JavaScript is required for our website accessibility to work properly. המבצר: התיק המלא על צחי הנגבי | זמן ישראל
צחי הנגבי, ספטמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
האחראים·בעלי תפקידים רשמיים

צחי הנגבי

שישה ימים לפני הטבח אמר כי "חמאס מאוד־מאוד מרוסן", ושנתיים אחר כך הודח והודה כי הוא "שותף" לכישלון; תיק השוחד נגדו, בפרשה מ־2017, ממתין להחלטת הפרקליטות ● ראש המל"ל לשעבר, שהורשע ב־2010 בעדות שקר עם קלון, אינו מתמודד בבחירות ● התיק המלא על צחי הנגבי

ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, רונית אנטלר ואחריםאודות הפרויקט
עריכה

ב-21 באוקטובר 2025 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לצחי הנגבי כי בכוונתו למנות ראש מל"ל חדש, והנגבי סיים באותו יום את תפקידו כראש המטה לביטחון לאומי, שבו כיהן מתחילת 2023, ובכלל זה ב-7 באוקטובר. בהודעתו כתב כי "את הכישלון הנורא ב-7 באוקטובר, שאני שותף לו, יש לחקור באופן יסודי". מאז אינו מכהן בתפקיד ציבורי; מאביב 2026 הוא מופיע כפאנליסט קבוע ב"אולפן שישי" של חדשות 12. שמו אינו מופיע ברשימת הליכוד לבחירות ב-27 באוקטובר 2026 (N12). ביוני 2025 הודיעה המשטרה כי התבסס נגדו חשד לשוחד ולהפרת אמונים בפרשה מ-2017, והתיק ממתין להחלטת הפרקליטות. הנגבי, שר לשעבר בשורה של משרדים, הורשע ב-2010 בעדות שקר, ובית המשפט קבע כי יש בה קלון.

נולד ב-1957 בירושלים, בנם של גאולה כהן ועמנואל הנגבי; גדל בתל אביב1975–1977 לוחם בצנחנים1982 הורשע בבית משפט השלום בירושלים בתגרה במקום ציבורי; באפריל 1982 התבצר עם 17 סטודנטים באנדרטה בימית1988 נבחר לכנסת מטעם הליכוד1996–1999 שר הבריאות ושר המשפטים; 2001–2003 השר לאיכות הסביבה; 2003–2004 השר לביטחון פנים2006–2010 יו"ר ועדת החוץ והביטחון2010 הורשע בעדות שקר, עם קלון; הושעה מהכנסת2012 חזר לליכוד; 2016–2020 השר לשיתוף פעולה אזורי2022 הגיע למקום ה-46 ברשימת הליכוד ולא נבחר לכנסתינואר 2023 – אוקטובר 2025 ראש המל"לביוני 2025 הודיעה המשטרה כי התבסס נגדו חשד לשוחד; התיק בפרקליטותאינו מתמודד בבחירות 2026

מן הארכיון

חמאס
כראש המל"ל, חצי שנה לפני הטבח: "ההרתעה של חמאס בשנתיים האחרונות היא תולדה ישירה של המכה הקשה שהם ספגו בשומר החומות"
השבעה באוקטובר
בריאיון לרדיו ב-1 באוקטובר 2023: "זאת החלטה של הנהגת חמאס להפגין איפוק וריסון חסרי תקדים. חמאס מאוד־מאוד מרוסן ומבין את המשמעויות של התרסה נוספת"
משפחות החטופים
בפגישה עם בני משפחות חטופים: "לא מאמין שהממשלה הזו תצליח להשלים את העסקה כולה. הממשלה הזו לא תקבל החלטה על הפסקת המלחמה עבור החזרת כל החטופים"
האחריות
ביום הדחתו: "את הכישלון הנורא ב-7 באוקטובר, שאני שותף לו, יש לחקור באופן יסודי"
חוק ההשתמטות
"החוק המוצע כפי שפורסם מכשיר השתמטות ומסכן את עתיד המדינה"

ראש המל"ל

בפריימריז של הליכוד באוגוסט 2022 הגיע הנגבי למקום ה-46 ברשימה ולא נבחר לכנסת (ynet). ב-27 בדצמבר 2022 דווח כי נתניהו החליט למנות אותו לראש המטה לביטחון לאומי (ערוץ 7; The Times of Israel). בריאיון ל-ynet באפריל 2023 אמר: "ההרתעה של חמאס בשנתיים האחרונות היא תולדה ישירה של המכה הקשה שהם ספגו בשומר החומות", ועל יחסיו עם נתניהו: "הגנתי עליו גם כשהוא לא נתן לי שום תפקיד" (ynet). בספטמבר 2023 אמר ל-N12: "היחסים ביני לבין נתניהו הם מעבר לחברות, אנחנו 40 שנה הולכים ביחד" (N12).

השבעה באוקטובר

ב-1 באוקטובר 2023, שישה ימים לפני מתקפת חמאס, אמר הנגבי בריאיון לרדיו: "זאת החלטה של הנהגת חמאס להפגין איפוק וריסון חסרי תקדים. חמאס מאוד־מאוד מרוסן ומבין את המשמעויות של התרסה נוספת". לפי תחקיר N12, באותו יום התקיימה אצל נתניהו ישיבה שבה הציגו ראש שב"כ והרמטכ"ל תוכנית לפגוע בהנהגת חמאס בעזה (N12).

ב-14 באוקטובר 2023, במסיבת עיתונאים, אמר: "זו טעות שלי, שמשקפת את הטעות של כל גורמי ההערכה לאורך שנים רבות" (ynet). על הדיווחים כי מצרים הזהירה את ישראל אמר: "באופן אישי ובאופן מערכתי, לא התקבלה אזהרה כזו. לא היה ולא נברא" ("כלכליסט"), והוסיף: "באותו הלילה, שעתיים וחצי קודם לכן הגיעו אינדיקציות שונות, גם שב"כ וגם הצבא העריכו שאין מדובר במה שספגנו כולנו" ("ישראל היום"). בספטמבר 2026 פרסם "האטלנטיק" כי ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל הגיע לישראל 11 ימים לפני המתקפה והזהיר כי חמאס נערך למתקפה גדולה. לפי ynet, הנגבי אמר למגזין "כי למיטב ידיעתו לא התקיים ביקור של כאמל ולא הועברה התרעה מצרית מסוג זה" (ynet).

במרץ 2025 טען מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי המל"ל אינו משתף פעולה עם הביקורת על השבעה באוקטובר. משרד ראש הממשלה השיב כי "המל"ל הוא גוף קטן ובו פחות מ-100 עובדים", וכי העביר לצוותי הביקורת "מעל 700 מסמכים" ("ישראל היום").

להרחבה: האזהרות לפני 7.10

החטופים וניר עוז

ב-30 במאי 2024 פרסמה N12 את דבריו בפגישה עם צעירים מבני משפחות החטופים: "לא מאמין שהממשלה הזו תצליח להשלים את העסקה כולה. הממשלה הזו לא תקבל החלטה על הפסקת המלחמה עבור החזרת כל החטופים", וכן: "אם החטופים לא יחזרו בתוך כמה שבועות או חודשים בודדים – אין לנו תוכנית מגירה". לאחת המשתתפות, שיצאה מהחדר, אמר: "גם את הולכת לעשות דרמה ולסגור את הדלת מאחורייך?" (N12). מטעמו נמסר כי "ראש המל"ל אינו מקליט שיחות אלה ואינו מפרסם את תכנן ברבים" (ynet).

ביולי 2024, בריאיון ל"אינטימי" בערוץ 12, נשאל מדוע נתניהו לא ביקר בניר עוז, ואמר: "הוא לא אדם שיש לו הכי פנאי בעולם". על אחריות נתניהו אמר: "תמיד יש תקלות, עוד תיבחן השאלה מה חלקו בתקלה של 7 באוקטובר", והוסיף: "אין מישהו שמתקרב ליכולות שלו". מהקיבוץ נמסר: "מצופה שיהיה לו פנאי לישוב בו אחד מ-4 נרצח או חטוף" ("וואלה").

ההדחה

לפי ynet, קדמו להדחה עימותים בקבינט: הנגבי התנגד לכיבוש העיר עזה ולמבצע "מרכבות גדעון ב'", וצידד בעסקה בשלבים עם חמאס. נתניהו הודיע כי ימנה את סגנו, גיל רייך, לממלא מקום ראש המל"ל (ynet). הנגבי כתב: "ראש הממשלה נתניהו עדכן אותי היום על כוונתו למנות ראש מל"ל חדש. לאור זאת תסתיים היום כהונתי כיועץ לביטחון לאומי וכראש המטה לביטחון לאומי" ("גלובס").

בנובמבר 2025, בתגובתו הפומבית הראשונה מאז ההדחה, תקף את הצעת חוק הגיוס: "החוק המוצע כפי שפורסם מכשיר השתמטות ומסכן את עתיד המדינה", ו"צה"ל זקוק לתוספת של אלפי לוחמים, ודאי לנוכח המלחמה האחרונה" (ynet). במרץ 2026 דרש ארגון "מועצת אוקטובר" מחדשות 12 להפסיק את הופעותיו ב"אולפן שישי": "האדם שהיה בלב המערכת שכשלה כישלון כה חמור, אינו יכול לשבת באולפן, לנתח את המציאות, להסביר, לפרש, ובעיקר לנרמל את עצמו"; לפי הארגון, בחדשות 12 אמרו שיבחנו את הבקשה ("וואלה"). במאי 2026 פנה אבי דבוש, תושב נירים ושורד הטבח, לקשת בדרישה לבטל את "מינויו של צחי הנגבי לפאנליסט קבוע באולפן שישי" ("וואלה").

להרחבה: חוק ההשתמטות

פרשת שדה התעופה

ב-6 בנובמבר 2024 דווח כי הנגבי נחקר באזהרה בלהב 433 בחשד שב-2017, כשר לשיתוף פעולה אזורי, כתב מכתב המלצה לבקשת קבלן וקיבל בתמורה, באמצעות צד שלישי, 10,000 שקל (N12). במרץ 2025 נחקר שוב (חדשות 13). ב-10 ביוני 2025 הודיעה המשטרה כי סיימה את החקירה ומסרה כי לפי החשד "במהלך שנת 2017 קיבל שוחד מאנשי עסקים על מנת לקדם מיזם של הקמת שדה תעופה באזור ירושלים במימון ממשלה זרה"; התיק הועבר לפרקליטות (כאן חדשות; ynet). עד סוף ספטמבר 2026 לא פורסמה החלטה בתיק.

מטעם הנגבי נמסר: "מדובר על טענה שהועלתה במסגרת סכסוך אזרחי בין אנשי עסקים ופורסמה כבר לפני שנתיים", וכי "ראש המל"ל כבר הכחיש טענות אלה מיד עם פרסומן ומסר גרסתו זו גם למשטרה" (N12).

להרחבה: נחקרי ציבור: קואליציה תחת אזהרה

פרשות קודמות

ב-1982, כסטודנט באוניברסיטה העברית, הורשע הנגבי בבית משפט השלום בעבירה של תגרה במקום ציבורי, ונגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס (ynet). בפרשת חברת איסת"א, שהחלה ב-1982 בתלונה שהגיש עם אחרים, זיכה בית משפט השלום את אחד הנאשמים, וקבע כי עדותו של הנגבי היא "עדות שלא תמיד היתה האמת העובדתית נר לרגליה" (שם).

ב-10 בינואר 1997 אישרה הממשלה, לבקשת הנגבי כשר המשפטים, את מינוי רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה. המשטרה המליצה להעמיד לדין את נתניהו, את אריה דרעי ואת הנגבי, אך היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל סגרו את התיקים מחוסר ראיות מספיקות (ynet). לגבי הנגבי נקבע כי מדובר ב"חריגה מנורמות התנהגות תקינות" (ynet).

בפרשת עמותת "דרך צלחה" קיבל הנגבי, כחבר כנסת ויו"ר ועדת הכלכלה, כ-375 אלף שקל מהעמותה שבראשה עמד. היועץ המשפטי לממשלה החליט במרץ 2001 שלא להעמידו לדין, וועדת האתיקה של הכנסת קבעה כי "העמיד את עצמו במצב של ניגוד עניינים", והטילה עליו "נזיפה ושלילת שכר למשך חודשיים" (ynet).

בדצמבר 2002 פורסמה בעיתון פנימי של הליכוד מודעה שכותרתה "שיא לאומי במינוי חברי ליכוד", ובה יוחס להנגבי, אז השר לאיכות הסביבה, מינוי יותר מ-80 חברי ליכוד במשרד ובגופים הקשורים אליו. דוברו מסר אז כי "לא מדובר בפרסום מטעמו של השר הנגבי" (ynet). בעקבות דוח מבקר המדינה מ-2004 נחקר הנגבי 26 פעמים; לטענתו, כל המינויים, כ-80 במספר, היו לגיטימיים (ynet). ב-13 ביולי 2010 זיכה אותו בית משפט השלום בירושלים מאישומי מרמה, הפרת אמונים ושוחד בחירות, והרשיע אותו בעדות שקר ("גלובס"). ב-9 בנובמבר 2010 קבע בית המשפט כי יש בהרשעה קלון והטיל עליו קנס של 10,000 שקל; חברותו בכנסת הושעתה. הנגבי אמר: "הבוקר הזה הוא כואב וקשה" ("גלובס"; "וואלה").

התבטאויות

בנובמבר 2018, אחרי סבב שבו נורו כ-460 רקטות על יישובי הדרום, אמר בגלי צה"ל כי מדובר ב"מתקפה מינורית", וכי "יש הבדל בין ירי על תל אביב, בירתה הכלכלית של ישראל, לבין ירי על העוטף" (N12). באותו יום הבהיר: "מעולם לא עשיתי הבחנה בין חיי תושבי העוטף לבין חיי תושבי תל אביב" (ynet). ביולי 2020, בשיא משבר הקורונה, אמר: "השטויות האלה שלאנשים אין מה לאכול – זה חרטא" (N12), ובתוך שבועיים אמר בכאן ב: "הבנתי מהר מאוד שטעיתי. ראיתי את הכאב שהדברים שלי גרמו להרבה אנשים" ("הידברות").

להרחבה: התיק המלא על בנימין נתניהו

התיק המלא על צחי הנגבי

1,771 מילים · 64 מקורות · 6 פרקים
תיק המחקר שעליו מבוססת הכתבה, מובא כאן במלואו - לחצו על פרק כדי להרחיבו. בהכנת מחקר זה, צוות המבצר נעזר בכלי בינה מלאכותית לאיסוף נתונים והצלבתם.
1

ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)

243 מילים · 7 מקורות

רקע אישי ומשפחתי: צחי הנגבי נולד ב־1957 בירושלים וגדל בתל אביב; הוא בנם של גאולה כהן ועמנואל הנגבי ערוץ הכנסת. הוריו היו אנשי הלח"י ynet, 14 באפריל 2023.

שירות צבאי והשכלה: לפי ערוץ הכנסת, התגייס באוקטובר 1974, שירת כלוחם בצנחנים מאוגוסט 1975 עד אוקטובר 1977, ולחם במלחמת לבנון הראשונה ב־1982. ב־1982 השלים תואר ראשון ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, וב־1994 תואר במשפטים באותה אוניברסיטה ערוץ הכנסת.

הקטטה בקמפוס, 1979: בדצמבר 1979 פרצה באוניברסיטה העברית קטטה אלימה בין סטודנטים ערבים ויהודים. יו"ר אגודת הסטודנטים הנגבי וסגנו ישראל כ"ץ הואשמו תחילה באחריות לעימות; הנגבי אמר: "באתי עם סגני, ישראל כ"ץ, לראות אם אכן בוטלה ההפגנה", ואילו ועד הסטודנטים הערבים טען כי "צחי הנגבי ובריוניו לא ויתרו והחלו לרדוף אחרי הסטודנטים המתפזרים". ביוני 1980, אחרי בירור משמעתי, קבעה האוניברסיטה כי השניים אינם אחראים לעימות חדשות 13, 13 ביולי 2019.

ההרשעה ב־1982: "בית משפט השלום הרשיע את הנגבי בעבירה של תגרה במקום ציבורי, והשית עליו עונש של מאסר על־תנאי וקנס" ynet, 8 בדצמבר 2005.

ימית: באפריל 1982, במאבק נגד פינוי ימית, עמד בראש קבוצה של 17 סטודנטים שהתבצרה 23 יום באנדרטת אוגדת הפלדה, והתפנתה בלי מאבק ערוץ הכנסת.

פרשת איסת"א: לפי ynet, ב־1982 הגיש הנגבי, אז בכיר בהתאחדות הסטודנטים, תלונה עם אחרים נגד חברים בנשיאות ההתאחדות ובאיגוד הסטודנטים לתיור אקדמי (איסת"א). בית משפט השלום זיכה את עו"ד פנחס מעוז, וקבע כי עדות הנגבי היא "עדות שלא תמיד היתה האמת העובדתית נר לרגליה", וכי "העד לא דייק בתשובותיו והתעלם מאירועים שאינם עולים בקנה אחד עם עמדתו". הפרשה הגיעה לבג"ץ ב־1991 ynet, 8 בדצמבר 2005.

2

ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים ותפקידים)

356 מילים · 16 מקורות

חבר כנסת – מנובמבר 1988: נבחר לכנסת מטעם הליכוד ב־1988, וכיהן ברציפות עד דצמבר 2010 ערוץ הכנסת.

שר הבריאות ושר המשפטים – 1996 עד 1999: מונה לשר הבריאות ב־1996 ובאותה שנה עבר למשרד המשפטים ערוץ הכנסת. ב־10 בינואר 1997 אישרה הממשלה, לבקשתו, את מינוי רוני בר־און ליועץ המשפטי לממשלה (ראו פרק 5) ynet, פברואר 2018.

השר לאיכות הסביבה – 2001 עד 2003: מונה לשר לאיכות הסביבה ב־2001 ערוץ הכנסת. בתקופה זו מונו במשרד חברי ליכוד רבים, ובגלל המינויים הוגש נגדו כתב אישום (ראו פרקים 3 ו־5).

השר לביטחון פנים – 2003 עד 2004: המדינה הודיעה לבג"ץ כי לדעת היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין אין מניעה משפטית למינוי, אך יש בו "בעייתיות במישור הציבורי" "גלובס", 2003. בספטמבר 2004, אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז הורה לפתוח בחקירה פלילית בפרשת המינויים, השעה את עצמו מהתפקיד, ובנובמבר 2004 החליט שלא לשוב אליו TheMarker, 1 בספטמבר 2004, TheMarker, 1 בנובמבר 2004.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון – 2006 עד 2010: עמד בראש הוועדה בשנים 2006–2010 ערוץ הכנסת. בעבר היה חבר גם במפלגת קדימה ynet, 11 באוגוסט 2022.

החזרה לליכוד – 2012: ביולי 2012 חזר לליכוד, ומיוני 2014 כיהן כסגן שר החוץ ערוץ הכנסת.

השר לשיתוף פעולה אזורי ומ"מ שר התקשורת – 2016 עד 2020: בפברואר–מאי 2017 כיהן כממלא מקום שר התקשורת. לפי הלו"ז שמסר לתנועה לאיכות השלטון, קיים בתקופה זו 17 פגישות או פעילויות הקשורות למשרד; הנגבי מסר כי המסמך "אכן משקף את ההיקף המוגבל של מעורבותי במשרד התקשורת בעת כהונתי כמ"מ השר, בשל מחויבותי לכהונתי כשר לשיתוף פעולה אזורי" "גלובס", 24 ביולי 2017.

הפריימריז של 2022: הגיע למקום ה־25 ברשימה הארצית, ה־46 בסך הכול, ולא נבחר לכנסת. לפי ynet, כיהן קודם לכן כשר הבריאות, המשפטים, איכות הסביבה, התחבורה, ביטחון הפנים, שיתוף פעולה אזורי, החקלאות וההתיישבות ynet, 11 באוגוסט 2022.

ראש המטה לביטחון לאומי – ינואר 2023 עד אוקטובר 2025: ב־27 בדצמבר 2022 דווח כי נתניהו החליט למנותו לתפקיד ערוץ 7, 27 בדצמבר 2022. ב־21 באוקטובר 2025 הודיע לו נתניהו על כוונתו למנות ראש מל"ל חדש, והסגן גיל רייך מונה לממלא מקום ynet, 21 באוקטובר 2025.

אחרי ההדחה – 2025 עד 2026: מאביב 2026 מופיע כפאנליסט ב"אולפן שישי" של חדשות 12 "וואלה", 25 במרץ 2026. שמו אינו מופיע ברשימת הליכוד שהוגשה לוועדת הבחירות ב־8 בספטמבר 2026 N12, 8 בספטמבר 2026.

3

פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח

123 מילים · 4 מקורות

המודעה על "שיא לאומי": בדצמבר 2002 פורסמה בעיתון הפנימי של הליכוד מודעה שכותרתה "שיא לאומי במינוי חברי ליכוד", ולפיה מונו במשרד לאיכות הסביבה יותר מ־80 חברי ליכוד. במודעה יוחס להנגבי הציטוט "מודה באשמה. כל אימת שיכולתי להציע למישהו מחברינו תפקיד שהולם את כישוריו – ביקשתי שיגיש מועמדות". דוברו מסר כי "לא מדובר בפרסום מטעמו של השר הנגבי", וכי הממונים נבחרו לפי כישוריהם ynet, 4 בדצמבר 2002.

החקירה: "במהלך התקופה נחקר הנגבי 26 פעמים במשטרה, במשך 10 שעות כל פעם, והגיש מאות מסמכים לאימות גירסאותיו. לטענתו, כל המינויים – כ־80 במספר – היו לגיטימיים" ynet, 8 בדצמבר 2005.

כתב האישום: באוגוסט 2006 החליט היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז להגיש נגדו כתב אישום, וכתב האישום הוגש ב־25 בספטמבר 2006 TheMarker, 15 באוגוסט 2006, TheMarker, 25 בספטמבר 2006.

4

ארכיון התבטאויות וציטוטים

522 מילים · 17 מקורות

30 ביוני 2020, על הצבעתו בכנסת בעד ההתנתקות: "אני לא הייתי מוכן להיות הפראייר שמצביע נגד"; "בכנסת כולנו הצבענו בעד כי לא הצבענו נגד החלטות הממשלה" ערוץ 7, 30 ביוני 2020.

יולי 2020, על המשבר הכלכלי בקורונה: אצל "אופירה וברקוביץ'": "השטויות האלה שלאנשים אין מה לאכול – זה חרטא" N12, 5 ביולי 2020. ב־16 ביולי 2020, בכאן ב: "הבנתי מהר מאוד שטעיתי. ראיתי את הכאב שהדברים שלי גרמו להרבה אנשים"; "לא באמת הבנתי את העומק של המשבר הכלכלי עבור כל כך הרבה אנשים" "הידברות", 16 ביולי 2020.

נובמבר 2018, על הירי על העוטף: בגלי צה"ל: "מתקפה מינורית"; "יש הבדל בין ירי על תל אביב, בירתה הכלכלית של ישראל, לבין ירי על העוטף, עם כל המשמעויות העצומות שעשויות להיות לכך" N12, 5 ביולי 2020. בהבהרה: "מעולם לא עשיתי הבחנה בין חיי תושבי העוטף לבין חיי תושבי תל אביב" ynet, 15 בנובמבר 2018.

10 באוגוסט 2022, בפריימריז של הליכוד: "שיפתחו גוגל ויראו שהצבעתי נגד ההתנתקות ארבע פעמים" "סרוגים", 10 באוגוסט 2022.

14 באפריל 2023, על חמאס: "אנחנו לא מכילים טרור. ההרתעה של חמאס בשנתיים האחרונות היא תולדה ישירה של המכה הקשה שהם ספגו בשומר החומות" ynet, 14 באפריל 2023.

4 בספטמבר 2023, על נתניהו: "היחסים ביני לבין נתניהו הם מעבר לחברות, אנחנו 40 שנה הולכים ביחד"; "היחסים הם בעיקר ברמה שאני רואה בו מנהיג דגול"; "הוא מאמין שתופרים לו תיקים למה קשה לכם להבין את זה?" N12, 4 בספטמבר 2023.

1 באוקטובר 2023, בריאיון לרדיו: "זאת החלטה של הנהגת חמאס להפגין איפוק וריסון חסרי תקדים. חמאס מאוד־מאוד מרוסן ומבין את המשמעויות של התרסה נוספת" N12, 23 בנובמבר 2024, ynet, 20 באוקטובר 2023.

14 באוקטובר 2023, במסיבת עיתונאים: "זו טעות שלי, שמשקפת את הטעות של כל גורמי ההערכה לאורך שנים רבות" ynet, 14 באוקטובר 2023; על האזהרה המצרית: "באופן אישי ובאופן מערכתי, לא התקבלה אזהרה כזו. לא היה ולא נברא" "כלכליסט", 14 באוקטובר 2023; על חזבאללה: "אנחנו מקווים שחזבאללה לא יביא להשמדת לבנון כי לא יהיה פחות מזה אם יתקפו משם" "ישראל היום", 14 באוקטובר 2023.

30 במאי 2024, בפגישה עם צעירים מבני משפחות החטופים: "את שלב א' של העסקה, החלק ההומניטרי, נצליח להשיג בתוך כמה חודשים קצרים"; "לא מאמין שהממשלה הזו תצליח להשלים את העסקה כולה. הממשלה הזו לא תקבל החלטה על הפסקת המלחמה עבור החזרת כל החטופים"; "אם החטופים לא יחזרו בתוך כמה שבועות או חודשים בודדים – אין לנו תוכנית מגירה. נמשיך להילחם בעזה ובצפון, ורק אז נשב להערכת מצב". כשמשתתפת מתחה ביקורת על עבודות במעון ראש הממשלה: "הוא יכול לבנות גם 10 בריכות עם הכסף שלו. אלו דברים מתועבים"; ולמשתתפת אחרת: "טוב, אז יאללה, תקללי אותי" N12, 30 במאי 2024. מטעם המל"ל נמסר: "ישראל מחויבת להביא לשחרור כל החטופים, וכך נעשה" (שם).

14 ביולי 2024, ב"אינטימי" בערוץ 12: "תמיד יש תקלות, עוד תיבחן השאלה מה חלקו בתקלה של 7 באוקטובר"; "מי האיש שאני רוצה שיחליט על עתידם של הבנים והנכדים שלי? נתניהו. אין מישהו שמתקרב ליכולות שלו" "וואלה", 15 ביולי 2024.

21 באוקטובר 2025, ביום ההדחה: "את הכישלון הנורא ב־7 באוקטובר, שאני שותף לו, יש לחקור באופן יסודי כדי לוודא שיופקו הלקחים הראויים ולסייע בהשבת האמון שנסדק" "ישראל היום", 21 באוקטובר 2025.

28 בנובמבר 2025, על חוק הגיוס: "החוק המוצע כפי שפורסם מכשיר השתמטות ומסכן את עתיד המדינה"; "צה"ל זקוק לתוספת של אלפי לוחמים, ודאי לנוכח המלחמה האחרונה" ynet, 28 בנובמבר 2025.

5

תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודוחות ביקורת

404 מילים · 13 מקורות

פרשת בר־און–חברון, 1997: ב־10 בינואר 1997 אישרה הממשלה את מינוי עו"ד רוני בר־און ליועץ המשפטי לממשלה. לפי החשד, המינוי היה חלק מהסדר שבו ש"ס תתמוך בהסכם חברון, ובר־און יסדיר עסקת טיעון לאריה דרעי, שעמד לדין. המשטרה המליצה להעמיד לדין את נתניהו, את דרעי ואת הנגבי; היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל סגרו את התיקים מחוסר ראיות מספיקות, ופרסמו דוח ציבורי ynet, פברואר 2018. לגבי הנגבי צוינה "חריגה מנורמות התנהגות תקינות" ynet, 8 בדצמבר 2005.

עמותת "דרך צלחה": כחבר כנסת ויו"ר ועדת הכלכלה קיבל הנגבי כ־375 אלף שקל משכר, רכב צמוד, החזרי הוצאות וטלפון נייד מהעמותה שבראשה עמד. ועדת האתיקה של הכנסת קבעה כי "העמיד את עצמו במצב של ניגוד עניינים וקיבל טובת הנאה בשל מעשה שעשה מחוץ לכנסת", והטילה עליו "נזיפה ושלילת שכר למשך חודשיים" ynet, 8 בדצמבר 2005. במרץ 2001 החליט היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמידו לדין TheMarker, 6 במרץ 2001.

הרשעה בעדות שקר, 2010: ב־13 ביולי 2010 זוכה בבית משפט השלום בירושלים מאישומי שוחד בחירות, מרמה והפרת אמונים, והורשע בעדות שקר "גלובס", 13 ביולי 2010. ב־9 בנובמבר 2010 קבע בית המשפט כי יש בהרשעה קלון והטיל עליו קנס של 10,000 שקל; חברותו בכנסת הושעתה "גלובס", 9 בנובמבר 2010, "וואלה", 9 בנובמבר 2010.

פרשת שדה התעופה, 2024–2026: ב־6 בנובמבר 2024 דווח כי נחקר באזהרה בלהב 433 בחשד שב־2017 כתב מכתב המלצה לבקשת קבלן, וקיבל בתמורה 10,000 שקל באמצעות צד שלישי; מטעמו נמסר כי "מדובר על טענה שהועלתה במסגרת סכסוך אזרחי בין אנשי עסקים ופורסמה כבר לפני שנתיים" N12, 6 בנובמבר 2024. ב־5 במרץ 2025 דווח כי נחקר שוב; לפי חדשות 13, הנגבי לא הכחיש שקיבל את הכסף, אך דיווח עליו כתרומה חדשות 13, 5 במרץ 2025. ב־10 ביוני 2025 הודיעה המשטרה כי לפי החשד "במהלך שנת 2017 קיבל שוחד מאנשי עסקים על מנת לקדם מיזם של הקמת שדה תעופה באזור ירושלים במימון ממשלה זרה", והתיק הועבר לפרקליטות כאן חדשות, 10 ביוני 2025, ynet, 10 ביוני 2025. עד סוף ספטמבר 2026 לא פורסמה החלטת הפרקליטות.

מבקר המדינה והמל"ל: ב־9 במרץ 2025 טען מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי "על מל"ל מוטלת אחריות גדולה עוד יותר לשתף פעולה על מנת לאפשר ביקורת על כלל הגופים בכל הנוגע לאירועי 7.10"; משרד ראש הממשלה השיב כי המל"ל העביר לצוותי הביקורת "מעל 700 מסמכים" "ישראל היום", 9 במרץ 2025.

האזהרה המצרית: ב־26 בספטמבר 2026 דיווח "האטלנטיק" כי ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל הגיע לישראל 11 ימים לפני המתקפה. לפי ynet, הנגבי אמר למגזין "כי למיטב ידיעתו לא התקיים ביקור של כאמל ולא הועברה התרעה מצרית מסוג זה" ynet, 26 בספטמבר 2026.

6

סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים

123 מילים · 7 מקורות

ההתנתקות – בממשלה ובכנסת: ב־2020 הסביר מדוע הצביע בכנסת בעד ההתנתקות: "אני לא הייתי מוכן להיות הפראייר שמצביע נגד" ערוץ 7, 30 ביוני 2020. ב־2022, בפריימריז, אמר: "שיפתחו גוגל ויראו שהצבעתי נגד ההתנתקות ארבע פעמים" "סרוגים", 10 באוגוסט 2022.

חמאס – לפני ואחרי: באפריל 2023: "ההרתעה של חמאס בשנתיים האחרונות היא תולדה ישירה של המכה הקשה שהם ספגו בשומר החומות" ynet, 14 באפריל 2023; ב־14 באוקטובר 2023: "זו טעות שלי" ynet, 14 באוקטובר 2023.

היחסים עם נתניהו: באפריל 2023: "הגנתי עליו גם כשהוא לא נתן לי שום תפקיד" ynet, 14 באפריל 2023. ביולי 2024: "אין מישהו שמתקרב ליכולות שלו" "וואלה", 15 ביולי 2024. באוקטובר 2025 הודח, אחרי עימותים בקבינט שבהם התנגד לכיבוש העיר עזה ולמבצע "מרכבות גדעון ב'" וצידד בעסקה בשלבים ynet, 21 באוקטובר 2025.

המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←

פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.

צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, אושרי יניב, אמיר שפרלינג ורונית אנטלר.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,242 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 1 באוקטובר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.