כך מנעה ממשלת נתניהו במשך שלוש שנים הקמת ועדה חקירה ממלכתית

בקצרה:

• נתניהו הצהיר מיד אחרי הטבח ב-7 באוקטובר: "כולם יצטרכו לתת תשובות. גם אני".
• הממשלה דנה בדרישה להקמת ועדת חקירה ארבע פעמים מאז 2025, אך לא הקימה ועדה.
• הצעת חוק פרטית לוועדת חקירה פוליטית, ביוזמת הממשלה, עברה קריאה ראשונה.
• 55% מהציבור מעדיפים ועדה ממלכתית, רק 22% מעדיפים ועדה שהממשלה תמנה.
• בג"ץ קבע שהממשלה תעדכן עד ינואר 2027, כלומר, רק אחרי הבחירות.

ראש הממשלה ושריו הבטיחו חקירה של המחדלים שאפשרו את הטבח בשבעה באוקטובר, ורוב הציבור דורש אותה. אבל הממשלה דנה בה ארבע פעמים ולא הקימה אותה. המחלוקת שנותרה היא מי ימנה את החוקרים, והיא תוכרע בבחירות.

האם הממשלה הבטיחה ועדת חקירה למחדל ה-7.10?

ראש הממשלה בנימין נתניהו התחייב כבר בשבועות הראשונים של המלחמה שהמחדל ייחקר, ושגם הוא עצמו יידרש לתת תשובות. "המחדל הזה ייבדק עד תום. כולם יצטרכו לתת תשובות. גם אני", אמר נתניהו ב-25 באוקטובר 2023, והוסיף ש"כל זה יקרה רק אחרי המלחמה".

שרי הממשלה דיברו במפורש על ועדת חקירה ממלכתית. ביוני 2024 הפנתה הכתבת הפוליטית של ynet, מורן אזולאי, שאלה אחידה לשרי הממשלה ושאלה אם הם תומכים בוועדה כזאת. שר הכלכלה ניר ברקת ענה: "אני בעד ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את מחדל 7 באוקטובר". שר החקלאות אבי דיכטר אמר: "ועדת חקירה ממלכתית עם סיום המלחמה".

גם שר התרבות והספורט מיקי זוהר, שר האנרגיה אלי כהן, שרת התחבורה מירי רגב, שרת המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל ושר העלייה והקליטה אופיר סופר ענו שהם בעד ועדה ממלכתית, חלקם בתנאי שתקום רק אחרי המלחמה.

ממשלות קודמות הקימו ועדות חקירה ממלכתיות אחרי אסונות לאומיים, ובתוך שבועות. לפי סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הממשלה החליטה על הקמת ועדת אגרנט לחקר מלחמת יום הכיפורים ב-18 בנובמבר 1973, פחות מחודש מתום המלחמה וכחודש וחצי בלבד אחרי שפרצה.

צילום מסך מראיון עם גולדה מאיר בערוץ 1

על ועדת כהן, שחקרה את הטבח במחנות הפליטים בביירות בזמן מלחמת לבנון הראשונה, הוחלט בסוף ספטמבר 1982, תוך כדי המלחמה וכעשרה ימים אחרי הטבח. בשני המקרים מינה נשיא בית המשפט העליון את חברי הוועדה, לפי חוק ועדות החקירה.

אבל למרות ההצהרות לאחר פרוץ המלחמה, הממשלה הנוכחית נמנעה שוב ושוב מהקמת ועדה. לפי כתב התשובה של הממשלה לבג"ץ, הנושא עלה לדיון בממשלה ארבע פעמים מאז תחילת 2025: לראשונה בפברואר 2025, שוב במאי ובאוגוסט 2025, אז קבעה הממשלה בשתי החלטות נפרדות ש"טרם בשלה העת" להקים ועדה, ונימקה זאת בהמשך המלחמה ברצועת עזה.

בנובמבר אשתקד החליטה הממשלה לקדם הקמת ועדה "בלתי תלויה", והטילה על ראש הממשלה להקים צוות שרים שיגבש בתוך 45 יום המלצה על המנדט שלה. בפועל קודמה הצעת חוק פרטית בנושא ולא הצעת חוק ממשלתית, באופן המאפיין את פעילות הקואליציה בכנסת ה-25.

מה ההבדל בין ועדת חקירה לאומית לוועדה ממלכתית?

ועדת החקירה ה"בלתי תלויה" שהממשלה החליטה לקדם, קודמה דרך הצעת החוק של חבר הכנסת אריאל קלנר מהליכוד, שאושרה ביולי בקריאה ראשונה בכנסת.

עזתים חוגגים על גדר הגבול עם טנק צה"לי שמחבלי חמאס השתלטו עליו, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Yousef Masoud)

לפי הנוסח שאושר, בוועדת החקירה יכהנו שישה חברים, שהכנסת תאשר ברוב של 80 ח"כים. אם לא יושג רוב כזה, יושב ראש ועדת הכנסת ימנה שלושה חברים, בהסכמה בכתב של 61 ח"כים מהקואליציה, וראש האופוזיציה ימנה שלושה. הוועדה רשאית לפעול כל עוד מספר חבריה לא פחת משלושה. ההצעה לא דורשת שבוועדה יכהן שופט, ומסתפקת בחבר ש"כשיר להתמנות לשופט של בית המשפט העליון".

באופוזיציה הגיבו להצעת החוק בחריפות. יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, למשל, הגיב על אישור ההצעה באומרו: "ועדת החקירה הפוליטית היא ועדת טיוח שנועדה לשבש ולטרפד את חקר האמת".

חוק ועדות חקירה הקיים מפריד בין מי שמחליט על החקירה לבין מי שבוחר את החוקרים. הממשלה מחליטה על הקמת הוועדה ומודיעה על כך לנשיא בית המשפט העליון, אשר ממנה "את יו"ר הוועדה ואת שאר חבריה". יו"ר הוועדה חייב להיות שופט של ביהמ"ש העליון או של בית משפט מחוזי, מכהן או בדימוס.

ההפרדה הזו משמעותית במיוחד כשהממשלה צריכה להיחקר. חקירת הכשלים שאפשרו את מתקפת ה-7 באוקטובר אמורה לבחון גם את ההחלטות של הדרג המדיני.

החייל מתן אנגרסט בעת חטיפתו על ידי חמאס מתוך טנק של צה"ל, 7 באוקטובר 2023 (צילום: צילום מסך חדשות 12)

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כתבה לבג"ץ באוגוסט:

"קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות וקיצוניות יותר מאירועי השבעה באוקטובר והמלחמה, המצדיקות – ואף מחייבות – קיומה של ועדת חקירה בעלת מאפיינים אלה".

לפי חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה

"מדובר ב"ועדה פוליטית" מפני שכל נקודות המפתח של הוועדה – הרכב, מינוי, מנדט וסמכויות – נתונות להשפעה פוליטית ישירה או עקיפה". הביקורת על ההצעה מתמקדת בשאלה מי בוחר את החוקרים.

"במקרה של חוסר שיתוף פעולה מצד האופוזיציה, תוכל הוועדה לפעול גם אם ישבו בה שלושת נציגי הקואליציה בלבד".

כלומר, חקירה של החלטות הממשלה עלולה להתנהל בידי שלושה חוקרים שמינתה הקואליציה.

הטבלה משווה בין ועדת חקירה ממלכתית לפי החוק הקיים לבין הוועדה שבהצעת החוק, לפי אופן המינוי, זהות היושב ראש והגוף שמחליט על ההקמה.

מדוע הקואליציה מתנגדת לוועדת חקירה ממלכתית?

הקואליציה מנמקת את ההתנגדות בחוסר אמון במי שממנה את החברים בוועדת חקירה ממלכתית – נשיא ביהמ"ש העליון, יצחק עמית. שר המשפטים יריב לוין אמר בדצמבר, בדיון בוועדת השרים לחקיקה: "מערכת המשפט חייבת להיחקר, וגם כי ישנו אי אמון כלפי הנשיא עמית ספציפית".

לוין רמז לטענות שקריות שנשמעו בתקשורת וברשתות החברתיות שלפיהן החלטות שיפוטיות אפשרו, כביכול, את הטבח. זאת, בטענה ששופטי העליון אסרו על חיילי צה"ל לירות בפלסטינים המתקרבים לגדר המערכת בעזה. זוהי טענה שקרית – בג"ץ דווקא אישר את הירי בפרימטר ודחה עתירות של ארגוני זכויות אדם שביקשו לאסור אותו. 

שר התקשורת שלמה קרעי אמר בינואר: "העם לא סומך על בג"ץ, לא סומך על יצחק עמית, ולכן אנחנו מציעים למנות חצי חצי".

נתניהו  אמר במליאת הכנסת: "לא יהיה שום אמון רחב בוועדת חקירה שיותר ממחצית העם לא מיוצג בה" – כאילו השופטים היו נבחרי ציבור שמייצגים את האופוזיציה, ולא אנשי מקצוע. 

גופות של אזרחים ישראלים שנרצחו על ידי מחבלי חמאס בכפר עזה, 10 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

חבר הכנסת אריאל קלנר, יוזם הצעת החוק, טען בנאומו במליאת הכנסת: "רק ועדה שתמונה בצורה שוויונית תיתן מענה גם לנושא חקר האמת וגם לנושא האמון".

השרים והח"כים שמצביעים על חוסר האמון הם גם מי שתוקפים את בית המשפט העליון ואת העומד בראשו בעקביות. בינואר 2025, דקות אחרי שהוועדה לבחירת שופטים בחרה ביצחק עמית לנשיא העליון, הודיע לוין: "איני מכיר בכבוד השופט יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון". פחות משנה אחר כך הציג לוין את חוסר האמון בעמית כנימוק נגד ועדה ממלכתית.

חוסר האמון הזה לא נוצר מעצמו. הממשלה והקואליציה פועלות באופן שיטתי כדי לפגוע באמון הציבור בבית המשפט העליון, ואז מציגות את חוסר האמון שיצרו כנימוק נגד ועדת חקירה ממלכתית.

וכל זאת, כאשר נתניהו – בעצמו נאשם במשפט פלילי שהתחייב לא לעסוק בנושאים הקשורים למערכת המשפט – נושא בעצמו באחריות הכבדה ביותר למחדלים שהובילו ל-7 באוקטובר ומסרב כבר שלוש שנים לקחת עליהם אחריות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מחוץ ללשכתו בכנסת, 3 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מה מעדיף הציבור בשאלת ועדת החקירה ל-7 באוקטובר?

רוב הציבור, בפער גדול, מעדיף ועדת חקירה ממלכתית על פני ועדה שהממשלה ממנה. זוהי תשובה עקבית כמעט בכל הסקרים. 

הדרישה להקמת ועדת חקירה היא גורפת, והמחלוקת היא על זהות הגוף החוקר – מחלוקת שעוברת לאורך הקו הפוליטי. בסקר של חדשות 12, למשל, 60% תמכו בוועדה ממלכתית, ביניהם 89% ממצביעי האופוזיציה אך רק 22% ממצביעי הקואליציה. ועם זאת, ברוב גדול של הסקרים בין מחצית לשני שליש תומכים בוועדת חקירה ממלכתית, ורק בין עשירית לשליש תומכים בוועדה שתמנה הממשלה.

גם כאשר המכון למדיניות העם היהודי הציע לנשאלים לבחור בין ועדה ממלכתית ל"ועדה לאומית בהסכמה רחבה" – ניסוח שמסתיר את החלופה האמיתית שמקדמת הממשלה – העדיפו יותר נשאלים את הוועדה הממלכתית. 

מה דורשות משפחות הנפגעים מה-7 באוקטובר?

הדרישה להקמת ועדת חקירה עלתה לאורך כל הדרך מצד רוב משפחות הנפגעים. חלק מהמשפחות ונפגעי הטבח אף הקימו ועדת חקירה משלהן בשם "ועדת החקירה האזרחית". הוועדה האזרחית פעלה לבקשת המשפחות, בראשות השופטת בדימוס ורדה אלשיך. במשך חמישה חודשים היא שמעה 120 עדים, ובנובמבר 2024 פרסמה את מסקנותיה. הוועדה קבעה שהממשלה נכשלה בשמירה על ביטחון האזרחים, וקראה למדינה להקים ועדת חקירה ממלכתית.

משפחות שכולות מפנות גב למליאת הכנסת בזמן הצגת חוק ועדת החקירה הפוליטית, 24 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

את הדרישה להקמת ועדה ממלכתית מובילה מאז מועצת אוקטובר, שמאגדת 1,500 משפחות שכולות, משפחות חטופים, שורדי שבי ושורדי הטבח. יורם יהודאי, אביו של רון יהודאי שנרצח במסיבת הנובה, אמר במרץ 2025: "לא יכולה להיות ועדה אחרת שהחוקרים ימונו על-ידי הנחקרים". ביוני הכריזה המועצה על יום מחאה לציון אלף ימים ל-7 באוקטובר בלי ועדת חקירה ממלכתית.

במקביל הוגשו לבג"ץ עתירות שדורשות לחייב את הממשלה להקים ועדה ממלכתית, בהן עתירה של התנועה לאיכות השלטון. בנובמבר 2025 הוציא בג"ץ צו על תנאי, שחייב את הממשלה להסביר מדוע היא לא מקימה ועדת חקירה ממלכתית. באפריל דן בעתירות הרכב מורחב של שבעה שופטים. בג"ץ לא הכריע בעתירות, ובספטמבר דחה את המשך הדיון אל אחרי הבחירות.

האם תקום ועדת חקירה ל-7 באוקטובר אחרי הבחירות?

ההכרעה בעתירה שהוגשה לבג"ץ נדחתה אל אחרי הבחירות ותלויה בממשלה שתקום אחריהן. הצעת החוק להקמת ועדת חקירה "ממלכתית-לאומית" (כלומר, מטעם הממשלה) לא הושלמה לפני פיזור הכנסת, אולם אפשר יהיה להמשיך ולקדם אותה בכנסת הבאה.

משפחות שכולות משתתפות בהפגנה בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר בכיכר הבימה בתל אביב, 7 בפברואר 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

היועצת המשפטית לממשלה תמכה בהמתנה לתוצאות הבחירות: "מוצע לאפשר לממשלה הבאה להידרש לנושא ולקבל החלטה בעניין". עם זאת, היא הזהירה שחלוף הזמן עלול "לפגוע באפקטיביות החקירה העתידית ולהוביל לנזק ראייתי". בספטמבר קבע בג"ץ ש"הודעת עדכון תוגש עד יום 15.1.2027" – כלומר, אחרי הבחירות.

שלושה ימים לאחר מכן פרסמו חמישה ראשי מפלגות האופוזיציה הציוניות ("גוש השינוי") – יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן, יו"ר ישר! גדי איזנקוט, יו"ר ביחד נפתלי בנט, ליברמן ויו"ר האופוזיציה יאיר לפיד מסמך עקרונות משותף בנושא. המסמך כולל הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר כחלק מקווי היסוד של הממשלה הבאה שהם שואפים להקים.

מול הבוחרים עומדים אם כן שני מסלולים: המשך החקיקה של ועדת החקירה הפוליטית, שחבריה ממונים בכנסת, או ועדת חקירה ממלכתית, שחבריה ממונים בידי נשיא בית המשפט העליון, ושמפרידה בין החוקרים והנחקרים.

רעות רכט אדרי, אמו של עדו ז"ל, איש שב"כ שנרצח בנובה בזמן שהציל מבלים רבים, בהצהרת משפחות מועצת אוקטובר, 27 במאי 2025 (צילום: מועצת אוקטובר)

שאלות ותשובות

האם ממשלת נתניהו הקימה ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר?

לא. הממשלה דנה בנושא ארבע פעמים מאז תחילת 2025, ולא פעלה למינוי ועדה. הצעת החוק של הקואליציה, שמציעה להקים ועדת חקירה פוליטית, עברה קריאה ראשונה ב-6 ביולי 2026.

מהו המנגנון שהציבור מעדיף לחקירת ה-7 באוקטובר?

ועדת חקירה ממלכתית. בסקר המכון לדמוקרטיה מדצמבר 2025 בחרו בה 55%, מול 22% שבחרו בוועדה שהממשלה ממנה. בסקר המכון למדיניות העם היהודי ממאי, שהציע לנשאלים גם ועדה לאומית בהסכמה רחבה, בחרו 46% בוועדה ממלכתית ו-40% בוועדה הלאומית.

האם ועדת החקירה שהקואליציה מציעה יכולה לפעול בלי הסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה?

כן. לפי נוסח ההצעה, אם לא יושג רוב של 80 חברי כנסת, כל צד ממנה שלושה חברים, והוועדה רשאית לפעול כל עוד מספר חבריה לא פחת משלושה – כלומר היא יכולה לפעול עם חברים שמינתה הקואליציה בלבד.

מי דורש ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר?

רוב משפחות הנפגעים, הציבור ומפלגות האופוזיציה את הדרישה מובילה מועצת אוקטובר, שמאגדת 1,500 משפחות שכולות, משפחות חטופים, שורדי שבי ושורדי הטבח. בספטמבר כללו ראשי המפלגות של "גוש השינוי" הקמת ועדת חקירה ממלכתית במסמך העקרונות המשותף שלהם.

ליעד ונירית ברעם, הוריו של נטע ז"ל, במסיבת עיתונאים של מועצת אוקטובר ב־21 באוגוסט 2025 (צילום: מועצת אוקטובר)

מקורות

• כאן חדשות, נתניהו: גם אני אצטרך לתת תשובות
• ynet, "תלוי, נראה, אחרי המלחמה, לא עונה": בדקנו מי מהשרים תומך בוועדת חקירה
• מרכז המחקר והמידע של הכנסת, סקירה היסטורית – ועדות חקירה בישראל
• כתב התשובה של הממשלה לבג"ץ בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ינואר 2026
• מכון ברנדייס, שימוש חריג בהליכי חקיקה פרטית בכנסת ה-25
• נוסח הצעת החוק לקריאה ראשונה, הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת התשפ"ד
• וואלה, הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את חוק ועדת החקירה ל-7 באוקטובר
• נוסח חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968
• וואלה, היועמ"שית: מציעה לדחות הכרעה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית
• המכון הישראלי לדמוקרטיה, ועדת חקירה "ממלכתית-לאומית" (ועדה פוליטית)
• וואלה, ועדת השרים אישרה את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה מטעם הקואליציה לאירועי 7 באוקטובר
• ירושלים החרדית, השר קרעי בועידת ערוץ 7: "מחוייב לחוק. לא לבג"ץ"
• ynet, נתניהו על ועדת החקירה הפוליטית שיוזמת הממשלה: "רק כך האמת תצא לאור"
• כלכליסט, יריב לוין הודיע: איני מכיר ביצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון
• מדד הקול הישראלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, סקר דצמבר 2025
• מדד הקול הישראלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, סקר ינואר 2025
• סקר המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, עמדות הציבור ביחס להקמת ועדת חקירה למלחמה
• המכון למחקרי ביטחון לאומי, ממצאי סקר הביטחון הלאומי: דצמבר 2025
• חדשות 12, סקר חדשות 12: בנט מנצח את איזנקוט בהובלת הגוש ומצמצם את הפער מנתניהו
• המכון למדיניות העם היהודי, מדד החברה הישראלית, מאי 2026
• ynet, הממשלה וצה"ל כשלו, תפיסת הביטחון קרסה: דוח "ועדת החקירה האזרחית" ל-7 באוקטובר
• ynet, "מזור למשפחות השכולות, צדק לנופלים": המאבק על הקמת ועדת חקירה ממלכתית
• ynet, 1,000 ימים בלי ועדת חקירה: משפחות שכולות הכריזו על יום מחאה
• וואלה, בג"ץ הוציא צו על תנאי לממשלה: נמקו מדוע לא קמה ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר
• וואלה, סולברג בבג"ץ הקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר: "לא כדאי להשאיר לממשלה הבאה"?
• ביזפורטל, בג"ץ דוחה עד אחרי הבחירות את ההכרעה בנוגע לוועדת חקירה למלחמה
• חדשות 12, מסמך העקרונות המלא שגיבשו ראשי גוש השינוי

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין