בשבועות שאחרי 7 באוקטובר 2023 הגיעו לישראל, בזה אחר זה, נשיא ארצות הברית וראשי ממשלות מאירופה כדי להביע תמיכה. בשנים שאחר כך הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צו מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, תביעת דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי לצדק עדיין מתבררת, חמש מדינות מערביות הטילו סנקציות על שניים משרי הממשלה, ובריטניה, קנדה, אוסטרליה וצרפת הכירו במדינה פלסטינית. התיעוד שלהלן עוקב אחר ההחלטות בבתי הדין, הסנקציות, מגבלות הנשק והסחר, ניתוקי היחסים, החרמות באקדמיה, בתרבות ובספורט – ואחר תגובת הממשלה.
נובמבר 2024: צווי מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד נתניהו וגלנט, בחשד לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושותתביעת דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי לצדק, שהוגשה בדצמבר 2023, עדיין מתבררתספטמבר 2025: ועדת חקירה של האו"ם קבעה שישראל ביצעה רצח עם בעזה; אוקטובר 2026: יושבת ראש הוועדה, נאווי פילאי, זכתה בפרס נובל לשלוםיוני 2025: בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורבגיה הטילו סנקציות על השרים בן גביר וסמוטריץ'מאי 2024: ספרד, אירלנד ונורבגיה הכירו במדינה פלסטינית; ספטמבר 2025: בריטניה, קנדה, אוסטרליה, צרפת ומדינות נוספותבוליביה, בליז, קולומביה וניקרגואה ניתקו או השעו את היחסים; אחרי חילופי שלטון חידשה בוליביה את היחסים, וקולומביה הסכימה לחדשםמשרד ההסברה הוקם בינואר 2023 ונסגר באוקטובר 2023, שבועיים אחרי פרוץ המלחמההיצוא הביטחוני של ישראל הגיע ב־2025 לשיא של 19.2 מיליארד דולר
מן הארכיון
התמיכה
ב־13 באוקטובר 2023 נחתו בישראל נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר לאיין ונשיאת הפרלמנט האירופי רוברטה מצולה. אחריהן הגיעו קנצלר גרמניה אולף שולץ וראש ממשלת רומניה מרצ'ל צ'ולאקו (17 באוקטובר), נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן (18 באוקטובר), ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק (19 באוקטובר), ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני (21 באוקטובר), ראש ממשלת הולנד מארק רוטה וראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס (23 באוקטובר), נשיא צרפת עמנואל מקרון (24 באוקטובר) וראש ממשלת צ'כיה פטר פיאלה (25 באוקטובר) (Euronews), (The Times of Israel), (ANSA), (ממשלת צ'כיה).
הסיוע הצבאי נמשך: ב־24 באפריל 2024 חתם ביידן על חוק הסיוע שכלל סיוע ביטחוני לישראל (משרד ההגנה האמריקאי), ובפברואר 2024 הטילה ארצות הברית וטו על הצעת החלטה במועצת הביטחון להפסקת אש מיידית (האו"ם). אבל לצד זאת נפתחו נגד ישראל ונגד נבחריה הליכים בבתי הדין הבינלאומיים, והוטלו עליהם צעדים מדיניים, כלכליים ואקדמיים, שהתרחבו במהלך המלחמה.
האג
ב־29 בדצמבר 2023 הגישה דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) תביעה נגד ישראל בטענה שהיא מפרה את האמנה למניעת רצח עם (ICJ). ב־26 בינואר 2024 הורה בית הדין לישראל לנקוט צעדים למניעת מעשים לפי האמנה, למנוע ולהעניש הסתה לרצח עם ולאפשר סיוע הומניטרי; הוא לא הורה על הפסקת המלחמה (האו"ם). ב־24 במאי 2024 הורה, ברוב של 13 מול 2, לעצור מיד את המתקפה הצבאית במחוז רפיח העלולה להביא על הפלסטינים בעזה תנאי חיים שיובילו להשמדתם, כולה או חלקה, ולהשאיר את מעבר רפיח פתוח (ICJ). ראש המל"ל ודובר משרד החוץ כינו את ההאשמות "false, outrageous and morally repugnant" (משרד החוץ). התביעה עדיין מתבררת.
ב־19 ביולי 2024, בחוות דעת מייעצת, קבע בית הדין כי המשך נוכחותה של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש אינו חוקי (ICJ). ב־18 בספטמבר 2024 אימצה עצרת האו"ם, ברוב של 124 מול 14 ו־43 נמנעים, החלטה שדרשה מישראל לסיים את נוכחותה בשטחים בתוך 12 חודשים (האו"ם). המועד חלף בספטמבר 2025.
ב־16 בספטמבר 2025 קבעה ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית של האו"ם לשטח הפלסטיני הכבוש ולישראל, בראשות השופטת הדרום אפריקאית נאווי פילאי, כי ישראל ביצעה רצח עם ברצועת עזה. לפי הוועדה, בוצעו ארבעה מתוך חמשת המעשים המוגדרים באמנה, והנשיא יצחק הרצוג, נתניהו וגלנט הסיתו לרצח עם (האו"ם). משרד החוץ כינה את הדוח "distorted and false" וקרא לפרק את הוועדה (Arab News). פילאי פרשה מהוועדה בנובמבר 2025, בנימוק של גיל, בעיות רפואיות ומחויבויות אחרות (The National). ב־9 באוקטובר 2026 הוענק לה פרס נובל לשלום "for her efforts to promote peace and international law". ועדת נובל הנורבגית לא הזכירה את ישראל בנימוקיה, ואת ועדת החקירה הזכירה רק בתיאור הקריירה של פילאי (ועדת נובל).
בהליך נפרד, ב־20 במאי 2024 ביקש התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), כרים חאן, צווי מעצר נגד נתניהו, נגד שר הביטחון יואב גלנט ונגד מנהיגי חמאס יחיא סנוואר, מוחמד דף ואסמאעיל הנייה. ב־21 בנובמבר 2024 הוציא בית הדין צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, בחשד לפשע המלחמה של הרעבה כשיטת לחימה ולפשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה ומעשים בלתי אנושיים אחרים, וצו מעצר נגד דף; הבקשות נגד הנייה וסנוואר בוטלו אחרי מותם (האו"ם). נתניהו אמר באותו יום כי בית הדין "is falsely accusing me" (שגרירות ישראל). באפריל 2025 החזירה לשכת הערעורים לדיון מחדש את טענת ישראל נגד סמכות בית הדין; הצווים נותרו בתוקף (The Sun).
המדינות החברות בבית הדין מחויבות לעצור את נתניהו אם ייכנס לשטחן. הולנד הודיעה שתעשה זאת; צרפת העלתה טענות בדבר חסינות (Euronews). הונגריה, בראשות ויקטור אורבן, אירחה את נתניהו באפריל 2025 והודיעה על פרישה מבית הדין; במאי 2026, לפני שהפרישה נכנסה לתוקף, ביטלה אותה הממשלה החדשה בראשות פטר מג'אר (Insight Hungary).
הסנקציות
ב־1 בפברואר 2024 חתם ביידן על צו נשיאותי 14115, שאיפשר להטיל סנקציות על מי שמערערים את היציבות בגדה המערבית (American Presidency Project). נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ביטל את הצו ביום כניסתו לתפקיד, 20 בינואר 2025 (American Presidency Project), והסנקציות שהוטלו לפיו הוסרו (Thompson Hine). בריטניה הטילה סנקציות על ארבעה מתנחלים ב־12 בפברואר 2024 (GOV.UK), והאיחוד האירופי הטיל סנקציות על "להבה" ועל "נוער הגבעות" באפריל 2024 (מועצת האיחוד האירופי), וביולי 2024 על ברוך מרזל, בנצי גופשטיין ושלושה נוספים, ועל "צו 9", שחסם משאיות סיוע לעזה (Jurist). קנדה (ממשלת קנדה) ואוסטרליה (ממשלת אוסטרליה) הטילו סנקציות דומות.
ב־10 ביוני 2025 הודיעו בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורבגיה על סנקציות נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', בשל "repeated incitement of violence against Palestinian civilians" – הקפאת נכסים ואיסור כניסה (GOV.UK). ביולי 2025 הכריזה הולנד על שניהם כאישים בלתי רצויים (הפרלמנט ההולנדי), ובספטמבר 2025 הכריזה סלובניה כך על נתניהו (ANSA). במאי 2026 הטיל האיחוד האירופי סנקציות על תנועת "נחלה", "רגבים", "השומר יו"ש" ו"אמנה", ועל דניאלה וייס ושניים נוספים (האיחוד האירופי).
הנשק והסחר
ב־2 בספטמבר 2024 השעתה בריטניה כ־30 רישיונות יצוא נשק לישראל לשימוש בעזה, בנימוק שקיים "clear risk" לשימוש בהם להפרות חמורות של המשפט ההומניטרי; היא לא הטילה אמברגו מלא (GOV.UK). בהולנד הורה בית המשפט לערעורים בפברואר 2024 לעצור את יצוא חלקי מטוסי ה־F-35 לישראל (בית המשפט בהאג); באוקטובר 2025 ביטל בית המשפט העליון את הפסיקה, קבע שההחלטה נתונה לממשלה והורה לה לבחון אותה מחדש (NL Times). ספרד הודיעה שמאז 7 באוקטובר 2023 לא אישרה מכירות נשק לישראל (משרד החוץ הספרדי), ובספטמבר 2025 עיגנה בצו אמברגו נשק ואיסור יבוא מוצרים מההתנחלויות (ממשלת ספרד). קנדה השעתה במהלך 2024 34 היתרי יצוא (ממשלת קנדה).
במאי 2024 עצרה טורקיה את כל הסחר עם ישראל, עד שתאפשר העברת סיוע ללא הפרעה לעזה (Al Jazeera); בהמשך הוסיפה כתנאי הפסקת אש קבועה (נשיאות טורקיה). באוגוסט 2024 אסרה קולומביה את יצוא הפחם לישראל (Vanguardia); באוגוסט 2026 הודיע נשיאה החדש על צו שיתיר לחדשו (Vanguardia). ממשלת צרפת הורתה ב־31 במאי 2024 למנוע את השתתפות התעשיות הביטחוניות הישראליות בתערוכת הנשק Eurosatory, ובית המשפט המסחרי בפריז ביטל את האיסור ביום השני לתערוכה (Globes). ב־15 בספטמבר 2026 נכנס לתוקף באירלנד חוק האוסר יבוא סחורות מההתנחלויות (רשות המסים האירית).
הנציבות האירופית הציעה ביולי 2025 להשעות את השתתפות ישראל במסלול חדשנות של תוכנית המחקר Horizon Europe (הנציבות האירופית), ובספטמבר 2025 – להשעות חלק מהוראות הסחר בהסכם האסוציאציה ולהטיל סנקציות על שרים (הנציבות האירופית). ההצעות לא אושרו: באפריל 2026 אמרה שרת החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, כי אין להן תמיכה בקרב המדינות החברות (Anadolu). קרן העושר הנורבגית החריגה את בזק מתיק ההשקעות בשל שירותיה להתנחלויות (NBIM), ובאוגוסט 2025 צמצמה את השקעותיה בישראל (NBIM).
באותה תקופה הגיע היצוא הביטחוני של ישראל לשיא: 19.2 מיליארד דולר ב־2025, עלייה של כמעט 30% (משרד הביטחון).
ניתוק יחסים והכרה
ב־31 באוקטובר 2023 ניתקה בוליביה את יחסיה עם ישראל (משרד החוץ הבוליביאני), וצ'ילה וקולומביה החזירו את שגריריהן להתייעצות (AP). דרום אפריקה החזירה את הדיפלומטים שלה מישראל בנובמבר 2023 (ממשלת דרום אפריקה), ובאותו חודש השעתה בליז את היחסים (Jamaica Observer). קולומביה ניתקה את היחסים במאי 2024 (משרד החוץ הקולומביאני), וניקרגואה באוקטובר 2024 (La Gaceta). אחרי חילופי שלטון חידשה בוליביה את היחסים בדצמבר 2025 (AP), וביולי 2026 הסכימו ישראל וקולומביה לחדשם (Algemeiner). ביולי 2025 הכריזה "קבוצת האג", בהובלת קולומביה ודרום אפריקה, על צעדים מתואמים נגד ישראל, ובהם מניעת העברת נשק (The Hague Group).
ב־28 במאי 2024 הכירו ספרד, אירלנד ונורבגיה במדינה פלסטינית (ממשלת אירלנד). ראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס, אמר כי זו החלטה "that we do not take against anyone, least of all against Israel" (ממשלת ספרד). ב־21 בספטמבר 2025 הכירו בה בריטניה, קנדה ואוסטרליה (GOV.UK), ובימים שאחר כך מדינות נוספות, ובהן פורטוגל וצרפת (Eunews).
אקדמיה, תרבות וספורט
אוניברסיטת גנט שבבלגיה הודיעה במאי 2024 כי תפסיק את כל שיתופי הפעולה המוסדיים עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר ישראליים (אוניברסיטת גנט), וטריניטי קולג' בדבלין החליטה ביוני 2025 שלא לחדש את חילופי הסטודנטים עם האוניברסיטה העברית ועם בר־אילן ולמשוך את השקעותיה מחברות ישראליות (University Times). ועידת הרקטורים בספרד הודיעה במאי 2024 כי האוניברסיטאות מוכנות להשעות הסכמים עם מוסדות ישראליים (RTVE); בית המשפט העליון של אנדלוסיה ביטל בספטמבר 2025 את ההשעיה באוניברסיטת גרנדה בנימוק שהיא מפלה; הערעור תלוי ועומד בבית המשפט העליון של ספרד (elDiario.es). בדיון בכנסת בספטמבר 2025 אמרה נציגת משרד התפוצות כי עד מאי 2025 נרשמו 352 אירועים של אנטישמיות ודה־לגיטימציה הקשורים לחרם האקדמי (הכנסת).
בסוף אוגוסט 2024 קראו יותר מ־300 אמנים ואנשי קולנוע לפסטיבל ונציה להחרים שני סרטים של יוצרים ישראלים; אחד מהם, עמוס גיתאי, דחה את הקריאה (The Times of Israel). בספטמבר 2025 חתמו יותר מ־4,500 אנשי קולנוע על התחייבות שלא לעבוד עם מוסדות קולנוע ישראליים, ובהם פסטיבל הקולנוע ירושלים (JTA). במרץ 2025, אחרי שהסרט הישראלי־פלסטיני "No Other Land" זכה באוסקר, קבעה PACBI, הזרוע האקדמית־תרבותית של תנועת ה־BDS, כי הוא מפר את הנחיות "האנטי־נורמליזציה" שלה (The Times of Israel). באוקטובר 2024 פורסמה קריאה לסופרים ולאנשי ספרות להחרים מוסדות ספרות ישראליים, ועד דצמבר חתמו עליה יותר מ־7,000 (PalFest).
איגוד השידור האירופי קבע בינואר 2024 כי ישראל רשאית להשתתף באירוויזיון (ynet). פיפ"א העבירה ב־2024 את תלונת ההתאחדות הפלסטינית לוועדת המשמעת, בלי להשעות את ישראל (FIFA). בספטמבר ובאוקטובר 2026 שיחקה נבחרת אירלנד מול ישראל בליגת האומות; שחקניה ענדו סרטים שחורים וסירבו ללחוץ את ידי השחקנים הישראלים (Al Jazeera).
ההסברה
ממשלת נתניהו הקימה בינואר 2023 משרד הסברה, בראשות גלית דיסטל־אטבריאן, בתקציב של 14.4 מיליון שקל ו־29 תקנים (הצעת התקציב). בפברואר 2023 העבירה את "הובלת המערכה נגד תופעת הדה לגיטימציה והחרמות נגד ישראל" ממשרד החוץ למשרד התפוצות של עמיחי שיקלי (מפתח התקציב). ב־12 באוקטובר 2023 התפטרה דיסטל־אטבריאן, וב־22 באוקטובר החליטה הממשלה לסגור את המשרד ולהעביר את תקציבו ואת תקניו לרשות תקומה (The Times of Israel).
ביוני 2024 אמר שר החוץ ישראל כ"ץ בוועדת החוץ והביטחון כי הפעילות העיקרית של משרדו, "במישור הדיפלומטי ובמישור ההסברתי, היא לאפשר לצה"ל ולמערכת הביטחון את הלגיטימציה הבינלאומית להמשיך את המלחמה למיטוט החמאס" ("בחדרי חרדים"). לתקציב 2025 אישרה הממשלה למשרד החוץ תוספת של 545 מיליון שקל להסברה בחו"ל ("מעריב"). ביוני 2025, בוועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה, נאמר כי "נכון להיום אין מינוי לראש מערך הסברה כשנה" (הכנסת). בדצמבר 2025 אישרה ועדת הכספים העברה של 150 מיליון שקל מתקציב ההשכלה הגבוהה למשרד החוץ: 90 מיליון לקמפיין הסברה ו־60 מיליון לאירוח משלחות משפיענים (הכנסת). לפי נציג משרד האוצר, "מקור הכסף הוא בסעיף שמתקצב חוקרים על פי מודל תחרותי" ("וואלה").
גם האבטחה עולה יותר: לפי הצעת התקציב של משרד החוץ, עלות אבטחת הנציגויות בחו"ל הגיעה ב־2025 לכ־405 מיליון שקל, לעומת כ־244 מיליון ב־2022 (הצעת התקציב).
ישראל דוחה את הטענות לרצח עם ולפשעי מלחמה, ומציגה את המלחמה כהגנה עצמית אחרי 7 באוקטובר. על הצווים של בית הדין הבינלאומי לצדק אמרו ראש המל"ל ודובר משרד החוץ כי ההאשמות הן "false, outrageous and morally repugnant" (משרד החוץ). על צו המעצר אמר נתניהו: "It is falsely accusing me, the democratically elected prime minister" (שגרירות ישראל). בממשלה מציגים חלק מהחרמות כדה־לגיטימציה וכאנטישמיות, ומשרד התפוצות מנטר אותם במרכז שליטה ייעודי (הכנסת).
להרחבה: התיק המלא על איתמר בן גביר · התיק המלא על בצלאל סמוטריץ' · התיק המלא על ישראל כ"ץ · התיק המלא על עמיחי שיקלי · התיק המלא על גלית דיסטל אטבריאן
התיעוד
מה שמופיע להלן הוא תיק המחקר במלואו: מיפוי השחקנים והמוסדות, ציר זמן מתועד, מעקב אחר הכסף וההחלטות, ספר ראיות ופירוט לפי זירות. לכל שורה מקור.
התיעוד המלא: הבידוד המדיני
1. פתח דבר
התיק מתעד את הצעדים שננקטו נגד ישראל, נגד נבחריה ונגד גופים ואזרחים ישראליים מאז אוקטובר 2023: הליכים בבית הדין הבינלאומי לצדק ובבית הדין הפלילי הבינלאומי, סנקציות על מתנחלים, ארגונים ושרים, מגבלות על יצוא נשק ועל סחר, ניתוק יחסים והורדת דרג, הכרה במדינה פלסטינית, וחרמות והשעיות באקדמיה, בתרבות, בקולנוע ובספורט. לצדם הוא מתעד את המשך התמיכה הביטחונית של בעלות הברית, את המקרים שבהם צעדים בוטלו או לא אושרו, ואת התגובה הממשלתית: תקציבי ההסברה, משרד ההסברה שהוקם ונסגר, והאבטחה בנציגויות.
ישראל דחתה את הטענות לרצח עם ולפשעי מלחמה, והציגה את פעולותיה כהגנה עצמית אחרי 7 באוקטובר, תוך ניסיון לשמר לגיטימציה בינלאומית להמשך המלחמה ולהחזרת החטופים. השאלה שהתיק בודק היא אם מדובר בפגיעה מצטברת במעמדה הבינלאומי של ישראל, או באוסף צעדים מוגבלים ונקודתיים שישראל מצליחה להכיל באמצעות דיפלומטיה, תקציבי הסברה וקשרים אסטרטגיים קיימים.
התיק מבחין בין ארבעה צירים:
- הציר המשפטי: דרום אפריקה, בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) ובית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) מול ממשלת ישראל, נתניהו וגלנט;
- הציר המדיני־כלכלי: ארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה, קנדה ואוסטרליה מול מתנחלים, ארגונים ושרים ישראלים;
- הציר הדיפלומטי: מדינות שהכירו במדינה פלסטינית או ניתקו יחסים, מול משרד החוץ הישראלי;
- הציר התרבותי־אקדמי־ספורטיבי: מוסדות כמו אוניברסיטת גנט, אוניברסיטת ברצלונה, איגוד השידור האירופי, FIFA והוועד האולימפי, מול קמפיינים לחרם ומול עמדות של אי־השעיה גורפת מאומת.
2. מיפוי שחקנים ומוסדות
| שחקן | תפקיד/גוף | עמדה או אינטרס | פעולה מרכזית | מקור |
|---|---|---|---|---|
| ממשלת ישראל – בנימין נתניהו, יואב גלנט, משרד החוץ והמל"ל | מקבלי החלטות והגוף המתגונן בזירה המשפטית־מדינית | דחיית הטענות לרצח עם/פשעי מלחמה והצגת המלחמה כפעולת הגנה אחרי 7 באוקטובר | ב־24 במאי 2024 פרסמו המל"ל ודובר משרד החוץ תגובה להחלטת ICJ וטענו כי ההאשמות "false, outrageous and morally repugnant" מאומת | משרד החוץ הישראלי, 24.5.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| דרום אפריקה | מדינה תובעת בבית הדין הבינלאומי לצדק | קידום הליך לפי אמנת הג'נוסייד נגד ישראל | ב־29 בדצמבר 2023 פתחה הליך נגד ישראל; ב־26 בינואר 2024 הוציא ICJ צווים זמניים המחייבים את ישראל לנקוט צעדים למניעת מעשי ג'נוסייד ולהעברת סיוע מאומת | ICJ – תיק 192 (נצפה: ספטמבר 2026); צו ICJ, 26.1.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| בית הדין הפלילי הבינלאומי – ICC; התובע דאז, כרים חאן | מוסד משפטי פלילי בינלאומי | בחינת אחריות פלילית אישית של מנהיגים ישראלים וחמאס | ב־20 במאי 2024 ביקש התובע צווי מעצר לנתניהו, גלנט ומנהיגי חמאס; ב־21 בנובמבר 2024 הוציא בית הדין צווי מעצר לנתניהו ולגלנט מאומת | הודעת התובע, ICC, 20.5.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); החלטת ICC, 21.11.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| נתניהו ומשרד ראש הממשלה | יעד לצווי ICC; הנהגת ישראל | דחיית סמכות ולגיטימיות ההליך | ב־21 בנובמבר 2024 אמר נתניהו כי ההחלטה "falsely accusing me" והציג את ישראל כמי שפועלת לצמצום נפגעים אזרחיים מקור-יחיד | תגובת נתניהו, משרד החוץ/שגרירות ישראל, 21.11.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ארה"ב – ממשל ביידן ומשרד האוצר | בעלת ברית מרכזית ומפעילת לחץ נקודתי | תמיכה ביטחונית בישראל לצד סנקציות על גורמי ימין/מתנחלים אלימים | ב־1 בפברואר 2024 חתם ביידן על צו 14115 לסנקציות על מי שמערערים יציבות בגדה (הצו בוטל בידי טראמפ ב־20 בינואר 2025); ב־24 באפריל 2024 נחתם חוק סיוע שכלל סיוע ביטחוני לישראל מאומת | צו נשיאותי 14115, GovInfo, 1.2.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); משרד ההגנה האמריקאי, 24.4.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| מועצת הביטחון של האו"ם וארה"ב | זירת וטו והחלטות מחייבות | ויכוח בין דרישה להפסקת אש לבין קישור לשחרור חטופים | ב־20 בפברואר 2024 ארה"ב הטילה וטו על הצעת החלטה להפסקת אש הומניטרית מיידית בעזה מאומת | או"ם, סיקור מועצת הביטחון, 20.2.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| האיחוד האירופי ובריטניה | רגולטורים מדיניים וכלכליים | ענישה נקודתית על אלימות מתנחלים וחסימת סיוע | ב־15 ביולי 2024 האיחוד האירופי הטיל סנקציות על חמישה יחידים ושלוש ישויות; ב־12 בפברואר 2024 בריטניה הטילה סנקציות על ארבעה מתנחלים מאומת | מועצת האיחוד האירופי, 15.7.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); GOV.UK, 12.2.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו־זילנד ונורבגיה מול בן־גביר וסמוטריץ' | קואליציית סנקציות מערבית מול שרים ישראלים | ענישה אישית על הסתה/תמיכה באלימות נגד פלסטינים בגדה | ב־10 ביוני 2025 הודיעו חמש המדינות על צעדים נגד איתמר בן־גביר ובצלאל סמוטריץ' בגין הסתה לאלימות נגד פלסטינים מאומת | הודעה משותפת, Canada.ca, 10.6.2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| בריטניה וצרפת/Eurosatory | ממשלות ושווקי נשק | צמצום חשיפה לייצוא ביטחוני לישראל או לחברות ישראליות | ב־2 בספטמבר 2024 השעתה בריטניה כ־30 רישיונות יצוא לישראל לשימוש בעזה; ב־31 במאי 2024 הורתה ממשלת צרפת למנוע את השתתפות החברות הישראליות בתערוכת Eurosatory, וב־18 ביוני 2024 ביטל בית המשפט המסחרי בפריז את האיסור מאומת | GOV.UK, 2.9.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); Euronews, 17.6.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); Globes, 18.6.2024 |
| ספרד, אירלנד, נורבגיה וקולומביה | מדינות ששינו/הקשיחו מדיניות דיפלומטית | הכרה במדינה פלסטינית או ניתוק יחסים עם ישראל | ב־28 במאי 2024 ספרד, אירלנד ונורבגיה הכירו במדינת פלסטין; ב־1–3 במאי 2024 קולומביה הודיעה על ניתוק יחסים דיפלומטיים עם ישראל; ביולי 2026, לקראת חילופי השלטון בקולומביה, הסכימו המדינות לחדש את היחסים מאומת | ממשלת ספרד, 28.5.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); משרד החוץ הקולומביאני, 3.5.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); Algemeiner, 7.8.2026 |
| אוניברסיטאות גנט וברצלונה | מוסדות אקדמיים אירופיים | השעיה/הגבלה של קשרים מוסדיים עם ישראל | ב־31 במאי 2024 אוניברסיטת גנט הודיעה על כוונה להפסיק שיתופי פעולה מוסדיים עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר ישראליים; במאי 2024 אוניברסיטת ברצלונה הודיעה שלא תשתתף באירועים אקדמיים שבהם מעורבים מוסדות ישראליים עד ערבויות מצד האיחוד האירופי מאומת | Ghent University, 31.5.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); University of Barcelona, מאי 2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| גופי תרבות, EBU ופסטיבלי קולנוע | זירת חרם תרבותי והשתתפות בינלאומית | לחץ ציבורי להחרים ישראל מול מוסדות שמפרידים בין מדינה לאמנים/שדרים | בינואר 2024 הודיע איגוד השידור האירופי (EBU) כי תאגיד השידור הישראלי עומד בכללי אירוויזיון 2024 ולכן ישראל תשתתף; במאי 2024 פסטיבל הסרטים הישראלי Seret בבריטניה התקיים למרות קריאות חרם שנוי-במחלוקת | Ynet, 22.1.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); Euronews, 24.5.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| FIFA, IOC, ההתאחדות הפלסטינית והישראלית | מוסדות ספורט בינלאומיים | דרישות להשעיית ישראל מול הימנעות מהשעיה גורפת | ב־17 במאי 2024 העבירה FIFA לבדיקה משפטית הצעה פלסטינית נגד ההתאחדות הישראלית, וב־3 באוקטובר 2024 העבירה את התלונה לוועדת המשמעת, בלי להשעות את ישראל; ב־2024 IOC שמר על השתתפות ישראל ופלסטין במשחקי פריז מאומת | FIFA, 3.10.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); RTÉ Sport, 14.6.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
3. ציר זמן מתועד
| תאריך | אירוע | שחקנים מעורבים | מקור |
|---|---|---|---|
| אוקטובר 2023 | מאומת עצרת האו"ם אימצה החלטה הקוראת להפוגה הומניטרית מיידית ומתמשכת בעזה; 120 בעד, 14 נגד, 45 נמנעים. | עצרת האו"ם, ישראל, חמאס, מדינות החברות באו"ם | UN Press, 27.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| אוקטובר 2023 | מאומת בוליביה ניתקה יחסים דיפלומטיים עם ישראל (היחסים חודשו בדצמבר 2025); צ'ילה וקולומביה החזירו שגרירים להתייעצות. | ממשלות בוליביה, צ'ילה, קולומביה, ישראל | משרד החוץ של בוליביה, 31.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026); AP / Arab News, 1.11.2023; AP / KSAT, 9.12.2025 |
| נובמבר 2023 | מאומת דרום אפריקה החזירה את כל הדיפלומטים מתל אביב להתייעצות על רקע המלחמה בעזה. | ממשלת דרום אפריקה, ישראל | SAnews, 6.11.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| דצמבר 2023 | מאומת דרום אפריקה פתחה בהליך נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בטענה להפרת אמנת רצח העם בעזה. | דרום אפריקה, ישראל, ICJ | ICJ, 29.12.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ינואר 2024 | מאומת ICJ הוציא צו ביניים נגד ישראל: מניעת מעשים לפי אמנת רצח העם, מניעת הסתה, הכנסת סיוע ודיווח לבית הדין. | ICJ, ישראל, דרום אפריקה | ICJ Summary, 26.1.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| פברואר 2024 | מאומת נשיא ארה"ב ג'ו ביידן חתם על צו 14115 לסנקציות נגד גורמים המעורבים באלימות מתנחלים ובערעור היציבות בגדה. | ממשל ארה"ב, מתנחלים ישראלים, ישראל | American Presidency Project, 1.2.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| פברואר 2024 | מאומת בית המשפט לערעורים בהאג הורה לעצור ייצוא חלקי F‑35 לישראל בשל סיכון להפרות של המשפט ההומניטרי בעזה. באוקטובר 2025 ביטל בית המשפט העליון בהולנד את הפסיקה, וקבע שההחלטה נתונה לממשלה. | בית המשפט לערעורים בהאג, ממשלת הולנד, ישראל | Rechtspraak, 12.2.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); NL Times, 3.10.2025 |
| מרץ 2024 | מאומת מועצת הביטחון אימצה את החלטה 2728 שדרשה הפסקת אש מיידית ברמדאן ושחרור בני ערובה. | מועצת הביטחון, ישראל, חמאס, ארה"ב | UN, 25.3.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| אפריל 2024 | מאומת האיחוד האירופי הטיל סנקציות על ארבעה מתנחלים ושתי ישויות בגין הפרות חמורות נגד פלסטינים בגדה ובמזרח ירושלים. | מועצת האיחוד האירופי, מתנחלים ישראלים, ארגונים ישראליים | Council of the EU, 19.4.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| מאי 2024 | מאומת קולומביה הודיעה על ניתוק יחסים דיפלומטיים עם ישראל החל מ־2 במאי 2024. | נשיא קולומביה גוסטבו פטרו, ממשלת ישראל | Cancillería Colombia, 1.5.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| מאי 2024 | מאומת משרד המסחר הטורקי הודיע ב־2 במאי 2024 על עצירת כל הייבוא והייצוא מול ישראל, עד להפסקת הלחימה והזרמת סיוע לעזה. | ממשלת טורקיה, ישראל | Al Jazeera, 2.5.2024; מרכז המאבק בדיסאינפורמציה, נשיאות טורקיה, 9.5.2024 |
| מאי 2024 | מאומת תובע ICC כרים חאן ביקש צווי מעצר לנתניהו וגלנט, לצד מנהיגי חמאס, בגין חשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. | ICC, בנימין נתניהו, יואב גלנט, הנהגת חמאס | ICC, 20.5.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| מאי 2024 | מקור-יחיד האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פנתה לאקדמיות בעולם נגד החרפת חרמות אקדמיים על חוקרים ומוסדות ישראליים. | האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אוניברסיטאות בעולם | האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 20.5.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| מאי 2024 | מאומת ICJ הורה לישראל, ברוב של 13 מול 2, לעצור מיד את המתקפה הצבאית במחוז רפיח העלולה לגרום להרס פיזי של הפלסטינים בעזה, ולהשאיר את מעבר רפיח פתוח לסיוע. | ICJ, ישראל, דרום אפריקה | ICJ, 24.5.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| יוני 2024 | מאומת ממשלת צרפת הורתה למנוע את השתתפות התעשיות הביטחוניות הישראליות בתערוכת Eurosatory 2024; ב־18 ביוני 2024, ביום השני לתערוכה, ביטל בית המשפט המסחרי בפריז את האיסור. | ממשלת צרפת, Coges Events, חברות ביטחוניות ישראליות | סנאט צרפת, יוני 2024 (נצפה: ספטמבר 2026); Globes, 18.6.2024 |
| יולי 2024 | מאומת ICJ קבע בחוות דעת מייעצת כי נוכחות ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים אינה חוקית וכי על מדינות לא להכיר במצב זה כחוקי. | ICJ, ישראל, הרשות הפלסטינית, מדינות האו"ם | ICJ Advisory Opinion, 19.7.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| אוגוסט 2024 | מאומת קולומביה פרסמה צו האוסר ייצוא פחם לישראל; ב־2025 הוחמר האיסור ללא חריגים. | ממשלת קולומביה, ישראל, ענף הפחם | MINCIT Colombia, 14.8.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ספטמבר 2024 | מאומת בריטניה השעתה כ־30 רישיונות ייצוא נשק לישראל לשימוש בעזה, אך החריגה חלקים לתוכנית F‑35 שאינם מיועדים ישירות לישראל. | ממשלת בריטניה, יצואני נשק, ישראל | GOV.UK, 2.9.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ספטמבר 2024 | מאומת עצרת האו"ם אימצה את החלטה ES‑10/24, ברוב של 124 מול 14 ו־43 נמנעים: דרישה שישראל תסיים את נוכחותה הבלתי חוקית בשטחים בתוך 12 חודשים. המועד חלף בספטמבר 2025. | עצרת האו"ם, ישראל, מדינת פלסטין | UN Digital Library, 18.9.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); UN Press, 18.9.2024 |
| אוקטובר 2024 | מאומת ניקרגואה ניתקה יחסים דיפלומטיים עם ישראל ב־11 באוקטובר 2024. | ממשלת ניקרגואה, ישראל | La Gaceta Nicaragua, 12.10.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| אוקטובר 2024 | מאומת קואליציה של שש קבוצות סופרים ועובדי ספרות פרסמה ב־28 באוקטובר 2024 קריאה לחרם על מוסדות ספרות ישראליים "שותפים" – הוצאות לאור, פסטיבלים וסוכנויות; לפי הודעת המשך מדצמבר 2024, הצטרפו יותר מ־7,000 חותמים. | PalFest, Books Against Genocide, סופרים ומו"לים | Palestine Festival of Literature, 16.12.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| נובמבר 2024 | מאומת ICC הוציא צווי מעצר נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט בגין חשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. | ICC, נתניהו, גלנט, מדינות החברות באמנת רומא | ICC, 21.11.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| יוני 2025 | מאומת בריטניה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ונורווגיה הטילו סנקציות על השרים איתמר בן־גביר ובצלאל סמוטריץ' בגין הסתה לאלימות בגדה. | ממשלות בריטניה ושותפותיה, בן־גביר, סמוטריץ' | GOV.UK, 10.6.2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| יולי 2025 | מאומת ועידת בוגוטה של "קבוצת האג" הכריזה על צעדים מתואמים נגד ישראל, בהם מניעת העברת נשק וסקירת חוזים ציבוריים. | קולומביה, דרום אפריקה, מדינות קבוצת האג | The Hague Group, 16.7.2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ספטמבר 2025 | מאומת ועדת החקירה של האו"ם לשטח הפלסטיני הכבוש ולישראל, בראשות נאווי פילאי, קבעה ב־16 בספטמבר 2025 כי ישראל ביצעה רצח עם בעזה: ארבעה מתוך חמשת המעשים המוגדרים באמנה, והסתה לרצח עם מצד הרצוג, נתניהו וגלנט. משרד החוץ: "Israel categorically rejects this distorted and false report". | ועדת החקירה של מועצת זכויות האדם, ממשלת ישראל | OHCHR, 16.9.2025 (נצפה: אוקטובר 2026); Arab News, 16.9.2025 (נצפה: אוקטובר 2026) |
| ספטמבר 2025 | מאומת בריטניה, קנדה ואוסטרליה הכירו במדינת פלסטין, כחלק ממהלך דיפלומטי הקשור למלחמה בעזה ולעתיד פתרון שתי המדינות. | ממשלות בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ישראל, הרשות הפלסטינית | GOV.UK, 21.9.2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ספטמבר 2025 | מאומת ספרד עיגנה בצו חירום אמברגו נשק על ישראל ואיסור יבוא מוצרים מההתנחלויות בשטחים הפלסטיניים הכבושים. | ממשלת ספרד, ישראל, חברות נשק וסחר | La Moncloa, 23.9.2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ספטמבר 2026 | מאומת נבחרת הגברים של אירלנד בכדורגל שיחקה מול ישראל בליגת האומות בלי להחרים את המשחקים, אך לאחר לחץ ציבורי לחרם ענדו השחקנים סרטים שחורים וסירבו ללחוץ ידיים: ב־27 בספטמבר 2026 בדברצן שבהונגריה (3:0 לאירלנד), וב־4 באוקטובר 2026 בבאצ'קה טופולה שבסרביה (1:1). | שחקני נבחרת אירלנד, התאחדות הכדורגל האירית, נבחרת ישראל, UEFA | AP / AJC, 27.9.2026; Al Jazeera, 4.10.2026 |
| אוקטובר 2026 | מאומת ועדת נובל הנורבגית העניקה ב־9 באוקטובר 2026 את פרס נובל לשלום לנאווי פילאי "for her efforts to promote peace and international law". הנימוקים אינם מזכירים את ישראל; ועדת החקירה מוזכרת בתיאור הקריירה שלה. פילאי פרשה מהוועדה בנובמבר 2025. | ועדת נובל הנורבגית, נאווי פילאי | ועדת נובל, 9.10.2026 (נצפה: אוקטובר 2026); Reuters, 9.10.2026 (נצפה: אוקטובר 2026); The National, 15.7.2025 (נצפה: אוקטובר 2026) |
4. מעקב כסף, החלטות ואחריות
המעקב שלהלן מפריד בין שלושה סוגי "כסף והחלטות": כסף ציבורי ישראלי שהוקצה להסברה, לדיפלומטיה ולמאבק בחרמות; החלטות זרות בעלות אפקט כלכלי, דיפלומטי או משפטי על ישראל, על ישראלים ועל גופים ישראליים; ופיקוח וביקורת שיפוטית או פרלמנטרית. נקודת הייחוס המשפטית המרכזית היא ההליכים ב־ICJ וב־ICC בשנים 2024–2025: צווי הביניים של בית הדין הבינלאומי לצדק מ־26 בינואר 2024, 28 במרץ 2024 ו־24 במאי 2024, וחוות הדעת המייעצת מ־19 ביולי 2024 על השטחים, שעליה הסתמכה למשל אירלנד בחוק לאיסור יבוא טובין מההתנחלויות (ראו 4.2). ICJ, צו 26.1.2024, ICJ, צו 28.3.2024, ICJ, צו 24.5.2024, ICJ, תקציר חוות דעת מייעצת 19.7.2024.
4.1 כסף ציבורי ישראלי: תקציבי הסברה, מאבק בדה־לגיטימציה, אבטחת נציגויות ומעקב ממשלתי
| תאריך / תקופה | החלטה, תקציב או התקשרות | מי החליט / נשא באחריות | מי הרוויח / למי הוקצה | ממצא כספי / ניהולי | ודאות ומקור |
|---|---|---|---|---|---|
| ינואר-פברואר 2023, ממשלת ישראל ה־37 | הקמת משרד ההסברה והגדרת יעדיו; בהצעת תקציב משרד ראש הממשלה ל־2023–2024 נכתב כי הוקם משרד הסברה לפי החלטת ממשלה מס' 28 מ־15 בינואר 2023, ונקבע "תגבור תקציב כח האדם והקניות של המשרד בהתאם לסיכומי השרים" | ממשלת ישראל; שרת ההסברה גלית דיסטל־אטבריאן; משרד ראש הממשלה ואגף התקציבים | משרד ההסברה החדש; יחידות הסברה ממשלתיות | לפי הצעת התקציב: לסעיף "משרד ההסברה" הוקצו 14.4 מיליון שקל ו־29 תקנים, ובטבלת התוספות העיקריות: "הקמת משרד ההסברה – 15 מלש"ח". באותו מסמך: "מאבק בתופעת הדה-לגיטימציה והאנטישמיות – 60 מלש"ח" | מאומת הצעת תקציב משרד ראש הממשלה 2023–2024, gov.il PDF (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 5 בפברואר 2023 / 2023, החלטת ממשלה מס' 100 | העברת שטח הפעולה "הובלת המערכה נגד תופעת הדה לגיטימציה והחרמות נגד ישראל" ממשרד החוץ למשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות; ההחלטה כוללת העברת רכיבי תקציב, התקשרויות, פרויקטים, תשתיות וכוח אדם, לרבות ההתקשרות עם חל"צ "קולותיה של ישראל בע"מ" / "קונצרט" | ממשלת ישראל; משרד החוץ; משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות; השר עמיחי שיקלי | משרד התפוצות; פרויקטים והתקשרויות בתחום דה־לגיטימציה וחרמות | משמעות כספית: לא רק שינוי סמכויות אלא העברת תקציבים והתקשרויות קיימות ממשרד החוץ למשרד התפוצות; סכום כולל אינו מופיע בתוצאת המקור ולכן אין לציין מספר נוסף ללא אימות | מאומת מפתח התקציב – החלטת ממשלה על שינוי שם משרד התפוצות והעברת תחום החרמות (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 12 באוקטובר 2023 / 22 באוקטובר 2023 | התפטרות שרת ההסברה וסגירת משרד ההסברה לאחר תחילת מלחמת חרבות ברזל; לפי דיווח Times of Israel, הממשלה הצביעה לסגור את המשרד ולהעביר את תקציבו לדרום | ממשלת ישראל; גלית דיסטל־אטבריאן; משרד ראש הממשלה | תקציב המשרד שיועד להעברה לצורכי הדרום; מערכי הסברה אחרים שנותרו פעילים | לפי Times of Israel, 9.4 מיליון שקל שלא נוצלו ב־2023 ו־14.4 מיליון שקל שיועדו ל־2024, יחד עם 29 התקנים של המשרד, הועברו לרשות תקומה; ההחלטה טעונה אישור הכנסת | מקור-יחיד Times of Israel, 22.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| אוקטובר 2023-ינואר 2024, דוח מבקר המדינה מיוחד | 27 גופים ממשלתיים התקשרו עם לפ"ם לכ־80 קמפיינים ציבוריים בארץ, על פעילותם ועל השירותים לציבור, בארבעת החודשים הראשונים למלחמה – לא קמפיינים בחו"ל; עלות ההתקשרויות: 93 מיליון ש"ח | משרדי ממשלה שונים; לפ"ם; מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה; מבקר המדינה כמפקח | לפ"ם וספקי פרסום; משרדי ממשלה שהפעילו קמפיינים | מבקר המדינה מצא ריבוי קמפיינים, חוסר תיאום מספק והמליץ למערך ההסברה הלאומי לשקול ריכוז וניהול אחיד של הקמפיינים; לפי הדוח, רשות המסים התקשרה בכ־11.5 מיליון ש"ח, משרד החינוך בכ־11 מיליון ש"ח, משרד הבריאות בכ־9 מיליון ש"ח, והביטוח הלאומי בכ־8 מיליון ש"ח | מאומת דוח מבקר המדינה – Government Management PDF (נצפה: ספטמבר 2026) |
| תחילת 2025, תוכנית העבודה הממשלתית 2025 | משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות הגדיר יעד אופרטיבי של "הצרת יכולת הפעולה ופגיעה באפקטיביות של מחוללי אנטישמיות ודה־לגיטימציה"; צוין כי מאז הקמת מרכז השליטה בספטמבר 2024 הופצו 48 דוחות בעברית עם תרגום לאנגלית | משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות; השר עמיחי שיקלי; מנכ"ל המשרד | יחידת ניטור/מרכז שליטה; פעילות ממשלתית נגד דה־לגיטימציה | זהו תקצוב/ניהול פעילות נגד חרמות ודה־לגיטימציה ברמת מדיניות, אך המקור אינו מפרט סכום שורה ספציפית ליעד זה | מאומת עיקרי תוכניות העבודה 2025, gov.il PDF (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 2023, דוח מבקר המדינה (נובמבר 2025) על ביצוע תקציב המלחמה | לפי מבקר המדינה, משרד התפוצות ציין כי "סך תקציב המזומן לצורכי המלחמה הסתכם ב־122 מלש"ח, וכי תקציב ההרשאה הסתכם 243.8 מלש"ח ויועד למטרות שינוי תודעתי בעולם, מאבק באנטישמיות ובדה-לגיטימציה של זכות הקיום של מדינת ישראל" | משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות; משרד האוצר; אגף התקציבים; מבקר המדינה כמבקר | משרד התפוצות, ספקי שירותים ושותפים לפעילות בעולם | הכסף סווג כחלק ממענה מלחמתי/היערכות מול יהדות התפוצות והמערכה על הלגיטימציה; המקור מציין שמקור התקציב היה הסטה מתקציב המשרד | מאומת דוח מבקר המדינה – Financial and Budgetary 2025 PDF (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 10 ביוני 2025, ועדת משנה למדיניות חוץ והסברה | בדיון ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה אמר סמנכ"ל הדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ, יעקב ליבנה: "משרד החוץ קיבל תקציב של מעל חצי מיליארד ₪, ליתר דיוק 545 מילון ש"ח שכולם נועדו למאמץ ההסברתי"; באותו דיון נאמר כי "נכון להיום אין מינוי לראש מערך הסברה כשנה". התוספת של 545 מיליון שקל להסברה בחו"ל אושרה בממשלה בנובמבר 2024, בתקציב 2025 | ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה בראשות ח"כ משה טור פז; משרד החוץ; משרד ראש הממשלה | משרד החוץ; מערכי הסברה, קמפיינים, תדרוכים, פעילות מול תקשורת זרה ומשפיענים | אחריות ניהולית: הכנסת מפקחת על קיומו/אי־קיומו של ראש מערך הסברה ועל חלוקת הסמכויות בין משרד החוץ, משרד רה"מ ומשרדים נוספים | מקור-יחיד רשמי חדשות ועדת המשנה, הכנסת, 10.6.2025 (נצפה: ספטמבר 2026); "מעריב", נובמבר 2024 |
| 1 בדצמבר 2025, ועדת הכספים | ועדת הכספים אישרה העברה של כ־150 מיליון ש"ח מסעיף ההשכלה הגבוהה למשרד החוץ: 90 מיליון ש"ח לקמפיין הסברה ו־60 מיליון ש"ח להבאת מאות משלחות בינלאומיות של משפיענים באירוח מלא | ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי; משרד האוצר; משרד החוץ | משרד החוץ; ספקי קמפיינים; מפיקי אירוח/משלחות; גורמי השפעה בינלאומיים שיובאו לישראל | הרפרנט ממשרד האוצר הסביר שהסכום יורד מסעיף שמתקצב חוקרים לפי מודל תחרותי; זו דוגמה ישירה לעלות תקציבית של טיפול בנזק תדמיתי/מדיני על חשבון סעיף השכלה גבוהה | מאומת הודעת ועדת הכספים, הכנסת, 1.12.2025 (נצפה: ספטמבר 2026); "וואלה", 1.12.2025 |
| 2025–2026, הצעת תקציב משרד החוץ | הצעת תקציב משרד החוץ לשנת 2026 מציגה תקציב מקורי נטו של 3.342 מיליארד ש"ח לשנת 2026; במסמך מצוין כי מלחמת חרבות ברזל הגדילה משמעותית את עלויות האבטחה בנציגויות, וכי תקציב האבטחה בשנת 2025 הוערך בכ־405 מיליון ש"ח לעומת בסיס אבטחה של כ־244 מיליון ש"ח ב־2022 | משרד החוץ; משרד האוצר; הכנסת; מערך הביטחון במשרד החוץ | משרד החוץ; מערך אבטחת הנציגויות; ספקי אבטחה ומערכות | זוהי עלות עקיפה של הנזק המדיני/ביטחוני: עליית סיכון לנציגויות ישראליות בחו"ל מגדילה הוצאות אבטחה ותפעול | מאומת הצעת תקציב משרד החוץ 2026, gov.il PDF (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 2 ביוני 2026, משרד הביטחון | משרד הביטחון פרסם ב־2 ביוני 2026 כי היצוא הביטחוני של ישראל שבר שיא והגיע ב־2025 ל־19.2 מיליארד דולר, עלייה של כמעט 30% לעומת השנה הקודמת | משרד הביטחון; סיב"ט; תעשיות ביטחוניות ישראליות | תעשיות ביטחוניות ישראליות; מערכת היצוא הביטחוני | ראיה נגדית לתזה של חרם כלכלי כולל: לצד מגבלות הנשק שתועדו בפרק 4.2, היצוא הביטחוני הישראלי הכולל הגיע לשיא ב־2025; נדרש לפרק לפי מדינות/ענפים כדי לבחון השפעה נקודתית | מאומת משרד הביטחון – Defense Export Record, 2.6.2026 (נצפה: ספטמבר 2026) |
4.2 החלטות זרות עם אפקט כלכלי, חוזי או פיננסי: סנקציות, נשק, סחר, השקעות, אקדמיה ותרבות
| תאריך / תקופה | צעד נגד ישראל / ישראלים / גופים ישראליים | מי החליט | אפקט כספי / חוזי | אחריות ונימוק רשמי | ודאות ומקור |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 בפברואר 2024, ארה"ב | הנשיא ג'ו ביידן חתם על Executive Order 14115 שהסמיך הטלת סנקציות פיננסיות וחסימות רכוש על מי שמערערים שלום, ביטחון ויציבות בגדה המערבית (הצו בוטל ב־20 בינואר 2025) | נשיא ארה"ב; OFAC; משרד החוץ האמריקאי | חסימת נכסים, איסור עסקאות אמריקאיות וחשיפה של בנקים/חברות לסיכוני ציות | הנימוק הרשמי: אלימות מתנחלים, הפחדת אזרחים, הרס/תפיסת רכוש או פעילות טרור בגדה | מאומת GovInfo – Executive Order 14115 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 14 במרץ 2024, משרד החוץ האמריקאי | משרד החוץ האמריקאי הטיל סנקציות על שלושה ישראלים ושתי ישויות נוספים לפי הצו, בהודעת הדובר מתיו מילר | משרד החוץ האמריקאי; משרד האוצר האמריקאי | סנקציות פרסונליות וכלכליות על יחידים; איתות לבנקים וחברות להימנע מעסקאות עם מסומנים | הנימוק: אלימות מתנחלים וערעור היציבות בגדה | מאומת U.S. Department of State, 14.3.2024 |
| 20 בינואר 2025 (הצו); 24 בינואר 2025 (הסרת השמות), ארה"ב | ממשל טראמפ ביטל את EO 14115 במסגרת EO 14148; OFAC הסיר את תוכנית West Bank-Related Sanctions ואת המסומנים מרשימת SDN | נשיא ארה"ב דונלד טראמפ; משרד האוצר האמריקאי / OFAC | ביטול חסימות רכוש ושחרור סנקציות אמריקאיות שהוטלו לפי הצו | ראיה נגדית: הסנקציות האמריקאיות של 2024 לא הפכו למשטר קבוע; שינוי ממשל ביטל אותן | מאומת OFAC, 24.1.2025; Thompson Hine, ינואר 2025 |
| 12 בפברואר 2024, בריטניה | בריטניה הטילה סנקציות על 4 מתנחלים ישראלים בגין פגיעות בזכויות אדם נגד קהילות פלסטיניות בגדה | Foreign, Commonwealth & Development Office; שר החוץ הבריטי | הקפאת נכסים ואיסורי נסיעה לפי משטר סנקציות בריטי | הנימוק הרשמי: אלימות מתנחלים והצורך שישראל תפעל נגד האחראים, תשחרר כספים לרשות הפלסטינית ותעצור הרחבת התנחלויות | מאומת GOV.UK, 12.2.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 19 באפריל 2024, האיחוד האירופי | מועצת האיחוד הטילה סנקציות על ארבעה יחידים ושתי ישויות – בהם Lehava ו־Hilltop Youth – במסגרת משטר זכויות האדם הגלובלי של האיחוד | Council of the European Union | הקפאת נכסים ואיסור העמדת כספים/משאבים כלכליים לרשות המסומנים; איסורי נסיעה | הנימוק: הפרות חמורות של זכויות אדם נגד פלסטינים בגדה ובמזרח ירושלים, לרבות פגיעה בזכות לקניין ולחיי משפחה | מאומת Council of the EU, 19.4.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 15 ביולי 2024, האיחוד האירופי | האיחוד הרחיב סנקציות לחמישה יחידים ושלוש ישויות, לרבות Tzav 9, Moshe's Farm ו־Zvi's Farm; Tzav 9 סומן בגין חסימת משאיות סיוע הומניטרי לעזה | Council of the European Union | הקפאת נכסים, איסורי מימון ואיסורי נסיעה | הנימוק: הפרות שיטתיות וחמורות נגד פלסטינים בגדה, וחסימת סיוע הומניטרי לעזה | מאומת Council of the EU, 15.7.2024 PDF (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 16 במאי 2024 ואילך, קנדה | קנדה חוקקה Special Economic Measures Regulations נגד אלימות מתנחלים קיצוניים; תחילה נגד 4 מתנחלים, ובהמשך הרחבות | ממשלת קנדה; Global Affairs Canada; RCMP ו־CBSA כאוכפים | איסור עסקאות, הקפאת נכסים, איסור מתן שירותים פיננסיים או נכסים למסומנים | התקנות קובעות עילה נגד מי שמסייע, מממן או תורם לאלימות מתנחלים נגד אזרחים פלסטינים או רכושם | מאומת Canada Justice Laws – SOR/2024–91 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 10 ביוני 2025, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורבגיה | סנקציות על השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' בשל "repeated incitement of violence against Palestinian civilians"; לפי ההודעה הבריטית, הסנקציות הוטלו עליהם "in their personal capacity" | ממשלות בריטניה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ונורבגיה | איסורי כניסה והקפאת נכסים בהתאם לדיני הסנקציות הלאומיים | צעד חריג נגד שרים מכהנים בממשלת ישראל: מעבר מסנקציות על מתנחלים וארגונים לסנקציות על חברי ממשלה, אם כי במעמדם האישי | מאומת GOV.UK, 10.6.2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 28 במאי 2026, האיחוד האירופי | האיחוד האירופי הטיל סנקציות על ארבע ישויות – Nachala, Regavim, Hashomer Yosh ו־Amana – ועל שלושה יחידים: דניאלה וייס, מאיר דויטש ואביחי סויסה | Council of the European Union / EEAS | הקפאת נכסים ואיסור העמדת משאבים כלכליים; פגיעה ביכולת גופים לגייס/לקבל שירותים באירופה | הנימוק הרשמי: פעולות המערערות את פתרון שתי המדינות, תמיכה במאחזים אלימים, הריסות/לחצים משפטיים נגד רכוש פלסטיני | מאומת EEAS, 28.5.2026 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 9 ביוני 2026, אוסטרליה/קנדה/צרפת/נורבגיה/בריטניה | הצהרה מתואמת על סנקציות וצעדים נגד אלימות מתנחלים והידרדרות בגדה | שרי החוץ של אוסטרליה, קנדה, צרפת, נורבגיה ובריטניה | הרחבת מגבלות תנועה/נכסים והגברת סיכון ציות סביב גופים הקשורים להתנחלויות | הנימוק: "settlement expansion and creation of outposts continue with the support and facilitation of the Government of Israel" | מאומת GOV.UK, Joint statement, 9.6.2026 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 8 בספטמבר 2026, קנדה ו־11 מדינות אירופה | קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד, שוודיה ובריטניה הודיעו כי בכוונתן להטיל/לתמוך במגבלות מסחר על סחורות מההתנחלויות; בריטניה, צרפת וקנדה הודיעו שיקדמו צעדים לאומיים לאיסור יבוא סחורות מהתנחלויות | שרי החוץ של 12 מדינות; ממשלות לאומיות | פגיעה ישירה בסחר בסחורות שמקורן בהתנחלויות; צורך בסיווג מקור, אכיפת מכס וציות שרשרת אספקה | הנימוק הרשמי: פעולות ממשלת ישראל בגדה מערערות פתרון שתי מדינות; דרישה לעצירת הרחבת התנחלויות ואלימות מתנחלים | מאומת Canada.ca, Joint Statement, 8.9.2026 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 2 בספטמבר 2024, בריטניה | בריטניה השעתה כ־30 רישיונות יצוא נשק לישראל לשימוש בפעולות צבאיות בעזה, לאחר בחינת עמידת ישראל בדין ההומניטרי הבינלאומי | ממשלת בריטניה; Secretary of State for Business and Trade; Foreign Secretary David Lammy | פגיעה בהיתרי יצוא רכיבים למטוסים, מסוקים, כטב"מים וציוד קרקעי; לא אמברגו מלא | הנימוק הרשמי: "clear risk" לשימוש בציוד לביצוע או סיוע להפרות חמורות של הדין ההומניטרי | מאומת GOV.UK, 2.9.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 12 בפברואר 2024, הולנד | בית המשפט לערעורים בהאג הורה למדינה לעצור יצוא/מעבר חלקי F-35 לישראל בתוך שבעה ימים | Court of Appeal The Hague; ממשלת הולנד כמשיבה | עצירת אספקת חלקי F-35 ממחסן Woensdrecht לישראל; המדינה ערערה, וב־3 באוקטובר 2025 ביטל בית המשפט העליון את הפסיקה וקבע כי ההחלטה נתונה לשר, שנדרש לבחון את הרישיון מחדש בתוך שישה שבועות | הנימוק: סיכון ברור לשימוש בחלקים להפרות חמורות של הדין ההומניטרי בעזה | מאומת Rechtspraak, 12.2.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); NL Times, 3.10.2025 |
| 12 בפברואר 2024, ספרד | משרד החוץ הספרדי הודיע כי מאז 7 באוקטובר 2023 לא אושרה שום עסקת מכירת נשק לישראל | ממשלת ספרד; משרד החוץ הספרדי | עצירת אישורי יצוא חדשים; לא בהכרח ביטול משלוחים שאושרו לפני כן | הנימוק: הודעת הבהרה רשמית בתגובה לדיווחים בתקשורת | מאומת Ministerio de Asuntos Exteriores de España, 12.2.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 2024–2025, קנדה | קנדה הצהירה כי מאז 8 בינואר 2024 לא אישרה היתרי יצוא חדשים לישראל לפריטים שעלולים לשמש בעימות בעזה, וכי במהלך 2024 השעתה 34 היתרי יצוא שניתנו קודם לכן | Global Affairs Canada | עצירת היתרים חדשים והשפעה על חברות קנדיות בענף הציוד הצבאי/דו־שימושי | הנימוק: מסגרת בקרת יצוא קנדית וקריטריוני Arms Trade Treaty | מאומת Global Affairs Canada, Annual Report on Strategic Goods 2024 (נצפה: ספטמבר 2026); Global Affairs Canada, 2025 |
| 14 באוגוסט 2024, קולומביה | קולומביה פרסמה את Decreto 1047 האוסר יצוא פחם לישראל; לפי הצו, במחצית הראשונה של 2023 ייצאה קולומביה לישראל סחורות ב־325.4 מיליון דולר, וכ־90% מהן מוצרי כרייה ואנרגיה. ב־28 באוגוסט 2025 הוחמר האיסור (Decreto 0949) ל"איסור מוחלט ללא חריגים". ב־21 באוגוסט 2026 הודיע הנשיא החדש, אבלרדו דה לה אספריאה, על צו שיתיר לחדש את היצוא; לפי Portafolio, בתחילת ספטמבר 2026 הצו טרם פורסם | ממשלת קולומביה; משרד המסחר, התעשייה והתיירות | פגיעה ביבוא אנרגטי לישראל וביצואני פחם קולומביאנים | הנימוק: כבוד האדם, זכויות האדם וצווי הביניים של ICJ | מאומת MINCIT Colombia – Decreto 1047, 14.8.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); Vanguardia, 18.8.2024; MINCIT, 2025; Vanguardia, 21.8.2026; Portafolio, 3.9.2026 |
| 2 במאי 2024, טורקיה | טורקיה הודיעה על השעיית כל המסחר עם ישראל עד להפסקת התקפות בעזה, הפסקת אש קבועה והעברת סיוע הומניטרי ללא הפרעה | ממשלת טורקיה; משרד המסחר הטורקי; נשיאות טורקיה | עצירת יבוא ויצוא דו־צדדי; השפעה על חברות ישראליות וטורקיות ביבוא חומרי גלם, תעשייה, בנייה ומזון | הנימוק הרשמי: המלחמה בעזה; התנאים לחידוש הסחר – הפסקת התקיפות, הפסקת אש קבועה והעברת סיוע ללא הפרעה | מאומת Al Jazeera, 2.5.2024; נשיאות טורקיה, 9.5.2024 |
| 25 ביוני 2025 / 15 בספטמבר 2026, אירלנד | אירלנד פרסמה את הצעת החוק לאיסור יבוא סחורות מההתנחלויות בשטח הפלסטיני הכבוש; החוק נכנס לתוקף ב־15 בספטמבר 2026 | ממשלת אירלנד; שר החוץ Simon Harris; Revenue Ireland | איסור יבוא לפי קודי דואר של התנחלויות; אכיפת מכס | הנימוק: חוות הדעת של ה־ICJ מ־19 ביולי 2024 וחובת ההבחנה בין ישראל לבין השטח הכבוש | מאומת Government of Ireland, 25.6.2025 (נצפה: ספטמבר 2026), Revenue Ireland – Act 2026 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 28–29 ביולי 2025, נציבות האיחוד האירופי | הנציבות הציעה השעיה חלקית של השתתפות ישראל ב־Horizon Europe, ספציפית בפעילויות הממומנות תחת European Innovation Council Accelerator | European Commission; Council נדרש לאשר | פגיעה אפשרית בגישת חברות ישראליות למענקים/השקעות חדשנות אירופיות במסלול EIC Accelerator; לא השעיה כללית של Horizon | הנימוק: תגובה להתפתחויות בעזה ולסקירת יחסי EU-Israel; ההצעה לא אושרה: באפריל 2026 אמרה שרת החוץ של האיחוד קאיה קאלאס כי אין תמיכה בהצעות להשעיית הסכם האסוציאציה | מאומת European Commission, 29.7.2025 (נצפה: ספטמבר 2026); Anadolu, 21.4.2026 |
| 17 בספטמבר 2025, נציבות האיחוד האירופי | הנציבות הציעה להשעות חלק מהוראות הסחר בהסכם האסוציאציה EU-Israel ולהטיל סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים | European Commission; Council נדרש לאשר | פגיעה אפשרית בהטבות מכס/מסחר בין ישראל לאיחוד אם ההצעה תאומץ; ללא אימוץ במועצה – אין אפקט מלא | הנימוק: המלחמה בעזה; הנציבות תיארה את הצעד כהשעיה חלקית של הוראות הסחר. ההצעה לא אושרה במועצה: באפריל 2026 אמרה קאיה קאלאס כי אין לה תמיכה | מאומת European Commission, 17.9.2025 (נצפה: ספטמבר 2026); Anadolu, 21.4.2026 |
| 3 בדצמבר 2024, נורבגיה | קרן העושר הנורבגית החליטה להחריג את בזק בשל סיכון בלתי־קביל לתרומה להפרות זכויות במצבי מלחמה וסכסוך, בהקשר שירותים להתנחלויות בגדה | Norges Bank Investment Management; Council on Ethics | מימוש החזקות הקרן בבזק; איתות למשקיעים מוסדיים לגבי חברות הפועלות בשטחים | הנימוק: שירותי טלקום להתנחלויות והגדרת סיכון אתי לפי הנחיות הקרן | מאומת NBIM, Decisions on exclusion, 2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 11 באוגוסט 2025, נורבגיה | קרן העושר הנורבגית הגבילה את ניהול ההשקעות בישראל לחברות במדד הייחוס בלבד, וציינה שהמצב בגדה ובעזה החמיר ושבסתיו 2024 הוגבר המעקב אחרי השקעות ישראליות | Norges Bank Investment Management | צמצום חשיפה וניהול אקטיבי בישראל; לחץ על חברות ישראליות וחברות קשורות לגדה/עזה | הנימוק: פעילות במדינה במלחמה והחמרת תנאים בגדה ובעזה | מאומת NBIM, Simplifying management of investments in Israel, 2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 16 באפריל 2024, ונציה | האמנית רות פטיר והאוצרות של הביתן הישראלי בביאנלה בוונציה הודיעו שלא יפתחו את התערוכה עד להפסקת אש ושחרור חטופים; מנגד, הנהלת הביאנלה דחתה קריאות להחרים את ישראל ואמרה שכל מדינה שמוכרת על ידי איטליה רשאית להשתתף | האמן/אוצרות הביתן; La Biennale di Venezia | פגיעה תרבותית/תדמיתית, לא בהכרח סנקציה מדינתית; הביתן נותר חלק מהמסגרת אך לא נפתח בפועל באותה נקודת זמן | ראיה מורכבת: החרם לא הוטל על ידי מוסד הביאנלה, אך ההשתתפות הישראלית נפגעה בהחלטת היוצרים | שנוי-במחלוקת La Biennale, 1.3.2024 (נצפה: ספטמבר 2026), ANSA, 16.4.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 8–10 בספטמבר 2025, תעשיית קולנוע בינלאומית | Film Workers for Palestine פרסמו התחייבות של אנשי קולנוע לא לעבוד עם מוסדות קולנוע ישראליים "implicated in genocide and apartheid"; תעשיית הקולנוע הישראלית כינתה את הצעד "deeply troubling" | יוזמת Film Workers for Palestine; שחקנים/במאים/עובדי קולנוע; תגובה מצד גורמי תעשייה ישראלים | סיכון חוזי והפקתי לשיתופי פעולה עם גופי קולנוע ישראליים; לא סנקציה ממשלתית | יש מחלוקת ישירה: התומכים מציגים זאת כחרם מוסדי ממוקד, המתנגדים רואים בכך פגיעה ביוצרים ישראלים ובקולות ביקורתיים | שנוי-במחלוקת The Guardian, 8.9.2025 (נצפה: ספטמבר 2026), The Guardian, 9.9.2025 (נצפה: ספטמבר 2026) |
4.3 החלטות דיפלומטיות, ניתוק יחסים והשלכות אחריות מדינית
| תאריך / תקופה | החלטה דיפלומטית | מי החליט | אפקט כספי / מינהלי | אחריות ונימוק | ודאות ומקור |
|---|---|---|---|---|---|
| 31 באוקטובר 2023, בוליביה | בוליביה ניתקה יחסים דיפלומטיים עם ישראל וקראה להפסקת התקיפות ברצועת עזה. ב־9 בדצמבר 2025 חידשו המדינות את היחסים | ממשלת בוליביה; משרד החוץ הבוליביאני | סגירת/הקפאת ערוצי נציגות, שירותים קונסולריים ותיאום מדיני; אפקט מסחרי עקיף לא פורט במקור | הנימוק הרשמי: התקפות ישראל בעזה ופגיעה באוכלוסייה אזרחית | מאומת Cancillería Bolivia, 31.10.2023 (נצפה: ספטמבר 2026); AP / KSAT, 9.12.2025 |
| 14 בנובמבר 2023, בליז | בליז השעתה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל | ממשלת בליז | השעיית קשרים דיפלומטיים ושירותי נציגות; אפקט כספי ישיר לא פורט | הנימוק בהודעת הממשלה: "unceasing indiscriminate bombing in Gaza" | מאומת Jamaica Observer, 15.11.2023 |
| 1–2 במאי 2024, קולומביה | קולומביה הודיעה על ניתוק יחסים דיפלומטיים עם ישראל החל מ־2 במאי 2024 | נשיא קולומביה Gustavo Petro; משרד החוץ הקולומביאני | פגיעה ביחסים מדיניים ובשיתופי פעולה ביטחוניים/מסחריים; בהמשך נוסף גם איסור יצוא פחם. ביולי 2026, לקראת כניסת הנשיא אבלרדו דה לה אספריאה, הסכימו המדינות לחדש את היחסים | הנימוק הרשמי: המלחמה ברצועת עזה מאז 7 באוקטובר 2023 וסבל אזרחי | מאומת Cancillería Colombia, 1.5.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); Algemeiner, 7.8.2026 |
| 10 ביוני 2024, ועדת החוץ והביטחון | שר החוץ ישראל כ"ץ אמר בוועדה: "בעת הנוכחית, הפעילות העיקרית של משרד החוץ בראשותי, במישור הדיפלומטי ובמישור ההסברתי, היא לאפשר לצה"ל ולמערכת הביטחון את הלגיטימציה הבינלאומית להמשיך את המלחמה למיטוט החמאס כדי להחזיר את כל החטופים הביתה ולמנוע החלטה שתחייב אותנו לעצור את המלחמה ללא תנאי להשבת כל החטופים" | שר החוץ ישראל כ"ץ; ועדת החוץ והביטחון | תיעדוף משאבי משרד החוץ למעטפת מדינית למלחמה; קשר בין מדיניות צבאית לבין תקציבי הסברה/דיפלומטיה | זהו ניסוח רשמי של אחריות משרד החוץ: שמירת לגיטימציה בינלאומית כמשאב אסטרטגי | מאומת הכנסת, ועדת החוץ והביטחון, 10.6.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); "בחדרי חרדים", 10.6.2024 |
| נובמבר 2024, ICC | בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צווי מעצר לבנימין נתניהו ויואב גלנט ודחה, כמוקדמת, את טענת ישראל נגד סמכותו; באפריל 2025 החזירה לשכת הערעורים את הטענה לדיון מחדש, והצווים נותרו בתוקף; ICC ציין חשד סביר לאחריות לעבירות מלחמה ופשעים נגד האנושות | ICC Pre-Trial Chamber I; משרד התובע של ICC | מגבלות נסיעה פוטנציאליות למדינות החברות באמנת רומא; סיכון משפטי ודיפלומטי לראש ממשלה ושר ביטחון לשעבר | ישראל דוחה את סמכות/החלטת ICC; נתניהו טען שההחלטה מוטה ואנטישמית | שנוי-במחלוקת ICC, 21.11.2024 (נצפה: ספטמבר 2026), תגובת נתניהו, משרד החוץ/שגרירות ישראל, 21.11.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); The Sun, 24.4.2025 |
| 20 במאי 2024, ICC Prosecutor | תובע ICC כרים חאן הגיש בקשות לצווי מעצר נגד מנהיגי חמאס ונגד נתניהו וגלנט; לגבי ישראלים ייחס אחריות לכאורה לפשעים מ־8 באוקטובר 2023 ואילך | Office of the Prosecutor, ICC | חשיפה משפטית בינלאומית לדרג מדיני/ביטחוני; השפעה על ביקורים רשמיים, ביטוח, ליווי משפטי, קשרים עם מדינות אמנת רומא | ראיה מאוזנת: התובע ביקש צווים גם נגד מנהיגי חמאס בגין פשעים מ־7 באוקטובר 2023 | מאומת ICC Prosecutor Statement, 20.5.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 24 במאי 2024, ICJ ותגובת ישראל | ICJ הורה על צעדים זמניים נוספים סביב רפיח; ישראל פרסמה הודעה משותפת של ראש המל"ל ודובר משרד החוץ שלפיה לא קיימה ולא תקיים ברפיח פעילות שיוצרת תנאי חיים העלולים להביא להשמדת אוכלוסייה פלסטינית כולה או חלקה, ותמשיך לאפשר סיוע הומניטרי | ICJ; ממשלת ישראל; מל"ל; משרד החוץ | הצווים משפיעים על החלטות מדיניות, סיכוני נשק, סחר וסנקציות; התגובה הישראלית משמשת קו הגנה דיפלומטי | מחלוקת משפטית: ICJ קובע מסגרת מחייבת של צעדי ביניים; ישראל טוענת שהיא פועלת בהתאם לדין ולמטרות מלחמה לגיטימיות | שנוי-במחלוקת ICJ, Order 24.5.2024 (נצפה: ספטמבר 2026), הודעת משרד החוץ/מל"ל, מאי 2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
4.4 ביקורת ופיקוח: מבקר המדינה, הכנסת, בתי משפט ורגולטורים
| תאריך / תקופה | גוף מפקח | מה נבדק / נקבע | אחריות | משמעות כספית / ניהולית | ודאות ומקור |
|---|---|---|---|---|---|
| 2025, מבקר המדינה | מבקר המדינה בדק קמפיינים ממשלתיים בתחילת מלחמת חרבות ברזל ומצא 93 מיליון ש"ח התקשרויות עם לפ"ם בארבעת החודשים הראשונים למלחמה | מערך ההסברה הלאומי; משרדי הממשלה; לפ"ם | המבקר מצא כי עד אמצע נובמבר 2023 לא נוהלו קמפיינים ממשלתיים משותפים, והמליץ למערך ההסברה הלאומי לשקול ריכוז וניהול אחיד שלהם. הקמפיינים עסקו בשירותים לציבור בארץ, לא בהסברה בחו"ל | הנתון הכספי המדויק מתועד בדוח, ולכן ניתן להשתמש בו; אין להוסיף סכומים משוערים מעבר למקור | מאומת דוח מבקר המדינה – תקציר Government Management (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 2023–2024, מבקר המדינה | דוח על היערכות כלכלית וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל: הגדלת תקציב 2023 בכ־26 מיליארד ש"ח לצורכי המלחמה – כ־17 מיליארד ש"ח הוצאות צבאיות וכ־8.8 מיליארד ש"ח הוצאות אזרחיות | משרד האוצר; אגף התקציבים; החשב הכללי; הכנסת | אחריות מאקרו־תקציבית: מימון המלחמה יוצר מסגרת שממנה נגזרים גם תקציבי הסברה, סיוע, פיצוי וניהול יחסי חוץ | סכומים אלה אינם "נזק מדיני" ישיר, אך הם בסיס להבנת התחרות התקציבית מול הסברה/חוץ/אקדמיה/תרבות | מאומת מבקר המדינה – היערכות כלכלית וניהול תקציבי המלחמה (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 12 במרץ 2024, הכנסת | הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון אישרה את תקציב הביטחון לשנת 2024; נאמר כי לעומת תקציב מקורי של 64.448 מיליארד ש"ח, משרד הביטחון קיבל תוספת של כ־53 מיליארד ש"ח, תוספת של 82% | ועדה משותפת לוועדת חוץ וביטחון ולוועדת הכספים; יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין | אחריות: הוועדה מחליפה את ועדת הכספים והמליאה באישור התקציב הביטחוני המפורט, בשל סיווגו | נתון זה חשוב כי חלק מהביקורת הבינלאומית והגבלות הנשק קשורות ישירות לפעילות מערכת הביטחון שמימונה הוגדל | מאומת הכנסת, 12.3.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| 17 בדצמבר 2024, הכנסת | ועדת הכספים אישרה הצעת חוק תקציב נוסף לשנת 2024; במרץ 2024 כבר אושרה תוספת של כ־70.4 מיליארד ש"ח לתקציב, ובהם כ־55 מיליארד ש"ח הוצאות ביטחוניות וכ־15.5 מיליארד ש"ח עלויות אחרות הקשורות במלחמה | ועדת הכספים; משרד האוצר; הכנסת | אחריות תקציבית: אישור תוספות מלחמה והחלפת סיוע אמריקאי שהתעכב | הקשר לנזק מדיני: תלות בסיוע חוץ ובתזמון זמינותו הופכת שיקול ביחסי ישראל-ארה"ב ובמימון הלחימה | מאומת הכנסת, ועדת הכספים, 17.12.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
5. ספר ראיות
ספר הראיות להלן מרכז מסמכים רשמיים, החלטות משפטיות, סנקציות, נתוני חרם ומסמכי מדיניות שנמצאו לשנים 2023–2026; המקור המרכזי ביותר למסגרת המשפטית הוא תיק דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק, שנפתח בדצמבר 2023 והוביל לצווי ביניים ב־26 בינואר 2024: ICJ – South Africa v. Israel, Case 192 (נצפה: ספטמבר 2026).
| ממצא / מסמך | סוג מקור | דרגת ודאות | לינק |
|---|---|---|---|
| צווי ביניים של ICJ, 26 בינואר 2024: ישראל נדרשה לנקוט צעדים למניעת מעשים לפי אמנת הג'נוסייד, מניעת הסתה ושיפור סיוע הומניטרי; בית הדין לא הורה על הפסקת המלחמה. | בית דין בינלאומי | מאומת | ICJ – Order / press release, 26.1.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| צווי מעצר של ICC, 21 בנובמבר 2024, נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט; ישראל טענה נגד סמכות בית הדין; הטענה נדחתה כמוקדמת, ובאפריל 2025 החזירה לשכת הערעורים את הטענה לדיון מחדש. הצווים נותרו בתוקף. | בית דין פלילי בינלאומי | מאומת | ICC – warrants for Netanyahu and Gallant (נצפה: ספטמבר 2026) |
| חוות דעת מייעצת של ICJ, 19 ביולי 2024, על חוקיות המדיניות הישראלית בשטחים; המסמך הפך בסיס להחלטות וקריאות לסנקציות על התנחלויות, מסחר וארגונים. | בית דין בינלאומי | מאומת | ICJ – Advisory Opinion, 19.7.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| עצרת האו"ם, 18 בספטמבר 2024, אימצה החלטה שדרשה מישראל לסיים את נוכחותה הבלתי-חוקית בשטח הפלסטיני הכבוש בתוך 12 חודשים; ההצבעה: 124 בעד, 14 נגד, 43 נמנעים. | או"ם / הצבעה מדינתית | מאומת | UN Press – GA/12626 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| מאגר החברות של OHCHR בהתנחלויות עודכן ב־2023 וב־2025; ב־2025 דווח על 158 חברות מ־11 מדינות. | דוח או"ם / נתוני חברות | מאומת | UN/OHCHR settlements database update (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ארה"ב פרסמה ב־1 בפברואר 2024 צו נשיאותי 14115 לסנקציות נגד גורמים המערערים יציבות בגדה המערבית, כולל אלימות מתנחלים. הצו בוטל ב־20 בינואר 2025. | צו נשיאותי / סנקציות | מאומת | GovInfo – Executive Order 14115 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| האיחוד האירופי הטיל ב־15 ביולי 2024 סנקציות על חמישה יחידים ושלוש ישויות הקשורים לאלימות מתנחלים ולחסימת סיוע לעזה. | מועצת האיחוד האירופי | מאומת | Council of the EU – 15.7.2024 sanctions (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ב־28 במאי 2026 האיחוד האירופי הוסיף ארבע ישויות ושלושה יחידים הקשורים להתנחלויות ואלימות בגדה, בהם תנועת נחלה ודניאלה וייס. | מועצת האיחוד האירופי | מאומת | Council of the EU – 28.5.2026 listings (נצפה: ספטמבר 2026) |
| בריטניה הטילה ב־12 בפברואר 2024 סנקציות על ארבעה מתנחלים ישראלים בגין פגיעות בזכויות פלסטינים בגדה. | ממשלת בריטניה | מאומת | GOV.UK – UK sanctions extremist settlers (נצפה: ספטמבר 2026) |
| קנדה הטילה ב־16 במאי 2024 סנקציות ראשונות על ארבעה מתנחלים ישראלים קיצוניים, לפי תקנות ייעודיות שפורסמו באותו יום. | ממשלת קנדה / תקנות | מאומת | Canada.ca – extremist settler sanctions (נצפה: ספטמבר 2026) |
| אוסטרליה הטילה ב־25 ביולי 2024 סנקציות מגניצקי ואיסורי נסיעה על שבעה ישראלים וישות אחת בשל אלימות מתנחלים. | ממשלת אוסטרליה | מאומת | Australian Foreign Minister – sanctions, 25.7.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
| בית המשפט לערעורים בהאג הורה ב־12 בפברואר 2024 להולנד להפסיק ייצוא חלקי F-35 לישראל בשל סיכון להפרות המשפט ההומניטרי בעזה; באוקטובר 2025 ביטל בית המשפט העליון את הפסיקה. | פסק דין / הולנד | מאומת | Rechtspraak – F-35 parts to Israel (נצפה: ספטמבר 2026) |
| בריטניה השעתה ב־2 בספטמבר 2024 כ־30 רישיונות יצוא נשק לישראל לשימוש בעזה, לאחר בדיקת ציות למשפט הומניטרי. | ממשלת בריטניה / בקרת יצוא | מאומת | GOV.UK – arms export licences suspended (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ספרד הודיעה ב־12 בפברואר 2024 שלא אישרה עסקאות מכירת נשק לישראל מאז 7 באוקטובר 2023. | ממשלת ספרד | מאומת | Spain MFA – statement on arms sales (נצפה: ספטמבר 2026) |
| קולומביה הודיעה ב־1 במאי 2024 על ניתוק יחסים דיפלומטיים עם ישראל החל מ־2 במאי 2024; בוליביה עשתה זאת כבר ב־31 באוקטובר 2023, וחידשה את היחסים בדצמבר 2025. | משרדי חוץ | מאומת | Colombia MFA – rupture with Israel (נצפה: ספטמבר 2026) |
| ספרד, אירלנד ונורווגיה הכירו במדינה פלסטינית ב־28 במאי 2024; ספרד הדגישה שההחלטה אינה מכוונת נגד ישראל. | ממשלת ספרד / הכרה מדינית | מאומת | La Moncloa – recognition of Palestine (נצפה: ספטמבר 2026) |
| אוניברסיטת גנט הודיעה ב־31 במאי 2024 על כוונה לסיים את כל שיתופי הפעולה המוסדיים עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר ישראליים, לאחר בדיקת זכויות אדם. | מוסד אקדמי | מאומת | Ghent University – Israeli partners update (נצפה: ספטמבר 2026) |
| טריניטי קולג' דבלין התחייבה במאי 2024 להשלים divestment מחברות ישראליות הפעילות בשטחים ומופיעות במאגר האו"ם; ביוני 2025 החליט הוועד המנהל שלא לחדש את חילופי הסטודנטים עם האוניברסיטה העברית ובר־אילן, שלא ליזום קשרי מחקר חדשים עם אוניברסיטאות ישראליות ולמשוך את כל השקעותיו מחברות שמטהן בישראל. | מוסד אקדמי | מאומת | Trinity College Dublin – encampment to end (נצפה: ספטמבר 2026); University Times, 6.2025 |
| בזירת התרבות, מכתב Venice4Palestine, שפורסם לראשונה באוגוסט 2025, קרא להשעות הסכמים עם גופים ומוסדות הקשורים לממשלת ישראל; זהו לחץ אזרחי, לא החלטת מדינה. | קמפיין תרבותי | מקור-יחיד | Venice4Palestine – open letter (נצפה: ספטמבר 2026) |
| בזירת הספורט, פיפ"א קיבלה ב־2024 חוות דעת משפטית על הצעות ההתאחדות הפלסטינית נגד ההתאחדות הישראלית, אך לא השעתה את ישראל באותה נקודת זמן. | התאחדות ספורט בינלאומית | שנוי-במחלוקת | FIFA – Palestine/Israel update, 30.8.2024 (נצפה: ספטמבר 2026) |
לא נמצאו בפרק זה "מקורות מסווגים" אותנטיים או דליפות שניתן לאמת עצמאית; החומר המבוסס הוא בעיקר מסמכים רשמיים, פסקי דין, הודעות ממשלה ודוחות מוסדיים. כראיית-נגד, ישראל ומוסדות ישראליים מציגים חלק מהצעדים כדה-לגיטימציה או אנטישמיות, למשל בדוח משרד התפוצות על "חרם אקדמי שקט" ב־2024: Israel Ministry for Diaspora Affairs – Antisemitism Report 2024 (נצפה: ספטמבר 2026).
6. זירות הבידוד
6.1 בית הדין הבינלאומי בהאג. סנקציות על טובין ואנשים בשטחים. חרם על סופרים
- מאומת בית הדין הבינלאומי לצדק, 26 בינואר 2024, ICJ – צו ביניים בתיק דרום אפריקה נגד ישראל: בית הדין קבע שקיימות זכויות פלסטיניות "סבירות" להגנה לפי אמנת רצח העם, הורה לישראל לנקוט צעדים למניעת מעשים לפי האמנה, למנוע ולהעניש הסתה ישירה ופומבית לרצח עם, לאפשר סיוע הומניטרי ולדווח לבית הדין בתוך חודש. מנגד, בית הדין לא הורה בשלב זה על הפסקת כל הפעילות הצבאית בעזה – נקודת נגד מרכזית לטענה כי כבר בינואר 2024 הוטלה "הפסקת אש" משפטית כוללת על ישראל. מקור: ICJ, Order of 26 January 2024 (נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת בית הדין הבינלאומי לצדק, 24 במאי 2024, ICJ – צו ביניים נוסף בעניין רפיח: בית הדין קבע כי המתקפה ברפיח יצרה סיכון נוסף לפגיעה בלתי-הפיכה בזכויות שבמחלוקת, והורה לישראל לעצור את המתקפה הצבאית וכל פעולה אחרת ברפיח העלולה להביא להרס פיזי של הפלסטינים בעזה; כן הורה על פתיחת מעבר רפיח לסיוע ועל גישה לגופי חקירה. מקור: ICJ, Summary of the Order of 24 May 2024 (נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת בית הדין הבינלאומי לצדק, 19 ביולי 2024, ICJ – חוות דעת מייעצת על הכיבוש: בית הדין קבע כי המשך נוכחות ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש אינו חוקי, כי מדיניות ההתנחלויות והסיפוח פוגעת בזכות ההגדרה העצמית הפלסטינית, וכי על מדינות להבחין ביחסיהן בין שטח ישראל לבין השטחים הכבושים. ההשלכה המעשית: חוות הדעת הפכה לעוגן משפטי לצעדי מדינות נגד סחר עם התנחלויות, נגד גופים הקשורים להתנחלויות ונגד אישים המעורבים בהן. מקור: ICJ, Advisory Opinion of 19 July 2024 (נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת עצרת האו"ם, 18 בספטמבר 2024, UNGA – יישום חוות הדעת: העצרת אימצה ברוב של 124 בעד, 14 נגד ו־43 נמנעים החלטה שדרשה מישראל לסיים את נוכחותה הבלתי-חוקית בשטח הפלסטיני הכבוש בתוך 12 חודשים. ההחלטה אינה פסק דין מחייב כמו החלטת מועצת הביטחון, אך היא שימשה בסיס פוליטי-משפטי לצעדים מדינתיים ב־2025–2026, בהם חקיקה נגד טובין מהתנחלויות. מקור: UN Press Release, 18 September 2024 (נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת האיחוד האירופי, 15 ביולי 2024, Consilium – סנקציות נגד מתנחלים ופעילי חסימת סיוע: מועצת האיחוד האירופי הטילה סנקציות במסגרת משטר זכויות האדם הגלובלי על חמישה יחידים ושלושה גופים, בהם פעילים שחסמו סיוע לעזה ואנשים הקשורים לאלימות מתנחלים בגדה ובמזרח ירושלים. הצעד מסמן מעבר מביקורת דיפלומטית כללית לצעדים אישיים: הקפאת נכסים, איסורי מימון ואיסורי נסיעה. מקור: Council of the EU, 15 July 2024 (נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת אירלנד, 2025–2026, Gov.ie / Revenue – איסור יבוא טובין מהתנחלויות: ממשלת אירלנד פרסמה ב־2025 את מתווה החוק לאיסור יבוא טובין מהתנחלויות בשטח הפלסטיני הכבוש, תוך הסתמכות מפורשת על חוות הדעת של ICJ מ־19 ביולי 2024; רשות המסים האירית עדכנה כי החוק נכנס לתוקף ב־15 בספטמבר 2026. הצעד מוגבל לטובין ואינו כולל שירותים. מקורות: Gov.ie, General Scheme 2025 ו-Revenue Ireland, Act 2026 (נצפו: ספטמבר 2026).
- מאומת סופרים והוצאה לאור, מרץ–אוקטובר 2024, PEN America / Publishers for Palestine: במרץ–אפריל 2024 פרשו סופרים מפסטיבל ומפרסי PEN America במחאה על תגובת הארגון למלחמה בעזה, וב־26 באפריל 2024 בוטל פסטיבל World Voices; באוקטובר 2024 פורסם קמפיין של אלפי סופרים ואנשי ספרות להתחייבות לחרם על מוסדות ספרות ישראליים "שותפים". מדובר בחרמות אזרחיים/מוסדיים ולא בסנקציות מדינתיות, והם עוררו טענות נגדיות בדבר פגיעה בחופש ביטוי וביוצרים ישראלים שאינם מייצגים את הממשלה. מקורות: PEN America, אפריל 2024 ו-Mondoweiss / Publishers for Palestine, 30 October 2024 (נצפו: ספטמבר 2026).
6.2 אקדמיה
- מאומת ספרד, 9 במאי 2024, RTVE / CRUE – קריאת ועידת הרקטורים: ועידת הרקטורים של האוניברסיטאות בספרד הודיעה כי אוניברסיטאות מוכנות לבחון ולהשהות הסכמי שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות ומרכזי מחקר ישראליים שלא יביעו מחויבות לשלום ולמשפט ההומניטרי. הצעד נולד על רקע מחאות סטודנטים בקמפוסים, ונוסח כהשעיה מותנית ולא כחרם מלא על אקדמאים ישראלים יחידים. מקור: RTVE, 9 May 2024 (נצפה: ספטמבר 2026).
- מקור-יחיד אוניברסיטת הלסינקי, 21 במאי 2024, Yle – השעיית חילופי סטודנטים: אוניברסיטת הלסינקי הודיעה על השעיית כלל תוכניות חילופי הסטודנטים עם מוסדות ישראליים. לפי הדיווח, ההחלטה באה לאחר מחאות סטודנטים מאז סוף 2023. זהו צעד מוסדי קונקרטי שפוגע בערוצי אקדמיה רכים – ניידות סטודנטים, קשרי הוראה וחשיפה בינלאומית – גם כאשר מחקר פרטני אינו נאסר במפורש. מקור: Yle News, 21 May 2024 (נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת אוניברסיטת מלאגה ואוניברסיטת גרנדה, מאי–יוני 2024, אתרי האוניברסיטאות – השעיית הסכמים עם מוסדות ישראליים: אוניברסיטת מלאגה הודיעה ב־29 במאי 2024 על השעיה זמנית של הסכמי שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות ומרכזי מחקר ישראליים כל עוד נמשכת המתקפה בעזה או עד לקבלת התחייבות לשלום ולמשפט ההומניטרי; אוניברסיטת גרנדה הודיעה ב־17 במאי 2024 על השעיית שיתופי פעולה מדעיים, טכניים וניידות עם מוסדות ישראליים. בתחילת שנת הלימודים 2024–2025 חידשה מלאגה את הקשרים ואת חילופי הסטודנטים, ובספטמבר 2025 ביטל בית המשפט העליון של אנדלוסיה את ההשעיה בגרנדה בנימוק שהיא מפלה; הערעור תלוי בבית המשפט העליון בספרד. מקורות: University of Malaga, June 2024 ו-Universidad de Granada, 17 May 2024 (נצפו: ספטמבר 2026). Izquierda Diario, 11.10.2024; elDiario.es, 2026
- מאומת פורטוגל, 25 בספטמבר 2024, CES – השעיית שיתופי פעולה מוסדיים עם אוניברסיטאות ישראליות: המועצה המדעית של המרכז ללימודים חברתיים בקוימברה החליטה להשעות שיתופי פעולה אקדמיים עם אוניברסיטאות ומוסדות ישראליים, כולל פרויקטי מחקר, כנסים, פרסומים וחילופי חוקרים; ההחלטה הדגישה שהיא מכוונת למוסדות ולא ליחידים. מקור: CES, Suspension of Collaboration with Israeli Institutions (נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת ישראל, ספטמבר 2025, הכנסת – תגובת נגד רשמית לחרם האקדמי: ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה בכנסת קיימה דיון על חרם אקדמי נגד ישראל; יו"ר הוועדה ח"כ משה טור-פז דרש להקצות תקציב לפעילות משפטית ולאמץ גישה הסברתית התקפית. בדיון אמרה נציגת משרד התפוצות, שלומית המר, כי נכון למאי 2025 נרשמו 352 אירועים בתחום "אנטישמיות ודה-לגיטימציה" הקשורים לחרם אקדמי, אך זהו נתון ממקור ישראלי רשמי אחד ומצריך בדיקה מול מתודולוגיה עצמאית. מקור: Knesset, Foreign Policy Subcommittee, 10 September 2025 (נצפה: ספטמבר 2026).
6.3 קולנוע
- מאומת פסטיבל ונציה, אוגוסט–ספטמבר 2024, Jerusalem Post / Times of Israel – קריאה לחרם על סרטים ישראליים: יותר מ־300 אמנים ואנשי קולנוע חתמו על מכתב שקרא לפסטיבל ונציה להחרים שני סרטים של יוצרים ישראלים, "Of Dogs and Men" של דני רוזנברג ו-"Why War" של עמוס גיתאי. גיתאי, הידוע גם בביקורתו על ממשלות ישראל, דחה את הקריאה לחרם וטען שהיא משתיקה יוצר ביקורתי. הממצא מלמד שהחרם התרבותי אינו מבחין תמיד בין מוסדות מדינה לבין יוצרים ישראלים יחידים. מקורות: Jerusalem Post, 2 September 2024 ו-Times of Israel, September 2024 (נצפו: ספטמבר 2026).
- מקור-יחיד בריטניה, 15 במאי 2024, The Guardian – פסטיבל SERET לקולנוע ישראלי: מארגני פסטיבל הקולנוע הישראלי בבריטניה הודיעו שהאירוע יתקיים למרות קריאות מצד Artists for Palestine UK ללחוץ על אולמות להחרים את הפסטיבל. הדיווח מצביע על דפוס של לחץ על פלטפורמות הקרנה, לא רק על מימון ממשלתי או שגרירויות. מקור: Euronews, 24 May 2024 (נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת אמסטרדם, 2025, IDFA – מדיניות חרם מוסדי: פסטיבל IDFA פרסם כי אינו מחרים יוצרים עצמאיים ויחידים מישראל, אך מחריג מוסדות הממומנים על ידי ממשלת ישראל. ההבחנה הזו חשובה: היא מספקת ראיה נגדית לטענה שכל החרם הקולנועי מכוון בהכרח נגד כל ישראלי, אך גם מראה כיצד מוסדות קולנוע מרכזיים – פסטיבלים, גופי שידור ושווקים – הופכים יעד לסנקציה תרבותית. מקור: IDFA, IDFA and Cultural Boycott (נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת Film Workers for Palestine, ספטמבר 2025, JTA / Washington Post – התחייבות חרם על מוסדות קולנוע ישראליים: קמפיין בינלאומי של אנשי קולנוע קרא שלא לשתף פעולה עם מוסדות קולנוע ישראליים שלטענתו "מעורבים בג'נוסייד ואפרטהייד", וכלל ברשימותיו פסטיבלים וגופי מימון ושידור ישראליים. לפי הדיווחים, החותמים כללו אלפי אנשי תעשייה; לפי JTA, בין המוסדות שנכללו ברשימות היה פסטיבל הקולנוע ירושלים. מקורות: JTA, 17 September 2025 ו-Washington Post, 11 September 2025 (נצפו: ספטמבר 2026). Algemeiner, 9.9.2025
- שנוי-במחלוקת "No Other Land", 2024–2025, Washington Post / PACBI – תגובת נגד כפולה: הסרט הישראלי-פלסטיני "No Other Land" זכה בפרס הדוקומנטרי בברלין בפברואר 2024, ואחד מיוצריו הישראלים, יובל אברהם, ספג ביקורת בגרמניה לאחר נאום נגד המלחמה והאפליה בשטחים; במרץ 2025, אחרי זכייתו באוסקר, קבע PACBI כי הסרט מפר את הנחיות "האנטי-נורמליזציה" של תנועת ה־BDS. כך נוצר מקרה שבו יצירה ביקורתית כלפי ישראל נלחצת משני כיוונים – מצד גורמים פרו-ישראליים ומצד תומכי חרם קשיח. מקור: Washington Post, 28 February 2024 (נצפה: ספטמבר 2026). The Times of Israel, 7.3.2025
6.4 ממשלה
- מאומת בית הדין הפלילי הבינלאומי, 21 בנובמבר 2024, ICC – צווי מעצר לנתניהו וגלנט: לשכת קדם-המשפט של ICC דחתה, כמוקדמת ומטעמים דיוניים, את טענת ישראל נגד סמכותה, והוציאה צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בגין חשדות לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בתקופה שמ־8 באוקטובר 2023 ועד לפחות 20 במאי 2024. ישראל דחתה את סמכות ICC, אך למדינות החברות באמנת רומא נוצרה חובת שיתוף פעולה עם בית הדין. מקור: ICC, 21 November 2024 (נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת השלכות נסיעה, דצמבר 2024, Euronews – עמדות מדינות אירופה על צווי ICC: לאחר צווי המעצר, הולנד הצהירה שנתניהו ייעצר אם יגיע לשטחה; גרמניה אותתה כי תבחן בהתאם לדין; צרפת הציגה עמדה מסויגת יותר בנוגע לחסינות אפשרית. מכאן שהנזק המדיני אינו רק הצו עצמו אלא אי-ודאות קבועה סביב נסיעות, מפגשים מדיניים ותיאום ביטחוני במדינות החברות ב־ICC. מקור: Euronews, 3 December 2024 (נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת בריטניה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ונורווגיה, 10 ביוני 2025 – סנקציות על בן-גביר וסמוטריץ': חמש מדינות הודיעו על סנקציות וצעדים נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בשל הסתה לאלימות נגד פלסטינים בגדה המערבית. ההודעה המשותפת הדגישה שהצעדים אינם גורעים מתמיכה בביטחון ישראל, אך קראה לממשלת ישראל לפעול נגד רטוריקה אלימה ומרחיבה. מקור: Australian Minister for Foreign Affairs, Joint Statement, 10 June 2025 (נצפה: ספטמבר 2026).
- מאומת בריטניה וקנדה, 10 ביוני 2025, GOV.UK / Canada.ca – פירוט משפטי של הסנקציות: בריטניה הודיעה כי הסנקציות נגד בן-גביר וסמוטריץ' ננקטו במסגרת משטר זכויות האדם הגלובלי; קנדה עדכנה את תקנות ה־SEMA שלה והוסיפה את שמותיהם לרשימת הסנקציות. מדובר בצעד חריג נגד שרים מכהנים במדינה בעלת קשרים ביטחוניים ומדיניים הדוקים עם המדינות המטילות. מקורות: GOV.UK, 10 June 2025 ו-Canada.ca, 10 June 2025 (נצפו: ספטמבר 2026).
- מאומת הולנד וסלובניה, יולי–ספטמבר 2025 – הכרזות persona non grata: הולנד הכריזה ביולי 2025 על בן-גביר וסמוטריץ' כאישים בלתי רצויים והחלה לפעול לרישומם כזרים בלתי רצויים במרחב שנגן; סלובניה הכריזה בספטמבר 2025 על נתניהו persona non grata. מקורות: Tweede Kamer, 28 July 2025 ו-ANSA, 25 September 2025 (נצפו: ספטמבר 2026).
6.5 חברי כנסת ואישי ציבור
- מאומת חברי כנסת – לא נמצאו סנקציות זרות ישירות על ח"כים מכהנים בשנים 2023–2026: נמצאו צעדים נגד שרים מכהנים, שהם גם חברי כנסת מכוח השיטה הישראלית, אך לא נמצאה רשימת סנקציות זרה ייעודית נגד ח"כים מן השורה. מנגד, הכנסת עצמה נדרשה לנושא: ב־14 בפברואר 2024 קיימה ועדת הכלכלה דיון דחוף על סנקציות אמריקאיות נגד אזרחים ישראלים, וב־7 באוגוסט 2024 ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן דנה בסנקציות זרות וטענה לפגיעה בריבונות ישראל. מקורות: Knesset Economic Affairs Committee, 14 February 2024 ו-Knesset Constitution Committee, 2024 (נצפו: ספטמבר 2026).
- מאומת אישי ציבור מן הימין ההתנחלותי, 15 ביולי 2024, האיחוד האירופי – ברוך מרזל, בנצי גופשטיין ואחרים: האיחוד האירופי הטיל סנקציות על ברוך מרזל ובנצי גופשטיין, יחד עם משה שרביט, צבי בר יוסף ויששכר מנה, ועל שלוש ישויות: חוות משה, חוות צבי וצו 9. מקור: Jurist, 16.7.2024.
7. מה בדקנו ואיך עשינו את זה
- שאלת התחקיר המנוסחת: כיצד השתנו בשנים 2023–2026 יחסי החוץ, התרבות, האקדמיה, הביטחון והספורט של ישראל בעקבות המלחמה בעזה והמדיניות הישראלית בשטחים; אילו צעדים ממשיים ננקטו נגד מדינת ישראל, מוסדות ישראליים או אזרחים ישראלים; וכיצד ישראל ניסתה לבלום, למסגר או לעקוף את הפגיעה. נקודת המוצא העובדתית כוללת הליכים בהאג: תיק דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק, לרבות עמוד התיק ב־ICJ (נצפה: ספטמבר 2026), צו הביניים מ־26 בינואר 2024 – Order of 26 January 2024 (נצפה: ספטמבר 2026), צו נוסף מ־24 במאי 2024 – Order of 24 May 2024 (נצפה: ספטמבר 2026), וצווי המעצר של ה־ICC מ־21 בנובמבר 2024 נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט – ICC, 21.11.2024 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת
- ההשערה הנבדקת – לא מסקנה: נבדוק אם מאז אוקטובר 2023 נוצרה פגיעה מדינית מצטברת בישראל: משפטיזציה בינלאומית, סנקציות נקודתיות, הקפאות נשק, ניתוק או הורדת דרג דיפלומטי, הכרה מוגברת במדינה פלסטינית, חרמות אקדמיים ותרבותיים, ולחץ להרחיק ישראלים מתערוכות וספורט. בסיס הבדיקה כולל את חוות הדעת של ה־ICJ מ־19 ביולי 2024 על השטחים – עמוד תיק 186 (נצפה: ספטמבר 2026), Advisory Opinion of 19 July 2024 (נצפה: ספטמבר 2026), והחלטת העצרת הכללית מ־18 בספטמבר 2024 שדרשה מישראל לסיים את נוכחותה הבלתי־חוקית בשטח הכבוש בתוך שנה – UNGA press release, 18.9.2024 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת
- ניסוח-הנגד החזק: ייתכן שהפגיעה אינה חרם כולל אלא אוסף צעדים מוגבלים: סנקציות רבות כוונו למתנחלים או ארגונים ספציפיים ולא למדינה כולה; חלק ממדינות המערב המשיכו להכיר בזכות ישראל להגנה עצמית; חלק מהגופים הבינלאומיים לא השעו את ישראל. לכן נבדוק גם ראיות נגדיות: ה־FIFA דן בהצעת ההתאחדות הפלסטינית אך לא השעה את ישראל באוקטובר 2024 – FIFA Council, 3.10.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); אירלנד הכירה בפלסטין אך הציגה זאת כתמיכה בפתרון שתי מדינות ולא כניתוק מישראל – Ireland recognises the State of Palestine, 28.5.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); ובריטניה השעתה רישיונות יצוא מסוימים אך לא הטילה אמברגו מלא – UK Notice to exporters 2024/20 (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת
- גבולות התחקיר: בתוך התחום: צעדים רשמיים של מדינות, בתי משפט, מוסדות בינלאומיים, אוניברסיטאות, גופי תרבות, תערוכות נשק, ספורט וארגונים בעלי כוח מוסדי בין 2023 ל־2026. מחוץ לתחום: דיון כללי בסכסוך לפני 2023, אנטישמיות כללית שאינה קשורה למדיניות ישראלית, וקריאות פרטיות ברשת ללא השפעה מוסדית מוכחת. דוגמאות שייבדקו כצעדים ממשיים: סנקציות אמריקאיות לפי Executive Order 14115 (נצפה: ספטמבר 2026), סנקציות בריטיות על מתנחלים – GOV.UK, 12.2.2024 (נצפה: ספטמבר 2026), וסנקציות האיחוד האירופי מ־15 ביולי 2024 – Council of the EU (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת
- מפת-כיסוי: התיק יענה על שאלות המשנה הבאות: אילו הליכים משפטיים יצרו עלות מדינית לישראל; אילו מדינות ניתקו או הורידו דרג יחסים; אילו מגבלות נשק או יצוא ביטחוני הוטלו; אילו סנקציות כוונו למתנחלים, ארגונים או אישי ציבור; אילו מוסדות אקדמיים השעו קשרים; אילו חרמות תרבותיים או מקצועיים התקדמו; ומה עשתה ישראל בתגובה. דוגמאות בסיסיות לבדיקה: הולנד חויבה לעצור יצוא חלקי F־35 לישראל – Rechtspraak, 12.2.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); בוליביה ניתקה יחסים ב־31 באוקטובר 2023 – Cancillería Bolivia (נצפה: ספטמבר 2026); קולומביה הודיעה על ניתוק יחסים מ־2 במאי 2024 – Cancillería Colombia (נצפה: ספטמבר 2026). מאומת
- שיטת העבודה: לכל אירוע נבדוק תאריך, גוף מחליט, סוג צעד, נימוק רשמי, יעד הצעד, והאם מדובר בהחלטה מחייבת או הצהרה. מקורות רשמיים יקבלו עדיפות, ולצדם ייבדקו דיווחי חדשות ומקורות מחקריים. בתחום האקדמי והתרבותי נבחין בין חרם מוסדי לבין מחאה או עצומה: אוניברסיטת גנט הודיעה ב־17 במאי 2024 על סיום שיתופי פעולה עם שלושה מוסדות ישראליים, וב־31 במאי הרחיבה את ההחלטה לכל שיתופי הפעולה המוסדיים – VRT, 17.5.2024 (נצפה: ספטמבר 2026); אוניברסיטת אנטוורפן דיווחה כי ב־2024 הופסקו שיתופי פעולה מוסדיים דו־צדדיים – University of Antwerp (נצפה: ספטמבר 2026); ודוח מוסד נאמן מדצמבר 2024 ישמש כמקור ישראלי לבחינת טענות על חרם אקדמי – Samuel Neaman Institute (נצפה: ספטמבר 2026).
- כללי ודאות והכרעה: נסמן כל טענה כ־מאומת, מקור-יחיד, שנוי-במחלוקת או נדרש אימות נוסף. החלטה תיחשב "פגיעה מדינית" רק אם יש לה ביטוי מוסדי: סנקציה, הגבלת יצוא, ביטול השתתפות, השעיית קשרים, הורדת דרג או הליך משפטי פעיל. אירועים גבוליים ייכנסו רק אם השפעתם ניתנת למדידה: למשל, ההחלטה למנוע את השתתפות החברות הישראליות ב־Eurosatory ביוני 2024, שבוטלה בבית המשפט – Euronews, 17.6.2024 (נצפה: ספטמבר 2026), לצד בדיקת ההתפתחויות המשפטיות בערעור; וכן דוחות ממשלת ישראל על דה־לגיטימציה וחרמות, כגון דוח משרד התפוצות, ינואר 2025 (נצפה: ספטמבר 2026), שייבדקו כמקור צד מעוניין ולא כראיה מספקת לבדם.
המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, אושרי יניב, אמיר שפרלינג ורונית אנטלר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו