משה גפני, חבר הכנסת הוותיק ביותר ומי שעמד בראש דגל התורה, לא יתמודד בבחירות לכנסת ה-26 ב-27 באוקטובר 2026 (ynet). ב-5 בספטמבר הודיע הרב דב לנדו כי גפני וח"כ אורי מקלב לא ישובצו ברשימה "עקב הצורך לעשות ריענון בקרב חברי הכנסת" ("וואלה"), וביקש מגפני להמשיך לכהן כיו"ר התנועה הארצית של דגל התורה ("ישראל היום"). ברשימת יהדות התורה שהוגשה לוועדת הבחירות עומד במקום הראשון ח"כ יעקב אשר מדגל התורה ("לדעת"). גפני נבחר לכנסת לראשונה ב-1988, ועמד בראש ועדת הכספים, עם הפסקות, מ-2009. ביולי 2025, כשדגל התורה פרשה מהממשלה ומהקואליציה על רקע חוק ההשתמטות, התפטר מראשות הוועדה, ומאז עומד בראשה ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד (ynet). עד הבחירות הוא ממשיך לכהן כחבר כנסת.
נולד ב-1952 בתל אביב; למד בישיבות סלבודקה וגרודנאב-1973 עבר לאופקים; ראש כולל, חבר מועצת העיר וכתב "יתד נאמן"ב-1988 נבחר לכנסת ברשימת דגל התורה1990–1992 סגן שר הדתותבתחילת שנות ה-2000 יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבהמ-2009, עם הפסקות, יו"ר ועדת הכספים2013–2015 יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיהביולי 2025 התפטר מראשות ועדת הכספים עם פרישת דגל התורה מהקואליציהבספטמבר 2026 לא שובץ ברשימת יהדות התורה לכנסת ה-26
מן הארכיון
ההדחה מהרשימה
ההודעה על הדחתם של גפני ושל מקלב מהרשימה לכנסת פורסמה במוצאי שבת, 5 בספטמבר 2026, במכתבים אישיים שהרב דב לנדו שלח לשניהם ("ישראל היום"; "סרוגים"). לפי "וואלה", בימים שקדמו להודעה ניסו גפני ומקלב לדחות את ההחלטה ("וואלה"). מקורבים לשניהם אמרו ל"בחדרי חרדים": "עד לפני שבועיים נאמר לנו שהכול ממשיך כרגיל" ("בחדרי חרדים"). חמשת המקומות הראשונים של דגל התורה ברשימה המשותפת עם אגודת ישראל הם יעקב אשר, יצחק פינדרוס, משה רוזנטל, יהודה ויספיש ודודי זלץ (ynet). ב-26 בספטמבר אמר גפני לראשונה על ההדחה: "אנחנו קמנו על ציות לגדולי התורה. אפילו כשהם אומרים לנו על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין אנחנו מקשיבים" ("ישראל היום").
מאופקים לכנסת
גפני נולד ב-5 במאי 1952 בתל אביב, למד בישיבת סלבודקה בבני ברק ובישיבת גרודנא באשדוד, וב-1973 עבר לאופקים, שם היה ראש כולל "זיכרון אליהו" וכתב "יתד נאמן" (News1). ב-2010 סיפר ל"גלובס": "חנה, שהיתה אז רווקה, לימדה באופקים, והלכתי אחריה לשם בגיל 21", ו"במשך תשע שנים הייתי חבר מועצת העיר, ומדי שבוע הייתי נפגש עם הרב שך". על הכניסה לפוליטיקה הארצית אמר כי הרב שך צלצל אליו ואמר: "אני רוצה שתלך לכנסת" ("גלובס"). ב-1988 נבחר לכנסת ברשימת דגל התורה, שהצטרפה אחר כך לממשלת יצחק שמיר, ובשנים 1990–1992 כיהן כסגן שר הדתות (News1). לפי דוח מבקר המדינה על מימון הבחירות לכנסת ה-12, "הוצאות הסיעה חרגו, איפוא, בסכום של 138,770 ש"ח" מעל התקרה (מבקר המדינה).
באפריל 1989 שאל ח"כ יוסי שריד את שר הביטחון יצחק רבין על דחיית השירות הצבאי שקיבל גפני כבחור ישיבה, וכיצד היא מתיישבת עם פעילות פוליטית מלאה. רבין השיב כי לפי ההסדר אסורה פעילות שאינה מתיישבת עם ההתחייבות שניתנה בבקשת הדחייה, וכי "חבר כנסת פטור מחובת שירות סדיר" (פרוטוקול מליאת הכנסת).
בתחילת שנות ה-2000 עמד בראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה. בתפקיד זה דרשה הוועדה מהממשלה לבטל עד סוף 2003 את המעמד האקס-טריטוריאלי של בתי הזיקוק בחיפה ("גלובס"). ב-2008 מנה "כלכליסט" את גפני בין ארבעת חברי הכנסת המובילים בחקיקה סביבתית, לצד דב חנין, אופיר פינס-פז ומיכאל מלכיאור ("כלכליסט"). לפי ynet, בשנותיו בכנסת יזם 49 הצעות חוק, "שרובן אושרו" (ynet).
ועדת הכספים
גפני נבחר ליו"ר ועדת הכספים באפריל 2009, ועמד בראשה, עם הפסקות, עד יולי 2025 (ynet). במרץ 2011 אישרה הוועדה בראשותו את חוק מיסוי רווחי הנפט והגז (חוק ששינסקי), ונתניהו התקשר לברך אותו על ניהול הדיונים (ynet). בנובמבר 2015 אישרה הוועדה מפת הטבות מס ליישובים, שהרחיבה את מספר היישובים הזכאים מ-182 ל-403; גפני אמר: "זה המתווה האופטימלי אליו יכולנו להגיע" ("גלובס"). במרץ 2016 אישרה הוועדה את הגבלת שכר הבכירים בבנקים ובחברות הביטוח ל-2.5 מיליון שקל בשנה ("כלכליסט"). מחקר של בנק ישראל מיוני 2026 מצא כי בעקבות החוק "שכר מנהלים בחברות שלא כפופות לחוק, שהיה מעל רמת הסף, ירד באופן מובהק" (בנק ישראל).
במאי 2013, כשמונה ליו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, נמתחה ביקורת על כך שאין לו השכלה כללית; מקורביו השיבו כי גם שר האוצר לפיד לא למד כלכלה ושרת הבריאות גרמן לא למדה רפואה ("כלכליסט"). ביולי 2020, בדיון על מענקי הקורונה שהגביל את התמיכה לארבעה ילדים, אמר: "לא יעבור פה בלי שיתנו לילדים" ("כל רגע"). בנובמבר 2022 חזר לראשות הוועדה ואמר: "כאן עובדים יחד, אופוזיציה וקואליציה" (ynet). בפברואר 2023 אישרה הוועדה בראשותו "מימון כפול עבור שני מעונות רשמיים של ראש הממשלה נתניהו", ובהם ביתו הפרטי בקיסריה (N12). במאי 2023 דווח כי בכספים הקואליציוניים סומנו לגפני 203.6 מיליון שקל, ובהם "50 מיליון שקלים לשיפוצים והתאמת מבנים בחינוך העצמאי" (N12).
אחרי פרוץ המלחמה, באוקטובר 2023, כתב אדריאן פילוט ב"כלכליסט" כי גפני "מעכב 6 מיליארד שקל כקלף פוליטי"; גפני השיב: "באוצר אמרו לי שרק מה שקשור למלחמה מעלים – וזה לא קשור למלחמה" ("כלכליסט"). ב-7 בנובמבר אמר כי שר האוצר סמוטריץ' מעכב פניות תקציביות בסך 1.352 מיליארד שקל לעורף ולמפונים, וכעבור כמה שעות נמסר: "בניגוד לפרסומים בתקשורת, שר האוצר מעולם לא ביקש לעכב העברה של שקל אחד למפונים או לכל צורך אחר של המלחמה" ("כלכליסט"). כשדרש לפצל פנייה שמומנה בחלקה מכספים קואליציוניים לחינוך החרדי, והכספים למינהלת תקומה התעכבו, אמר: "אני לא מעכב כלום. משרד האוצר מבקשים למשוך את הפנייה הזו, והם הודיעו כעת שהם משכו אותה" ("כלכליסט"). בדצמבר 2023 אמר לנציגי האוצר: "לא יהיה יותר כספים קואליציוניים, כסף שלא יהיה בבסיס התקציב לא יעבור פה בוועדה" ("כלכליסט").
במרץ 2024 טען ח"כ נאור שירי מיש עתיד כי גפני הפסיק את דיוני הוועדה משום שלא אושרו 590 מיליון שקל למורות חרדיות; מלשכת גפני נמסר כי "הדיונים בוטלו מסיבות ענייניות" ("כלכליסט"). במאי 2024 עיכב 18 בקשות להעברת עודפי תקציב בהיקף 5.9 מיליארד שקל, על רקע סירוב היועמ"שית להעביר כ-600 מיליון שקל למורות ולגננות חרדיות, ואיים להתפטר מראשות הוועדה. הוא אמר: "למה מפלים את הגננות החרדיות לרעה? מה חטאו, מה פשעו הילדים האלה בגן הילדים, שהגננת לא צריכה לקבל את אותו דבר" ("כלכליסט"; "כלכליסט"). במרץ 2025 פרסם N12 עבודה של חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה על הכספים הקואליציוניים, שייחסה לוועדה בראשותו "'הפצצות שטיח' – כלומר, ריבוי סעיפים להצבעה מהירה וניצול הרוב האוטומטי של הקואליציה" (N12).
להרחבה: כספים קואליציוניים
חוק ההשתמטות והפרישה מהקואליציה
בינואר 2022, בדיון במליאה שבו עבר בקריאה ראשונה חוק הגיוס של ממשלת בנט-לפיד, אמר גפני: "אחד החוקים המבזים ביותר של העם היהודי" ("וואלה"). ביוני 2024, אחרי פסק הדין של בג"ץ בעניין גיוס תלמידי ישיבות, אמר: "לא יהיה תלמיד ישיבה אחד שיפסיק את לימודו" ("המחדש"). באפריל 2025, כשהציונות הדתית התנגדה לנוסח חוק הגיוס, אמר ל"יתד נאמן": "היה מצופה מהם שהם יתנהגו בהתאם בנושאים שהם ציפור הנפש שלנו, ולא לנהוג בפופוליזם" (ynet).
ב-14 ביולי 2025 הורתה הנהגת דגל התורה "לסיים מיידית את ההשתתפות עם הממשלה והקואליציה, ובכלל זה לפרוש לאלתר מכל התפקידים" (חדשות 13), וגפני התפטר מראשות ועדת הכספים. למחרת לא התכנסה הוועדה, שהייתה אמורה לדון במתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במלחמה עם איראן (N12). ב-20 ביולי השתתף בדיון על המתווה ואמר: "הגעתי לכאן כחבר ועדה" ("גלובס"). ב-29 ביולי אושר מינויו של מילביצקי ליו"ר הוועדה (ynet).
בריאיון לשבועון "משפחה" אחרי הפרישה אמר על הציונות הדתית: "יש כאלה שהם יותר גרועים מהחילונים", ו"מי שמוסיף כל הזמן שמן למדורת השנאה נגדנו אלה אותם אנשים שהולכים עם כיפות סרוגות" (ynet). בריאיון ל"כיכר השבת" ב-17 ביולי אמר: "הקדנציה הזו היא גט כריתות של שותפות עם הציונות הדתית" ("כיכר השבת"). ביוני 2026, בפגישה עם נתניהו על חוק סבסוד המעונות, אמר: "אין לנו אמון, איך אפשר ללכת איתכם דרך", ו"הבטחת את המעונות ואתה לא מקיים. מה קיבלנו מכם? כלום" (ynet).
להרחבה: חוק ההשתמטות
בג"ץ ומערכת המשפט
בינואר 2020 אמר בריאיון לרשת "קו עיתונות": "עם מערכת המשפט אנחנו במלחמת תרבות, בית המשפט לא פועל על פי החוקים" (ערוץ 14). בפברואר 2023, בזמן קידום ההפיכה המשטרית, אמר בוועידת "יתד נאמן": "34 שנה חיכתי להגביל את כוחו של בג"ץ, הצרות הכי גדולות באו מבג"ץ" ("המחדש"). בספטמבר 2023, אחרי שבג"ץ הוציא צו ארעי שעצר את חלוקת תווי המזון שאישרה ועדת הכספים, אמר: "השבע לא מבין את הרעב" (JDN). בדצמבר 2023, בתגובה להחלטת בג"ץ בעניין זוגות להט"בים, אמר: "הוא פוגע בחלק גדול מהעם היהודי, ומשום מה הוא עושה את הכל בזמן מלחמה" (ערוץ 14). בינואר 2026 אמר ברדיו "קול ברמה": "צריך להתעלם מהחלטות בג"ץ באופן גורף", והוסיף כי אילו היה במקומו של נתניהו, היה מורה כך לשרים (ynet).
להרחבה: המתקפה על בית המשפט העליון
ימין, שמאל ונתניהו
ביוני 2017, בכנס של "הארץ", אמר: "אני לא שמאלני ולא ימני, אני עובד בשכל", ו"בנושא המדיני אני יותר קרוב לעמדות השמאל" (ערוץ 7). באוגוסט 2019 אמר על יאיר לפיד: "אנחנו יודעים מה עמדתו של לפיד, גם כשהיה שר אוצר, ולא נשב איתו לעולם" (ערוץ 7). בינואר 2020, אחרי הגשת כתבי האישום נגד נתניהו, אמר: "אני לא חושב שהיה למדינת ישראל ראש ממשלה טוב מנתניהו", ו"נתניהו יכול להיות ראש ממשלה גם אם יש כנגדו כתבי אישום" ("אמס"). בנובמבר 2021 אמר: "אנחנו לא בשביל הישרדותו של נתניהו" (N12).
בספטמבר 2022 אמר על המשא ומתן הקואליציוני: "אם הייתי בא ללפיד או למישהו אחר – היינו מקבלים הרבה יותר" (N12), ובאוקטובר 2022, על תרחיש שבו לגוש נתניהו לא יהיו 61 מנדטים: "כל הגוש ישב ונחליט ביחד לאיזו ממשלה נלך ועם מי נשב. האם נשב עם גנץ או לא נשב אתו" (ice). באותו חודש, בכנס של "גלובס", התייחס לדברי מנסור עבאס ואמר: "יש ויכוח בחברה של יהודי מול ישראלי. אנחנו עם הציבור המסורתי"; את המשפט "איפה שנקבל כסף, לשם נלך" הציג כ"אמירה טובה כדי לעשות כותרות בעיתונים", והוסיף: "אני לא שמאלן ולא ימני" ("גלובס"). בנובמבר 2025 אמר במליאה: "אני לא איש ימין, כשאני בקואליציה אני עם הימין בגלל שהציבור המסורתי נמצא בימין. אני באמצע" ("סרוגים").
להרחבה: בנימין נתניהו
המלחמה
ב-25 ביוני 2025, בדיון בוועדת הכספים אחרי נפילת שבעה חיילים בעזה, אמר: "אני לא מבין עד לרגע זה על מה אנחנו נלחמים, לאיזה צורך", והוסיף: "היה צריך איזה טראמפ אחד אצלנו כאן שיגיד, 'מחזירים את החטופים, מפסיקים את כל הדברים האלה וחוזרים למצב נורמלי'". חברי כנסת מעוצמה יהודית ומהציונות הדתית תקפו את הדברים, ופורום משפחות החטופים הביע תמיכה בעמדתו (ynet).
עימותים במליאה ובוועדות
בנובמבר 2019 אמר על אביגדור ליברמן: "מי אתה בכלל? אפס" (ynet). ביוני 2021 אמר במליאה על ממשלת בנט-לפיד: "הגיעה הממשלה החדשה והקורונה חזרה" ("סרוגים"). ביולי 2021 אמר במליאה: "אלה שמתים עכשיו מהקורונה, נפתלי בנט הרוצח שלהם"; אחרי שהתבקש לחזור בו אמר: "לא אגיד רוצח… אבל אני מתכוון לזה" ("דבר"). שרת הפנים איילת שקד אמרה כי "זו חציית קו אדום", וכי "הוא אחר כך התנצל" (ynet).
בנובמבר 2021 אמר על בנט: "הוא בגד בבוחרים שלו, בגד במדינת ישראל" ו"הוא נראה לי איש מהזן הנחות ביותר" ("כיכר השבת"), ועל ח"כ יוליה מלינובסקי: "כשיוליה מלינובסקי אומרת שאנחנו טאליבאן בשנה שעברה אולי הייתי שותק, אבל השנה לא עוד – היא אנטישמית" (N12). בדצמבר 2025, בדיון בוועדת הכספים על הטבת מס לעמותת "מנהלת הר הבית", אמר לח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית: "אתה אנטישמי" ("וואלה"). בינואר 2026 אמר על לפיד: "מי הוא בכלל? אפס" (N12), ועל בנט: "בנט היה כזה כל הזמן, בוגד, בגד בבוחרים שלו" (N12).
התיק המלא על משה גפני
1ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)
263 מילים · 10 מקורות
זיהוי ורקע בסיסי: משה גפני נולד ב־5 במאי 1952 בתל אביב, להוריו חוה־ברכה ואליהו גפני, ילידי פולין; לפי News1, אביו שימש דוברו של הרב קרליץ. גפני למד בישיבת סלבודקה בבני ברק ובישיבת גרודנא באשדוד News1, פרופיל, עודכן ב־12 באוקטובר 2021.
אופקים: ב־1973 עבר עם אשתו לאופקים, שם היה ממייסדי הקהילה החרדית, ראש כולל "זיכרון אליהו" וכתב "יתד נאמן" News1. בריאיון ל"גלובס" אמר: "חנה, שהיתה אז רווקה, לימדה באופקים, והלכתי אחריה לשם בגיל 21", ו"במשך תשע שנים הייתי חבר מועצת העיר, ומדי שבוע הייתי נפגש עם הרב שך" "גלובס", 30 בדצמבר 2010.
דחיית השירות הצבאי: ב־12 באפריל 1989 שאל ח"כ יוסי שריד את שר הביטחון יצחק רבין על דחיית השירות שקיבל גפני כבחור ישיבה, ו"האם פעילות פוליטית מלאה היא כגדר 'תורתו אומנותו'?". רבין השיב כי לפי ההסדר אסורה פעילות שאינה מתיישבת עם ההתחייבות שניתנה בבקשת הדחייה, וכי "חבר כנסת פטור מחובת שירות סדיר" פרוטוקול מליאת הכנסת, 12 באפריל 1989.
המעבר לפוליטיקה הארצית: לדבריו, הרב שך צלצל אליו ואמר: "אני רוצה שתלך לכנסת", ו"תמצא לך משרד וטלפון" "גלובס", 30 בדצמבר 2010. את הסיפור חזר וסיפר בריאיון ל־ynet ynet, 22 בינואר 2026. ב־1988 נבחר לכנסת ה־12 ברשימת דגל התורה News1. לפי דוח מבקר המדינה על מימון הבחירות לכנסת ה־12, "אגודת החרדים – דגל התורה" הוציאה 1,578,770 ש"ח, מעל התקרה של 1,440,000 ש"ח: "הוצאות הסיעה חרגו, איפוא, בסכום של 138,770 ש"ח" מבקר המדינה, דוח מימון מפלגות, 1989.
מיצוב אידיאולוגי מוקדם: ב־2010 אמר: "אף פעם לא הסכמתי עם ההסתגרות בגטאות", ו"אני ציוני כי אני אוהב את הארץ באמת" "גלובס", 30 בדצמבר 2010. ב־2017 אמר: "גם כשהייתי במועצת אופקים לא דיברתי על ענייני דת וחרדים, אלא עסקתי בסוגיות חברתיות" "גלובס", 19 בספטמבר 2017.
2ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים ותפקידים)
611 מילים · 25 מקורות
סגן שר הדתות – 1990 עד 1992: לפי News1, המינוי נבע מהסכם קואליציוני עם דגל התורה, שהצטרפה לממשלת יצחק שמיר אחרי הבחירות של 1988 News1. גפני לא כיהן כשר.
יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה – תחילת שנות ה־2000: הוועדה בראשותו דרשה מהממשלה לבטל עד סוף 2003 את המעמד האקס־טריטוריאלי של בתי הזיקוק בחיפה, וגפני אמר כי בהיעדר תוכנית מתאר למתחם יש הפקרות מוחלטת בענייני בנייה ורישוי עסקים "גלובס", ינואר 2003. ב־2008 מנה "כלכליסט" את גפני בין ארבעת חברי הכנסת המובילים בחקיקה סביבתית, לצד דב חנין, אופיר פינס־פז ומיכאל מלכיאור "כלכליסט", 1 בדצמבר 2008.
יו"ר ועדת הכספים – 2009 עד 2013: "חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה) נבחר פה אחד לתפקיד יו"ר ועדת הכספים" ynet, 6 באפריל 2009. במרץ 2011 אישרה הוועדה את כל 48 סעיפי חוק מיסוי רווחי הנפט והגז (חוק ששינסקי) לקריאה שנייה ושלישית, עם שיעור מס מרבי של 62.5%; נתניהו התקשר לגפני לברך אותו על ניהול הדיונים ynet, 24 במרץ 2011.
יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה – 2013 עד 2015: עם מינויו במאי 2013 נמתחה ביקורת על כך שאין לו השכלה כללית; מקורביו השיבו כי גם שר האוצר לפיד לא למד כלכלה ושרת הבריאות גרמן לא למדה רפואה "כלכליסט", 6 במאי 2013.
יו"ר ועדת הכספים – 2015 עד 2021: בנובמבר 2015 אישרה הוועדה מפת הטבות מס חדשה, שהרחיבה את מספר היישובים הזכאים מ־182 ל־403 והגדילה את עלות ההטבות מכ־850 מיליון שקל לכ־1.2 מיליארד שקל בשנה; גפני אמר: "זה המתווה האופטימלי אליו יכולנו להגיע" "גלובס", 24 בנובמבר 2015. במרץ 2016 אישרה הוועדה פה אחד את הגבלת שכר הבכירים בבנקים ובחברות הביטוח ל־2.5 מיליון שקל בשנה "כלכליסט", 16 במרץ 2016; מחקר של בנק ישראל מצא כי בעקבות החוק "שכר מנהלים בחברות שלא כפופות לחוק, שהיה מעל רמת הסף, ירד באופן מובהק בשנים שלאחר כניסת החוק לתוקף" בנק ישראל, 3 ביוני 2026. במאי 2016 איים לעצור את העברת עודפי התקציב של 2015, 14.3 מיליארד שקל, עד שהאוצר יפרט את מקורם "גלובס", 3 במאי 2016. בנובמבר 2018, בעימות על הצעת החוק להקמת ועדה ליציבות פיננסית, אמר לו מנכ"ל האוצר שי באב"ד: "שברת סיכום, אתה משקר"; גפני התלונן כי הותקף בעיתונים על עיכוב החוק "גלובס", 14 בנובמבר 2018. ביולי 2020, בדיון על מענקי הקורונה, אמר: "לא יעבור פה בלי שיתנו לילדים" "כל רגע", 20 ביולי 2020.
יו"ר ועדת הכספים – 2022 עד 2025: בנובמבר 2022 חזר לראשות הוועדה ואמר: "כאן עובדים יחד, אופוזיציה וקואליציה" ynet, 21 בנובמבר 2022. ב־23 בפברואר 2023 "ועדת הכספים בראשות חה"כ משה גפני אישרה הבוקר (חמישי) מימון כפול עבור שני מעונות רשמיים של ראש הממשלה נתניהו", ובהם ביתו הפרטי בקיסריה N12, 23 בפברואר 2023. במרץ 2025 בירכו גפני ודרעי בהודעה משותפת "על ההישג ההיסטורי של הכנסת מיליארד שקלים מתקציב הישיבות לתוך בסיס התקציב" ynet, 6 במרץ 2025.
הפרישה מהקואליציה – יולי 2025: ב־14 ביולי 2025 הורתה הנהגת דגל התורה "לסיים מיידית את ההשתתפות עם הממשלה והקואליציה, ובכלל זה לפרוש לאלתר מכל התפקידים" חדשות 13, 14 ביולי 2025, וגפני התפטר מראשות ועדת הכספים "כלכליסט", 15 ביולי 2025. למחרת לא התכנסה הוועדה, שהייתה אמורה לדון במתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במלחמה עם איראן N12, 15 ביולי 2025. ב־20 ביולי, בדיון על המתווה, אמר: "הגעתי לכאן כחבר ועדה", ותיאר את עצמו כ"ממלא מקום של ממלא מקום" של היו"ר הזמני אופיר כץ "גלובס", 20 ביולי 2025. ב־23 ביולי הודיע נתניהו שיתמוך במינוי חנוך מילביצקי ליו"ר הזמני של הוועדה ynet, 23 ביולי 2025, וב־29 ביולי אושר המינוי ynet, 29 ביולי 2025. לפי ynet, בשנותיו בכנסת יזם גפני 49 הצעות חוק, "שרובן אושרו" ynet, 17 ביולי 2025.
ההדחה מהרשימה – ספטמבר 2026: ב־5 בספטמבר 2026 הודיע הרב דב לנדו כי גפני ומקלב לא ישובצו ברשימה לכנסת ה־26 "עקב הצורך לעשות ריענון בקרב חברי הכנסת" "וואלה", 6 בספטמבר 2026, וביקש מגפני להמשיך לכהן כיו"ר התנועה הארצית "ישראל היום", 5 בספטמבר 2026. ברשימת יהדות התורה שהוגשה לוועדת הבחירות עומד יעקב אשר במקום הראשון "לדעת", 9 בספטמבר 2026.
3פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח
354 מילים · 11 מקורות
יעקב אשר: "יו"ר 'דגל התורה' ח"כ הרב משה גפני מינה הערב רשמית את הרב יעקב אשר לתפקיד מזכ"ל 'דגל התורה'", במקומו של גפני עצמו "חרדים10", 20 במרץ 2015. ב־2026 החליף אשר את גפני בראש רשימת דגל התורה "לדעת", 9 בספטמבר 2026.
מינוי מנכ"ל הכנסת: ועדת הכספים בראשות גפני אישרה את מינויו של משה "צ'יקו" אדרי למנכ"ל הכנסת ערוץ 7, ינואר 2023.
כספים קואליציוניים: לפי N12, "יו"ר ועדת הכספים משה גפני יקבל בין השאר תוספת של 50 מיליון שקלים לשיפוצים והתאמת מבנים בחינוך העצמאי", מתוך 203.6 מיליון שקל שסומנו לו N12, 15 במאי 2023. בדצמבר 2023 אמר לנציגי האוצר: "לא יהיה יותר כספים קואליציוניים, כסף שלא יהיה בבסיס התקציב לא יעבור פה בוועדה" "כלכליסט", 4 בדצמבר 2023.
העברות תקציביות בזמן המלחמה: באוקטובר 2023 כתב אדריאן פילוט ב"כלכליסט" כי גפני "מעכב 6 מיליארד שקל כקלף פוליטי"; גפני השיב: "באוצר אמרו לי שרק מה שקשור למלחמה מעלים – וזה לא קשור למלחמה" "כלכליסט", 18 באוקטובר 2023. ב־7 בנובמבר 2023 אמר כי שר האוצר סמוטריץ' מעכב פניות בסך 1.352 מיליארד שקל לעורף ולמפונים; כעבור כמה שעות נמסר: "בניגוד לפרסומים בתקשורת, שר האוצר מעולם לא ביקש לעכב העברה של שקל אחד למפונים או לכל צורך אחר של המלחמה" "כלכליסט", 7 בנובמבר 2023. גפני דרש לפצל פנייה שכללה 100 מיליון שקל להקמת מינהלת תקומה ו־174 מיליון שקל לרשויות העוטף, שמומנה בחלקה מכספים קואליציוניים לחינוך החרדי; האוצר משך את הפנייה, והכספים למינהלת התעכבו. גפני אמר: "אני לא מעכב כלום. משרד האוצר מבקשים למשוך את הפנייה הזו, והם הודיעו כעת שהם משכו אותה" "כלכליסט", 16 בנובמבר 2023.
המורות והגננות החרדיות: במרץ 2024 טען ח"כ נאור שירי מיש עתיד כי גפני הפסיק את דיוני הוועדה משום שלא אושרו 590 מיליון שקל למורות חרדיות; מלשכת גפני נמסר כי "הדיונים בוטלו מסיבות ענייניות מכיוון שחברי הוועדה היו מעוניינים לבחון את הצעדים שהובאו לוועדה" "כלכליסט", 11 במרץ 2024. במאי 2024 עיכב 18 בקשות להעברת עודפי תקציב בהיקף 5.9 מיליארד שקל, על רקע הנחיית היועמ"שית שלא להעביר כ־600 מיליון שקל ליישום הסכם "אופק חדש" למורות חרדיות, ואיים להתפטר מראשות הוועדה; הוא אמר: "למה מפלים את הגננות החרדיות לרעה? מה חטאו, מה פשעו הילדים האלה בגן הילדים, שהגננת לא צריכה לקבל את אותו דבר" "כלכליסט", 28 במאי 2024, "כלכליסט", 29 במאי 2024.
4ארכיון התבטאויות וציטוטים
779 מילים · 29 מקורות
יוני 2017, כנס "הארץ": "אני לא שמאלני ולא ימני, אני עובד בשכל"; "בנושא המדיני אני יותר קרוב לעמדות השמאל" ערוץ 7, 16 בספטמבר 2019.
6 באוגוסט 2019, על לפיד: "אנחנו יודעים מה עמדתו של לפיד, גם כשהיה שר אוצר, ולא נשב איתו לעולם" ערוץ 7, 6 באוגוסט 2019.
7 בספטמבר 2019, על האופוזיציה: "זה לא אסון שנהיה באופוזיציה"; "אני אוהב להיות אופוזיציה" N12, 7 בספטמבר 2019.
20 בנובמבר 2019, על ליברמן: "מי אתה בכלל? אפס"; "האיש המושחת הזה, איך הוא לא מתבייש?" ynet, 20 בנובמבר 2019.
8 בינואר 2020, על מערכת המשפט: בריאיון לרשת "קו עיתונות": "עם מערכת המשפט אנחנו במלחמת תרבות, בית המשפט לא פועל על פי החוקים" ערוץ 14, 8 בינואר 2020.
28 בינואר 2020, על נתניהו: "אני לא חושב שהיה למדינת ישראל ראש ממשלה טוב מנתניהו"; "נתניהו יכול להיות ראש ממשלה גם אם יש כנגדו כתבי אישום" "אמס", 28 בינואר 2020.
5 ביולי 2020, על סגירת הישיבות בקורונה: "באם תתקבל החלטה לסגור את הישיבות – אעלה למרנן ורבנן גדולי התורה ואמליץ בפניהם שלא להיות שותפים בממשלה כזאת" "וואלה", 5 ביולי 2020.
יוני 2021, על ממשלת בנט־לפיד: במליאה: "הגיעה הממשלה החדשה והקורונה חזרה"; "זאת ממשלה שאין לה סיעתא דשמיא, היא פשוט הכריזה מרד ב־ה'" "סרוגים", 29 ביוני 2021.
יולי 2021, על בנט: במליאה: "אלה שמתים עכשיו מהקורונה, נפתלי בנט הרוצח שלהם"; אחרי שהתבקש לחזור בו: "לא אגיד רוצח… אבל אני מתכוון לזה" "דבר", 28 ביולי 2021. שרת הפנים איילת שקד אמרה: "זאת אמירה אומללה, זו חציית קו אדום", ו"הוא אחר כך התנצל" ynet, 28 ביולי 2021.
2 בנובמבר 2021, על בנט ועל כהנא: בריאיון לישי כהן: "הוא בגד בבוחרים שלו, בגד במדינת ישראל"; "הוא נראה לי איש מהזן הנחות ביותר"; "ליברמן וכהנא רוצים לחסל את המדינה היהודית" "כיכר השבת", 2 בנובמבר 2021.
3 בנובמבר 2021, במליאה: "אני חוזר ואומר את זה כאן, האיש בגד בבוחרים שלו"; "אני לא צריך לתת לו גט כריתות, האיש יעלם מאליו" "כיכר השבת", 3 בנובמבר 2021.
13 בנובמבר 2021, "פגוש את העיתונות": "כשיוליה מלינובסקי אומרת שאנחנו טאליבאן בשנה שעברה אולי הייתי שותק, אבל השנה לא עוד – היא אנטישמית"; על השר מתן כהנא: "שיגיד תודה רבה שלא אמרתי עליו 'המן' שרצה להשמיד את עם ישראל, אמרתי עליו 'אנטיוכוס' שרק רצה שנגיד שאין לנו חלק באלוקי ישראל"; "אנחנו לא בשביל הישרדותו של נתניהו" N12, 13 בנובמבר 2021.
ינואר 2022, על חוק הגיוס: בדיון במליאה שבו עבר החוק בקריאה ראשונה: "אחד החוקים המבזים ביותר של העם היהודי" "וואלה", 15 במאי 2024.
14 באפריל 2022, על סמוטריץ': נתניהו "עמד להרכיב ממשלה", וסמוטריץ' "גרם לכך שהממשלה הזאת קמה"; "ההיסטוריה תשפוט אותו" ynet, 14 באפריל 2022.
22 בפברואר 2023, בוועידת "יתד נאמן": "34 שנה חיכתי להגביל את כוחו של בג"ץ, הצרות הכי גדולות באו מבג"ץ"; "אין תחום שהוא לא פגע בנו" "המחדש", 22 בפברואר 2023.
7 בספטמבר 2023, על הצו נגד תווי המזון: "השבע לא מבין את הרעב" JDN, 7 בספטמבר 2023.
28 בדצמבר 2023, על החלטת בג"ץ בעניין זוגות להט"בים: "הוא פוגע בחלק גדול מהעם היהודי, ומשום מה הוא עושה את הכל בזמן מלחמה" ערוץ 14, 28 בדצמבר 2023.
25 ביוני 2024, על פסק הדין בעניין גיוס תלמידי ישיבות: "לא יהיה תלמיד ישיבה אחד שיפסיק את לימודו" "המחדש", 25 ביוני 2024.
25 באפריל 2025, ל"יתד נאמן", על הציונות הדתית: "היה מצופה מהם שהם יתנהגו בהתאם בנושאים שהם ציפור הנפש שלנו, ולא לנהוג בפופוליזם" ynet, 25 באפריל 2025.
25 ביוני 2025, בוועדת הכספים, אחרי נפילת שבעה חיילים בעזה: "אני לא מבין עד לרגע זה על מה אנחנו נלחמים, לאיזה צורך"; "היה צריך איזה טראמפ אחד אצלנו כאן שיגיד, 'מחזירים את החטופים, מפסיקים את כל הדברים האלה וחוזרים למצב נורמלי'" ynet, 25 ביוני 2025.
16 ביולי 2025, ל"משפחה", על הציונות הדתית: "יש כאלה שהם יותר גרועים מהחילונים"; "מי שמוסיף כל הזמן שמן למדורת השנאה נגדנו אלה אותם אנשים שהולכים עם כיפות סרוגות" ynet, 16 ביולי 2025.
17 ביולי 2025, ל"כיכר השבת": "הם יותר גרועים מהשונאים הגדולים ביותר של לומדי התורה"; "הקדנציה הזו היא גט כריתות של שותפות עם הציונות הדתית" "כיכר השבת", 17 ביולי 2025.
19 בנובמבר 2025, במליאה: "אני לא איש ימין, כשאני בקואליציה אני עם הימין בגלל שהציבור המסורתי נמצא בימין. אני באמצע" "סרוגים", 19 בנובמבר 2025.
30 בדצמבר 2025, בוועדת הכספים, לח"כ יצחק קרויזר: בדיון על הטבת מס לעמותת "מנהלת הר הבית", אחרי שקרויזר כינה את עמדת החרדים "גישה גלותית": "אתה אנטישמי" "וואלה", 30 בדצמבר 2025.
12 בינואר 2026, על לפיד: בריאיון לישי כהן: "על כל דבר שנוגע לציבור החרדי יהיה לו מה להגיד, והוא יגיד את זה בלשון חריפה באופן שאי אפשר לתאר את המנוולות שבזה. מי הוא בכלל? אפס" N12, 12 בינואר 2026.
13 בינואר 2026, ברדיו "קול ברמה": "צריך להתעלם מהחלטות בג"ץ באופן גורף"; "לא צריך להקשיב להם" ynet, 13 בינואר 2026; ועל בנט: "בנט היה כזה כל הזמן, בוגד, בגד בבוחרים שלו" N12, 13 בינואר 2026.
26 בספטמבר 2026, על ההדחה מהרשימה: "אנחנו קמנו על ציות לגדולי התורה. אפילו כשהם אומרים לנו על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין אנחנו מקשיבים" "ישראל היום", 26 בספטמבר 2026.
5תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודוחות ביקורת
165 מילים · 3 מקורות
מאיר זיילר: באוגוסט 2016 דיווח "כלכליסט" כי "גפני כינס דיון בוועדה שבראשותו, שבו ניסה לשכנע את מנהל רשות המסים משה אשר לבטל את ההליך המשפטי" נגד איש העסקים מאיר זיילר, שהכתבה מתארת כמקורבו. אשר השיב בדיון: "זה לא תפקידה של הכנסת. הסיפור הזה יתברר כראוי בבית המשפט". בית המשפט העליון דחה את טענת זיילר כי לא היה תושב ישראל לצורכי מס. לפי הכתבה, גפני אמר אחרי הדיון: "מקסימום אחטוף בוועדת האתיקה של הכנסת" "כלכליסט", 17 באוגוסט 2016.
בג"ץ 2334/17, יחד רמת השרון נ' ועדת הכספים וח"כ משה גפני: בית המשפט קבע כי ועדת הכספים חרגה מסמכותה כשסירבה, בשל מחלוקת ציבורית, לאשר הטבת מס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה לעמותה שרשות המסים הכירה במטרותיה פסק הדין, 2021.
ביקורת על ניהול ועדת הכספים: במרץ 2025 פרסם N12 עבודה של חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה על הכספים הקואליציוניים, שייחסה לוועדה בראשות גפני "'הפצצות שטיח' – כלומר, ריבוי סעיפים להצבעה מהירה וניצול הרוב האוטומטי של הקואליציה", דפי החלפה ושינויים תכופים בסדר היום; בכתבה לא הובאה תגובת גפני N12, 26 במרץ 2025.
6סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים
245 מילים · 10 מקורות
לפיד: באוגוסט 2019 אמר: "אנחנו יודעים מה עמדתו של לפיד, גם כשהיה שר אוצר, ולא נשב איתו לעולם" ערוץ 7, 6 באוגוסט 2019. בספטמבר 2022 אמר: "אני אומר לכם בוודאות הכי מוחלטת: אם הייתי בא ללפיד או למישהו אחר – היינו מקבלים הרבה יותר" N12, 17 בספטמבר 2022. בינואר 2026: "מי הוא בכלל? אפס" N12, 12 בינואר 2026.
גנץ: באוקטובר 2022, על תרחיש שבו לגוש נתניהו לא יהיו 61 מנדטים: "כל הגוש ישב ונחליט ביחד לאיזו ממשלה נלך ועם מי נשב. האם נשב עם גנץ או לא נשב אתו" ice, 23 באוקטובר 2022.
ימין ושמאל: באוקטובר 2022, בכנס של "גלובס", אמר: "יש ויכוח בחברה של יהודי מול ישראלי. אנחנו עם הציבור המסורתי"; את המשפט "איפה שנקבל כסף, לשם נלך" הציג כ"אמירה טובה כדי לעשות כותרות בעיתונים", והוסיף: "אני לא שמאלן ולא ימני. אני 34 שנים בכנסת, ומעולם לא זיגזגתי" "גלובס", 26 באוקטובר 2022. בנובמבר 2025: "אני לא איש ימין, כשאני בקואליציה אני עם הימין בגלל שהציבור המסורתי נמצא בימין. אני באמצע" "סרוגים", 19 בנובמבר 2025.
נתניהו: בינואר 2020 אמר: "אני לא חושב שהיה למדינת ישראל ראש ממשלה טוב מנתניהו" "אמס", 28 בינואר 2020. ביוני 2026, בפגישה עם נתניהו: "אין לנו אמון, איך אפשר ללכת איתכם דרך"; "הבטחת את המעונות ואתה לא מקיים. מה קיבלנו מכם? כלום" ynet, 24 ביוני 2026.
הציונות הדתית: באפריל 2022 אמר כי סמוטריץ' "גרם לכך שהממשלה הזאת קמה" ו"ההיסטוריה תשפוט אותו" ynet, 14 באפריל 2022. אחרי הפרישה מהקואליציה ביולי 2025: "הקדנציה הזו היא גט כריתות של שותפות עם הציונות הדתית" "כיכר השבת", 17 ביולי 2025.
7נושאי מיקוד מיוחדים – היחסים עם נתניהו ודרעי
117 מילים · 4 מקורות
אוגוסט 2020: דרעי, ליצמן וגפני הודיעו לנתניהו ולגנץ כי לא ישתפו פעולה "עם שום יוזמה להקדמת הבחירות", וכי "העברת תקציב המדינה היא צו השעה" ynet, 6 באוגוסט 2020.
מרץ 2025: דרעי וגפני בירכו בהודעה משותפת "על ההישג ההיסטורי של הכנסת מיליארד שקלים מתקציב הישיבות לתוך בסיס התקציב", בזמן שיצחק גולדקנופף מאגודת ישראל איים להצביע נגד התקציב ynet, 6 במרץ 2025.
יוני 2026: גפני וגולדקנופף הודיעו שלא יגיעו לישיבת ראשי הקואליציה, ובעקבות הודעה דומה של דרעי בוטל הדיון; לפי ynet, גפני התעקש על קידום חוק סבסוד המעונות, והודיע שאם לא יקודם, הוא דורש לפזר את הכנסת ynet, 23 ביוני 2026. דגל התורה וש"ס דרשו לקדם את "חוק יסוד לימוד תורה" ואת החוק לעצירת מעצרי לומדי תורה ynet, 24 ביוני 2026.
המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, אושרי יניב, אמיר שפרלינג ורונית אנטלר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו