"מערכת החינוך לא מתנהלת באופן סדיר מאז הקורונה, והיו סמסטרים שבהם התלמידים כמעט שלא למדו.
"בשנה האחרונה, אם התקיימו לימודים פרונטליים, זה היה ליומיים–שלושה בשבוע. לא קיבלתי משכורת מלאה כבר יותר מחמש שנים. המצב משפיע גם על בנותיי, שאחת מהן בכיתה י' והשנייה בי"ב. לא יכולתי לרכוש עבורן מחשבים, והן נאלצו לצפות בשיעורים מוקלטים בתורות במחשב, שגם אני השתמשתי בו להוראה ולהקלטת שיעורים לתלמידים ללא מחשבים.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי"לתלמידים אין מסגרת רציפה, המוטיבציה שלהם נפגעת והם מתקשים להתרכז. במציאות שהם חיים בה, גם מי שמסיים ללמוד יתקשה למצוא עבודה, ולכן הם שואלים את עצמם: לשם מה ללמוד?
"מורות אחרות ואני קיימנו בהתנדבות שיעורים פרונטליים לתלמידים שמתכוננים לבחינות הסיום. גם ההגעה לבית הספר אינה מובנת מאליה. שינויים במחסומים ופשיטות של הצבא גורמים לאיחורים, ולעיתים אני משאירה את בנותיי בבית מחשש לביטחונן.
"בתי הספר מוותרים על פעילויות. אם בעבר קיימנו תחרויות ופעילויות העשרה, היום אפילו המשאבים הבסיסיים מצטמצמים".
כך מתארת באסמה, מורה ואם לשתי בנות מבית איבא שבצפון השומרון, את השלכות התכווצותה של מערכת החינוך הפלסטינית עליה ועל בנותיה.
עדותה, לצד עדויות נוספות, מצוטטת בדוח שכתבה עו"ד רעות שאער מ"האגודה לזכויות האזרח", ובו סקירה מקיפה של הפגיעה האנושה בזכותם של ילדים פלסטינים בגדה המערבית לחינוך.
המציאות המוצגת בדוח עגומה. ברור שגם ילדי ישראל בדרום, בצפון ובמרכז לא יכלו ללמוד באופן סדיר במהלך שלוש השנים האחרונות, אך בגדה מדובר במשבר מתמשך שסולל את הדרך לבערות ולעוני.
בעוד שבישראל נפתחה סוף סוף שנת הלימודים כסדרה, עבור 813 אלף ילדים פלסטינים ויותר מ־50 אלף מורות, החינוך הולך ונעלם במשבר שהחל בתקופת הקורונה והחריף מאז אוקטובר 2023
בעוד שבישראל נפתחה סוף סוף שנת הלימודים כסדרה, עבור 813 אלף ילדים פלסטינים ויותר מ־50 אלף מורות, החינוך הולך ונעלם במשבר שהחל בתקופת הקורונה והחריף מאז אוקטובר 2023. הרשות הפלסטינית נתונה במשבר תזרימי חמור, לאחר שהממשלה הנוכחית החלה לקזז ולנכות מאות מיליוני שקלים בחודש מכספי המיסים שלה ולמנוע כניסת עובדים לישראל (אך לא להתנחלויות).
גם הפסקת פעילותה של USAID תרמה למשבר, ולכך מצטרפים הסגרים, המחסומים החדשים ואלימות המתנחלים, ששיתקו את הכלכלה הפלסטינית. התוצאה היא שמשכורותיהן של עובדות החינוך שולמו באופן חלקי במקרה הטוב, והן הורשו לעבוד יומיים מתוך חמישה. תלמידים מפסידים שבועות שלמים של לימודים בשל שביתות ומבצעים צבאיים במחנות הפליטים.
שלושה ימים בשבוע, במקרה הטוב
לפי הדוח, יותר מ־600 אלף תלמידים למדו באופן פרונטלי רק יומיים בשבוע בשנים 2023–2024, וגם לאחר מכן המערכת לא חזרה לשגרה. בבתי ספר רבים בגדה המערבית הפך הסטנדרט לשלושה ימי לימוד בשבוע, ולעיתים ליום לימודים של ארבע עד חמש שעות בלבד, עם השלכות חמורות על יכולות הקריאה והכתיבה של התלמידים.
מורים והורים שצוטטו בדוח מדברים על הפערים בלימודים ועל הדרך לבית הספר, שעלולה להתארך מ־20 דקות לשעה וחצי בשל מחסומים וחיפושים. חלק מההורים מנסים להעביר את ילדיהם לבתי ספר פרטיים, שבהם שכר הלימוד גבוה יותר, ובכך מעמיקים הפערים בין מי שיכולים לעמוד בו לבין מי שלא.
כמו כן, המורים נאלצים לעבוד בעבודות נוספות ומגיעים לבית הספר עם פחות כוח להשקיע בתלמידים.
הגישה לבתי הספר הפכה לכאוטית, ממושכת, יקרה וחסרת ודאות, על רקע יותר מ־900 מחסומים – מספר הגבוה ב־43% מהממוצע בעשורים הקודמים – וכ־2,000 אירועים נוספים של הגבלות גישה
נוסף על שעות הלימוד, "נפגעים הרצף, המוטיבציה והיכולת לצבור ידע, במיוחד במקצועות הליבה. אני חושש שאנחנו יוצרים מציאות שיהיה קשה לתקן. אחרי הקורונה ושנים של לימודים חלקיים, גדל דור של תלמידים עם פערי ידע, פחות מוטיבציה וללא הרצף והיציבות שבית הספר אמור לספק", אומר גמלאי של מערכת החינוך מרמאללה.
הגישה לבתי הספר הפכה לכאוטית, ממושכת, יקרה וחסרת ודאות, על רקע יותר מ־900 מחסומים – מספר הגבוה ב־43% מהממוצע בעשורים הקודמים – וכ־2,000 אירועים נוספים של הגבלות גישה אשתקד. הגישה לשני בתי ספר יסודיים בשכונת ג'אבר בחברון נחסמה באמצעות גדר תיל, כך שילדים שהתגוררו בסמוך נאלצים לצעוד שלושה קילומטרים ולחצות מחסום צבאי כדי להגיע לכיתה.
רק בעקבות עתירה לבג"ץ התיר הצבא לילדי השכונה לחצות את הגדר בהשגחת חיילים בבוקר, אך המשיך לאלץ אותם לעשות את העיקוף בערב. תושב חברון מספר כי שלושת ילדיו לא הלכו לבית הספר בשנה הקודמת בשל החסימה, לאחר שקודם לכן עשו את הדרך בחמש דקות. "אלה ילדים קטנים, הם לא יכולים ולא בטוח בשבילם לעשות את הדרך לבד – כארבעה קילומטרים באזור מתוח", אמר.
סגירת מחסום תיאסיר בצפון הבקעה למשך שלושה חודשים בפברואר 2025 פגעה בתנועתם של עשרות אלפי תושבים ואילצה 140 תלמידים ואנשי חינוך לעשות עיקוף של שעה וחצי דרך מחסום חמרה, שגם בו לא הייתה ודאות שיוכלו לעבור. לעיתים הם נאלצו לשוב על עקבותיהם.
"תוכנית הלימודים צומצמה, יש ספרים שכמעט לא נעשה בהם שימוש, ואני מודאגת מכך שילדיי כמעט לא לומדים אנגלית. אין לנו אפשרות לשלם למורה פרטי"
"ברוב הסמסטר הקודם הילדים היו בבית במשך תקופות ארוכות בגלל השביתות, המלחמה ומתקפות מתנחלים. לאחר מכן הם למדו שלושה ימים בבית הספר ויומיים בזום. סגירת המחסומים יכולה למנוע מהאוטובוס להגיע או להביא לכך שהילדים נשלחים הביתה באמצע היום, והיו מקרים שבהם הם חזרו רק בערב", אומרת הנאא פקהא, אם לארבעה ילדים מצפון הבקעה.
"תוכנית הלימודים צומצמה, יש ספרים שכמעט לא נעשה בהם שימוש, ואני מודאגת מכך שילדיי כמעט לא לומדים אנגלית. אין לנו אפשרות לשלם למורה פרטי, ולפעמים אני אומרת להם שהמורה נתן שיעורי בית בחשבון גם כשלא נתן, רק כדי שימשיכו לתרגל. היכולת שלהם ללמוד ברצף נחלשה, הם מתקשים בחשבון וכמעט שלא מתרגלים כתיבה", הוסיפה.
"לצד המצוקה הכלכלית, גם המצב הביטחוני משפיע על הלימודים. נסיעה שבעבר ארכה רבע שעה אורכת לעיתים שעה, וכשצריך להגיע מוקדם אני מעדיף ללון ברמאללה, כי אי אפשר לדעת אם המחסום יהיה פתוח למוחרת. תלמידים רבים עוברים שניים או שלושה מחסומים בדרך לבית הספר ומגיעים מותשים וחסרי יכולת להתרכז.
"בגלל מיעוט ימי הלימוד, המורים מצמצמים את החומר ומנסים ללמד רק את הבסיס. במקביל, רבים מהבנים נתונים ללחץ לעבוד ולסייע למשפחותיהם. הם רואים אחים וקרובים שסיימו ללמוד ונשארו מובטלים, ושואלים מה הטעם להמשיך?" אומר רביע בדר, מורה להיסטוריה בבית ספר ברמאללה.
לצד צמצום ימי הלימודים והגבלות התנועה, אחד החלקים המדכדכים בדוח עוסק בבתי ספר שפשוט חדלו להתקיים. נכון להיום, 84 בתי ספר בגדה ובמזרח ירושלים נתונים לצווי הריסה מלאים או חלקיים. בשלוש השנים האחרונות ננטשו עשרה בתי ספר ששירתו מאות תלמידים מקהילות רועים. שבעה מהם הושחתו ושלושה נהרסו כליל, חלקם בידי מתנחלים.
"בגלל מיעוט ימי הלימוד, המורים מצמצמים את החומר ומנסים ללמד רק את הבסיס. במקביל, רבים מהבנים נתונים ללחץ לעבוד ולסייע למשפחותיהם"
כך למשל, לאחר חודשים של תקיפות, ב־21 באפריל השנה הרסו מתנחלים את בית הספר היסודי בחמאם אל־מלח שבצפון הבקעה, שבו למדו עד אז כ־60 ילדים. המשפחות האחרונות בקהילה עקרו מהמקום.
ב־9 ביולי הרסו מתנחלים את בית הספר בכפר יאנון, שכבר היה נטוש לאחר עקירת הקהילה בדצמבר 2025. הרשויות הרסו מבנים בבית הספר במסאפר יטא, ושאר המבנים נתונים לצו הריסה.
גם במקומות אחרים מנסים התושבים לקבל צווי ביניים שיעכבו את מימוש ההריסות, שעלולות לחייב את הילדים לעבור מרחקים גדולים כדי להגיע למסגרות החינוך ולהחליש עוד יותר את סיכויי ההישרדות של הקהילות. בתי ספר הפכו גם הם ליעד לתקיפות מתנחלים. כך למשל, בספטמבר 2024 פרצו מתנחלים לבית הספר היסודי באל־מוערג'את ותקפו שתי מורות במקלות.
בדצמבר אותה שנה פגע רכב של מתנחל בילד בן 12 שיצא מבית ספר בא־לובן א־שרקיה, ושלוש תלמידות נוספות דיווחו כי הנהג ניסה לפגוע גם בהן. במרץ 2025 פרצו מתנחלים לבית ספר במסאפר יטא והשחיתו חלונות, שולחנות וציוד אלקטרוני.
אריג', מורה לחינוך גופני מעוורתא ואם לארבעה ילדים, מתארת את המציאות בצל ההתקפות: "לפני אוקטובר 2023 הייתי מגיעה לבית הספר בתוך 10–15 דקות, וכיום הדרך יכולה להימשך יותר משעתיים בגלל סגירת מחסומים. לעיתים המורים כלל לא מצליחים להגיע.
"היו גם מקרים שבהם מתנחלים נכנסו לעוורתא ושערי בית הספר ננעלו למשך שעות, כשהתלמידים והצוות בפנים. הילדים היו מפוחדים ודאגו למשפחותיהם"
"היו גם מקרים שבהם מתנחלים נכנסו לעוורתא ושערי בית הספר ננעלו למשך שעות, כשהתלמידים והצוות בפנים. הילדים היו מפוחדים ודאגו למשפחותיהם. תלמידים מעדיפים לא להגיע כדי לא לסכן את עצמם. גם כשמורה מצליח להגיע אחרי שנתקל באלימות או באיומים בדרך, הוא לא תמיד במצב שמאפשר לו לעמוד מול כיתה.
"הלמידה מרחוק אינה פתרון של ממש. בבתים רבים כמה ילדים חולקים מחשב וחיבור אינטרנט חלש. לפעמים ילד משתתף בחצי שיעור כדי שאחיו יוכל להשתמש במחשב בחצי השני. גם ההורים מנסים להשלים את החומר, אבל לא לכל משפחה יש זמן, ידע או אמצעים לעשות זאת".
רועה גמלים ישראלי נכנס לבית ספר בחירבת פח'ית במסאפר יטא
ישראל מתנערת מאחריות
לכל אלה מתווספת פעילות צבאית אינטנסיבית. כוחות צה"ל נכנסו לבתי ספר, ירו בשטחם או בסביבתם, עצרו תלמידים ואנשי צוות, חסמו את הגישה אליהם וסגרו מוסדות חינוך. ב־2024 לבדה הותקפו או הושחתו 109 בתי ספר, 85 תלמידים ושלושה מורים נהרגו, מאות נפצעו ו־149 תלמידים נעצרו. כך למשל, במהלך מבצע צבאי בדרום־מזרח ג'נין בספטמבר 2025 נסגרו 33 בתי ספר למשך יום אחד.
מבצע "חומת ברזל", שהחל בצפון הגדה בינואר 2025, הביא לכך שעד סוף פברואר עברו יותר ממאה אלף תלמידים בג'נין, טולכרם, טובאס והסביבה ללמידה מקוונת, בשל חוסר הביטחון או משום שמבני בתי הספר שימשו למגורי משפחות עקורות.
עם פתיחת שנת הלימודים הקודמת נותרו עשרה בתי ספר של אונר"א בצפון הגדה סגורים, ובמזרח ירושלים סגרו הרשויות שישה בתי ספר של ארגון הסיוע של האו"ם.
"ישראל חייבת, לכל הפחות, לא ליצור מכשולים הפוגעים במימוש הזכות לחינוך, וככוח הכובש מוטלת עליה גם חובה מיוחדת לאפשר את פעולתם התקינה של מוסדות החינוך"
ארגוני סיוע דיווחו בפברואר 2025 כי קרוב ל־12 אלף ילדים שנעקרו ממחנות הפליטים בצפון הגדה נפגעו באופן משמעותי מבחינה חינוכית וחברתית, וכי בחלק מהמקומות שבהם מצאו מקלט לא היו מרחבי לימוד או תחבורה לבתי ספר חלופיים. גם לאחר שחלק מבתי הספר חזרו לפעול, אלה שבתוך מחנות הפליטים נותרו בלתי נגישים.
הדוח מציין את חובתה של ישראל להבטיח את הזכות לחינוך ואת הנגישות: "העובדה שהאחריות לניהול מערכת החינוך הועברה לרשות הפלסטינית לא מתירה לישראל להתנער מההשלכות שלה על אותה מערכת. ישראל חייבת, לכל הפחות, לא ליצור מכשולים הפוגעים במימוש הזכות לחינוך, וככוח הכובש מוטלת עליה גם חובה מיוחדת לאפשר את פעולתם התקינה של מוסדות החינוך".
"הילדות שלהם מתרחשת עכשיו"
הפגיעה בחינוך בגדה המערבית היא תוצאה ישירה של פעולות ישראל, ובהן הגבלות תנועה, פעילות צבאית, טרור מתנחלים, הריסת בתי ספר ומניעת כספים מהרשות. המדינה אמורה לבחון את המשך מדיניותה בגדה גם לנוכח חובתה למנוע פגיעה בנגישות לחינוך.
הדוח מסתיים באמירה שלפיה את המחיר הכבד של המציאות הזאת משלמים מאות אלפי ילדים וילדות, והוא ימשיך ללוות אותם עוד שנים: "הנזק לא מסתכם בשיעורים שלא התקיימו או בחומר לימוד שלא נלמד. לילדים הפלסטינים אין שנים אחרות שבהן יוכלו להיות שוב בני שש, 10 או 16. הילדות שלהם מתרחשת עכשיו, וגם החובה להגן על החינוך שלהם היא חובה המתקיימת עכשיו".
"לילדים בגדה אין שנים אחרות שבהן יוכלו להיות שוב בני שש, 10 או 16. הילדות שלהם מתרחשת עכשיו, וגם החובה להגן על החינוך שלהם היא חובה המתקיימת עכשיו"
כאמור, העובדה שמשרד החינוך הפלסטיני מפעיל את בתי הספר אינה מאפשרת לישראל להתנער מאחריותה לפעילותם, כמי ששולטת במרחב, בתנועה, במשאבים ובתנאים שבהם נדרשת המערכת לפעול.
"המשך המצב הזה פירושו השלמה עם פגיעה בדור שלם של ילדים פלסטינים ועם צמצום שיטתי של האפשרויות הפתוחות בפניהם בעתיד. את הפגיעה הזאת אפשר וצריך לעצור עכשיו. לילדים האלה אין אפשרות להמתין להסדר מדיני, לשינוי נסיבות או ליום שבו יהיה נוח יותר להגן על זכויותיהם. הילדות שלהם מתרחשת עכשיו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו