בקצרה
- הזרוע המבצעית של חמאס נפגעה קשות במלחמת "חרבות ברזל"; ארגון הטרור איבד את היכולת לפעול כצבא סדור וחזר להתנהל כארגון טרור וגרילה.
- בינואר הצהיר נתניהו כי ישראל "בפתחו של השלב הבא – פירוק החמאס מנשקו ופירוז עזה". הוא הציג את היעד כמשימה עתידית – והוא עדיין כזה.
- מסמך היישום שהציגה "מועצת השלום" לחמאס במרץ קבע מסלול מדורג לפירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה. המסלול טרם יושם.
- לפי דיווח AP, הערכת המודיעין הישראלית היא כי נכון לאוגוסט 2026 חמאס ממשיך להתחמש, לגייס לוחמים ולבנות מחדש יכולות צבאיות.
ישראל לא השיגה עד ספטמבר 2026 את אחת המטרות המרכזיות של המלחמה – חיסול כוחו הצבאי והשלטוני של חמאס. בינואר 2025 דיווח הרמטכ"ל דאז, הרצי הלוי, כי חמאס עבר ממסגרת צבאית סדורה לארגון טרור וגרילה, אבל שנה לאחר מכן, הגדיר ראש הממשלה בנימין נתניהו מעל בימת הכנסת את פירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה כ"שלב הבא" הנדרש להשלמת מטרות המלחמה.
לפי מחקר של מכון עמית, חמאס אמנם הוכה קשות ואיבד את צורתו הצבאית הסדירה, אך לא פורק מנשקו ומנסה להשתקם.
מה קבעה ממשלת ישראל כמטרת המלחמה נגד חמאס?
חיסול הכוח הצבאי והשלטוני של חמאס הוגדר רשמית כמטרת מלחמה שחזרה בהצהרות הדרג המדיני לאורך מערכת "חרבות ברזל". נתניהו אף הגדיר לאחרונה מהו פירוק מנשק בעיניו: "כשאני אומר פירוק החמאס מנשקו, זה אומר הנשק הכבד, הנשק הפחות כבד, כל הנשק. ואנחנו מדברים על פירוק אמיתי, לא פירוק פיקטיבי".
ההצהרה על היעד מבססת את הלגיטימיות של המהלך ואת גבולותיו, אך אינה אומרת דבר על מימושו בשטח. לכן השאלה שיש לבדוק היא האם פירוק חמאס מנשקו כבר בוצע בפועל.
האם חמאס החל להשתקם במהלך 2025?
בדיווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בינואר 2025, מסר הרמטכ"ל דאז, הרצי הלוי, כי הושג פירוק המסגרת הצבאית הסדורה של חמאס – אבל לא חוסלה יכולת הלחימה, שכן הארגון החל לפעול במתכונת של ארגון טרור ולוחמת גרילה, עם גיוס מחדש ומעבר מגדודים וחטיבות לחוליות, מטענים וצליפות.
חיסול ראאד סעד בדצמבר 2025 חשף את העובדה שחמאס המשיך לנסות לשקם את יכולותיו הצבאיות גם אחרי חיסול ההנהגה הבכירה. סעד שימש כמפקד בכיר בזרוע הצבאית של חמאס – הגדרת תפקידו הייתה "ראש אגף מבצעים" של ארגון הטרור בעזה, ובין השאר היה האחראי על ייצור עצמי של משגרי רקטות, טילים ואמצעי לחימה נגד טנקים.
לפי הודעת צה"ל ושב"כ מדצמבר 2025: "סעד הוביל את התעצמות חמאס וחיסולו מהווה פגיעה משמעותית ביכולת ההתעצמות של הארגון" – כלומר, סעד הוביל תהליך פעיל של בניין כוח מחדש.
אמ"ן העריך אחרי החיסול שיכולות חמאס צומצמו, אך לא חוסלו כליל. קצין מודיעין צוטט כאומר כי "האפשרויות שלהם מצומצמות הרבה יותר משהיו לפני המלחמה, הדרכים להתחמש באמל"ח על כל סוגיו בהחלט נפגעו". זו הייתה הבחנה זהירה בין צמצום יכולת לבין חיסולה המוחלט.
אבל חיסול של מנהיג אינו חיסול מנגנון. אחרי חיסול מנהיג חמאס בעזה, יחיא סנוואר, נותרו מחבלים בכירים נוספים בתפקידים מרכזיים, וגם אחרי שחוסלו, היה מי שהחליף אותם. זוהי עדות לתהליך מתמשך של החלפה וביזור סמכויות שמראה כי הארגון שרד גם את החלשת כוחו וגם את חיסולי מנהיגיו.
האם תוכנית הפירוז בוצעה וחמאס פורז מנשקו?
בספטמבר 2025 פרסם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, את "תוכנית 20 הנקודות" לעתיד רצועת עזה. סעיף 13 בתוכנית קבע כי חמאס לא ימלא תפקיד עתידי בשלטון בעזה ושיש להשמיד את התשתיות הצבאיות ואת רשת המנהרות שלו. אבל הסעיף הזה, והתוכנית בכלל, לא תורגמו לצעדים מעשיים.
תוכנית טראמפ קיבלה אישור בינלאומי בהחלטת מועצת הביטחון 2803 מ-17 בנובמבר, שאימצה אותה. עם זאת, חמאס טרם קיבל את התנאים – וסירובו לקבל אותם עוצר את התהליך כולו.
במרץ השנה הציגה "מועצת השלום" שהקים טראמפ לחמאס מסמך יישום מפורט שהגדיר מסלול בן חמישה שלבים בשמונה חודשים, שנועד לפרק את חמאס מנשקו ולהשמיד את המנהרות.
גם כיום, פירוק חמאס מנשקו והנסיגה הישראלית מרצועת עזה לא הושלמו, ושתי הסוגיות שנויות במחלוקת גלויה בין הצדדים.
ב-9 באוגוסט, בפתח ישיבת הממשלה, הודיע נתניהו כי ישראל שוללת את "מסמך 15 הנקודות" שהציג נציג מועצת השלום, וכי צה"ל לא ייסוג מעזה עד למה שהגדיר כפירוק אמיתי – "לא פיקטיבי" – של כלל נשקו של חמאס.
למוחרת, ב-10 באוגוסט, דחו בכירים במועצת השלום את הצהרת נתניהו וטענו כי ישראל למעשה מקיימת את מסמך 15 הנקודות בשטח חרף שלילתו בהצהרות: "אנחנו מסתכלים על המעשים בפועל, פחות על דיבורים והכרזות". באותם ימים מסר גורם במועצת השלום לזמן ישראל כי "התוכנית עודנה בתוקף" ו"השיחות עם ישראל נמשכות".
מועצת השלום עומדת על כך שהשלמת הפירוק מנשק והאכיפה בשטח יותנו וישולבו בנסיגה הדרגתית של כוחות צה"ל מהרצועה, תחת פיקוח של ועדת אימות בינלאומית ופריסת כוח ייצוב בינלאומי. ישראל, לעומת זאת, מתנה כל נסיגה בפירוק מלא ומוכח מראש.
לאורך חודש אוגוסט נמשכו התקפות ישראליות בעזה חרף ניסיונות אמריקאים לתווך ולקדם את יישום ההסכם. לפי דיווח AP, דובר משרד ראש הממשלה מסר כי "הערכות המודיעין הישראליות הן שחמאס ממשיך להתחמש, לגייס לוחמים ולבנות מחדש יכולות צבאיות, ואין לו כוונה אמיתית להתפרק מנשקו" – ולכן צה"ל לא ייסוג לפני פירוק נשק ממשי בפועל.
ב-19 באוגוסט דיווחה AP כי הפסקת האש צמצמה את היקף הלחימה, אך התקיפות של צה"ל נמשכו וסדר הביצוע – פירוק מול נסיגה – נותר הסוגיה הפתוחה המרכזית.
מעבר לשאלת השליטה בשטח, המבחן המעשי הוא אם חמאס עדיין מסוגל לשוב, לגייס ולשקם את כושר הייצור שלו – ולפי ההערכות הללו, הוא עדיין מסוגל לכך.
קרוב לשנה אחרי תחילת התהליך, חמאס נותר גורם לוחם פעיל בשטח, ולא ניתן לדבר על "ניצחון מוחלט" עליו.
כיצד נראה ציר הזמן של הצהרות היעד מול מצב היישום?
| מועד | הצהרה או ממצא | מקור |
|---|---|---|
| ינואר 2025 | חמאס עבר ממסגרת צבאית סדורה לארגון טרור וגרילה | ועדת החוץ והביטחון, הכנסת |
| ספטמבר 2025 | סעיף 13: פירוז חמאס כ"תהליך" מוסכם, לא כעובדה | הבית הלבן / American Presidency Project |
| נובמבר 2025 | החלטה 2803 אימצה את המסגרת הכוללת | מועצת הביטחון של האו"ם |
| דצמבר 2025 | ראאד סעד, מס' 2, הוביל שיקום והתעצמות עד חיסולו | דובר צה"ל ושב"כ |
| ינואר 2026 | פירוק חמאס ופירוז הרצועה הם "השלב הבא" | אתר הכנסת |
| מרץ 2026 | מסלול 5 שלבים לפירוז לאורך 8 חודשים; חמאס טרם קיבל | זמן ישראל |
| אוגוסט 2026 | חמאס ממשיך להתחמש ולגייס; נסיגת ישראל הותנתה בפירוז | AP |
שאלות שעולות מן הנתונים
האם ישראל השיגה את מטרת המלחמה של חיסול כוחו הצבאי של חמאס?
לא. חיסול היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס היה אחד מיעדי המלחמה המוצהרים. אבל בינואר השנה הגדיר נתניהו במליאת הכנסת את פירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה כ"שלב הבא" הנדרש להשלמת מטרות המלחמה. הצבת היעד כמשימה עתידית סותרת את הטענה שהוא כבר הושג.
האם חמאס פורק מנשקו?
לא. הערכות המודיעין הן שחמאס ממשיך להתחמש, לגייס ולבנות מחדש יכולות, ופירוק אתרי הייצור והנשק הכבד אמור להתחיל רק בשלב מאוחר יותר, אחרי פריסת כוח בינלאומי.
אם חמאס הפך להיות ארגון גרילה, זה אומר שיכולתו הצבאית חוסלה?
לא. העובדה שחמאס חזר להיות ארגון גרילה היא שינוי בדפוס הלחימה שלו, לא היעלמות של כל יכולתו הצבאית.
יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו