"שבעה עד שמונה מנדטים עדיין מתלבטים"

כ־1,000 איש התכנסו ביום ראשון בערב בגני התערוכה בתל אביב כדי להריע לאביגדור ליברמן. יו"ר ישראל ביתנו צעד בנחת אל אולם הכנסים, מלווה בכמה דגלנים, ועל הבמה הוכרז כ"ראש הממשלה הבא של ישראל".

סרטון הקמפיין שנועד להלהיב את הקהל בפתח האירוע לא עבד. פשלה ראשונה באותו ערב, אך למרבה מזלם של מנהלי הקמפיין, גם האחרונה. התקלה לא העיבה על האווירה החמה. גם העובדה שרק מעטים בקהל האמינו כי ליברמן אכן יהיה ראש הממשלה הבא לא גרעה מההתלהבות.

מהשיחות עם הנוכחים עלה כי גם אם אינם צופים לו את ראשות הממשלה, הם משוכנעים שישראל ביתנו תהיה שותפה בקואליציה הבאה. לדעתם, הפעם ליברמן יחזור לשולחן הממשלה כשר בכיר. הוא כבר כיהן כשר האוצר, הביטחון והחוץ, וכל אחד מהתיקים האלה עשוי לשוב לידיו אם גוש השינוי ינצח.

יוצאי ברית המועצות לשעבר הם מהקבוצות הגדולות בחברה הישראלית. לפי ההערכות, מדובר בכ־1.2 מיליון איש, שרובם כבר משולבים ומושרשים בארץ

את האירוע פתחו שניים מהמצטרפים הבולטים למפלגה. ראשון נאם ראש עיריית בית שאן לשעבר רפי בן שטרית, אביו של אלרואי בן שטרית ז"ל, שנהרג ב־7 באוקטובר. בן שטרית הוא גם ממבקריה החריפים של הממשלה וממייסדי מועצת אוקטובר, לצד איל אשל.

המועצה דורשת להקים ועדת חקירה ממלכתית, וליברמן התחייב בנאומו שזו תהיה החלטתה הראשונה של הממשלה הבאה. אחריו נאמה אל"ם במילואים טליה לנקרי, לשעבר בכירה במל"ל וחברה בוועדת תורג'מן, שבחנה את תחקירי צה"ל. גם היא הדגישה את החובה לחקור את הכשל הגדול בתולדות המדינה.

ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, וחברי מפלגתו באירוע לקראת הבחירות הכלליות הקרובות, 6 בספטמבר 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

הכינוס המחיש גם עד כמה ישראל ביתנו חרגה מגבולותיה כמפלגת עולים. בקהל נראו צעירים ומבוגרים, עולים ותיקים, דתיים ודרוזים. עם זאת, בעשירייה הראשונה של המפלגה עדיין יש יותר נציגים שעלו לישראל מבכל מפלגה אחרת: ליברמן עצמו, חברי הכנסת בכנסת ה־25 יוליה מלינובסקי ויבגני סובה, סגנית ראש עיריית לוד אלוירה קוליחמן ודן אילוז, שהצטרף מהליכוד ועלה מקנדה.

יוצאי ברית המועצות לשעבר הם מהקבוצות הגדולות בחברה הישראלית. לפי ההערכות, מדובר בכ־1.2 מיליון איש, שרובם כבר משולבים ומושרשים בארץ. גל העלייה הגדול החל לפני יותר מ־35 שנה, אך העלייה מרוסיה, מאוקראינה וממדינות נוספות נמשכה גם בעשורים הבאים.

בעשור האחרון הגיעו עולים נוספים, בהם יהודים ובני משפחותיהם שעלו על רקע המלחמה הממושכת בין רוסיה לאוקראינה. הדור השני של משפחות העלייה משרת בשיעורים גבוהים בצה"ל ומשתתף באופן מלא בכוח העבודה.

אלכס טנצר, פעיל חברתי, פובליציסט ולשעבר יו"ר ועדת המעקב אחר ביצוע הבטחות לעולים, סבור שרוב המפלגות המתמודדות לכנסת ה־26 מתעלמות מהציבור הזה

אף על פי כן, צעירים ממשפחות העולים חוו את הישראליות גם דרך הקשיים של הוריהם. הם מדברים רוסית או אוקראינית, ובקרב "הרחוב הרוסי" עדיין קיימת צריכה מובחנת של תקשורת בשפת המקור, ספרות ותיאטרון, לצד חיי חברה הקשורים למורשת מארצות המוצא.

אלכס טנצר, פעיל חברתי, פובליציסט ולשעבר יו"ר ועדת המעקב אחר ביצוע הבטחות לעולים, סבור שרוב המפלגות המתמודדות לכנסת ה־26 מתעלמות מהציבור הזה.

טליה לנקרי, לשעבר בכירה במל"ל, באירוע של מפלגת ישראל ביתנו לקראת הבחירות הכלליות הקרובות, תל אביב, 6 בספטמבר 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

בעיניו, השאלה המרכזית אינה איזו מפלגה תזכה בקולותיו, אלא כמה מהם יגיעו לקלפי. הוא מזהיר כי הזנחת אוכלוסיית היעד הזו בקמפיינים עלולה להותיר את שיעור ההצבעה בקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר נמוך בכ־10% מהשיעור הכללי.

האם עדיין יש בישראל "רחוב רוסי" עם דפוסי הצבעה משלו?
"כן, אבל זה לא ציבור אחיד. יש הבדלים בין עולים ותיקים, בני מה שמכנים דור 1.5 (ילדי העולים, שנולדו בחו"ל אך גדלו בישראל, ט"ש), גמלאים ועולי העשור האחרון. העולים הוותיקים נהגו במשך שנים ארוכות להצביע לליכוד או לישראל ביתנו. בני דור 1.5 מצביעים בדומה לכלל הישראלים; בקרב יוצאי בוכרה, גאורגיה והקווקז יש נטייה לליכוד ולש"ס; והעלייה החדשה נוטה יותר לעמדות ליברליות.

"להערכתי, יוצאי ברית המועצות לשעבר מעניקים כיום כארבעה מנדטים למפלגות הקואליציה, רובם לליכוד, וכארבעה עד ארבעה וחצי מנדטים לישראל ביתנו. קולות שבעבר הלכו ליש עתיד מחפשים כעת כתובת באופוזיציה, בין היתר אצל בנט ואיזנקוט. אין להם כאן נאמנות מפלגתית קבועה. המצביעים זזים בין מפלגות.

"אצל רבים, השיקולים הכלכליים והיום־יומיים מרכזיים: יוקר המחיה, פנסיות ודיור ציבורי. יש גם תסכול מתת־ייצוג בפוליטיקה ובתפקידים בכירים בשירות הציבורי"

"למשל, ולדימיר בליאק הוצב במקום לא ריאלי ולכן מי שהיו תומכי יש עתיד רואים שהמפלגה שייצגה אותם התמוססה והם מחפשים בית חדש. אצל איזנקוט יש את אלקס ריף; היא דור 1.5 קלאסית, אבל לא בטוח שהיא מושכת את קולות הרחוב הרוסי. בש"ס מוצבים המועמדים יוסי אילנתנוב וסימיון מושיאשוילי, שהם מקור משיכה לבוכרים ועולי קווקז.

"בשאר מפלגות הקואליציה והאופוזיציה אין בכלל מועמדים ממדינות ברית המועצות לשעבר".

מה הנושאים שיכריעו למי יצביעו?
"אצל רבים, השיקולים הכלכליים והיום־יומיים מרכזיים: יוקר המחיה, פנסיות ודיור ציבורי. יש גם תסכול מתת־ייצוג בפוליטיקה ובתפקידים בכירים בשירות הציבורי. אנשים שואלים: כיצד ייתכן שאחרי 35 שנים בישראל אין בכלל שופטים ממוצא רוסי, למשל.

אלכס טנצר (צילום: באדיבות המצולם)

"זה נכון לשאר השירות הציבורי. סוגיות דת ומדינה חשובות, במיוחד לעולים החדשים. הציבור הזה מחפש אנשים מוכרים שפעלו למענו ופתרונות לבעיותיו".

למה המפלגות לא פונות אליהם?
"התחושה שלי היא שמפלגות האופוזיציה מניחות שליברמן כבר יביא את הקול הרוסי, ולכן אינן משקיעות מספיק בפנייה ישירה לציבור הזה. הקמפיינים כמעט אינם מורגשים, והייצוג ברשימות מצומצם.

"ישראל ביתנו משקיעה, אבל היא אינה כתובת לכל יוצאי ברית המועצות לשעבר. מי שלא רוצה להצביע לנתניהו או לליברמן עלול להישאר בלי מענה, והתוצאה תהיה שיעור השתתפות נמוך בקרב הציבור הזה".

"ישראל ביתנו משקיעה, אבל היא אינה כתובת לכל יוצאי ברית המועצות לשעבר. מי שלא רוצה להצביע לנתניהו או לליברמן עלול להישאר בלי מענה, והתוצאה תהיה שיעור השתתפות נמוך בקרב הציבור הזה"

עד כמה ההזנחה הזאת יכולה להשפיע על תוצאות הבחירות?
"להערכתי, כ־40% מהציבור הזה עדיין מתלבטים, פוטנציאל של שבעה עד שמונה מנדטים. חלקם עלולים פשוט לא להצביע.

עולים יהודים שנמלטו מהמלחמה באוקראינה מגיעים לנמל התעופה בן־גוריון בטיסת חילוץ של הקרן לידידות, 6 במרץ 2022 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

"שיעור הצבעה גבוה בקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר יכול להטות את הכף לטובת ממשלה שאינה בראשות נתניהו, כיוון שהמשתתפים הקבועים הם דווקא תומכי הליכוד ואותן הקבוצות שתמכו ביש עתיד או בשמאל בעבר, מחפשים במי לתמוך. מבחינתם, קיימת האפשרות שהם פשוט לא יבואו להצביע. המסקנה שלי היא ששיעור הצבעה נמוך עלול להקשות על הקואליציה להקים ממשלה".