלוף הזמן הופנמה הבנה שייתכן שהן מוציאות האחת את השנייה". במילים אחרות, הציבור חשב שקיימת התחייבות מלאה לשחרר את החטופים, אבל היא לא הייתה כתובה למעשה.

החלטות של הממשלה בהמשך שינו את מטרות המלחמה. בספטמבר 2024 הוסיף הקבינט את השבת תושבי הצפון לבתיהם, ובינואר 2025 נחשף בכאן חדשות מסמך שהגדיר מטרה נוספת: פגיעה בארגוני הטרור והבטחת ביטחון התושבים ביהודה ושומרון. בידיעה של מיכאל שמש בה נחשפה המטרה החדשה נכתב כי היא "הוסתרה מהציבור". לפי הידיעה, שר החוץ גדעון סער אמר בדיון על כך בממשלה: 'לא מבין איך מעדכנים מטרות של מלחמה בדיון של שעה'".

מדוע נתניהו לא קיבל החלטה בעניין החטופים?

במאמר שפרסם המכון לדמוקרטיה באוגוסט 2024 כתבו פרופ' עמיחי כהן ועו"ד מירית לביא כי "הדיון במגעים להשבת החטופים קשור לסוגיות אסטרטגיות של המלחמה ולכן צריך להתקיים בקבינט המדיני-ביטחוני", והצביעו על הימנעות של ראש הממשלה בנימין נתניהו מכינוס של הקבינט לדיון בשינויים בתנאי העסקה.

מפגינים, הקוראים לשחרור החטופים שבשבי ולסיום המלחמה ברצועת עזה, מוחים בתל אביב, 23 באוגוסט 2025 (צילום: Jack GUEZ / AFP)

ההימנעות הזו לא התרחשה בחלל ריק. בכל פעם שמתווה לעסקה שנועדה להביא לשחרור חטופים התקרב לחתימה, הציבו שותפיו הקואליציוניים של נתניהו ממפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית אולטימטום פומבי נגדו.

ביוני 2024, אחרי שנשיא ארה"ב דאז, ג'ו ביידן, הציג את מה שהגדיר כ"מתווה נתניהו" לסיום המלחמה ושחרור החטופים, הודיעו שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', והשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, כי יפרקו את הממשלה אם המתווה יאושר.

סמוטריץ' אמר: "לא אהיה חלק ממשלה שתסכים למתווה המוצע ותסיים את המלחמה ללא השמדת חמאס", ובן גביר הודיע כי אם ראש הממשלה יוציא לפועל את "העסקה המופקרת", לדבריו, בתנאים שפורסמו, "עוצמה יהודית תפרק את הממשלה".

המתווה לא יצא לפועל, החטופים נשארו בשבי בעזה, והעסקה שהביאה לשחרור של חלק מהם נחתמה רק בינואר 2025. הדפוס חזר על עצמו: כל התקדמות לקראת עסקה עמדה מול איום ממשי על יציבות הקואליציה, וההכרעה נדחתה – במחיר חייהם של חטופים וחיילי צה"ל.

בן גביר כינה את מתווה ינואר 2025 "עסקת כניעה לחמאס", ואף התגאה: "בשנה האחרונה, באמצעות כוחנו הפוליטי, הצלחנו למנוע מהעסקה הזו לצאת לפועל, פעם אחר פעם".

איתמר בן גביר, שלמה קרעי ואריאל קלנר מובילים בריקודים את משתתפי כנס הכיבוש וההתנחלות בעזה שנערך בבנייני האומה, ירושלים, ב-28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/לע"מ)

כמה חטופים נהרגו ונרצחו בשבי בעזה?

עשרות בני אדם שנחטפו בחיים בישראל ב-7 באוקטובר נהרגו ונרצחו בעזה. האלוף במיל' ניצן אלון, ראש מפקדת השבויים והנעדרים לשעבר, הצהיר ביולי בכנס הרצליה כי כ-40 חטופים שנחטפו בחיים נהרגו בשבי. המספר המדויק תלוי בהגדרה, משום שמי שנרצח בשבי, מי שמת מתנאי ההחזקה ומי שנהרג בפעולה של כוחותינו נספרים לעיתים בנפרד.

אלון המשיך ואמר כי ההנהגה סירבה לעסקאות מוקדמות ושלמות יותר בשם "ניצחון מוחלט", שלדבריו הוא "כזב". עוד אמר אלון כי במקרים מסוימים ניתן היה להשיב חטופים בחיים בעזרת מו"מ, אם היו מתקבלות החלטות אחרות.

על שר האוצר אמר: "סמוטריץ', שהוא זה שהתנגד לחלק מההסכמים בשלבים השונים, לא יכול לקחת קרדיט על החזרת כל החטופים". מהציונות הדתית נמסרה תגובה שקרית: "בלי התנגדותו של סמוטריץ' חמאס היה שולט בגדר של יישובי העוטף".

כיצד נהרגו ניק בייזר, רון שרמן ואליה טולדנו ז"ל?

ב-10 בנובמבר 2023 תקף חיל האוויר מתחם תת-קרקעי בצפון הרצועה כדי לחסל את אחמד רנדור, מפקד החטיבה הצפונית של חמאס. באותו מתחם הוחזקו חטופים.

ניק בייזר

לפי תחקיר צה"ל, ניק בייזר, רון שרמן ואליה טולדנו נחנקו באותו אירוע למוות מגזים שהתפשטו במנהרה בעקבות התקיפה.

ד"ר מעיין שרמן, אמו של רון, אמרה בריאיון ל-ynet ב-2024:

"שמעתי במסיבת העיתונאים את שר הביטחון וראש הממשלה מתארים איך הם הולכים להרוג ולחסל את בכירי החמאס, כשהילדים שלנו שם עדיין, חיים, זה נראה לנו כל כך חסר אחריות.

"כשיש שם חטופים אי אפשר פשוט להתבטא בצורה כל כך רברבנית, ועובדה שצדקתי, במקרה שלנו הבן שלנו שילם את המחיר ולצערי נסיבות המוות שלו הן הרבה יותר גרועות ממה שחשבתי".

על סדר העדיפויות של הממשלה אמרה: "מיטוט החמאס חשוב להם הרבה יותר מהחזרת החטופים".

בריאיון ל"הארץ" ב-2025 אמרה: "מבחינת הצבא העניין סגור, אבל לא מבחינתי".

מדוע חיילי צה"ל ירו למוות בשלושה חטופים בעזה?

ב-15 בדצמבר 2023, בשכונת שג'אעייה, יצאו אלון שמריז, יותם חיים וסאמר אל-טלאלקה לעבר כוח צה"ל ללא מכנסיים וחולצות. לפי תחקיר הצבא, הם עמדו כחצי דקה ונופפו בדגל לבן במרחק 38 מטרים מהלוחמים. למרות זאת, נורו למוות.

יותם חיים ז"ל שנחטף על ידי חמאס, נמלט ונורה למוות בשגגה על ידי כוחות צה"ל, 15 בדצמבר 2023 (צילום: המשפחה)

התחקיר קבע כי "לא התקיים תדרוך מספק לכוחות בשטח ומה עליהם לעשות במפגש עם חטופים". הרמטכ"ל דאז, הרצי הלוי, הודה כי צה"ל כשל באירוע.

חמישה ימים קודם לכן נכנס כלב של יחידת עוקץ למבנה שבו שהו. במצלמה שהוצמדה לגוף הכלב תועדו צעקות "הצילו". המצלמה נמצאה ב-18 בדצמבר, שלושה ימים אחרי שכבר נהרגו.

ב-31 באוגוסט 2024 איתרו כוחות צה"ל במנהרה בעומק כעשרים מטרים ברפיח את גופותיהם של הרש גולדברג-פולין, אורי דנינו, עדן ירושלמי, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי וכרמל גת.

לפי תחקיר צה"ל, השישה נרצחו בידי המחבלים שהחזיקו בהם בירי מטווח קצר כיממה לפני שהכוחות הגיעו למנהרה. הצבא ידע שיש חטופים במרחב, אך לא את המיקום המדויק. התחקיר קבע: "תמרון צה"ל במרחב השפיע נסיבתית על החלטת המחבלים לרצוח אותם".

גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת, נואם בכיכר החטופים ב-30 באוגוסט 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

איזה שרים התנגדו לעסקאות לשחרור החטופים?

שרים בממשלה ממפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית אמרו מפורשות שחייהם של החטופים אינם בראש סדר העדיפויות שלהם.

באפריל 2025 הצהיר סמוטריץ': "צריך להגיד את האמת – להחזיר את החטופים זו לא המטרה הכי חשובה". מטה משפחות החטופים הגיב: "אין למשפחות מילים הבוקר מלבד אחת: בושה".

שרת ההתיישבות אורית סטרוק אמרה בריאיון לחדשות 12 בפברואר 2025: "אני מסכימה, הניצחון במלחמה חשוב יותר" מהחזרת החטופים. ביולי 2025, בריאיון ל"קול ברמה", קראה לצאת ל"קרב הכרעה" בכל שטח הרצועה, כולל האזורים שסומנו כאסורים לפגיעה בשל נוכחות חטופים. על השאלה אם חטופים ייפגעו השיבה: "צריך להשתדל מאוד שלא, אבל יכול להיות שכן".

ביולי 2025 הצהיר שר המורשת עמיחי אליהו: "צריך להגדיר את החטופים כשבויים. בשבויים מתעסקים רק בסיום הניצחון".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת במהלך ההצבעה על תקציב המדינה. 29 במרץ 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בינואר 2025 אושרה עסקת החטופים בממשלה ברוב של 24 מול שמונה. המתנגדים היו בן גביר, סמוטריץ', סטרוק, אליהו, וכן שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית), שר העלייה והקליטה אופיר סופר (הציונות הדתית), שר התפוצות עמיחי שיקלי (הליכוד) והשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם (הליכוד).

יומיים לאחר מכן התפטרו בן גביר ושרי עוצמה יהודית מהממשלה במחאה על העסקה, בהכריזם כי "לא נשוב לשולחן הממשלה בלי ניצחון מלא נגד חמאס ומימוש מלא של מטרות המלחמה".

בן גביר שאל משפחות חטופים בוועדת החוץ והביטחון זמן קצר לאחר העסקה: "כמה דם תעלה לנו העסקה הזאת?" יותם, אחיו של שורד השבי נמרוד כהן, שהיה אז עדיין בשבי, השיב לו: "אתה הצבעת בין היתר להרוג גם את אח שלי, חייל צה"ל". בן גביר וחבריו שבו לממשלה במרץ, עם חידוש הלחימה.

באוקטובר 2025, כשאושר ההסכם שהשיב את כל החטופים וסיים את המלחמה, הצביעו נגדו חמישה שרים: בן גביר, סמוטריץ', סטרוק, וסרלאוף ואליהו.

משפחות של חטופים ישראלים באירוע תפילה לשחרורם בכותל המערבי, 25 באוקטובר 2023 (צילום: Arie Leib Abrams/Flash90)

מול העמדה הזו עמד רוב ציבורי יציב שתמך בהחזרת החטופים בעסקה. בסקר המכון לדמוקרטיה מינואר 2025, ימים לפני ההצבעה בממשלה, תמכו 57.5% בעסקה שתביא לשחרור כל החטופים ורק 25% בהמשך הלחץ הצבאי על חמאס בכל מחיר.

השרים החרדים נעדרו בשל השבת מן ההצבעה של ינואר 2025, אבל השאירו פתקי "בעד". שר הפנים משה ארבל ציטט בפתק שלו את הרמב"ם: "אין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים, 'וחי אחיך עמך'".

זאת עמדתו של הזרם המרכזי בהלכה. השולחן ערוך (יורה דעה רנ"ב, ג) קובע כי "כל רגע שמאחר לפדות השבויים היכן שאפשר להקדים, הוי כאילו שופך דמים". קיים אמנם סייג במשנת גיטין, "אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן", אך הסייג הזה נדחה בידי פוסקים כשמדובר בסכנת נפשות ודאית. הרב שאול ישראלי פסק בעניין בני ערובה ש"אין דוחים ודאי סכנה מפני ספק סכנה".

הראשון לציון הרב יצחק יוסף קבע ביולי 2024 שמותר "לשחרר את כל המחבלים הארורים" כדי להשיב את החטופים. אחיו הרב דוד יוסף קבע כי "פיקוח נפש עכשווי דוחה ספק פיקוח נפש עתידי". אפילו הרב יעקב אריאל שהיה פעיל במאבק נגד עסקאות שחרור החטופים מסיבות פוליטיות, הודה כי ההלכה מחייבת לפדות שבויים "בכל מחיר אשר יושת".

שיירה המלווה את ארונו של החטוף החלל רן גואילי, בדרכה למכון לרפואה משפטית אבו כביר בתל אביב, 26 בינואר 2026 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

ב-7 באוגוסט 2025 אימץ הקבינט חמישה עקרונות לסיום המלחמה: פירוק חמאס מנשקו, "השבת כל החטופים – החיים והחללים כאחד", פירוז רצועת עזה, שליטה ביטחונית ישראלית ברצועת עזה, וקיומו של ממשל אזרחי חלופי בעזה. ההסכם נחתם כעבור חודשיים.

ציר הזמן

שאלות שעולות מהאירועים

כמה חטופים נהרגו בעזה?

עשרות. המספר המדויק משתנה בין ההערכות השונות. ניצן אלון אמר שכ-40 בני אדם שנחטפו בחיים נהרגו בשבי.

האם בפעולות של צה"ל נהרגו חטופים?

כן, בשלושה אירועים לפחות. שלושה נהרגו ישירות בעקבות תקיפת צה"ל בנובמבר 2023, שלושה נורו בידי לוחמי צה"ל בדצמבר 2023, ושישה נרצחו ברפיח באוגוסט 2024 במה שהצבא הגדיר כהשפעה נסיבתית של פעולה צה"לית.

האם רוב הציבור הישראלי תמך בשחרור החטופים גם במחיר סיום המלחמה?

כן. כבר בנובמבר 2023 דירג רוב הציבור היהודי את שחרור כל החטופים כמטרת המלחמה החשובה ביותר. בספטמבר 2024 ראו 62% בהשבתם את מטרת המלחמה המרכזית. בסקר שפורסם בינואר 2025, הביעו 57.5% תמיכה בעסקה כוללת.

מקורות

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.