עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר פרופסור אביחי מנדלבליט במשפט תיקי האלפים, שבו נאשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, היא יותר קרקסית מאשר מהותית.
בבוא היום, אם וכאשר השופטים יתיישבו אי פעם לכתוב את הכרעת הדין במשפט, עדות זו תהיה הערת שוליים במארג הראייתי השלם העומד בעניינו של נתניהו. היא לא תסייע לנאשם להפריך את ההאשמות כלפיו, ולכל היותר תהווה תשתית לטענתו בדבר הצורך בביטול האישומים מפאת הגנה מן הצדק.
בינתיים, נתניהו עצמו מתייחס לעדותו של מנדלבליט, שהחלה אתמול (ראשון) ותימשך גם היום ובשבוע הבא, כאל אירוע בקמפיין הבחירות. וזה עוד ההסבר התמים יותר להחלטתו של ראש הממשלה להתייצב בדיון אתמול בבית המשפט המחוזי בירושלים.
מדובר באותו נתניהו שבתקופת עדותו הועתק המשפט כולו להיכל המשפט בתל אביב בגלל הקושי הביטחוני כביכול שמנע ממנו להגיע לבית המשפט הירושלמי. הקושי הביטחוני הזה התפוגג אתמול
מדובר באותו נתניהו שבתקופת עדותו הועתק המשפט כולו להיכל המשפט בתל אביב בגלל הקושי הביטחוני כביכול שמנע ממנו להגיע לבית המשפט הירושלמי. הקושי הביטחוני הזה התפוגג אתמול.
את הניחוח הפוליטי לאירוע נתן נתניהו עצמו, בהצהרתו לפני כניסתו לאולם במילים: "האמת יוצאת לאור". לידיעת ראש הממשלה – אם היה מתייצב למשפט ברוב שלביו, לרבות בשלב עדי התביעה, היה מגלה שהאמת יוצאת לאור כבר זמן רב.
גם התייצבותם של יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה ושל שר החוץ גדעון סער מלמדת שמבחינתם מדובר בעוד הזדמנות לצלם סרטוני בחירות, או לצבור נקודות ליקוק אצל הבוס.
ההסבר השני להתייצבותם של נתניהו ואנשיו נוגע גם להחלטתו של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר עו"ד אפי נוה לצאת מן האוב ולהגיע למשפט. ההתנהלות הזו, המעלה ריח מאפיוזי, משקפת רצון להלך אימים על העד מנדלבליט. מה רצו נתניהו, נוה, סער ואוחנה להשיג? להביט למנדלבליט בעיניים בעת עדותו? לערער את ביטחונו? שיבוש הליכי משפט מקבל לעיתים לבוש מאוד מרומז.
החלטתם של השופטים להתיר להגנה לזמן כעד מטעמה את ראש התביעה הכללית, והעובדה שהתנגדותה של הפרקליטות לזימון זה נעשתה בלשון רפה, הן תקדים חמור. במשפטים פליליים אסור ליצור נורמה שלפיה ההגנה רשאית לזמן כעדים מטעמה את אנשי הפרקליטות, בדיוק כפי שהתביעה אינה יכולה לזמן את סנגוריו של הנאשם להעיד מטעם התביעה על מה שנאמר בחדרי חדרים.
במשפטים פליליים אסור ליצור נורמה שלפיה ההגנה רשאית לזמן כעדים מטעמה את אנשי הפרקליטות, בדיוק כפי שהתביעה אינה יכולה לזמן את סנגוריו של הנאשם להעיד מטעם התביעה על מה שנאמר בחדרי חדרים
יש להניח שאם לא היה מדובר במשפטו של ראש ממשלת ישראל, בית המשפט היה מפעיל שיקול דעת מחמיר יותר באשר לזימונו של מנדלבליט להעיד מטעם הנאשם.
חקירתו של מנדלבליט בידי עו"ד עמית חדד היא מבחינה פורמלית חקירה ראשית, ואולם ברור כי בפועל היא מתנהלת כחקירה נגדית, בין שהעד עצמו הוכרז עד עוין ובין שלא.
מבחינה עניינית, עדותו של מנדלבליט עשויה להיות רלוונטית לשני היבטים, שאף אחד מהם אינו נוגע למסד הראייתי המבסס את עצם ביצוע העבירות שבהן מואשם נתניהו בכתב האישום.
זירות ההתרחשות של עבירות השוחד לכאורה ושל עבירות המרמה והפרת האמונים לכאורה, המיוחסות לנתניהו בתיקי 1000, 2000 ו־4000, אינן זירות שמנדלבליט עשוי לתרום תרומה כלשהי להבנת ההתרחשויות בהן.
ההיבט הראשון שביחס אליו עשויה עדות מנדלבליט לסייע בסופו של יום לטענותיו של נתניהו הוא, כאמור, ההיבט של "הגנה מן הצדק". השאלה שתעמוד בפני בית המשפט בהקשר הזה היא האם הגשת כתב האישום נגד נתניהו עומדת בניגוד לעקרונות של צדק והגינות, על יסוד העובדות שהתבררו במשפט לגבי נסיבות החקירה וההעמדה לדין.
מבחינה עניינית, עדותו של מנדלבליט עשויה להיות רלוונטית לשני היבטים, שאף אחד מהם אינו נוגע למסד הראייתי המבסס את עצם ביצוע העבירות שבהן מואשם נתניהו
חדד עשה בהקשר הזה ניסיון לבסס טענות נגד המשטרה בנוגע לתרגיל החקירה שנערך לניר חפץ, ובנוגע לאופן שבו פעל מנדלבליט עצמו כיועץ, באישור הגשת כתב האישום המתוקן לבית המשפט, ובמידה שבה התעמק כיועץ משפטי בראיות הגולמיות.
אפשר להעריך בסבירות גבוהה שטענות ההגנה כי יש לבטל את כתב האישום בשל הגנה מן הצדק יתנפצו בסופו של יום אל קיר המציאות. הסיבה איננה שלא היו תקלות בשנות החקירה ובניהול המשפט – היו; הסיבה היא שבמאזן הכולל, נתניהו זכה לכל כך הרבה הטבות, פריבילגיות והנחות, עוד לפני שהמשפט עצמו נפתח, גם מידיו של מנדלבליט עצמו, שאין כל אפשרות להסיק מהמכלול שעצם העמדתו לדין פוגעת בעיקרי הצדק.
כתב האישום הוגש בסופו של דבר למרות כל הקשיים שמנדלבליט ניסה להערים – ולא בזכותו.
ההיבט השני שבעטיו יש לעדות מנדלבליט חשיבות עבור ההגנה, אינו נוגע להגנה מן הצדק אלא לעצם התקינות של הגשת כתב האישום: חוק יסוד הממשלה קובע כי רק היועץ המשפטי לממשלה יכול להחליט על פתיחת חקירה פלילית נגד ראש הממשלה, או על הגשת כתב אישום נגדו.
בעבר נחשף התהליך המשובש שבו זימן אליו מנדלבליט לשיחות סטטוס את צוות חוקרי המשטרה ואנשי הפרקליטות, בשנת 2016, בעת שפרשות נתניהו היו בשלב של "בדיקה מקדימה", עד לשלב שבו ניאות סוף כל סוף להעביר אותן לחקירה פלילית מלאה.
במקום לפרסם החלטה מנומקת ומסודרת בעניין זה, מנדלבליט הסתפק באישור בעל פה ולא טרח אפילו לוודא שמישהו מאנשיו מתעד את האישור הזה במסגרת סיכום או פרוטוקול דיון.
ההיבט השני שבעטיו יש לעדות מנדלבליט חשיבות עבור ההגנה, אינו נוגע להגנה מן הצדק אלא לעצם התקינות של הגשת כתב האישום. בהקשר הזה יש לעדותו של מנדלבליט חשיבות ראייתית
בהקשר הזה יש לעדותו של מנדלבליט חשיבות ראייתית: בשונה מטענות כלליות בדבר הגנה מן הצדק, כאן הטענה הממוקדת היא שכלל לא ניתן לדון באישומים נגד נתניהו, שכן מעולם לא ניתן אישור כדין לפתוח בחקירה נגדו.
את הטענה הזו אפשר להפריך בכמה דרכים, בין היתר בעובדה ששאלת תיעוד האישור בכתב היא בסופו של יום שאלה טכנית, והמהות היא שהיועץ אכן אישר את פתיחת החקירה; וכן בעובדה שאף אם נפל פגם במועד המעבר לחקירה פלילית, הוא תוקן בהמשך בכך שהצטברו ראיות בחקירה והיועץ קיבל על בסיסן החלטות בהמשך, לרבות ההחלטה להעמיד את נתניהו לדין.
אבל אין צורך בכל אלה: שופטי נתניהו כבר נתנו החלטתם בעניין זה בפברואר 2021, לאחר שסנגורי נתניהו העלו את הטענה הזו בדיוק במסגרת הטענות המקדימות: "מדובר בפגם פרוצדורלי שאינו יורד לשורשו של עניין", כתבו השופטים. הם אומנם הבהירו כי החלטתם תקפה רק לשלב הראשוני שבו ניתנה, וכי אפשר שישקלו זאת מחדש לאחר שיישמעו הוכחות במשפט – וזהו חלק מהאתגר שמולו ניצב כעת עו"ד חדד.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו