נתניהו והתקשורת

1. פתח דבר

מאז 2023 מתנהלת בישראל מערכת יחסים מתוחה בין הממשלה לבין גופי השידור והעיתונות. במרכז התיק עומדים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת שלמה קרעי, לצד הכנסת, ועדותיה, הרשות השנייה, תאגיד השידור הציבורי, גלי צה"ל, ערוצי הטלוויזיה, עיתונים וארגוני עיתונאים. הממשלה מציגה את מהלכיה כרפורמה שנועדה לפתוח את שוק השידורים לתחרות, לצמצם רגולציה ולהתאים את הפיקוח לעידן הדיגיטלי. מנגד, גופי תקשורת, ארגונים אזרחיים וגורמים משפטיים טוענים כי הצעדים משנים את מאזן הכוח בין השלטון לבין התקשורת ומציבים שאלות על עצמאות מערכתית, תקציבית ורגולטורית.

התיק עוקב אחר כמה צירי פעולה: חוק התקשורת שהקים מסגרת רגולטורית חדשה לשידורים; ניסיונות לשנות את תקציב תאגיד השידור ולהעביר אליו עלויות נוספות; החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל, שנפסלה בבג"ץ; החוק שאפשר סגירת גופי שידור זרים מטעמי ביטחון והופעל נגד אל־ג'זירה; החלטה ממשלתית לנתק קשר פרסומי עם עיתון "הארץ"; והקלות רגולטוריות ותקציבי פרסום שנקשרו בדיון הציבורי לערוץ 14. לצד אלה נבדקו גם תביעות לשון הרע נגד עיתונאים, דיונים בכנסת על יחס המשטרה לעיתונאים בשטח, וקמפיינים וכתובות נגד אנשי תקשורת.

השאלה שעל הפרק אינה רק אם כל מהלך כשלעצמו נעשה בסמכות או הוצדק בנימוק נקודתי, אלא מהו האפקט המצטבר של הצעדים. התחקיר בוחן כיצד הממשלה משתמשת בכלים של חקיקה, תקצוב, פרסום, רגולציה והליכים משפטיים מול כלי תקשורת, וכיצד מגיבים לכך הערוצים, העיתונות, הרגולטורים, היועצת המשפטית לממשלה ובתי המשפט.

2. מיפוי שחקנים ומוסדות

להלן מיפוי השחקנים המרכזיים בסוגיית יחסי הממשלה–תקשורת בשנים 2023–2026; מוקדי הכוח החוזרים הם משרד התקשורת, ראש הממשלה, ועדות הכנסת, הרגולטורים, גופי השידור, היועמ"שית ובג"ץ, לצד ערוצי פעולה עקיפים כמו פרסום ממשלתי, רגולציה, תביעות לשון הרע וקמפיינים ברשתות הכנסת, 14 ביולי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026).

מפת קשרים: מקבל ההחלטות הפוליטי הוא ציר נתניהו–קרעי–הממשלה; ועדות הכנסת הן מסלול הביצוע; הרשות השנייה והתאגיד הם יעדי רגולציה; היועמ"שית ובג"ץ הם בלמי חוקיות; ערוץ 14 נתפס בידי מבקרי הממשלה כבעל־ברית נהנה מהקלות, ואילו הממשלה מציגה את המהלכים כלפיו כהנגשת שידורים; "הארץ", גל"צ, כאן, קשת ורשת הם גופים שנמצאים בעימות ישיר או עקיף עם הממשלה סביב פרסום, רגולציה, סגירה, מינויים או עצמאות מערכתית הכנסת, 2 ביוני 2026 (נצפה: אוגוסט 2026).

3. ציר זמן מתועד

מי עשה מה – לפי שחקן

עצימות לאורך השנים

4. מעקב כסף, החלטות ואחריות

מאומת סעיף זה ממפה החלטות תקציביות, רגולטוריות ומשפטיות בשנים 2023–2026 שבהן הממשלה, שריה או הכנסת השפיעו על שוק התקשורת: מימון תאגיד השידור, הקמת רגולטור שידורים חדש, עידן+, פרסום ממשלתי, ערוץ 14, חוקי סגירת ערוץ זר, גלי צה"ל ותביעות דיבה בעלות חשיפה כספית. נקודת המוצא המשפטית־מנהלית היא שהצעת חוק התקשורת 2026 התקבלה בכנסת והפכה לחוק לפי דף החקיקה, בעוד חלקים אחרים נותרו בהליך נפרד; ראו חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026 – מאגר החקיקה הלאומי (נצפה: אוגוסט 2026) והצעת חוק התקשורת – החלק שנותר (נצפה: אוגוסט 2026).

4.1 טבלת החלטות, כסף, נהנים ואחריות

4.2 תאגיד השידור הציבורי: שליטה בתקציב, קיצוץ והעברת עלויות

מאומת המנגנון הקיים בחוק השידור הציבורי מבודד חלק מרכזי ממימון התאגיד מתקציב המדינה השנתי: משרד התחבורה מעביר לתאגיד סכום חודשי מתוך אגרות רישיון רכב, והסכום "לא ייחשב להכנסות המדינה" ולא יימנה בחוק התקציב השנתי; זהו הבסיס החוקי שנגדו כוונה הצעת בוארון לשינוי תקציב התאגיד. ראו חוק השידור הציבורי הישראלי – ויקיטקסט, נוסח החוק (נצפה: אוגוסט 2026) והצעת חוק תקציב תאגיד השידור – המכון הישראלי לדמוקרטיה, 11 במאי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026).

מאומת ב-18 בדצמבר 2024, בדיון ועדת הכלכלה, שר התקשורת קרעי אמר: "בכוונתי להפריט או לסגור את התאגיד" – ציטוט מתאריך 18 בדצמבר 2024, פלטפורמה: אתר הכנסת – ובאותו דיון הוצג מודל שלפיו ערוץ 11 יוקדש להפקות מקור ויצירה ישראלית בתקציב 500 מיליון ש"ח בשנה. ראו ועדת הכלכלה – הודעת הכנסת 18 בדצמבר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) וכלכליסט, "המתווה החדש של קרעי לתאגיד השידור" (נצפה: אוגוסט 2026).

מאומת הצעת חוק השידור הציבורי של ח"כ אביחי בוארון אושרה לקריאה טרומית ב-6 בנובמבר 2024, ותכליתה הייתה להחליף את ההסדר שבו עיקר תקציב התאגיד נקוב בחוק בהסדר שבו התקציב ייקבע במסגרת חוק התקציב השנתי; הממשלה תמכה בקריאה הטרומית לפי החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה. ראו הודעת הכנסת, 6 בנובמבר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) ומפתח התקציב – החלטת ממשלה לתמוך בהצעת בוארון (נצפה: אוגוסט 2026).

מאומת ב-16 במרץ 2026 ועדת הכנסת אישרה להעביר את הדיון בהצעת חוק תקציב התאגיד מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים, וב-25 במאי 2026 ועדת הכספים אישרה את ההצעה לקריאה ראשונה; בדיוני ועדת הכספים נרשמה טענת היוזם כי מדובר בהכנסה של התקציב לבסיס תקציב המדינה, ומנגד טענות על פגיעה בעצמאות מערכת החדשות. ראו הודעת הכנסת, 16 במרץ 2026 (נצפה: אוגוסט 2026), דיון סוער בוועדת הכספים, 12 במאי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026), וועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה, 25 במאי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026).

מקור-יחיד רשמי חוות דעת הלשכה המשפטית של הכנסת ביחס להצעת חוק תקציב התאגיד מציינת את העברת ההצעה מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים ואת השינוי במנגנון התקצוב הקבוע בחוק; המסמך אינו מציג סכום תקציבי חלופי קבוע אלא עוסק במבנה הסמכות וההליך. ראו הלשכה המשפטית של הכנסת – הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי, תקציב התאגיד (נצפה: אוגוסט 2026).

שנוי-במחלוקת גרסת התומכים בהצעת תקציב התאגיד היא שהתקציב צריך להיות מנוהל ככל תקציב ציבורי במסגרת חוק התקציב; גרסת המתנגדים, לרבות המכון הישראלי לדמוקרטיה, היא שהמהלך יוצר תלות פוליטית שנתית בגוף שהפיקוח על השלטון הוא חלק מתפקידו. ראו המכון הישראלי לדמוקרטיה – הצעת חוק תקציב תאגיד השידור, מאי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) והודעת הכנסת על אישור ועדת הכספים, 25 במאי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026).

4.3 חוק התקשורת 2026: פירוק רגולטורים, תקציב רשות חדשה והעברת נטל לתאגיד

מאומת חוק התקשורת 2026 מקים רשות לתקשורת משודרת ומועצה חדשה שתחליף את גופי הרגולציה הקיימים – הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין – והליך החקיקה פוצל כך שחלקים מסוימים נותרו לדיון נפרד. ראו מאגר החקיקה הלאומי – חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026 (נצפה: אוגוסט 2026) והחלק שנותר של הצעת חוק התקשורת (נצפה: אוגוסט 2026).

מאומת ב-6 ביולי 2026 ועדת חוק התקשורת הודיעה כי הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית לאחר 58 דיונים, וכי תקציב הרשות החדשה יעמוד על 25 מיליון ש"ח בשנה וינוכה מתקציבי עידן+ ותאגיד השידור; מדובר בנתון כספי רשמי שפורסם בהודעת הכנסת. ראו הודעת הכנסת, 6 ביולי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026).

מאומת ב-12 ביולי 2026 הודיעה הוועדה כי סעיף היישומון החינמי יוסר, וכי מערך עידן+ ימשיך לפעול בעלות תפעול של 25 מיליון ש"ח שתנוכה ישירות מתקציב תאגיד השידור, נוסף לקיצוץ 25 מיליון ש"ח מתקציב התאגיד לטובת הקמת מועצת רגולציה חדשה. ראו הודעת הכנסת, 12 ביולי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) והודעת הכנסת, 14 ביולי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026).

מאומת לפי מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת על השפעת השינוי בהוצאה לפרסום על כלי התקשורת, בשנת 2024 הכנסות והוצאות הרשות השנייה עמדו על 64.1 מיליון ש"ח; המסמך משמש נקודת ייחוס להשוואה בין תקציב הרשות הקיימת לבין התקציב המוצע לרשות החדשה. ראו מרכז המחקר והמידע של הכנסת – השפעת השינוי בהוצאה לפרסום על כלי התקשורת (נצפה: אוגוסט 2026).

מאומת רשות האסדרה כתבה בדצמבר 2025 כי גורם ממשלתי שמציע אסדרה חייב לבצע RIA, וכי ביחס להצעת חוק התקשורת קיימים קשיים בתהליך הערכת השפעות האסדרה; חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת "הצלחה" קבעה כי בתהליך נמצאו פגמים, לרבות ביחס לפרקי חדשות ואקטואליה וקשרים מסחריים. ראו רשות האסדרה – חוות דעת בעניין הצעת חוק התקשורת (נצפה: אוגוסט 2026) וחוות דעת המכון הישראלי לדמוקרטיה והצלחה, דצמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026).

שנוי-במחלוקת גרסת משרד התקשורת והוועדה היא שהרפורמה מפחיתה חסמי כניסה, מתאימה את האסדרה לעידן הדיגיטלי ומעודדת תחרות; גרסת גופי ביקורת אזרחיים היא שהמבנה החדש משנה את מוקדי הכוח בשוק השידורים ועלול לפגוע בעצמאות שידורי החדשות. ראו הודעת ועדת חוק התקשורת, 6 ביולי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) וחוות דעת IDI והצלחה על הצעת חוק השידורים (נצפה: אוגוסט 2026).

4.4 עידן+, ערוצים זעירים וערוץ 14: פטורים, חובות נשיאה ודמי הפצה

מאומת ב-6 באוגוסט 2024 אישרה הכנסת סופית הוראת שעה שמחילה פטור לכלל הערוצים המסחריים ותחנות הרדיו מתשלום דמי הפצה בעידן+ מ-7 באוקטובר 2023 עד 31 בינואר 2025, ומאפשרת העלאת ערוצים ייעודיים למערך; ח"כ אריאל קלנר נימק זאת במגוון דעות. ראו הודעת הכנסת, 6 באוגוסט 2024 (נצפה: אוגוסט 2026).

מאומת בדברי ההסבר למהלך עידן+ נכתב כי הפסקת פעילות מרבב כרוכה בעלות של כ-3.5 מיליון ש"ח, וכי התיקון קובע שהעלות תשולם לגורם המפעיל בידי הגופים שצפויים ליהנות מהחיסכון: תאגיד השידור הישראלי, הכנסת והערוצים המסחריים הוותיקים. ראו מעקב כנסת – חוק הפצת שידורים תיקון 7 (נצפה: אוגוסט 2026).

מאומת בהצעת הממשלה מינואר 2024 לביטול מערך עידן+ נכתב כי ביטול חוק הפצת שידורים יביא לחיסכון מיידי של כ-9 מיליון ש"ח בשנה מתקציב המדינה, וכן ימנע עלויות עתידיות של שדרוג המערכת שהוערכו בעשרות מיליוני שקלים; ההצעה לא הייתה זהה להסדרים שהתקבלו בהמשך בכנסת. ראו סדר יום הממשלה – הצעת החלטה 14 בינואר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026).

מאומת חוק הרשות השנייה תיקון 49, שפורסם ביולי 2024, האריך תקופת מעבר לערוצים זעירים/ייעודיים – ובהם ערוץ 14 – והותיר עבורם הקלות: פטור מדמי רישיון שנתיים, חובת HOT ו-yes להעביר את שידוריהם, פטור מתשלום עבור שידור כאמור, פטור מבטוחות מעבר לערבויות קיימות והחרגות מבעלות צולבת ומבעלות יחיד. ראו מאגר החקיקה הלאומי – תיקון 49 (נצפה: אוגוסט 2026) ורשומות – הצעת חוק הרשות השנייה תיקון 49 (נצפה: אוגוסט 2026).

שנוי-במחלוקת המכון הישראלי לדמוקרטיה תיאר את תיקון 49 ואת תיקוני עידן+ כצעדים שצפויים להיטיב עם ערוץ 14 וליצור סבסוד עקיף על חשבון התאגיד; מנגד, הודעות הכנסת ותומכי ההסדר הציגו את המהלך כהנגשת שידורים ומגוון דעות בשעת מלחמה. ראו המכון הישראלי לדמוקרטיה – צעדי הממשלה המאיימים על מוסדות דמוקרטיים, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026), עמדת IDI לוועדה – חוק הפצת שידורים תיקון 8 (נצפה: אוגוסט 2026), והודעת הכנסת על תיקון עידן+ (נצפה: אוגוסט 2026).

מאומת ב-28 ביולי 2025 קיימה ועדת הכלכלה דיון במיקום מערך החדשות של ערוץ 14; יו"ר הוועדה דוד ביטן קרא לתקן את החוק ולבטל את חובת העברת מערכי חדשות של ערוצים מסחריים לירושלים, ולתת ארכה לערוץ 14. ראו הודעת הכנסת, 28 ביולי 2025 (נצפה: אוגוסט 2026).

4.5 פרסום ממשלתי ולפ"מ: מסלול הכסף מהמדינה לכלי התקשורת

מאומת לפ"מ אינה גוף שמחזיק "תקציב פרסום" עצמאי: מרכז המחקר והמידע של הכנסת כתב כי משרדי הממשלה והגופים הציבוריים הם לקוחות לפ"מ, והם משלמים לה עבור הפקת הפרסום ורכש המדיה בתוספת מע"מ ודמי טיפול; מכאן שמוקד האחריות הראשוני הוא המשרד המזמין, ולא רק לפ"מ. ראו ממ"מ הכנסת – תקציב הפרסום הממשלתי ברשתות החברתיות, מסמך מעודכן (נצפה: אוגוסט 2026) ולפ"מ – מי אנחנו (נצפה: אוגוסט 2026).

מאומת לפי מסמך ממ"מ, בשנת 2023 תקציב הפרסום של לפ"מ ברשתות חברתיות היה 69 מיליון ש"ח, שהם 61% מפרסום המדיה הדיגיטלית; לפי אותו מסמך, משרד התיירות הוציא כ-34 מיליון ש"ח ברשתות חברתיות ב-2023. ראו ממ"מ הכנסת – תקציב הפרסום הממשלתי ברשתות החברתיות (נצפה: אוגוסט 2026).

מקור-יחיד רשמי בהחלטת הממשלה על התאמות תקציב 2024 נכתב כי יש להנחות את כלל משרדי הממשלה לצמצם את היקף הפרסום הממשלתי כך שיבוצע רק פרסום שיש לו תועלת ישירה לאזרח; ההחלטה מציינת הפחתה של מחצית היתרה המאושרת להתקשרות עם לפ"מ, אך לצורך כל סכום לפי משרד יש לבדוק את נספח א' במסמך. ראו החלטת הממשלה/סדר יום הממשלה 14 בינואר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026).

שנוי-במחלוקת בינואר 2025 פרסם "שקוף" כי ההוצאה הממשלתית על פרסום בערוץ 14 עלתה כמעט פי ארבעה בשנתיים, וכי גורם בלפ"מ אמר ששרים ביקשו במפורש להפנות יותר תקציבים לערוץ; מנגד, ערוץ 14 טען כי ערוצים 12 ו-13 עדיין מובילים בפרסום ממשלתי וכי הגידול קשור לרייטינג ולתמחור. ראו שקוף, "ממשלת נתניהו הקפיצה את התקציבים של ערוץ 14 ב-280%" (נצפה: אוגוסט 2026) וערוץ 14, תגובת־נגד לנתוני הפרסום (נצפה: אוגוסט 2026).

מאומת חלקית "העין השביעית" פרסם באוקטובר 2025 כי בין משרדי הממשלה שרכשו זמן אוויר בערוץ 14 בלט המוסד לביטוח לאומי עם 1.12 מיליון ש"ח בשנת 2024, וכי בשנת 2025 נתוני העסקאות שנמסרו אינם שלמים; מדובר בנתון שמיוחס לבקשות חופש מידע אך אינו מוצג כאן כמסמך לפ"מ גולמי. ראו העין השביעית, "שרי הליכוד הקפיצו את תקציבי הפרסום בערוץ 14 ביותר מ-500%" (נצפה: אוגוסט 2026).

מאומת חלקית נתון 2025 על 7.1 מיליון ש"ח בפרסום ממשלתי בערוץ 14 מופיע בשני פרסומים – זמן ישראל ו-ICE – שניהם מייחסים אותו לנתוני לפ"מ שנחשפו בעקבות בקשת חופש מידע; כל עוד לא נמצא במסמכים שנדגמו כאן קובץ לפ"מ גולמי, סיווגו הוא "מאומת חלקית" ולא "מאומת רשמי". ראו זמן ישראל, "כך חילקה הממשלה כסף גדול לערוץ 14" (נצפה: אוגוסט 2026) וICE, "המימון מהממשלה נחשף" (נצפה: אוגוסט 2026).

שנוי-במחלוקת News1 פרסם באוקטובר 2025 כי תקציב הפרסום הממשלתי לערוץ 14 הוכפל וכי גוגל ופייסבוק קיבלו חלק מרכזי מתקציבי הפרסום; מקור זה מתאים להמשך בדיקה כיוון שהוא משלב נתוני לפ"מ עם פרשנות על חלוקת תקציבי מדיה, אך יש לאמת מול קבצי לפ"מ או תשובות חופש מידע. ראו News1, "תקציב הפרסום הממשלתי לערוץ 14 הוכפל" (נצפה: אוגוסט 2026).

5. ספר ראיות – מסמכים, נתונים ומקורות מסווגים

6. הטיעון הנגדי (steelman), ראיות-נגד ומחלוקות

• טענה נגדית: מאומת רפורמת השידורים הוצגה רשמית ביולי 2023 כרפורמה מבנית להגברת תחרות, צמצום רגולציה ואי-התערבות בתוכן; במסמך משרד התקשורת נכתב כי הרגולטור החדש יהיה "ללא סמכויות התערבות בתוכן" וכי המהלך הוא "פחות מעורבות בתוכן השידורים". משרד התקשורת, 25 ביולי 2023 (נצפה: אוגוסט 2026). (gov.il)

הפרכה/הקשר: מאומת חוק התקשורת אושר ב-2026 לאחר פיצולים ושינויים, אך ביקורת מוסדית טענה כי גם בנוסח המצומצם נוצרות סמכויות רגולטוריות חדשות, עלויות שיוטלו על התאגיד, וסיכונים לעצמאות החדשות. הכנסת, חוק התקשורת 2026 (נצפה: אוגוסט 2026); המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). (main.knesset.gov.il)

• טענה נגדית: מאומת תאגיד השידור הציבורי לא נסגר בפועל ב-2023-2026, ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן הודיע בינואר 2025 כי לא יקדם הצעה להפרטת או סגירת התאגיד משום ש"צריך שידור ציבורי". הכנסת, 15 בינואר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). (main.knesset.gov.il)

הפרכה/הקשר: מאומת בנובמבר/דצמבר 2024 עברה בקריאה טרומית הצעת חוק להפרטת התאגיד, וקרעי תמך בה פומבית; ביולי 2026 אושרו בחוק התקשורת מנגנונים המטילים עלויות של עשרות מיליוני שקלים על תקציב התאגיד. N12, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); הכנסת, 14 ביולי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026). (mako.co.il)

• טענה נגדית: מאומת סוגיית גל"צ אינה רק עימות ממשלה-עיתונות: בדצמבר 2025 הממשלה נימקה את סגירת התחנה בכך שתחנה צבאית העוסקת באקטואליה היא חריגה מוסדית; גם בדיוני הכנסת הוצגו ליקויים נורמטיביים וניהוליים בפעילות התחנה. Ynet, דצמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026); הכנסת, 2026 (נצפה: אוגוסט 2026). (ynet.co.il)

הפרכה/הקשר: מאומת אותה החלטת ממשלה קבעה יעד סגירה עד 1 במרץ 2026, ובמקביל היועצים המשפטיים לממשלה טענו כי נדרשת חקיקה ותשתית מקצועית; לכן גם אם קיימת בעיה מוסדית בגל"צ, דרך הפעולה נותרה שנויה במחלוקת. סדר יום ממשלה, דצמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). (gov.il)

• טענה נגדית: מאומת ההקלות לערוץ 14 לא נוסחו תמיד כהטבה בלעדית: תיקוני הרשות השנייה ב-2023-2024 חלו גם על ערוצים קטנים נוספים, ובהם הלא TV, ערוץ 9 וערוץ 24. הכנסת, תיקון 49, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). (main.knesset.gov.il)

הפרכה/הקשר: מאומת בדיון ביולי 2025 ועדת הכלכלה עסקה במפורש בדרישת הרשות השנייה מערוץ 14 להעביר את מערך החדשות לירושלים ובקריאה לתת לו ארכה; זולת טענה כי הארכות המעבר סייעו בפועל לערוץ 14 להמשיך לפעול בתנאים מקלים עד 2026. הכנסת, 28 ביולי 2025 (נצפה: אוגוסט 2026); Zulat, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). (main.knesset.gov.il)

• טענה נגדית: מאומת לא נמצאה ראיה מספקת שמקרי גרפיטי, תקיפות שטח וקמפיינים ברשת נגד עיתונאים אורגנו בידי הממשלה; קרעי אף גינה תקיפת עיתונאים באוקטובר 2024 ובינואר 2023. N12, אוקטובר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); חדשות 13, 29 בינואר 2023 (נצפה: אוגוסט 2026). (mako.co.il)

הפרכה/הקשר: מאומת בשנים 2024-2026 תועדו איומים וגרפיטי נגד עיתונאים, ודוחות ארגוני תקשורת תיארו עלייה באלימות ובהסתה; הקשר לממשלה הוא בעיקר נסיבתי-פוליטי ולא ראייתי-פלילי. Ynet, יוני 2026 (נצפה: אוגוסט 2026); העין השביעית, מדד 2024/2025 (נצפה: אוגוסט 2026). (ynet.co.il)

• טענה נגדית: שנוי-במחלוקת החלטת הממשלה מנובמבר 2024 לנתק קשר פרסומי עם "הארץ" נומקה רשמית כתגובה לדברי המו"ל ולמאמרי מערכת בזמן מלחמה, ולא כמדיניות כללית נגד עיתונות ביקורתית. מפתח התקציב/החלטת ממשלה 2463, 24 בנובמבר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). (next.obudget.org)

הפרכה/הקשר: מאומת ההחלטה קראה לכל משרדי הממשלה, זרועותיה וגופים מתוקצבים לא להתקשר עם העיתון ולא לפרסם בו; לכן מדובר בשימוש בכוח התקשרויות ופרסום ממשלתי מול כלי תקשורת ספציפי. Axios, 25 בנובמבר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). (axios.com)

• טענה נגדית: מאומת תביעות לשון הרע של נתניהו או בני משפחתו הן הליך משפטי אזרחי, וחלקן נוגעות לטענות עובדתיות אישיות כגון מצב רפואי, ולא בהכרח למדיניות ממשלתית נגד עיתונות. N12, 5 ביוני 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). (mako.co.il)

הפרכה/הקשר: מאומת בתי המשפט והתקשורת נותרו זירות פעילות: ביולי 2026 נדחתה תביעת שמחה רוטמן נגד חדשות 12, ובמקביל חדשות 12 עצמה הגישה תביעת דיבה נגד אלי ציפורי; הדבר מצביע על מאבק משפטי דו-צדדי, אך אינו שולל אפקט מצנן כשהתובעים הם בעלי כוח פוליטי. N12, יולי 2026 (נצפה: אוגוסט 2026); העין השביעית, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). (mako.co.il)

סיכום מאזן-הראיות

מאזן-הראיות מסייג את התזה אך אינו מפריך אותה. טענות הנגד החזקות הן שהממשלה פעלה בחלק מהמקרים במסגרת חקיקה, ועדות כנסת, הוראות שעה ביטחוניות והליכים משפטיים רגילים; שחלק מהמהלכים לא הושלמו; ושאין ראיה ישירה מספקת לקישור ממשלתי לגרפיטי או לאלימות נגד עיתונאים. מנגד, בשנים 2023-2026 הצטברו כמה צירים מתועדים: חקיקה רחבה בשוק השידורים, ניסיונות לשנות או לצמצם את השידור הציבורי, החלטה לסגור את גל"צ, סנקציה פרסומית נגד "הארץ", הטבות או הקלות לערוץ 14, והסלמה ציבורית נגד עיתונאים. לכן הניסוח המדויק יותר הוא: הממשלה ושריה פעלו מול התקשורת באמצעות שילוב של רפורמות רגולטוריות, צעדי תקציב/פרסום, הצעות לשינוי מוסדות שידור ציבוריים ושיח פוליטי עוין; חלק מהצעדים מוסברים כמדיניות תחרותית או ביטחונית, אך ציר ההשפעה המצטבר על עצמאות התקשורת נותר מבוסס במסמכים ובאירועים.

7. מה בדקנו ואיך עשינו את זה

• שאלת התחקיר: כיצד פעלה ממשלת ישראל ה־37, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת שלמה קרעי מול גופי תקשורת ועיתונות בשנים 2023–2026: באמצעות חקיקה, רגולציה, תקציבי פרסום, תביעות, מינויים/מבני פיקוח, והתבטאויות פומביות. מאומת נקודת הפתיחה המתועדת היא תוכנית העבודה של משרד התקשורת ל־2023, שבה הוצג יעד של פתיחת שוק השידורים לתחרות ולמגוון דעות (תוכנית העבודה 2023, gov.il, נצפה: אוגוסט 2026), לצד הצגת רפורמת קרעי ביולי 2023 (כלכליסט, יולי 2023, נצפה: אוגוסט 2026). (gov.il)
• ההשערה הנבדקת – לא מסקנה: הממשלה נוקטת רצף צעדים המצמצם עצמאות מוסדית וכלכלית של גופי תקשורת ביקורתיים ומחזק גופים או הסדרים הנתפסים כנוחים לה. שנוי-במחלוקת בסיס הבדיקה כולל את חוק השידורים והרשות המאוחדת (הודעת הכנסת, יולי 2026, נצפה: אוגוסט 2026), סוגיית מימון/הפעלת עידן פלוס והתאגיד (הודעת הכנסת, יולי 2024, נצפה: אוגוסט 2026), והמהלך לניתוק קשר פרסומי עם "הארץ" (מפתח התקציב – החלטת ממשלה 2463, נובמבר 2024, נצפה: אוגוסט 2026). (main.knesset.gov.il)
• ניסוח-הנגד החזק: ייתכן שהמהלכים הם רפורמה רגולטורית לגיטימית: הפחתת רגולציה, הרחבת תחרות, התאמת השידורים לעידן דיגיטלי, טיפול בביטחון בזמן מלחמה, ומניעת תלות בשחקנים ותיקים. מאומת לכן נבדוק גם מקורות התומכים בהסבר זה: סקירת קרעי בוועדת הכלכלה ביוני 2023 (הכנסת, יוני 2023, נצפה: אוגוסט 2026), חוק סגירת גוף שידורים זר מטעמי ביטחון (מאגר החקיקה של הכנסת, 2024, נצפה: אוגוסט 2026), והודעת הכנסת על אישור החוק באפריל 2024 (הכנסת, אפריל 2024, נצפה: אוגוסט 2026). (main.knesset.gov.il)
• גבולות התחקיר: בפנים – אירועים, החלטות, הצעות חוק, דיוני ועדות, תביעות והתבטאויות בין ינואר 2023 לדצמבר 2026 הנוגעים לערוצים 11 בדצמבר 2013/14, תאגיד השידור, גל"צ, הרשות השנייה, עיתונות מודפסת ודיגיטלית, פרסום ממשלתי וקמפיינים נגד עיתונאים. בחוץ – יחסי ממשלה-תקשורת לפני 2023, למעט רקע הכרחי; וכן טענות כלליות על "התקשורת" ללא אירוע מתוארך. מאומת גבולות אלה נשענים על דיוני ועדות וחומרים זמינים, בהם דיון ועדת הכלכלה על ערוץ 14 והמפרסמים (הכנסת, ספטמבר 2024, נצפה: אוגוסט 2026), דיון על גל"צ (הכנסת, 2026, נצפה: אוגוסט 2026), ומסמך מרכז המחקר והמידע על פרסום ממשלתי ברשתות חברתיות (ממ"מ הכנסת, 2024, נצפה: אוגוסט 2026). (main.knesset.gov.il)
• מפת-הכיסוי: התיק יבדוק: 1) אילו חוקים ותזכירים קודמו ומה השתנה בפועל; 2) האם הרגולציה החדשה משנה מאזן בין גופי תקשורת; 3) כיצד הושפעו התאגיד, גל"צ והרשות השנייה; 4) מה היה היקף השימוש בפרסום ממשלתי ככלי מדיניות; 5) אילו תביעות נוהלו נגד עיתונאים וכלי תקשורת; 6) כיצד הגיבו גופי תקשורת, ארגוני עיתונאים ובתי משפט; 7) האם נרשמה אלימות או הסתה כלפי עיתונאים. מאומת/מקור-יחיד לפי פריט מקורות ראשוניים לבדיקה: מתווה קרעי לתאגיד (כלכליסט, דצמבר 2024, נצפה: אוגוסט 2026), עתירה נגד ניתוק "הארץ" (ישראל היום, דצמבר 2024, נצפה: אוגוסט 2026), תביעת נתניהו נגד עיתונאים (N12, מאי 2024, נצפה: אוגוסט 2026), תקיפת צוותי חדשות (N12, נובמבר 2024, נצפה: אוגוסט 2026), וסקירת המכון הישראלי לדמוקרטיה על הכנסת ה־25 (IDI, יולי 2026, נצפה: אוגוסט 2026). (calcalist.co.il)