בניגוד למיתוס, המתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר תוכננה שבע שנים מראש

בקצרה

• תוכנית חמאס לתקוף את ישראל, שיצאה לפועל בטבח ב-7 באוקטובר 2023, החלה להיבנות כבר ב-2016.
• אחת המטרות המרכזיות של מתקפת חמאס, אולי החשובה ביותר מבחינתו, הייתה למנוע את הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה.
• נשיא איחוד האמירויות הזהיר את נתניהו מפני המתקפה והטבח.
• ישנן הערכות לפיהן אויבי ישראל ראו במאבק הפנימי סביב ההפיכה המשטרית חולשה והזדמנות לתקוף, אך מתקפת חמאס תוכננה הרבה קודם.

בישראל רווחת הדעה שהמחלוקת העזה – או אף הפילוג – סביב ההפיכה המשטרית ("הרפורמה המשפטית") ב-2023 היא זאת שעוררה את ארגון הטרור חמאס לפתוח במתקפה בה ביצע את הטבח ב-7 באוקטובר.

הדעה הזאת רווחת הן בקרב מתנגדי הממשלה, המאשימים את ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין שהמשיכו בחקיקה למרות שנתניהו הוזהר מפני מלחמה, והן מצד תומכיה, המאשימים את המפגינים ב"החלשת ישראל", במיוחד את המתנדבים ביחידות העילית בצה"ל שהודיעו שיפסיקו להתנדב במחאה על ה"רפורמה" (אף כי לא מימשו את האיום בפועל).

אבל מבדיקת העובדות עולה כי התפיסה לפיה "המחלוקת על הרפורמה גרמה לחמאס לתקוף" היא פשטנית. ההפיכה המשטרית והפילוג בחברה הישראלית שידרו חולשה שאולי הייתה אחת הסיבות לעיתוי של המתקפה, אך לא היו הגורם לה. 

תוכנית הפשיטה של חמאס שמומשה בטבח ב-7 באוקטובר נבנתה זמן רב – שנים – לפני פרוץ המחלוקת בעניין המהפכה המשטרית. אחד היעדים המיידיים העיקריים של המתקפה, אם לא החשוב ביותר, היה סיכול הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית.

לפי עיקרי תחקיר אמ"ן על הכשל המודיעיני שאיפשר את המתקפה, חמאס פיתח את תוכנית "חומת יריחו" ב-2021. לפי מסמכים של חמאס שנמצאו בעזה, יעד מרכזי של התוכנית היה סיכול הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית.

מנהיג חמאס יחיא סנוואר מגיע למרכז העיר עזה לעצרת לציון 35 שנה להקמת הארגון, 14 בדצמבר 2022 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)

מתי בנה חמאס את תכנית המתקפה?

ארגון הטרור הפלסטיני הרצחני חמאס דוגל בהשמדת מדינת ישראל מאז הקמתו ב-1988; בניגוד לארגון הפת"ח ולארגונים פלסטיניים אחרים, שהכירו בזכות קיומה של ישראל וחדלו מפעילות טרור, חמאס מעולם לא ויתר על חלום השמדת ישראל.

לפי תחקיר אמ"ן, תוכנית הפשיטה של חמאס לפריצת ההגנה של אוגדת עזה החלה להיבנות כבר ב-2016. גרסה ראשונה של התוכנית הגיעה לאמ"ן ב-2018, ואמ"ן העריך אותה כ"לא ריאלית".

לפי בדיקת צה"ל על תכנית "חומת יריחו", התוכנית עודכנה ב-2019, והגרסה שכונתה "חומת יריחו" נכתבה ב-2021. ב-2022 תוכנית "חומת יריחו" כבר הייתה בידי אגף המודיעין, כפי שמציינת הודעת הרמטכ"ל על צוות התחקור הייעודי.

גם התיאום של התוכנית עם איראן וחזבאללה החל כבר לפני שנים. לפי מסמכי סנוואר על תרחישי המתקפה, ב-2022 פירט מי שהיה ראש חמאס בעזה ואדריכל הטבח, יחיא סנוואר, את תרחישי המתקפה באיגרת לראש הלשכה המדינית של חמאס דאז, אסמאעיל הנייה, שחי באיראן, ונציגי חמאס הציגו אותם בפגישה חשאית עם חסן נסראללה.

נשיא איראן אבראהים ראיסי מקבל את פניו של מנהיג חמאס אסמעיל הנייה בארמון הנשיאות בטהרן, 20 ביוני 2023 (צילום: Iranian Presidency Office, via AP)

ההפיכה המשטרית והמחאה נגדה החלו בינואר 2023. ברור שהן לא הולידו תוכנית מבצעית של ארגון הטרור שהחלה להירקם כבר ב-2016 ותוכננה לפרטיה ב-2021.

מה הקשר בין הטבח ב-7.10 לנורמליזציה עם ערב הסעודית?

ראש הממשלה בנימין נתניהו מדבר זה שנים, מאז 2015, על שלום בין ישראל לערב הסעודית. לפי חזונו השלום הישראלי-סעודי של נתניהו, ניתן יהיה להגיע אליו בלי לפתור את הסכסוך עם הפלסטינים, ולכן הפלסטינים רואים בו איום אסטרטגי. הסכמי אברהם העלו את האופטימיות בישראל לגבי התוכנית.

ב-2022 החליטה הנהגת חמאס בעזה להקים משרד ייעודי לניהול אסטרטגיית המאבק בנורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל. את מסמכי השלל על משרד המאבק בנורמליזציה עיבד מכון עמית למחקר טרור ומודיעין.

בראש המשרד הציבה הנהגת חמאס את מרוואן עיסא, סגנו של ראש הזרוע הצבאית מוחמד דף, לפי פרוטוקול המינוי מתוך מסמכי השלל. באותה ישיבה הגדיר סנוואר את הנורמליזציה עם ערב הסעודית כמהלך שיוביל ל"הידרדרות אזורית".

מכה, סעודיה (צילום: istockphoto Aviator70)

סנוואר חשש שהסכם עם ערב הסעודית יגרור הסכמים עם מדינות ערביות נוספות וידחק את הסוגיה הפלסטינית לשוליים. לפי מסמכי חמאס מישיבת ההנהגה שקדמה למתקפה, סנוואר אמר כי נדרש "מהלך חריג" כדי לבלום את המגמה, וכי המתקפה תוכננה שנתיים במטרה לחולל שינוי אסטרטגי במאזן האזורי.

עם זאת, סיכול הנורמליזציה היה יעד מרכזי אחד לצד מניעים נוספים – ביניהם הבנייה המואצת בשטחים והפרובוקציות של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בהר הבית – ולא הגורם היחיד שקבע את מועד המתקפה. 

האם באמירויות הזהירו את נתניהו מפני ה-7 באוקטובר?

ב-8 בספטמבר פרסם "הארץ" תחקיר של העיתונאים שלומי אלדר ורות יובל, המבוסס על שיחות מוצלבות עם מאות מקורות. לפי הדיווח על תוכן ההתרעה, כשבוע וחצי לפני ה-7 באוקטובר הזהיר נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד את נתניהו שסנוואר מתכנן מהלך גדול שעלול להצית את המזרח התיכון כולו.

לפי התחקיר, נתניהו העריך שמדובר בפעילות ביהודה ושומרון, הרגיע את בן זאיד שישראל ערוכה ולא עדכן את ראשי מערכת הביטחון. הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי וראש שב"כ לשעבר רונן בר אישרו כי לא עודכנו בהתרעה, לפי תגובת נתניהו הראשונה לפרסום.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים שיחת טלפון בלשכתו<br />עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ועם יורש העצר של איחוד האמירויות השייח מוחמד בן- זיאד<br />Photo by Kobi Gideon / GPO (צילום: קובי בן גדעון לע"מ)

לשכת ראש הממשלה הכחישה ומסרה שנתניהו לא שוחח עם בן זאיד בתקופה המדוברת ולא קיבל ממנו אזהרה. לפי דיווח על אישור ההתרעה בידי גורם מודיעין אזורי, הלשכה חדלה בהמשך להכחיש את השיחה והמשיכה להכחיש את ההתרעה, וגורם מודיעין מזרח-תיכוני בכיר אישר שהאמירויות העבירו לישראל התרעה ממקור "אמין מאוד".

משרד החוץ של איחוד האמירויות נמנע מלהתייחס לשיחות בין מנהיגים ולא אישר ולא הכחיש במפורש את ההתרעה. נתניהו הגיש תביעת לשון הרע מתוקשרת. בסוף ספטמבר, לפי דיווח ב-AP על ביקור נתניהו באבו דאבי, ביקש נתניהו מבן זאיד להכחיש את הדיווח, אך בן זאיד סירב.

כך או כך, לפי התחקיר ב"הארץ", בן זאיד דיבר עם נתניהו על הרקע למתקפה, שלדבריו לא היה קשור לפוליטיקה הפנימית בישראל, אלא למדיניות המזרח-תיכונית ולתוכנית הנורמליזציה עם סעודיה.

מפגינים נגד המהפכה המשפטית בכיכר אגרנט בירושלים. 11 בספטמבר 2023 (צילום: מחאת קפלן)

האם חמאס ראה במשבר הפנימי בישראל הזדמנות?

לפי דיווחים רבים על שיחות בציר הפרו-איראני סביב המשבר בישראל, איראן, חזבאללה והארגונים הפלסטיניים, ובראשם חמאס, אכן העריכו שהמשבר הפנימי שעוררה ההפיכה המשטרית החליש את ישראל. 

אבל ניצול של משבר אינו מניע. אויב שמזהה חולשה בצד השני מנצל אותה; זה לא אומר שהחולשה הולידה את כוונתו לתקוף ואת תוכניות התקיפה שלו.

לסיכום: יעד התכנית של חמאס עוצב שנים לפני המאבק הפנימי בישראל סביב ההפיכה המשטרית. ייתכן שחמאס ראה את השסע בישראל כהזדמנות למתקפה, אך מכך לא ניתן ללמוד שזה היה המניע העיקרי.

ככל הידוע לי, איש בישראל לא העלה בדעתו כי אויבינו יזמו תכנית אסטרטגית שטנית ומתוחכמת כל כך. אנחנו נוטים לייחס את היצירתיות והתחכום לעצמנו בלבד.

היצירתיות והתחכום שלנו משרתים אותנו פעמים רבות היטב בבואנו ליזום תכניות פרואקטיביות, למשל כמו מלחמת ששת הימים או מתקפת הביפרים בלבנון. ההצלחות הללו מזינות את ההיבריס שגורם לנו להקל ראש לא רק בכשרונם של אויבינו, אלא אפילו באזהרות מהשטח, שאינן עולות בקנה אחד עם הקונצנזוס הנוח.

עזתים חוגגים על גדר הגבול עם טנק צה"לי שמחבלי חמאס השתלטו עליו, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Yousef Masoud)

שאלות שעולות מן הנושא

האם המחאה נגד החקיקה גרמה לטבח ה-7 באוקטובר?

לא. חמאס בנה את התוכנית למתקפה כבר ב-2016. עם זאת, לפי דיווח ב"רויטרס" ומחקרים שונים, הציר האיראני ראה במשבר של 2023 בישראל הזדמנות שכדאי לנצל.

מה היה היעד האסטרטגי המרכזי של מתקפת חמאס?

יעד אסטרטגי מרכזי היה סיכול הנורמליזציה עם ערב הסעודית. ב-2022 הקים חמאס משרד ייעודי למאבק בנורמליזציה, יותר משנה לפני המתקפה.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.