אדוה לוטן: בכמה עלו המחירים בזמן כהונת הממשלה הנוכחית?

ספטמבר	אוקטובר 2026
				1	2	3
4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17
18	19	20	21	22	23	24
25	26	27	28	29	30	31

בקצרה:

המחירים עלו בממוצע כללי כ-11% מאז הקמת הממשלה הנוכחית בסוף 2022.
55% מסבסוד מעונות היום הגיע לחרדים.
תעריף הנסיעה הבודדת בתחב"ץ עלה מ-6 ל-8 שקלים, כ-33%, ב-2025.
הערכת הממ"מ: חלק מצעדי המיסוי של 2025 יעלו למשפחה ממוצעת 5,661 שקל בשנה.

ההבטחה המרכזית ביותר בקמפיין של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבחירות הקודמות, ב-2022, הייתה להוריד את יוקר המחיה. אבל בפועל יוקר המחיה עלה בזמן כהונת הממשלה באופן דרמטי, והצעדים שהממשלה נקטה לא היו אפקטיביים.

המבצר

תיעוד המלחמה שהכריזה ממשלת נתניהו על הדמוקרטיה הישראלית

343

אירועים מתועדים

תיקים

19,152

מקורות מקושרים

לפרויקט המלא

האם הכל באמת מתייקר או שרק נדמה לנו?

לפי חישוב על בסיס נתוני בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד המחירים לצרכן באוגוסט השנה עלה בכ-11% לעומת דצמבר 2022, לפני הקמת הממשלה הנוכחית.

ב-2025 האינפלציה עמדה על 2.6%, לאחר 3.2% ב-2024. כלומר, המחירים עלו בצורה משמעותית בכל אחת מהשנים מאז הקמת הממשלה.

לפי מחקר של הכנסת, מחירי המזון עלו ב-15% מאז השבעת הממשלה. ישראל נמצאת במקום השני בעולם, אחרי שווייץ לבדה, ביוקר המחיה במדד ה"ביג מק" של "האקונומיסט" ל-2026 – מדד לא רשמי שנועד להשוות את כוח הקנייה ויוקר המחיה בין מדינות שונות בעולם.

לפי סקר הוצאות משק הבית של הלמ"ס לשנת 2023, שפורסם בינואר השנה, משפחה ישראלית מוציאה בממוצע 18,088 שקל בחודש. הסעיף הגדול הוא דיור, 25.3% מההוצאה. אחריו תחבורה ותקשורת, 18.6%, ומזון כולל פירות וירקות, 17.9%. חינוך, תרבות ובידור הם 10.7% – עלות שמשתנה בהתאם להרכב המשפחה וגילי הילדים.

לפי עדכון סל מדד המחירים לצרכן של הלמ"ס מפברואר 2025, המזון (ללא פירות וירקות) תופס 19.8% מההוצאה בחמישון התחתון ו-13.2% בעליון, כך שהתייקרות מחירי המזון פוגעת יותר בבעלי ההכנסות הנמוכות.

מה קיבלו ההורים במקום ההבטחה לחינוך חינם מגיל אפס?

עלויות החינוך הן הוצאה כבדה למשפחות עם ילדים צעירים, וחינוך חינם לגילי אפס עד שלוש לא הונהג למרות הבטחות הבחירות. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח בסרטוני בחירות חינוך חינם עד גיל 3. לשכתו מסרה ב-2023: "התחלת יישום חינוך חינם מגיל אפס עד שלוש תיכנס לתקציב הקרוב". מה שניתן בפועל הוא סבסוד חלקי של מעונות יום מפוקחים.

לא כל אחד זכאי, לא כל אחד יכול לנצל את הסבסוד, וחלק גדול ממנו מגיע לציבור החרדי.

לפי טבלת שכר הלימוד של משרד העבודה לתשפ"ו, בדרגה 3, שבה ההכנסה לנפש היא עד 2,330 שקל בחודש, ההורים משלמים 1,159 שקל בחודש לתינוק עד גיל 15 חודשים במעון יום (פעוטון) שהוא מלכ"ר בתקינה בסיסית. הממשלה משתתפת ב-2,328 שקל. בדרגה 12 ההורים משלמים את המחיר המלא, 3,487 שקל בחודש. כלומר, גם בדרגה הנמוכה בטבלה אין חינוך חינם.

היכולת ליהנות מהסבסוד מותנית גם בנגישות של מעונות יום מוכרים לסבסוד. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רק כ-2,100 מתוך כ-5,200 מעונות מפוקחים – 41% – מוכרים לסבסוד. שיעור הילדים הערבים במעונות עד גיל שלוש עומד על 11%, לעומת 23% מכלל הילדים בגיל זה. לא ניתן לקבל סבסוד למעונות יום שאינם מפוקחים או למסגרות חינוך פרטיות.

אשה משחקת עם תינוק בפעוטון בירושלים, מרץ 2008 (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)

לפי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מאוקטובר 2024, 55% מסבסוד המעונות ב-2022 – כ-660 מיליון שקל מתוך בכ-1.2 מיליארד – הגיע לחרדים. 39% הגיע ליהודים שאינם חרדים ו-6% לערבים.

סבסוד מעונות נתפס כמשמעותי מאוד לציבור החרדי, וכאשר נכנס לתוקף במרץ 2025 איסור על הנחות במעונות לאברכים שאינם מתגייסים, המפלגות החרדיות נלחמו כדי לעקוף אותו.

הסיוע לפי מבחן ההכנסה הוא משמעותי למשפחות רבות, אולם מדובר בפתרון שרחוק מאוד מההבטחה לחינוך חינם מגיל אפס, והסיוע מוגש באופן שאינו שוויוני ואינו נגיש לכלל הציבור.

מי קיבל הנחה ומי שילם יותר ברפורמת "צדק תחבורתי"?

רפורמת "צדק תחבורתי" שהובילה שרת התחבורה מירי רגב נתנה הנחות משמעותיות בתחבורה הציבורית, אולם הן ניתנו לקבוצות ספציפיות, ובמקביל המחירים עלו לכלל הציבור.

אוטובוס בתל אביב, פברואר 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

ועדת המחירים של משרד התחבורה ומשרד האוצר אישרה במרץ 2025 העלאה של תעריף הנסיעה הבודדת ב-33%, מ-6 ל-8 שקלים. באותה ההחלטה נקבעה גם הורדת גיל הזכאות לנסיעה חינם מ-75 ל-67. מינוי חודשי ללא הנחה, לנסיעות עד 40 ק"מ, עלה מ-267 ל-323 שקלים.

מבנה הזכאות העניק יתרון בולט לציבור החרדי. לפי בדיקת TheMarker מאפריל 2025, שהתבססה על ניתוח שנעשה בממשלה לאזורים הסטטיסטיים של הלמ"ס, 97% מהחרדים מתגוררים באזורים הזכאים להנחה של 50% במינוי חודשי. בקרב הערבים השיעור הוא 90%, בקרב המסורתיים 62%, בקרב הדתיים עד דתיים מאוד 39% ובקרב החילונים 30%.

הזכאות נקבעה לפי דירוג האזור הסטטיסטי – רחוב או שכונה – ולא לפי ההכנסה האישית. התוצאה: בקריית יובל בירושלים, רחובות שרוב אוכלוסייתם חרדית זכאים להנחה ורחובות שרוב אוכלוסייתם חילונית אינם זכאים.

משרד התחבורה מסר ל-TheMarker שהחלוקה נעשתה "בהתאם לדרישת השרה רגב". לפי הכתבה, משרד האוצר התנגד בתחילה להרחבה ללא מבחן הכנסה, והחלטה זו ספגה ביקורת גם מצד אנשי מקצוע בענף, שאמרו שהיה נכון להשתמש במבחני הכנסה.

מירי רגב נוסעת ברכבת הקלה של גוש דן, 18 באוגוסט 2023

ההנחות אינן ניתנות לנסיעות בודדות, אלא רק ברכישת הסדר נסיעה חודשי. בקי כהן-קשת מפורום המאבק בעוני אמרה בדיון בוועדת הכלכלה: "האוכלוסייה הכי מוחלשת אינה נוסעת בקביעות. הם נוסעים כמה שצריך, אבל אין הנחות על נסיעות בודדות".

גם היקף המימוש נמוך: לפי נתוני משרד התחבורה שהוצגו בוועדת הכלכלה בדצמבר 2025, רק כ-300 אלף מתוך יותר מ-3 מיליון הזכאים להנחה הגאוגרפית מימשו אותה.

האם "הסל של ישראל" הוריד את עלות הקניות?

אין תשובה ברורה לגבי התועלת של "הסל של ישראל". במסגרת המיזם של משרד הכלכלה, רשת קרפור, שזכתה במכרז, התחייבה למכור סל של כ-100 מוצרים במחירים מוזלים, ובתמורה המדינה מימנה לה קמפיין פרסום.

לפי מחקר של אוניברסיטת תל אביב מאת פרופ' איתי אטר, עדי עומר וד"ר אור אבישי-ריז'י מאוניברסיטת פומפאו פברה, שבחן את שבעת השבועות הראשונים של התוכנית, מחירי מוצרי הסל בסניפי קרפור המשתתפים במיזם ירדו בכ-35%. אבל במקביל עלו המחירים ב-46 מתוך 76 קטגוריות שנבדקו, ובהן 23 קטגוריות עם עלייה מובהקת סטטיסטית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת מבקרים בסניף קרפור בבית שמש לפני פתיחתו, 9 במאי 2023 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

מעבר למחירים בסניפי קרפור, בכלל הרשתות לא נמצאה ירידה מובהקת במחירי הסל בסניפים הפיזיים. עם זאת, ברשתות הדיסקאונט הגדולות נמצאה ירידה ממוצעת של כ-3%. החוקרים סיכמו שההשפעה הכוללת על יוקר המחיה בענף המזון מוגבלת, אם בכלל קיימת.

קרפור מסרה שעמדה בהתחייבותה והוזילה את מוצרי הסל בכ-35%, ומשרד הכלכלה ביקר את תקופת הבדיקה הקצרה שנערכה.

הסל המוזל מסתיים ב-14 באוקטובר (בשבוע הבא) בתום חצי שנה, ולא יוארך עוד. מבצע מסובסד לתקופה קצובה יכול להועיל לצרכנים, אבל אינו משנה ברמה היסודית את יוקר המחיה, ולפי הנתונים שפורסמו, השפעתו הייתה מוגבלת. יש לציין כי התקופה הקצרה שבה פעל המיזם הייתה בזמן מערכת בחירות.

האם רפורמות היבוא הוזילו את המחירים לצרכנים?

אין הוכחה שרפורמות היבוא הביאו לירידת מחירים. אלו רפורמות שמקילות בדרישות התקינה, כדי להוזיל את היבוא, להכניס לשוק יבואנים נוספים ולהוריד מחירים באמצעות תחרות. שלוש כאלה נכנסו לתוקף בארבע שנים: רפורמת התקינה ב-2022, "לא עוצרים בנמל" ב-2024, ו"מה שטוב לאירופה טוב לישראל" ב-2025.

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בפגישה של הוועדה לפירוק הריכוזיות והגברת התחרות בשוקי המזון, 3 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

שר הכלכלה ניר ברקת הציג ירידות מחירים במוצרי חשמל ואלקטרוניקה מאז כניסת הרפורמות לתוקף. אבל בשנים 2023–2025 ממילא התקיימה מגמה עולמית של ירידה במחירים של רבים ממוצרי החשמל. לא ידוע על השפעה של הרפורמות על מחירי המזון, שנמצאו כאמור בשנים האחרונות בעלייה.

לפי מבקר המדינה, בבדיקה שנעצרה באפריל 2025, רפורמת "לא עוצרים בנמל" פגעה במידה מסוימת ביבוא המקביל. בנוסף, המבקר מצא – לפי הדיווחים של ynet וגלובס על הדוח מאוקטובר 2025 – שרוב רפורמות היבוא הולידו יותר בלבול מאשר הורדות מחירים.

בקווי היסוד של הממשלה הנוכחית מוזכר "פירוק מונופולים" כאחת ממטרותיה. השר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהירו שוב ושוב על הצורך לפרק מונופולים. בוועדת הכלכלה ביוני אמר ברקת: "השוק הישראלי ריכוזי מדי, ואנחנו לא פועלים בוואקום – יש כאן מונופולים וקרטלים". אבל בפועל, הממשלה הנוכחית לא פירקה אף מונופול.

בכמה עלו המסים בשנים האחרונות?

הממשלה הנוכחית הגדילה את נטל המיסים העקיפים. לפי תחשיב של אתר "דה מרקר", המסים עלו מאז פרוץ המלחמה בכ-35 מיליארד שקל. מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) העריך בינואר 2025, מראש, את העלות השנתית של חלק מצעדי המיסוי והקשחת התנאים הסוציאליים של הממשלה לזוג עם שני ילדים בני 4 ו-7 בשכר ממוצע: כ-5,661 שקל בשנה.

רכיב	מה כולל	סכום
ירידה בהכנסה	הקפאת מדרגות מס ונקודות זיכוי, העלאת ביטוח לאומי ומס בריאות, צמצום קצבת הילדים	298 שקל בחודש
עלייה בהוצאות	העלאת המע"מ, ארנונה, חשמל ומים	119 שקל בחודש
קיצוץ חד-פעמי בדמי הבראה		651 שקל
סך הכול		כ-5,661 שקל בשנה

הטבלה מציגה את אומדן מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לפי רכיב, להשפעה של חלק מצעדי הממשלה על זוג עם שני ילדים בשכר ממוצע.

לצד העלאות המסים העקיפים, שפגעו בכל הציבור, הורידה הממשלה את נטל המס הישיר לבעלי המשכורות הגבוהות.

ב-2026 הורחבו מדרגות מס ההכנסה. לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מפברואר 2026 ורשות המיסים, המדרגה של 20% הורחבה מ-16,150 לכ-19,000 שקל בחודש. המדרגה של 31% הורחבה מ-22,440 ל-25,100 שקל. החיסכון החודשי המרבי הוא 419.9 שקל למפרנס. משפחה עם שני מפרנסים המשתכרים מעל ל-25,100 שקל כל אחד יכולה לחסוך כ-10,000 שקל בשנה.

ודוק: מדובר בהקלה שמגיעה רק לכ-23% מהאוכלוסייה – אלה המשתכרים יותר מ-16,150 שקל בחודש. כל בעלי השכר הנמוך והבינוני, כ-77%, אינם נהנים ממנה. כלומר, לצד העלאת המיסים הממשלה אכן חילקה הקלות מס, אבל הן אינן מכוונות למשפחות שהפגיעה בהן קשה ביותר.

סופרמרקט "יוחננוף" יד אליהו. 9 באוקטובר 2023 (צילום: עומר שרביט)

מה טוענים בממשלה מול הביקורת על יוקר המחיה?

בממשלה טוענים שני דברים: ש"המלחמה היא הסיבה לעלייה ביוקר המחיה", וש"הנתונים המאקרו-כלכליים מצוינים". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר בכנסת במרץ: "נתוני המאקרו של ישראל "מדהימים את העולם ומכים את התחזיות. כלכלת מדינת ישראל בתקופת מלחמה ארוכה ויקרה מפגינה ביצועים מדהימים".

בריאיון ל-ynet באוקטובר 2025 התבקש סמוטריץ' לתת לעצמו ציון על כהונתו כשר אוצר, ונתן לעצמו ציון טוב, "אפילו 9". אבל השחץ של סמוטריץ' אינו מבוסס על הנתונים.

התוצר לנפש של ישראל התכווץ בכ-0.4% בשנים 2023-2024, בעיקר בגלל המלחמה (הוא הפסיק לעלות עוד לפני המלחמה, בשל ההפיכה המשטרית). ב-2025 התוצר עלה, בעיקר בשל הגאות בענף ההייטק כתוצאה מהתפתחות הבינה המלאכותית (חברת השבבים אנבידיה לבדה יצרה עשרות אחוזים מהצמיחה).

בסיכום השנים 2023–2025 נרשמה עלייה קלה בלבד – בכ-1% (שליש אחוז לשנה) בתוצר לנפש בישראל; התוצר הריאלי לנפש (תוצר לנפש בניכוי כוח הקנייה) אף ירד בשנים הללו בכ-1%. כלומר, רמת החיים בישראל לא עלתה, אולי אף ירדה מעט.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מוכר את החמץ של מדינת ישראל, 21 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הדשדוש של הכלכלה נמשך השנה. ברבעון הראשון של השנה נרשמה ירידה של כ-1.3% בצמיחה לנפש, בשל המלחמה עם איראן.

בסיכום כולל, התוצר לנפש בישראל עלה בשלוש ורבע השנים הראשונות לכהונתה של הממשלה הנוכחית בכ-0.5% או פחות מ-0.2% בשנה.

עם זאת, הלמ"ס טרם פרסמה את נתוני התוצר לנפש של הרבעון השני והשלישי של 2026. ברבעון השני כן פורסמו נתוני צמיחה (נומינלית, לא צמיחה לנפש) והם היו גבוהים מאוד – כ-3.5% (צמיחה נומינלית, הצמיחה לנפש פחות גבוהה ממנה).

כך שבסיכום הכולל של תקופת כהונת הממשלה כנראה שהצמיחה לנפש היא גבוהה יותר מאשר עד לרבעון הראשון של השנה, אולי קרובה ל-1% ואולי אף יותר (כלומר, עדיין, בממוצע כולל, הרבה פחות מאחוז לשנה).

האם ביחס למציאות של מלחמה, מדובר בנתונים לא רעים בסך הכול? ייתכן. אבל בוודאי לא מדובר בהצלחה "מדהימה".

לגבי הטענה השנייה של שרי הממשלה ודובריה, שלפיה "הסיבה לעליות המחירים היא המלחמה", זוהי טענה היפותטית, כיוון שלא ניתן לדעת מה היה המצב אלמלא המלחמה. המלחמה אכן הביאה לעלייה חדה במיסים העקיפים, ולקושי בייבוא מוצרים, ושניהם תרמו לעליית המחירים.

זירת נפילת טיל איראני בתל אביב, 24 במרץ 2026 (צילום: פלאש90)

עם זאת, כדאי להזכיר שלמרות ההוצאות האדירות על המלחמה, הממשלה הגדילה בכחמישה מיליארד שקל בשנה את ההוצאות הקואליציוניות על ישיבות, חינוך חרדי, שירותי דת ובנייה בהתנחלויות, כך שהמיסוי הגבוה אינו נובע רק מעלויות המלחמה.

מאידך, המלחמה וההפיכה המשטרית הורידו באופן ישיר וחד את הביקוש לדירות, מה שתרם דווקא לבלימה של עליית מחירי הדיור. מחירי הדיור בישראל הם מהגבוהים בעולם ומהווים חלק גדול מיוקר המחיה. כך שבסיכום כולל, כלל לא ברור אם המלחמה האיצה את ההתייקרויות או דווקא בלמה אותן, או לא זה ולא זה.

מקורות

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו

הממשלה הבטיחה להוריד את יוקר המחיה, אבל המחירים המשיכו לעלות

מהמעונות ועד מדרגות המס: מה הצעדים שהממשלה ננקטה בהם להתמודדות עם יוקר המחיה, מה השתנה בפועל ומי נשא בנטל?