טרור הבינה המלאכותית

לאחר מתקפות הטרור של אל-קאעדה ב-11 בספטמבר 2001, שגבו את חייהם של קרוב ל-3,000 בני אדם, קבע דוח ועדת החקירה הרשמית לאירועי האסון כי הממשל וקהילת המודיעין של ארצות הברית סבלו מ"כשל דמיון". אחרי הכול, כלי הנשק העיקריים ששימשו את המחבלים באותן מתקפות מתואמות היו בסך הכול סכינים יפניות, סכינים רגילות – ולבסוף מטוסי נוסעים.

התרחיש שבו טרוריסטים חוטפים מטוסים בהחלט היה מתקבל על הדעת כבר אז. בין השנים 1968 ל-1972 התרחשו בארצות הברית לא פחות מ-130 ניסיונות חטיפה של מטוסים, שרובם עשו את דרכם להוואנה. גם מחוץ לגבולות ארצות הברית התרחשו אירועי חטיפה דרמטיים ברחבי אירופה והמזרח התיכון, לא פעם על ידי ארגוני טרור פלסטיניים שהונעו ממניעים לאומניים.

אף שהחטיפות הללו לא הסתיימו בהתרסקות מכוונת של מטוסים אל תוך גורדי שחקים, האפשרות שתרחיש כזה אכן יתרחש נידונה בהרחבה בקרב מומחים במשך עשרות שנים.

כיום, 25 שנה אחרי 11 בספטמבר, נמלי תעופה כבר אינם נחשבים למטרות קלות עבור טרוריסטים. עם זאת, ארגוני טרור נהנים כיום מגישה חופשית לשורה ארוכה של טכנולוגיות, שכלל לא היו קיימות לפני שני עשורים וחצי

למעשה, חוקר הטרור הנודע בריאן מייקל ג'נקינס הזהיר מפני תרחיש כזה בדיוק כבר בשנת 1989, במהלך כנס בינלאומי לביטחון תעופה שנערך בישראל: "הסיוט הגדול ביותר של כל ממשלה הוא שטרוריסטים מתאבדים יחטפו מטוס נוסעים מסחרי, יהרגו או יחליפו את צוות האוויר שלו, וירסקו אותו לתוך עיר מאוכלסת או מתקן חיוני".

כיום, 25 שנה אחרי אירועי 11 בספטמבר, נמלי תעופה כבר אינם נחשבים למטרות קלות עבור טרוריסטים. עם זאת, ארגוני טרור וגורמים קיצוניים אלימים נהנים כיום מגישה חופשית לשורה ארוכה של טכנולוגיות, שכלל לא היו קיימות – או לכל הפחות היו רק בחיתוליהן – לפני שני עשורים וחצי.

הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק, 11 בספטמבר 2001 (צילום: AP Photo/Marty Lederhandler)

האינטרנט הוא הכלי המשמעותי והדרמטי מכולם עבור ארגוני הטרור. הוא מאפשר להם להפיץ את מסריהם במהירות ובהיקף עצום באמצעות אתרים ורשתות חברתיות, ליצור קשר ישיר עם אנשים ממורמרים, להקצין אותם ולגייס אותם לשורותיהם.

במקביל, התפתחויות מואצות בתחומי התקשורת המוצפנת, הדפסות תלת-ממד, מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים וכטב"מים), מטבעות וירטואליים ובינה מלאכותית – יכולות גם הן לשמש "מכפילי כוח" משמעותיים עבור מפגעים בודדים וארגוני טרור המתכננים פיגועים.

האינטרנט הוא הכלי המשמעותי והדרמטי מכולם, שמאפשר לארגוני טרור להפיץ מסרים במהירות ובהיקף עצום ולגייס לשורותיהם. גם ההתפתחויות בתחומי התקשורת המוצפנת, הכטב"מים והקריפטו הן "מכפילי כוח"

בעשור האחרון צנחו במידה ניכרת חסמי הכניסה לשימוש בטכנולוגיות אלו, והן הפכו למוצרי מדף מסחריים. המשמעות היא שכיום כל אזרח מן השורה יכול להשיג ולהפעיל כלים טכנולוגיים שבעבר הרחוק היו זמינים אך ורק למדינות ולצבאות סדירים.

בשלהי 2026 מתברר כי כשל הדמיון שעליו דיבר הדוח המפורסם עדיין שריר וקיים, גם אם צורתו התפתחה והשתנתה. קהילת הלוחמה בטרור אומנם מודעת כיום היטב לזליגתן של טכנולוגיות מתפתחות לידי טרוריסטים, אולם היא עדיין מתקשה לחשוב מחוץ לקופסה וקדימה על הדרכים שבהן ניתן לשלב את הכלים הללו זה בזה, או ליישם אותם למטרות תקיפה חדשות לחלוטין.

רחפן באוויר במהלך יום אימונים באליפות הלאומית למרוצי רחפנים בגוברנרז איילנד שבניו יורק, על רקע מגדל מרכז הסחר העולמי 1. 5 באוגוסט 2016 (צילום: Drew Angerer / Getty Images via AFP)

אף שאין בכוונת מאמר זה לבחון כל כלי טכנולוגי אפשרי שארגוני טרור עלולים לעשות בו שימוש לרעה, כדאי בהחלט לבחון מה דפוסי האימוץ והשימוש הנוכחיים יכולים ללמד אותנו על פוטנציאל הניצול של הטכנולוגיות הקיימות.

ארגוני טרור רבים כבר עשו שימוש מבצעי מוצלח ברחפנים במהלך לחימה פעילה ובמתקפות נקודתיות בשדה הקרב. לפני 20 שנה, ב-2006, שיגר ארגון חזבאללה כמה רחפנים עמוסי חומרי נפץ לתוך המרחב האווירי של ישראל. רובם אומנם יורטו והופלו, אך השילוב המטריד בין היכולת הטכנולוגית לבין הכוונה המבצעית היווה סימן מבשר רעות.

ארגוני טרור רבים כבר עשו שימוש מבצעי מוצלח ברחפנים בלחימה פעילה ובמתקפות נקודתיות, כולל חזבאללה, כבר לפני 20 שנה. השילוב המטריד בין היכולת הטכנולוגית לבין הכוונה המבצעית היווה סימן מבשר רעות

מאז ועד היום, שורה ארוכה של ארגוני טרור כבר הצליחו לחמש רחפנים באופן מבצעי. ברשימה זו אפשר למצוא את חמאס, המורדים החות'ים בתימן, ארגון המדינה האסלאמית (דאעש), שלוחת אל-קאעדה בחצי האי ערב, מפלגת הפועלים של כורדיסטן, מיליציות שיעיות הפועלות בעיראק וכן שחקנים אלימים לא-מדינתיים הפועלים בפקיסטן, בסוריה ובוונצואלה.

תומכי החות'ים מקיימים עצרת בצנעא, תימן, נגד הקואליציה בהובלת ערב הסעודית. על שלט בערבית נכתב: "כל מתקני הנפט הסעודיים הם מטרות לטילים ולכטב"מים שלנו". 17 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Osamah Abdulrahman)

כיום השימוש ברחפנים כבר אינו מוגבל רק למתקפות נקודתיות, אלא מהווה חלק אינטגרלי מלוחמה משולבת ומתמרונים מבצעיים של מגוון שחקנים אלימים. עם זאת, אף שגופי הביטחון הצליחו לסכל בשנים האחרונות כמה מזימות תקיפה מתוקשרות במיוחד, עדיין לא היינו עדים לפיגוע טרור ראוותני במדינות המערב שבוצע על ידי ארגון טרור באמצעות רחפנים.

מבט מעמיק יותר אל תוך כמה מהמזימות שסוכלו מגלה שהן התקרבו מאוד למימוש, וככל הנראה היו פוגעות ביעדים שנקבעו אילו יצאו לפועל כמתוכנן. במקביל, גם מפגעים שפעלו באופן עצמאי – ולא כחלק משורותיהם המסודרות של ארגוני טרור מוכרים – החלו להתנסות בשימוש ברחפנים למטרות פגיעה.

עדיין לא היינו עדים לפיגוע טרור ראוותני במדינות המערב שבוצע באמצעות רחפנים, אך מבט מעמיק על כמה מהמזימות שסוכלו מגלה שהן התקרבו מאוד למימוש

מדריכים מקוונים שהפיצו תומכי המדינה האסלאמית ברשת סיפקו הוראות מפורטות, שלב אחר שלב, להכנה ולחימוש רחפנים. מחומרים אלו עולה בבירור כי מאז הופעתם של כלי הבינה המלאכותית היוצרת הזמינים לכל דורש, תהליך חימוש הרחפנים נתפס כנגיש הרבה יותר.

נוסף על כך, מלחמות עכשוויות שבהן כלים בלתי מאוישים ממלאים תפקיד מכריע – כמו מלחמת רוסיה-אוקראינה – הרחיבו משמעותית את גבולות האפשרי בתחום לוחמת הרחפנים.

כטב"ם תקיפה אוקראיני לטווח ארוך מדגם FP-1 משוגר למשימת תקיפה בעומק השטח הרוסי, במיקום לא ידוע באוקראינה. 16 באוגוסט 2026 (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)

אף שבינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) הפכה למוצר צריכה מסחרי רק בשנים האחרונות, היא כבר הספיקה לככב בכמה מזימות ומתקפות טרור שאירעו לאחרונה, לרבות כאלו שתוכננו על אדמת ארצות הברית.

ארגוני טרור החלו להשתמש בבינה מלאכותית גם ברמה הארגונית: בין היתר לצורכי הפצת תעמולה (כפי שהדגים בשנים האחרונות מחוז ח'וראסאן של המדינה האסלאמית), ולצרכים מבצעיים של ממש (כפי שניכר בפעילותו של ארגון הטרור בוקו חראם).

הצטברו גם אינספור דוגמאות לשימוש שעשו טרוריסטים בודדים בכלי בינה מלאכותית לצרכים מבצעיים טהורים. אלו כללו קבלת הוראות מפורטות להכנת מטעני חבלה, קבלת עצות מעשיות לשמירה על ביטחון מבצעי קפדני, ואף הפעלה של "צוות אדום" – כלומר, הדמיה ותרגול של פעולות היריב המחפש נקודות חולשה – באמצעות ניהול שיחות הלוך ושוב עם צ'אטבוטים בניסיון לשכלל ולדייק טכניקות ונהלי פעולה.

גם בינה מלאכותית, שהפכה למוצר צריכה מסחרי רק בשנים האחרונות, כבר הספיקה לככב בכמה מזימות ומתקפות טרור שאירעו לאחרונה וסוכלו, לרבות כאלו שתוכננו על אדמת ארצות הברית

בעוד שקהילת בטיחות הבינה המלאכותית בעולם מתמקדת כיום בעיקר בסיכונים קיומיים ארוכי טווח לאנושות, הרי שגם הניצול המיידי של הטכנולוגיה בידי שחקנים אלימים שאינם מדינות מחייב השקעת משאבים רצינית והתערבות רגולטורית.

הדבר נכון במיוחד ככל שמודלים של בינה מלאכותית בקוד פתוח הופכים למשוכללים יותר, ומאפשרים לטרוריסטים להשתמש בהם בבטחה מבלי שפעילותם תדלוף.

אילוסטרציה: AI, בינה מלאכותית (צילום: Kirill KUDRYAVTSEV / AFP)

באופן כללי, בינה מלאכותית יוצרת עשויה לאפשר לטרוריסטים לבצע משימות ארגוניות ומבצעיות מורכבות ביעילות גבוהה הרבה יותר, ולהעניק להם יתרון יחסי משמעותי במאמץ מינימלי.

כאשר אנו מנתחים את האופן שבו טרוריסטים עושים שימוש בטכנולוגיות מתפתחות, עלינו להבין שהמציאות איננה בבחינת "או-או", אלא פועלת בשיטת ה"גם וגם".

בינה מלאכותית יוצרת עשויה לאפשר לטרוריסטים לבצע משימות ארגוניות ומבצעיות מורכבות ביעילות גבוהה הרבה יותר, ולהעניק להם יתרון יחסי משמעותי במאמץ מינימלי

במילים אחרות: טרוריסטים יכולים להשתמש בפלטפורמות תקשורת מוצפנות כדי לתקשר ביניהם, ובה בעת לממן את פעילותם החשאית באמצעות מטבעות וירטואליים.

הם יכולים להשתמש ברכיבים שהודפסו בתלת-ממד כדי לשדרג ולחמש רחפנים, ובמקביל להיעזר בבינה מלאכותית לסיוע בבחירת המטרות ולתכנות מראש של מסלול התעופה המדויק.

כטב"ם FPV אוקראיני מונחה סיב אופטי טס בשוק צבאי באזור קייב, אוקראינה, 29 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)

כבר בשנת 2018 תהה חוקר הסכסוכים דביד גרטנשטיין-רוס בפומבי על האפשרויות הללו במאמר דעה שפרסם באתר Defense One:

"ומה לגבי הדור הבא של רחפני הטרור? האם הם ישתמשו בנחילים המופעלים ומתוזמרים באמצעות בינה מלאכותית כדי להפוך לקטלניים הרבה יותר? או שאולי נחשוב אפילו בגדול יותר: האם טרוריסטים יתחילו להשתמש בכלי רכב אוטונומיים לחלוטין כמכוניות התופת הבאות שלהם, לביצוע פיגועי דריסה מדויקים? ומה לגבי התנקשויות ממוקדות?"

מבחינה מעשית, תכנון פיגוע טרור באמצעות רחפן המכוון לסביבה עירונית אזרחית וצפופה במדינות המערב אינו משימה קשה כלל. למעשה, מפתיע מאוד שעדיין לא היינו עדים למתקפה מוצלחת מסוג זה

מבחינה מעשית, תכנון פיגוע טרור באמצעות רחפן המכוון לסביבה עירונית אזרחית וצפופה במדינות המערב אינו משימה קשה כלל. למעשה, מפתיע מאוד שעדיין לא היינו עדים למתקפה מוצלחת מסוג זה.

בין אם מדובר בשוק איכרים פתוח והומה אדם, ובין אם בהופעת מוזיקה בקיץ בפארק הציבורי, ריסוק מכוון של רחפן עמוס חומרי נפץ אל תוך קהל אזרחים תמים עלול להפוך למתקפה הרסנית במיוחד, אשר מעבר למספר ההרוגים והפצועים, תיצור תהודה והשפעה פסיכולוגית עצומה בציבור.

תצלום שפרסם מרכז התקשורת של אנסאר אללה מציג את מה שלטענת המורדים החות'ים, הנתמכים בידי איראן, הוא שרידיו של כטב"ם סעודי שהופל בצפון-מערב מחוז אל-ג'וף שבתימן. 26 ביולי 2026 (צילום: Handout / Ansarullah media center / AFP)

רשת האינטרנט היא התשתית היומיומית המאפשרת לארגוני טרור, לתומכיהם ולאוהדיהם לאמץ את שלל הטכנולוגיות הללו בקלות.

אלמלא המערכת האקולוגית המפותחת של רשתות חברתיות, אתרים, שרתים הפועלים באופן עצמאי, אפליקציות מסרים מידיים ופורומים מקוונים – שבהם אנשים נחשפים באופן תדיר לתכנים מושכים וגרפיים של גורמים קיצוניים – סביר להניח שהשימוש ברבות מהטכנולוגיות הללו לא היה כה נגיש.

רשת האינטרנט היא התשתית היומיומית המאפשרת לארגוני טרור, לתומכיהם ולאוהדיהם לאמץ את שלל הטכנולוגיות הללו בקלות. בלעדיה, סביר להניח שהשימוש ברבות מהטכנולוגיות הללו לא היה כה נגיש

תכנים אלה כוללים הכול: מסרטוני תעמולה ומאמרים אידיאולוגיים, דרך תכני לייף סטייל, ועד מדריכים מפורטים בנושאים רגישים כמו הפעלת רחפנים, שמירה על ביטחון מבצעי או שימוש בבינה מלאכותית.

האינטרנט לא רק הפך את הגישה למידע טכנולוגי לדמוקרטית ונגישה יותר, אלא גם אפשר יצירת קשרים ישירים בין טרוריסטים לבין תומכיהם – אף כשהם מופרדים פיזית במרחקים גאוגרפיים עצומים.

רחפן נפץ ששוגר על ידי חזבאללה בצפון הארץ, בקרבת גבול ישראל–לבנון, במהלך מתקפה של ארגון הטרור, 19 במאי 2026 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

כך למשל, בשיא תקופת הח'ליפות של המדינה האסלאמית, ההאקר הבריטי שהפך לפעיל דאעש, ג'ונייד חוסיין, הפך ל"מאמן הסייבר הראשי לטרור" של הארגון כולו. הוא הנחה והדריך מרחוק מגויסים ג'יהאדיסטים ששהו במדינות אחרות כיצד לתכנן ולבצע מתקפות אלימות בארצותיהם.

כיום, איום הטרור הסלפי-ג'יהאדיסטי במדינות המערב מונע ומתודלק במידה רבה על ידי מפגעים בודדים שמעולם לא דרכו בזירת לחימה ממשית, ואף לא קיבלו שום הנחיה פיזית או מתמשכת מפעילים מוכרים בארגוני טרור בנוגע לתכנון המתקפה שביצעו.

כיום, איום הטרור הסלפי-ג'יהאדיסטי במדינות המערב מונע ומתודלק במידה רבה על ידי מפגעים בודדים שמעולם לא דרכו בזירת לחימה ממשית, ואף לא קיבלו שום הנחיה פיזית או מתמשכת מפעילים בארגוני טרור

מטבעות וירטואליים משמשים כיום ארגוני טרור באופן שוטף לצורך גיוס תרומות באמצעות מגזיני תעמולה מקוונים. מדריכים מפורטים לחימוש רחפנים זמינים ונגישים בקלות בפורומים פתוחים של תומכי הארגונים.

אפילו רחבי האינטרנט התמים – מקהילות מקוונות של חובבים לגיטימיים, דרך הרשתות החברתיות ועד למודלי הבינה המלאכותית הפופולריים שכולנו משתמשים בהם – עלולים להיות מנוצלים לרעה לצורך תכנון והכנת מטעני חבלה.

כטב"ם מתוצרת איראן ששוגר על ידי החות'ים, יולי 2024 (צילום: ANSARULLAH MEDIA CENTRE / AFP)

השימוש האינטנסיבי של טרוריסטים באינטרנט הוא למעשה המוטיב המרכזי בכל הנוגע לאימוץ טכנולוגיות על ידם. ללא גישה חופשית למידע חיוני ברשת, לטרוריסטים כמעט לא הייתה נותרת ברירה אלא לנסוע פיזית למחנות אימונים מרוחקים, בדיוק כפי שנאלצו לעשות פעילי אל-קאעדה שביצעו את מתקפות ה-11 בספטמבר, אשר התכנסו והתאמנו באפגניסטן תחת חסות הטליבאן.

אולם ב-2026, במיוחד לאור הלקחים שהופקו מתופעת "הלוחמים הזרים" (שבמסגרתה נסעו עשרות אלפי חמושים מעשרות מדינות בעולם כדי להילחם בשורות דאעש בעיראק ובסוריה), קיימים כיום הרבה יותר אמצעים ומנגנונים ללוחמה בטרור שנועדו לזהות ולסכל תנועה פיזית של טרוריסטים.

השימוש האינטנסיבי באינטרנט הוא המוטיב המרכזי בכל הנוגע לאימוץ טכנולוגיות על ידי ארגוני טרור. ללא גישה חופשית למידע חיוני ברשת, לטרוריסטים לא הייתה נותרת ברירה אלא לנסוע פיזית למחנות אימונים מרוחקים

האמצעי היעיל מכולם הוא ככל הנראה תשתית טכנולוגית עולמית מתקדמת המצליבה מקורות מידע שונים, וכך מצמצמת באופן דרמטי את יכולת התנועה החופשית של פעילי טרור.

המערכת מתבססת על נטילת טביעות אצבע וסריקות קשתית, פיתוחים בזיהוי פלילי המאפשרים לאתר טביעות סמויות אפילו על שברי מטענים, הנפקת דרכונים הניתנים לקריאה ממוחשבת וכן בניית מאגרי רשומות נוסעים אחידים (PNR) שהוכיחו את יעילותם המבצעית הגבוהה במניעת נסיעות של גורמי טרור.

בנוסף, הישגים הנדסיים משמעותיים, ובראשם פיתוח אמצעי הנחיה וניווט מדויקים, אפשרו לבצע סיכולים ותקיפות בדיוק כירורגי. במקביל, טכנולוגיית גיבוב תפיסתי (Perceptual Hashing) הקשתה מאוד על ארגוני טרור להפיץ את התעמולה הוויזואלית שלהם ברשת, והטמעתה הייתה זולה יחסית.

נוסע חולף על פני עמדת בידוק ביטחוני בנמל התעופה הבינלאומי סיאטל–טקומה בסיטאק, וושינגטון. 6 בנובמבר 2025 (צילום: AP Photo/Lindsey Wasson)

מאמצי השיבוש של השימוש שעושים טרוריסטים באינטרנט לא נועדו למנוע אותו לחלוטין – יעד שאינו מציאותי – אלא מטרתם העיקרית היא להעלות את תג המחיר המבצעי ואת רמת המאמץ הנדרשים מהארגון כדי להשתמש ברשת לשם מימון, גיוס, הקצנה, הפצת תעמולה ותכנון מתקפות.

השגת יעד זה דורשת שיתוף פעולה הדוק ומתמשך בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי, כאשר ממשלות, רשויות אכיפת החוק הארציות ופלטפורמות הטכנולוגיה פועלות יד ביד כדי לזהות איומים מראש, ולמנוע מטרוריסטים לנצל את הרשת באין מפריע.

מאמצי השיבוש של השימוש שעושים טרוריסטים באינטרנט לא נועדו למנוע אותו לחלוטין – יעד שאינו מציאותי – אלא מטרתם העיקרית היא להעלות את תג המחיר המבצעי ואת רמת המאמץ הנדרשים

ההתקדמות המסחררת ביכולות הבינה המלאכותית עשויה להתגלות כהבטחה גדולה גם בכל הנוגע לשיפור הניטור וההסרה של תוכן אסור. טכנולוגיות של למידת מכונה (Machine Learning) כבר משמשות בהצלחה לזיהוי אוטומטי של תעמולת טרור פוטנציאלית לצורך יצירת חתימות דיגיטליות.

במקביל, מסווגי טקסט, אלגוריתמים לזיהוי דיבור ומערכות ראייה ממוחשבת סורקים בזמן אמת מיליוני פוסטים בשלל שפות, ומודלים ייעודיים לדירוג אלגוריתמי יכולים לדחוק לתחתית הפיד תוכן בעייתי או גבולי.

אילוסטרציה: AI, בינה מלאכותית (צילום: Kirill KUDRYAVTSEV / AFP)

מערכות בינה מלאכותית משמשות לעיתים קרובות גם ליישום אוטומטי וישיר של מדיניות התוכן בפלטפורמה. תשתית טכנולוגית זו כבר נמצאת בשימוש שוטף במגוון תחומי לוחמה בטרור – מזיהוי עצמים חשודים במצלמות אבטחה במרחב הציבורי, דרך איתור דפוסים חריגים בתנועות כספיות, ועד לחיפוש טקסטואלי מהיר ואפקטיבי במסמכי שלל טריים שנתפסו בפשיטות.

יחד עם זאת, במערכת הביטחון מזהירים תדיר מפני "תסמונת החפץ הנוצץ". אף שטרוריסטים דנים באופן חופשי וגלוי באפשרויות להשתמש בטכנולוגיות חדשניות ובשיטות לחימה חדשות לקידום מטרותיהם, ניתוח של מתקפות טרור ומזימות שסוכלו במדינות המערב בשנים האחרונות מצביע דווקא על הסתמכות מתמשכת על שיטות תקיפה פשוטות ובסיסיות.

ניתוח של מתקפות טרור ומזימות שסוכלו בשנים האחרונות מצביע על שיטות תקיפה פשוטות ובסיסיות: פיגועי דקירה, פיגועי דריסה ומסעות ירי בנשק קל הפכו לצורות המתקפה הנפוצות והקטלניות ביותר

ככל שהטרור והאלימות הפוליטית הפכו למבוזרים ולא-מאורגנים – ואולי גם משום שהם מתאפיינים כיום בעיקר בפעילות של "זאבים בודדים" ומפגעים יחידים – פיגועי דקירה, פיגועי דריסה ומסעות ירי בנשק קל הפכו לצורות המתקפה הנפוצות והקטלניות ביותר.

רובם המכריע של הפיגועים הללו מבוצעים על ידי אנשים מן השורה, שעברו תהליך הקצנה הדרגתי בעיקר במרחב הווירטואלי.

כוחות בזירת הפיגוע בהדלקת נרות חנוכה בבונדיי ביץ', סידני, אוסטרליה, 15 בדצמבר 2025 (צילום: DAVID GRAY / AFP)

כמובן, אין פירוש הדבר שלא ניתן כיום לשפר ולייעל אפילו את שיטות התקיפה "הפשוטות" הללו בעזרת תכנון מבצעי חכם המסתייע בכלים טכנולוגיים.

כך למשל, המפגע שביצע את מתקפת הטרור בעיר ניו אורלינס בראש השנה האזרחית של 2025 השתמש חודשים קודם לכן במשקפיים חכמים לצורך איסוף מודיעין מדוקדק על היעד, אך בעת הפיגוע עצמו בחר להשתמש בשיטות ה"מסורתיות" של דריסה וירי מנשק חם.

המחבל שביצע את מתקפת הטרור בעיר ניו אורלינס בראש השנה האזרחית של 2025 השתמש במשקפיים חכמים לאיסוף מודיעין על היעד, אך בפיגוע עצמו בחר להשתמש בשיטות ה"מסורתיות" של דריסה וירי

במקרה אחר שאירע לאחרונה באיטליה, השתמשו חוליות של צעירים שהושפעו עמוקות מאידאולוגיית המדינה האסלאמית בצ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית, כדי לקבל מידע אנטומי מדויק על המקום בגוף שבו יש לדקור אדם כדי לשתק אותו מיידית.

גורמי ביטחון בזירה הדריסה והירי בניו אורלינס, 1 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Gerald Herbert)

גם מערכי הלוחמה בטרור של מדינות המערב לוקים לעיתים, בעצמם, באותה "תסמונת החפץ הנוצץ": אף שטכנולוגיות מתקדמות הוכיחו בבירור את יעילותן המבצעית הגבוהה במאבק בטרור, אין לשכוח שגם התערבויות בקהילה המקומית, עבודת מודיעין אנושי והיכרות עמוקה עם תרבויות ודפוסי התנהגות אנושיים – הוכיחו גם הן את יעילותן הרבה, ועל כן אסור להחליפן אוטומטית בכלים טכנולוגיים כאשר הדבר אינו מתאים לסיטואציה.

אין לשכוח שעבודת מודיעין אנושי והיכרות עמוקה עם תרבויות ודפוסי התנהגות אנושיים הוכיחו גם הן את יעילותן הרבה, ועל כן אסור להחליפן אוטומטית בכלים טכנולוגיים כאשר הדבר אינו מתאים לסיטואציה

25 שנה אחרי 11 בספטמבר – היום שבו מטוסי נוסעים, שהם אולי ההמצאה האמריקאית המובהקת ביותר של האחים רייט, הפכו לנשק קטלני נגד אזרחים אמריקאים – מדינות המערב שוב לוקות בבעיה דומה: החידושים הטכנולוגיים פורצי הדרך שלהן מנוצלים שוב ושוב בידי טרוריסטים, שמשתמשים בהם כנשק נגדן.

כדי למנוע את ההפתעה האסטרטגית ההרסנית הבאה, על קהילת המודיעין לשקול ברצינות רבה כיצד טרוריסטים יכולים להשתמש בטכנולוגיות קיימות בדרכים חדשות ויצירתיות, מתוך מטרה ברורה למקסם את מספר הנפגעים האזרחים – וכפי שתמיד עומד לנגד עיניהם של גורמים אלו – לייצר מחזה אלים, מדמם ומטלטל.

פינת הנצחה לזכר קורבנות מתקפת הטרור ב־1 בינואר בניו אורלינס, לואיזיאנה, ב-4 בינואר 2025 (צילום: Emily KASK / AFP)

עם זאת, צריך לזכור שטכנולוגיה היא תמיד כביש דו-סטרי. לצד היתרונות והיכולות שהיא מעניקה לטרוריסטים ולקיצונים אלימים, גם הגופים הנאבקים בהם יכולים וצריכים לרתום אותה לטובתם.

ניתן להשתמש בה כדי לזהות דפוסים נסתרים בכמויות עצומות של מידע, ולשפר משמעותית שיטות ניתוח המשלבות ומצליבות אינספור זרמי מודיעין גלויים וסמויים.

טכנולוגיה היא תמיד כביש דו-סטרי. לצד היתרונות והיכולות שהיא מעניקה לטרוריסטים ולקיצונים אלימים, גם הגופים הנאבקים בהם יכולים וצריכים לרתום אותה לטובתם

יתרה מזאת, מסתמן שהשימוש שעושים כיום טרוריסטים בצ'אטבוטים לצורך תכנון מבצעי, כבר הפך בעצמו לאמצעי לאיסוף מודיעין – מה שמוביל בסופו של דבר לסיכול מזימות טרור רבות בידי רשויות אכיפת החוק.

ממשלות אינן נידונות בהכרח לסבול שוב ושוב מאותו "כשל דמיון". אבל כדי להבטיח שהעבר הכאוב לא יהפוך לפרולוג של אירועי העתיד, חיוני והכרחי להימנע משאננות זוחלת בקרב מקבלי ההחלטות – 25 שנה אחרי המתקפה הקטלנית וההרסנית ביותר שבוצעה אי פעם על אדמת ארצות הברית.

קולין פ' קלארק הוא המנכ"ל של מרכז סופאן. קלרה ברוקארט היא חוקרת ביטחון המתמקדת בהתערבות זרה, טכנולוגיה וטרור.