גוש נתניהו מפסיד בסקרים מאז 2023, אבל נציגיו מקבלים 68% מזמן השידור בחדשות

בקצרה

• ארבע מדידות רצופות מצאו יתרון לקואליציה בחשיפה התקשורתית. בבדיקה הרחבה ביותר, שפורסמה ב"העין השביעית" באפריל 2026, קיבלו נציגי הקואליציה 68 אחוזים מזמן השידור מול 32 אחוזים לאופוזיציה.
• מפת הסקרים הפוכה כבר שלוש שנים וחצי. מאפריל 2023 ועד ספטמבר 2026 לא חצה גוש הקואליציה את רף 52 המנדטים, למשל לפי סקר זמן ישראל.
• בין נובמבר 2025 לפברואר 2026 נתניהו לבדו צבר 6,548 דקות שידור, פי ארבעה מיאיר לפיד, הפוליטיקאי הבכיר ביותר באופוזיציה, שצבר 1,635 דקות – ובלי להתראיין: לפי בדיקת "העין השביעית", הריאיון האחרון שנתן לתקשורת הישראלית היה ב-20 במרץ 2021.
• חלק מזמן המסך שלו ניתן בעילום שם. לפי חשיפת "העין השביעית", לשכת ראש הממשלה מפיצה הודעות לכתבים מדיניים שנדרשים לייחס אותן ל"גורם מדיני בכיר", ונתניהו עצמו הוא המדליף מישיבות הקבינט.
• גם בתקופת ממשלת השינוי הייתה חשיפה לא פרופורציונלית בתקשורת לנתניהו ולבן גביר, שהיה אז יו"ר מפלגה קטנה באופוזיציה.
• תקציב הפרסום הממשלתי זרם לערוץ אחד. לפי בדיקה שפורסמה בזמן ישראל, חלקו של ערוץ 14 עלה ב-532 אחוזים מאז 2022, בעוד שחלקה של חדשות 13 ירד מ-22 מיליון שקלים ל-8.7 מיליון.

הטענה שהתקשורת המרכזית פועלת נגד הקואליציה אינה עולה בקנה אחד עם הנתונים. בין נובמבר 2025 לפברואר 2026 נמדד זמן השידור שקיבל כל צד בחמישה ערוצי טלוויזיה ורדיו, והתוצאה הייתה 68 אחוזים לנציגי הקואליציה מול 32 אחוזים לאופוזיציה. באותם חודשים עצמם עמד גוש נתניהו בסקרים על 52 מנדטים – מספר שלא חרג ממנו מאז אפריל 2023. הקואליציה דאגה לממן את הערוץ המזוהה איתה: חלקו של ערוץ 14 בתקציב הפרסום הממשלתי עלה ב-532 אחוזים.

מה הטענה על "מונופול השמאל" בתקשורת ומה ניסה קרעי לעשות בנדון?

ב-13 בדצמבר 2025 הודה שר התקשורת שלמה קרעי שהרפורמה שהוא מקדם בתקשורת מונעת פוליטית. כפי שכתב שוקי טאוסיג באתר "העין השביעית", קרעי אמר: "סוגיית הליבה שהחוק מטפל בה היא פירוק מונופול השמאל על התודעה".

התחושה שמאחורי הטענה אינה נחלתו של השר בלבד. חלק ניכר מהציבור חש שהתקשורת המרכזית עוינת לו, ודווקא משום כך כדאי לפנות לנתונים. את אותו "מונופול על התודעה" אפשר למדוד: מי מקבל את המיקרופון, לכמה זמן, ומי משלם על מה שמשודר.

מצד שני, תקציב הפרסום הממשלתי אינו החלטה של עורכי חדשות ואינו נתון להטיה של כתבים. הוא כסף ציבורי שהממשלה מחלקת בעצמה לערוץ התומך בה. חלקו של ערוץ 14 בתקציב הפרסום הממשלתי עלה ב-532 אחוזים מאז 2022, ובאותן שנים ירד חלקה של חדשות 13 מ-22 מיליון שקלים ל-8.7 מיליון.

ההבדל בולט בהשוואה לתקופת ממשלת השינוי, לפי חשיפת "העין השביעית" מנובמבר 2024. הפרסום הממשלתי בערוץ 14 עמד על כ-109 דקות שידור בחודש ב-2022, תחת ממשלת בנט–לפיד, ועלה לכ-148 דקות מיולי 2023. לשכת ראש הממשלה ולשכת הפרסום הממשלתית סירבו להגיב לעניין.

עתירה לבג"ץ נגד חוק השידורים של קרעי מטעם חברת החדשות של "קשת" מצטטת תצהיר של מנכ"ל החברה, אבי וייס, על פגישה שקיים לדבריו עם קרעי בפברואר 2023. לפי דיווח ב"כלכליסט", מדבריו של וייס בתצהיר עולה שתכלית החוק היא לאפשר לראש הממשלה להתערב בתכני התקשורת:

"שר התקשורת הביע חוסר שביעות רצון מהמצב החוקי… שלדבריו לא אפשר לראש הממשלה להתקשר לבעלי הרישיון לשידורי טלוויזיה על מנת להשפיע על התוכן המשודר במסגרת שידורי החדשות… בעקבות שינוי החוק וביטול ההפרדה המבנית בין בעל הרישיון לבין חברת החדשות, הם יוכלו להשפיע על התוכן המשודר בשידורי החדשות ולא יוכלו עוד לסרב לקבל את פניותיו של ראש הממשלה, ויפעלו בהתאם להן".
מתצהיר מנכ"ל חדשות 12 אבי וייס לבג"ץ

כמה זמן שידור קיבל כל צד בערוצי החדשות

68 אחוזים לקואליציה – יותר מפי שניים מהזמן שניתן לאופוזיציה. בדיקה שפורסמה ב"העין השביעית" ב-7 באפריל 2026 בחנה 137 פוליטיקאים – חברי כנסת, שרים וראשי מפלגות – בין 1 בנובמבר 2025 ל-16 בפברואר 2026, בכאן 11, קשת 12, רשת 13, כאן ב' וגלי צה"ל. נמדדו הופעות בריאיונות וציטוטים, ולא אזכורים. הנתונים נאספו במחלקת מחקרי המדיה של יפעת, שהיא גוף מדידה מקצועי, לבדיקה שהוזמנה בידי פורום "מיקרופון לכולם". ערוץ 14 לא נכלל במדידה, בנימוק שהוא ערוץ תעמולה – כך שצירופו היה מגדיל את חלקה של הקואליציה ולא מקטין אותו.

התוצאה: 68 אחוזים מזמן השידור לנציגי הקואליציה מול 32 אחוזים לאופוזיציה. בכאן 11 נמדדו 73 אחוזים לקואליציה, ברשת 13 – 70 אחוזים, ובערוץ 12 – 67 אחוזים.

זאת לא הייתה הבדיקה היחידה. בתקופה בת תשעה חודשים נערכו ארבע בדיקות על ידי שני גופי מדידה, שמצאו תוצאות דומות. בבדיקה שפורסמה ב-14 במאי 2026, מאת חן אגרי, נמדדו 62 אחוזים לקואליציה מול 38 בשבוע שבין 30 באפריל ל-6 במאי. בבדיקה מ-28 במאי נמדדו 65 מול 35 בשבוע שבין 7 ל-13 במאי, ובשתי תוכניות – "אולפן שישי" בערוץ 12 ו"חדשות הלילה" בכאן 11 – נצפה ייצוג של מאה אחוזים לקואליציה ואפס לאופוזיציה. בבדיקה של מערכת "סאב-טקסט" מ-5 באוגוסט 2026 נמדדו בראיונות בין 17:00 ל-23:00 בחמשת ערוצי הטלוויזיה 62 אחוזים מול 38 בחודש יולי השנה.

כיצד נראית מפת הסקרים מול אחוזי זמן השידור?

במשך שלוש שנים וחצי ברציפות התמיכה הציבורית הפוכה משיעור החשיפה של הגושים הפוליטיים. מאפריל 2023 ועד ספטמבר 2026 לא חצה גוש הקואליציה בשום סקר את רף 52 המנדטים, ואילו הגוש שמולו נע בין 61 ל-73. זהו קו יציב בכל התקופה הסוערת – מהמחאה נגד המהפכה המשפטית, אחרי ה-7 באוקטובר, לאורך המלחמה, ועד למערכת הבחירות הנוכחית.

הטור הראשון מונה את הגוש התומך בהמשך כהונתו של נתניהו, והשני את הגוש שמולו. בסקר יולי 2025 נמנו בטור השני מפלגות גוש בנט בלבד, ולכן הסכום באותה שורה נמוך מ-120. שלוש נקודות בטבלה קודמות ל-7 באוקטובר או סמוכות לו, ושלוש מאוחרות לו – והמספר בטור הראשון כמעט לא זז.

הנקודה שבתוך חלון המדידה היא הרביעית מלמטה. בסקר זמן ישראל, שנערך בידי היועץ הפוליטי יוסי טאטיקה בשיתוף פאנל Adgenda ב-31 בדצמבר 2025 וב-1 בינואר 2026, בעיצומם של אותם שלושה וחצי חודשים שבהם נמדד זמן השידור, עמד גוש תומכי נתניהו על 52 מנדטים מול 68 לגוש מתנגדיו. כלומר, צד שהחזיק בפחות ממחצית הכנסת לפי הסקר קיבל יותר משני שלישים מזמן השידור.

בסקר "חדשות 12" שפורסם ב-9 בספטמבר 2026, אחרי סגירת הרשימות, חזרו אותם מספרים בדיוק – ובשני הסקרים האחרים שפורסמו באותו יום עמד הגוש על 52 ועל 53.

ד"ר גילעד גרינוולד כתב ב"העין השביעית" במאי 2026 כי זה כארבע שנים מציגים הסקרים דפוס עקבי שבו גוש נתניהו עומד סביב 50 מנדטים, ואילו הכותרות והפרשנות ממשיכות לתאר אותו כמי שבדרך לניצחון. לטענתו, "המספרים מספרים סיפור אחד, אבל הכותרות, משום מה, מתעקשות לספר סיפור אחר".

כמה דקות שידור קיבל נתניהו, ומי דורג אחריו?

בין נובמבר 2025 לפברואר 2026 קיבל נתניהו 6,548 דקות שידור. באותה בדיקה דורגו אחריו בצלאל סמוטריץ' עם 1,963 דקות ואיתמר בן גביר עם 1,693 דקות. שלושת הפוליטיקאים שקיבלו את זמן השידור הרב ביותר בערוצי החדשות ובתחנות הרדיו הציבוריות הם כולם מהקואליציה. רק במקום הרביעי מופיע נציג האופוזיציה, יאיר לפיד, עם 1,635 דקות – פחות מרבע מזמן המסך של נתניהו.

אפשר לטעון שזמן השידור ניתן למי שנמצא בשלטון, ושכל ראש ממשלה היה מקבל אותו. הטענה הזו נבדקה. בבדיקת יפעת מחקרי מדיה שפרסם אורן פרסיקו ב"העין השביעית" ביולי 2021 נמדדו הופעות של פוליטיקאים בקולם בטלוויזיה וברדיו בחודש שאחרי הקמת ממשלת בנט–לפיד, כשנתניהו כבר ישב באופוזיציה. נתניהו קיבל 321 הופעות והגיע למקום השני, אחרי ראש הממשלה נפתלי בנט עם 679. לשם השוואה, יאיר לפיד, כיושב ראש האופוזיציה שקדם לו, קיבל 336 הופעות על פני כשלושה חודשים – כשליש מהקצב החודשי של נתניהו. כלומר, החשיפה התקשורתית לא עמדה ביחס ישר לתפקיד, אלא לאישיות.

ולא רק נתניהו. באותה בדיקה משנת 2021, רשם איתמר בן גביר 313 הופעות בקולו בשלושת החודשים שלפני הבחירות ודורג שמיני מבין כלל הפוליטיקאים בישראל, בטרם כיהן בכנסת. בחודש שאחרי הקמת ממשלת השינוי רשם 112 הופעות, כחבר כנסת טרי באופוזיציה ממפלגה בת שישה מנדטים.

בבדיקה נוספת של "העין השביעית", מאת עידן בנימין, שסקרה שנים עשר כלי תקשורת – ובהם קשת 12, רשת 13 וכאן 11 – בין 20 ביוני ל-1 בנובמבר 2022, הגיע בן גביר למקום השישי מתוך 138 פוליטיקאים עם 4,590 אזכורים, לעומת ממוצע של 1,055 לפוליטיקאי. לפי אותה בדיקה הוא "זכה לתהודה תקשורתית גדולה יותר משורה של שרים בכירים". שתי הבדיקות מונות יחידות שונות – הופעות בקול מול אזכורים – ולכן אינן בנות השוואה זו לזו; הן מבהירות בדרכים שונות את דרכו לצמרת ההופעות בתקשורת.

החשיפה התקשורתית הניבה הון פוליטי. ב-15 בפברואר 2021 אמר נתניהו בריאיון ליונית לוי במהדורה המרכזית של חדשות 12 כי בן גביר "לא כשיר לכהן כשר בממשלה שלי", והוסיף: "הוא לא יהיה בממשלה בכלל". כעבור עשרים ושניים חודשים מינה אותו נתניהו לשר לביטחון לאומי.

את הקשר בין החשיפה לעלייה הזאת ניסח ירמי עמיר בטור דעה ב"הארץ" באוגוסט 2022: "אם התקשורת הייתה מפחיתה למינימום את סיקור מעללי בן גביר ולא הייתה הופכת אותו למרואיין לגיטימי ולכוכב, כל זה לא היה קורה. הוא היה נותר בגדר תופעה שולית".

עובדתית, בשנים שבהן הימין ישב באופוזיציה, הערוצים השונים התמסרו לראשיו: העניקו לנתניהו את המקום השני בחשיפה, ולחבר כנסת טרי ממפלגה בת שישה מנדטים מקום מרכזי שתרם להעצמת כוחו.

יתרה מזאת, בממשלה הנוכחית נתניהו צבר זמן שידור בלי להתראיין, חוץ מאשר בסביבה האוהדת של ערוץ 14. בדיקת "העין השביעית" של שבי גטניו תיעדה כי הריאיון האחרון שנתן לתקשורת הישראלית היה ב-20 במרץ 2021, לרינה מצליח בחדשות 12. באפריל 2026 ציינה מערכת "העין השביעית" כי החרם על התקשורת הישראלית נמשך חמש שנים, וכי הרוב המוחלט של הצהרותיו לתקשורת אינו כולל מענה על שאלות.

גם בלי להשיב לשאלות של עיתונאי ישראלי זה חמש שנים, קיבל נתניהו מאותם כלי תקשורת יותר מפי שלושה מכל פוליטיקאי אחר במדינה – זמן מסך נטו, בהצהרות, בציטוטים ובשידורים ישירים. כלומר, בפורמטים שבהם המסר עובר בלי חקירה ובלי הטלת ספק, ישירות לציבור.

מי מסתתר מאחורי הכינוי "גורם מדיני בכיר"?

למעשה, ראש הממשלה עצמו מפיץ מסרים לציבור תחת הכינוי "גורם מדיני בכיר" או "גורם המעורה בפרטים". המסרים הגיעו למהדורות המרכזיות של אותם ערוצים ה"עוינים" לכאורה את הקואליציה, משום שהעיתונאים ייחסו אותם ללשכת ראש הממשלה. בחשיפה שפרסם שבי גטניו ב"העין השביעית" ב-28 בספטמבר 2024 נקבע כי המדליף מישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני הוא נתניהו, וכי לשכתו מפיצה הודעות בקבוצת וואטסאפ מצומצמת של כחמישה עשר כתבים מדיניים, שנדרשים לייחס אותן לכינויים אנונימיים.

לפי בדיקה של חן אגרי ב"העין השביעית" מיולי 2024, במאי אותה שנה הודיע "גורם מדיני בכיר" לכתבים כי ישראל "בשום פנים ואופן לא תסכים לסיום המלחמה" כחלק מעסקה להשבת החטופים. הצופים קיבלו הערכה של גורם אלמוני על מדיניות ישראל. בפועל, זו הייתה עמדתו של ראש הממשלה על משא ומתן שהוא עצמו ניהל.

עיתונאיות שהתקוממו על השיטה נענשו. לפי דיווח "העין השביעית" מספטמבר 2024, מוריה אסרף, כתבת מדינית בערוץ 13, הוסרה מרשימות התפוצה של לשכת ראש הממשלה אחרי שכתבה שההודעות מגיעות מהלשכה; רפאלה גויכמן מ-TheMarker הוסרה אף היא. ארגון העיתונאים דרש להשיבן ואיים בעתירה לבג"ץ נגד החרמת עיתונאים שמסרבים לשתף פעולה עם תדריכים אנונימיים.

מלשכת נתניהו נמסר בתגובה כי "משרד ראש הממשלה זכאי לחסות תחת כללי אתיקה עיתונאית בסיסית, בכלל זה חיסיון מקורות" – כלומר הלשכה, שהיא השלטון, תובעת לעצמה את ההגנה שנועדה למקורות שחושפים את השלטון.

תחקיר שפרסם גידי וייץ ב"הארץ" ב-10 בספטמבר 2026 מתעד את מנגנון הפצת המסרים לעיתונות. בהתכתבות בקבוצת וואטסאפ שפתח באפריל 2024 הלוביסט האמריקאי ג'יי פוטליק, ובה היו חברים איש העסקים גיל בירגר ואלי פלדשטיין, אז אחד מדובריו של נתניהו, מתאר הדובר את עבודתו בזמן אמת.

"המהלך הראשון ישודר הערב במהדורה המרכזית של ערוץ 12, התוכנית הכי נצפית", הוא כתב בקבוצה. אחרי שידור אחר סיכם: "בול המסרים, מילה במילה מה שהכתבתי לו". ובשלב אחר עדכן: "אנחנו כבר כמה שעות בכותרת הראשית באתר הרשמי של ערוץ 12".

ישראל איינהורן, יועץ שליווה את נתניהו בכמה מערכות בחירות, תיאר את מעשיו של פלדשטיין: "הוא היה קוסם שתעתע בעיתונאים". איינהורן נחקר בסרביה, לאחר שסירב לחזור לישראל. באותו תחקיר נמסר כי פלדשטיין טען בחקירתו שמעולם לא עבד למען קטאר, וכי יונתן אוריך, יועץ התקשורת של נתניהו, הכחיש כל קשר לפרויקט או ידיעה עליו.

מה עומד מאחורי התחושה שהתקשורת מוטה?

סקר שערכו נמרוד ניר ונמרוד זלדין מהאוניברסיטה העברית ואסא שפירא מאוניברסיטת תל אביב, שפורסם ב"העין השביעית" בינואר 2024, מצא פער חד בין המחנות: מצביעי הקואליציה דירגו את ערוץ 14 כאמין ביותר – 68.8 אחוזים – ואת "הארץ" כפחות אמין, 24.2 אחוזים; מצביעי האופוזיציה דירגו את ערוץ 14 כפחות אמין – 83.3 אחוזים סימנו אותו כלא אמין – ואילו 91.1 אחוזים סימנו את כאן 11 כאמין.

ביקורת חריפה על הממשלה היא תפקידה של העיתונות, ולא חוסר ייצוג של חלק מהציבור. ייתכן ששני הדברים נכונים בו-זמנית: שהסיקור היה ביקורתי, ושהמיקרופון ניתן דווקא לקואליציה.

שאלות שעולות מן הנתונים

האם התקשורת המרכזית נתנה יותר במה לאופוזיציה? לא. בארבע מדידות רצופות בין נובמבר 2025 ליולי 2026 קיבלו נציגי הקואליציה בין 62 ל-68 אחוזים מזמן השידור בשני גופי מדידה שונים.

כיצד נתניהו צבר את זמן המסך הרב ביותר? לא בראיונות. הריאיון האחרון שנתן לתקשורת הישראלית היה במרץ 2021, והרוב המוחלט של הצהרותיו אינו כולל שאלות של עיתונאים. 6,548 הדקות הצטברו בהצהרות, בציטוטים ובשידורים ישירים.

מיהו "גורם מדיני בכיר" במהדורות? לעיתים ראש הממשלה עצמו. לפי חשיפת "העין השביעית" מספטמבר 2024, לשכתו מפיצה הודעות לכ-15 כתבים מדיניים שנדרשים לייחס אותן לכינוי אנונימי, ונתניהו הוא המדליף מישיבות הקבינט. עיתונאיות שחשפו זאת הוסרו מרשימות התפוצה.

האם תמונת הגושים הפוליטיים חד-פעמית? לא. בששת הסקרים שנבדקו כאן, מאפריל 2023 ועד ספטמבר 2026, נע גוש הקואליציה בין 45 ל-52 מנדטים ולא חצה את הרף הזה, ואילו הגוש שמולו נע בין 61 ל-73.

האם הקואליציה מקבלת יותר זמן מסך פשוט משום שהיא בשלטון? לא רק. ביולי 2021, בחודש שאחרי חילופי השלטון, היה נתניהו השני במדינה במספר ההופעות התקשורתיות אף שישב באופוזיציה, ורשם פי שלושה מהקצב החודשי של יושב ראש האופוזיציה שקדם לו, לפיד. גם בן גביר, ראש מפלגה קטנה באופוזיציה, קיבל חשיפה תקשורתית חריגה.

מקורות: "בדיקה: התקשורת המרכזית בישראל מוטה? פוליטית באופן חד-משמעי", "העין השביעית", 7 באפריל 2026, נתונים של מחלקת מחקרי המדיה של יפעת בעבור פורום "מיקרופון לכולם" | שבי גטניו, "החרם של נתניהו על הטלוויזיה הישראלית", "העין השביעית", 20 באוגוסט 2023 | שבי גטניו, "חשיפה: מיהו הגורם האנונימי שמדליף מישיבות הקבינט?", "העין השביעית", 28 בספטמבר 2024 | גידי וייץ, "'השחרת מצרים על מלא' ו'קונטרה לדנה ויס': בתוך מכונת התעמולה בשירות קטאר", "הארץ", 10 בספטמבר 2026 | סקר זמן ישראל, 31 בדצמבר 2025 ו-1 בינואר 2026, יוסי טאטיקה ופאנל Adgenda | סדרת סקרי המנדטים 2023–2026: פאנלס פוליטיקס (אפריל 2023), מדגם לחדשות 12 (נובמבר 2023, ינואר 2024, ספטמבר 2026), לזר מחקרים (יולי 2025) | תצהיר מנכ"ל חדשות 12 בעתירה לבג"ץ נגד חוק התקשורת, יולי 2026 | אורן פרסיקו, "נתניהו ממשיך לככב גם כיו"ר האופוזיציה", "העין השביעית", 28 ביולי 2021, על נתוני יפעת מחקרי מדיה.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.