כמה נשים יושבעו לכנסת ה־26? לפי חישוב המבוסס על סקר זמן ישראל מהשבוע שעבר, ייתכן שמספרן יגיע ל־35 – שיא בעת השבעת הכנסת. זו התפתחות מעניינת דווקא במערכת בחירות שבה סוגיית השוויון המגדרי כמעט אינה עולה לדיון.
נשים עשויות לתפוס מעט יותר מושבים מבעבר, אך בקרב ראשי המפלגות דווקא חלה נסיגה: אין אף מפלגה בראשות אישה, למעט מפלגתה של חברת הכנסת שרן השכל, שאינה צפויה לעבור את אחוז החסימה.
קמפיין הבחירות של 2026 כמעט אינו עוסק בשאלות מגדריות. הבוחרים בישראל אינם נוטים לבחור מפלגה לפי מספר הנשים במקומות הריאליים ברשימתה או לפי עמדותיה בנושאי מגדר. רבים מאמינים בשוויון, אבל בקלפי יש להם בדרך כלל סדרי עדיפויות אחרים.
אם בעשור האחרון ההקפדה על ייצוג של 40% עד 50% נשים הייתה מזוהה בעיקר עם העבודה, מרצ ויש עתיד, כיום היא התרחבה גם למפלגת המרכז החדשה והגדולה, ישר!
ובכל זאת, מתחת לרדאר של הקמפיין מתרחשים כמה שינויים. כמה מפלגות, בין שמתקיימת בהן דמוקרטיה פנימית ובין שלא, הפכו את הייצוג השוויוני לחלק מכללי הרכבת הרשימה.
אם בעשור האחרון ההקפדה על ייצוג של 40% עד 50% נשים הייתה מזוהה בעיקר עם העבודה, מרצ ויש עתיד, כיום היא התרחבה גם למפלגת המרכז הגדולה ישר!. בניגוד לימיה של כחול לבן, עוד לפני שאיזנקוט הצטרף אליה, בישר! התקבלה הפעם החלוקה השוויונית בין נשים לגברים כמעט כמובנת מאליה.
בליכוד, לעומת זאת, השוויון אינו עיקרון המכתיב את הרכב הרשימה. אף שבסיעת הליכוד בכנסת היוצאת כיהנו יותר נשים מבעבר, ברשימה לכנסת ה־26 שיעורן במקומות הריאליים עומד על 13% בלבד.
יעל יחיאלי, ראשת ארגון "5050, שותפות ושוויון מגדרי", בחנה כמה נשים עשויות להיכנס לכנסת לפי הסקרים הפוליטיים האחרונים של זמן ישראל. החישוב שלה מצביע על 35 חברות כנסת.
לשם השוואה, לכנסת ה־25 נבחרו 29 נשים, כ־24% מחבריה. בעקבות חילופי חברי הכנסת במהלך הקדנציה, מספרן עמד בעת פיזור הכנסת על 33, שהן 27.5%. בכנסת ה־24 כיהנו בשיא 36 נשים במקביל, כלומר 30% מחברי הכנסת, אך גם המספר הזה הושג במהלך הקדנציה ולא בראשיתה.
כמו בכנסות הקודמות, הפער בין המפלגות השמרניות לליברליות מובהק. ש"ס ויהדות התורה חוסמות לחלוטין ייצוג של נשים, אך גם בליכוד נותר ייצוג הנשים עניין שולי
אם אכן ייבחרו הפעם 35 נשים, יהיה זה שיא במספר הנשים המכהנות עם השבעת הכנסת. אלא שזו עדיין תחזית המבוססת על סקרים, והתוצאה תלויה גם בגורלן של הרשימות המתנדנדות סביב אחוז החסימה.
כמו בכנסות הקודמות, הפער בין המפלגות השמרניות לליברליות מובהק. ש"ס ויהדות התורה חוסמות לחלוטין ייצוג של נשים, אך הפער אינו מסתכם בהן. גם בליכוד נותר ייצוג הנשים עניין שולי.
להרכב הקואליציה תהיה השפעה ישירה גם על ייצוג הנשים ברשות המבצעת: אם המפלגות שירכיבו אותה אינן כוללות נשים, או כוללות מעט מאוד נשים במקומות ריאליים, גם סביב שולחן הממשלה ובתפקידים הביצועיים הבכירים צפוי ייצוג נמוך של נשים.
ניתוח נוסף של מיזם 5050, המבוסס על ממוצע הסקרים נכון ל־12 באוקטובר, מצביע על פער דרמטי בין הגושים: אם הליכוד, מפלגות הימין והחרדים ירכיבו את הקואליציה הבאה, יכהנו בסיעותיה שבע נשים בלבד, לעומת תשע בקואליציה הנוכחית. מנגד, אם מפלגות גוש השינוי יקימו את הקואליציה, עשוי מספר הנשים בסיעותיה להגיע ל־24 – שיא של כל הזמנים.
אחת הנשים הבולטות ביותר בימין הקיצוני היא טלי גוטליב, שמכוונת לתפקיד שרת המשפטים. גוטליב היא אומנם אישה, אך לאורך הקריירה שלה כעורכת דין ייצגה נאשמים בעבירות מין, והתבטאויותיה כלפי מתלוננות עוררו ביקורת קשה. גם בפעילותה הפוליטית התנגדה לשריון מקומות לנשים ברשימות לכנסת. לפיכך, קשה לראות בה מייצגת של המאבק לשוויון מגדרי ולקידום נשים.
הדיווחים על חשש משיעור הצבעה נמוך ועל הצבעת מחאה בחברה החרדית מעלים שאלה: האם נשים חרדיות ינצלו את חשאיות ההצבעה כדי לבחור ברשימה שמציעה גם להן ייצוג? את התשובה נדע רק לאחר הבחירות
על הרקע הזה, אחת ההתפתחויות המעניינות בקמפיין מגיעה מהנשים החרדיות.
פעילות פוליטית של נשים חרדיות קיימת כבר יותר מ־15 שנה. ב־2026 היא זוכה לנוכחות בולטת ברחוב החרדי עצמו. לראשונה שובצה אישה, ד"ר נחומי יפה, במקום השני ברשימה חרדית, הציבור החרדי. בעבר ניסו נשים חרדיות להתמודד ברשימה של נשים בלבד, ללא הצלחה.
גם רשימת הציבור החרדי אינה עוברת את אחוז החסימה בסקרים. אבל הדיווחים על חשש משיעור הצבעה נמוך ועל הצבעת מחאה בחברה החרדית מעלים שאלה: האם נשים חרדיות ינצלו את חשאיות ההצבעה כדי לבחור ברשימה שמציעה גם להן ייצוג? את התשובה נדע רק לאחר הבחירות.
בינתיים, כמה פעילות חרדיות אינן מחכות לקלפי. הן יצאו בפרויקט "למה אין נשים חרדיות בכנסת" והציבו דוכנים בריכוזי אוכלוסייה חרדית.
האם הסיבה שאין נשים חרדיות בכנסת היא שנשים חרדיות לא מתבטאות בקול?
מתוך צילום הפיילוט של דוכני למה אין נשים חרדיות בכנסת, בכ"ה בסיון, 10/06/26.@EfratChocron pic.twitter.com/DBgGTxo0st
— למה אין נשים חרדיות בכנסת? (@harediwomen) October 1, 2026
בסרטונים המתפרסמים ברשת, הפעילות מנהלות שיחות ישירות עם הציבור. באחת השיחות האלה מעלה אחד האנשים את האפשרות שהקושי נובע מחששם של רבנים וגברים להעניק סמכות לנשים. הפעילה מחזירה את השיחה לשאלה מעשית: "אבל אם יהיה חוק שיחייב הצבת אישה בכל חמישייה לכנסת, ואחרת לא ניתן יהיה להתמודד בבחירות? אז יהיו נשים?"
"אם אין ברירה, אז אין ברירה", הוא משיב.
התשובה הקצרה הזאת חושפת עד כמה מה שנראה כאיסור מוחלט יכול להפוך להסדר שאפשר לחיות איתו, אם כללי המשחק רק ישתנו.
בעבר שילמו פעילות חרדיות מחיר כבד על יציאה נגד הממסד, עד כדי סילוק ילדיהן ממוסדות החינוך. על הרקע הזה, הנוכחות הפומבית שלהן אינה מובנת מאליה
בסרטון, גברים נוספים אינם מביעים התנגדות לחברות כנסת חרדיות. המתנגד היחיד מסביר שהוא אינו רוצה חרדים בכנסת כלל, גברים או נשים. זה כמובן אינו ריאיון מייצג של החברה החרדית, אבל זו שיחה מעניינת שמתקיימת בגלוי, ברחוב, מול מצלמה – דבר שלא ניתן היה לראות בעבר.
בעבר שילמו פעילות חרדיות מחיר כבד על יציאה נגד הממסד, עד כדי סילוק ילדיהן ממוסדות החינוך. על הרקע הזה, הנוכחות הפומבית של פעילות כמו ציפי לביא, רבקי טאובר ודנה בצלאל, מפעילות העמוד, אינה מובנת מאליה. הן מגיעות עם שאלות וטיעונים, מצטלמות ומתווכחות עם הציבור שלהן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו