ישראל נחנקת - זמן לתוכנית לאומית

הקיץ חלף, מזג האוויר הולך ונהיה נעים, ונראה שאפשר לוותר על המזגן ולפתוח חלונות. אלא שבמקומות רבים זיהום האוויר והעשן שבחוץ אינם מאפשרים זאת.

במוקד אוויר נקי הולכים ומצטברים עוד ועוד דיווחים מתושבים על ריחות חריפים עקב שרפות פסולת: "שורף בעיניים רק מזה שיצאתי לכמה שניות מהבית", "בטעות השארתי כביסה במרפסת, לבגדים של הילדים שלי יש ריח כאילו הם מעשנים כבדים", "באמצע הלילה הייתי צריכה לקום ולסגור את כל החלונות בבית", ועוד.

שריפות הפסולת הן לא בעיה נקודתית או חולפת. כבר שנים ארוכות נפגעים מהן מאות אלפי ישראלים על בסיס כמעט יום-יומי. ועדות התכנסו, דוחות נכתבו, ממשלות ושרים התחלפו, אבל הבעיה רק הולכת ומחריפה.

במוקד אוויר נקי הולכים ומצטברים דיווחים מתושבים על ריחות חריפים עקב שריפות פסולת: "שורף בעיניים רק מזה שיצאתי לכמה שניות מהבית", "באמצע הלילה הייתי צריכה לקום ולסגור את כל החלונות" ועוד

שריפת פסולת היא מכת מדינה. מצפון רמת הגולן ועד לערבה הולכים הדיווחים ומצטברים. כ-500,000 טונות של פסולת ביתית, תעשייתית וחקלאית נשרפות בכל שנה במדינת ישראל בניגוד לחוק.

ממש כמו במדינות עולם שלישי, קבלנים מקימים אתרים פיראטיים לסילוק הפסולת וכדי לצמצם את הנפח שלה שורפים את מה שהצטבר. חקלאים שורפים גזם ופלסטיק חקלאי בהיעדר פתרונות זמינים, ועבריינים מנהלים תחנות מעבר פיראטיות לפסולת ומציתים אותה למיצוי מתכות. וברשויות חלשות, שאין בהן פינוי סדיר של פסולת, נשרפת הפסולת ברחובות. גם בשטחי הרשות הפלסטינית בוערות יום יום מזבלות מאולתרות, והעשן נישא ברוח למרחקים. לאוויר, כידוע, אין גבולות.

הנזקים לבריאות מחרידים. שרפות פסולת אחראיות ל-75% מפליטת החומרים המסרטנים לאוויר בישראל, ולכמעט שליש מפליטת חלקיקי ה-PM2.5 – מזהם אוויר החודר לעומק מערכת הנשימה והריאות ואחראי למותם של כ-4,700 ישראלים בכל שנה.

אבל שריפות פסולת הן לא הבעיה. הן הסימפטום. ישראל מצויה במשבר פסולת חסר תקדים. אנחנו מייצרים יותר פסולת לנפש מרוב מדינות העולם המפותח, מפרידים פחות פסולת וממחזרים פחות, ורוב הפסולת שאנחנו מייצרים מוטמנת בקרקע.

הנזקים לבריאות מחרידים. כ-75% מהחומרים המסרטנים בישראל נפלטים משרפות פסולת, כמעט שליש מזה הם חלקיקי מזהם אוויר החודר לעומק מערכת הנשימה והריאות ואחראי למות כ-4,700 ישראלים בשנה

המרחק לאתרי ההטמנה, שרובם בדרום הארץ, רב, התורים אליהם ארוכים ושינוע הפסולת אליהם יקר. כל אלה מעודדים קיצורי דרך וטיפול בלתי חוקי בפסולת, ואם בכך לא די, גם נפחי ההטמנה באתרים אוזלים – והדרך לבעיה חמורה בהרבה הולכת ומתקצרת.

הכישלון אינו רק של המשרד להגנת הסביבה, שמתמהמה כבר שנים בקידום תשתיות ונכשל בכל הקשור לאכיפה סביבתית. משבר הפסולת ושרפות הפסולת הם בעיה לאומית חוצת משרדי ממשלה.

כבר שנים משרד הפנים מתעלם מתפקודן הלקוי של רשויות מקומיות בתחום הפסולת ואינו מתערב בזמן. על כך יעידו תושבי נצרת, פוריידיס, טייבה ויישובים ערביים רבים אחרים שברחובותיהם נשרפה פסולת.

משטרת ישראל כמעט אינה אוכפת את החוק. שירותי הכבאות אינם מכבים חלק משרפות הפסולת. משרד החקלאות אינו פועל כדי לספק פתרונות לפסולת החקלאית. משרד הבריאות אינו אומד את נזקי שרפות הפסולת לבריאות הציבור.

משרד האוצר אינו מקצה תקציבים או תקני כוח אדם. משרד המשפטים מתנגד לרגולציה שתצמצם את שרפת הפסולת, ומשרד הביטחון והמנהל האזרחי אינם פועלים מספיק למיגור שרפות הפסולת מעבר לקו הירוק – הם אינם מקדמים תשתיות לטיפול בפסולת ואינם פועלים מספיק במישור האכיפתי.

ישראל מצויה במשבר פסולת חסר תקדים. אנחנו מייצרים יותר פסולת לנפש מרוב מדינות העולם המפותח, מפרידים פחות פסולת וממחזרים פחות, ורוב הפסולת שאנחנו מייצרים מוטמנת בקרקע

בהיעדר מענה ממשלתי, מי שפועל למען התושבים וניצב בחזית העשייה הם ארגוני הסביבה. במוקד של "אזרחים למען אוויר נקי" התקבלו בשנתיים האחרונות יותר מ-20,000 דיווחים. הארגון קידם את הקמת יחידת האכיפה "ינשוף", הממוקדת בתחומי עבריינות הפסולת, קידם חקיקה לאיסור הבערת פסולת ודאג להשמיע את קול הציבור מעל כל במה אפשרית.

אבל פעילותם של ארגוני הסביבה אינה יכולה להחליף מדיניות ממשלתית. האחריות לפתרון משבר הפסולת ולמניעת שרפות הפסולת מוטלת על המדינה.

בקרוב יתקיימו הבחירות לכנסת. כשתוקם הממשלה החדשה היא תצטרך להחליט אם היא ממשיכה להזניח את משבר הפסולת, או שהיא מכניסה את הטיפול בו לתוכניות העבודה ומקצה את התקציבים ואת תקני כוח האדם הנדרשים כל כך.

שיעורי התחלואה והתמותה הנגרמות משרפות הפסולת, הנזקים הכלכליים הכבדים הנגרמים ממשבר הפסולת והפגיעה האנושה בסביבה ובשטחים הפתוחים – כל אלה מחייבים את העומד בראש הממשלה הבאה להוביל את הטיפול בתופעה באופן אישי, במקום לגלגל את הבעיה שוב לפתחו של המשרד להגנת הסביבה – משרד קטן ודל במשאבים.

יש לגבש תוכנית לאומית לטיפול בפסולת, להגברת האכיפה, לחיזוק שיתופי הפעולה בין הגופים השונים ולסיוע לרשויות מקומיות חלשות בטיפול בפסולת שלהן. יש להסדיר את שרשרת הטיפול בפסולת, החל משלב העמסתה על המשאית המפנה אותה מבתי התושבים ועד לטיפול בה באתר הקצה הקולט אותה, ויש להקים רשות פסולת מקצועית ובלתי תלויה שתגבש מדיניות ותוביל את הפתרונות הנדרשים.

שיעורי התחלואה והתמותה הגבוהים בשל שרפות הפסולת, הנזקים הכלכליים הכבדים והפגיעה האנושה בסביבה – מחייבים את העומד בראש הממשלה הבאה להוביל את הטיפול בתופעה באופן אישי

כדי שזה יקרה, על הציבור לדרוש מנבחריו לטפל גם בסוגיה הבוערת הזו. ב-11 באוקטובר, במסגרת "יום המחנק הלאומי" שמארגנים אזרחים למען אוויר נקי, תעלה הקריאה לראשי כל המפלגות להתחייב לפעול בנושא במסגרת הממשלה החדשה. כי אחרי שנים של הבטחות הגיע הזמן לתוכנית לאומית.

יניב בלייכר הוא מנכ"ל "אזרחים למען אוויר נקי" – ארגון סביבה הפועל למיגור שריפות הפסולת בישראל באמצעות העלאת מודעות, קידום רגולציה והטמעת פתרונות טכנולוגיים למאבק בתופעה.