העימות בבחירות הקרובות הוא לא בין הימין והשמאל

בקצרה:

■  "ימין" ו"שמאל" בישראל משקפים בעיקר עמדה בסכסוך עם הפלסטינים. הבחירות לא עוסקות בסכסוך אלא באופי המשטר במדינה.
■ כל המפלגות היהודיות, למעט הדמוקרטים, מתנגדות בפומבי למדינה פלסטינית (לפחות בזמן הנראה לעין).
■ הקואליציה ביצעה "רפורמה משפטית" (הפיכה משטרית), ראשי גוש השינוי התחייבו לבטל אותה, ולהקים ועדת חקירה ממלכתית. זה ההבדל המרכזי.
■ דת ומדינה: הקואליציה הרחיבה את שליטת הדת בחיים האזרחיים ונמנעה מגיוס החרדים; האופוזיציה שואפת לעצור את התהליך ולגייס את החרדים.
■ 83% ממצביעי הליכוד תומכים בחופש דת ומצפון, כמו רוב הציבור היהודי.

ההבדל בין גוש נתניהו לגוש האופוזיציה ("גוש השינוי") איננו ימין לעומת שמאל. בשאלה הפלסטינית ובתחום הביטחוני העמדות של שני הגושים קרובות מאוד, ובראש גוש השינוי עומדים גם אנשי ימין מוצהרים.

ההבדל החד בין הגושים עובר בשני צירים אחרים: דמוקרטיה ליברלית, שלטון החוק, הפרדת רשויות ושוויון זכויות וחובות – כולל גיוס חרדים, לעומת שלטון רוב בלי בלמים והרחבת כוחה של ההלכה במדינה.

מה פירוש "ימין" ו"שמאל" בפוליטיקה הישראלית?

מחקר של רועי צור ורייאן בייקר מצא שהמיקום של מפלגות ישראליות על ציר ימין-שמאל נקבע בעיקר לפי עמדתן בסכסוך הישראלי-פלסטיני, גם בעיני בוחרים וגם בעיני מומחים.

בישראל הכלכלה לא מסבירה את המפה הפוליטית. ש"ס ויהדות התורה מזוהות עם הימין, אבל מחזיקות בעמדות כלכליות שאינן תואמות כלל את עמדות הימין.

התווית מתפקדת גם כזהות. החוקרים אודליה אושרי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, עומר יאיר מאוניברסיטת רייכמן וליאוני האדי מאוניברסיטת סטוני ברוק בארה"ב מצאו שההיקשרות למחנה אידאולוגי מנבאת הצבעה לעיתים חזק יותר מעמדות בנושאים עצמם.

סרטון בחירות של הליכוד תחת הכותרת "ימין או פלסטין" (צילום: צילום מסך מסרטון ברשת. הפרסום לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

המשמעות: הצבעה לפי התווית "ימין" או "שמאל" היא הצבעה לפי שייכות, העלולה להטעות את המצביעים ולגרום להם לבחור במפלגות הדוגלות בעמדות הנוגדות את עמדותיהם בשאלות האמיתיות שעל הפרק בבחירות.

הסלוגן של הליכוד בבחירות הוא "או ימין או פלסטין". מדובר בסלוגן שקרי שטומן פח מתוחכם למצביע התמים: הוא מציג את ההבדל בין הגושים כאילו הוא נעוץ בהתייחסות לסוגיה הפלסטינית. אם גוש נתניהו מנכס לעצמו את תווית "הימין" ש"יבטיח שלא תוקם מדינה פלסטינית", "ברור" כביכול שהגוש המתנגד לנתניהו הוא "השמאל" שיגרום להקמתה. אבל רוב גוש השינוי כלל לא תומך במדינה פלסטינית, לפחות לא בטווח הנראה לעין.

מהו מבחן ארבעת הצירים?

מבחן ארבעת הצירים הוא שיטה להשוואת הגושים לפי עמדות מדידות במקום לפי תוויות. המבחן מבוסס על מיפוי המחנות הפוליטיים בישראל, שיצרה חוקרת המדיניות הפוליטית בת' אופנהיים. לפי המחקר, האבחנה בין ימין ושמאל בישראל מתבססת על ארבעה צירים:

1. דמוקרטיה: מדמוקרטיה ליברלית עם בלמים על השלטון ועד שלטון רוב בלי בלמים.
2. דת ומדינה: מהפרדת דת ומדינה ועד מדינה שהדת קובעת את חוקיה.
3. השאלה הפלסטינית: מפתרון שתי המדינות ועד ארץ ישראל השלמה.
4. ביטחון: מדיפלומטיה ועד כוח צבאי בלבד.

אבל לפי המחקר, הפוליטיקה הישראלית התארגנה בשנים האחרונות מחדש סביב שאלה אחת – בעד או נגד נתניהו. לכן הגושים כבר אינם חופפים למחנות האידאולוגיים הישנים, הימין והשמאל.

כרזות בחירות של גדי איזנקוט ומפלגת "ישר", בתל אביב. 4 באוקטובר 2026 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

מה עמדות גוש נתניהו וגוש האופוזיציה בנושא הפלסטיני?

כל מפלגות "גוש השינוי", למעט הדמוקרטים, תומכות בהתיישבות בשטחים או משלימות עימה, ומתנגדות בפומבי למדינה פלסטינית בזמן הנראה לעין (גם בדמוקרטים אומרים שהיא לא תקום בשנים הקרובות).

חלק מראשי גוש השינוי הם אנשי ימין מוצהרים. נפתלי בנט, ראש רשימת ביחד, הוא יו"ר מועצת יש"ע לשעבר, ומגדיר את עצמו כאיש ימין (למפלגה שבראשה עמד בעבר קראו ימינה). בנט אמר שלהיות איש ימין פירושו לא לוותר על שטחים ולא לאפשר מדינה פלסטינית (בכלל). בנאומו באו"ם בתקופת כהונתו כראש הממשלה לא הזכיר כלל את הפלסטינים (בניגוד לנתניהו, שהביע בנאומיו באו"ם בעבר תמיכה במדינה פלסטינית).

אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, הוא תושב ההתנחלות נוקדים בגוש עציון. ליברמן מגדיר את עצמו "איש ימין מלידה" (ופעם אף אמר "מימיני יש רק קיר"). לאחרונה קרא "לפרק את הרשות הפלסטינית".

גדי איזנקוט, יו"ר ישר!, אמר שמעולם לא הגדיר את עצמו ימין או שמאל ושהוא מייצג מרכז ממלכתי. איזנקוט הצהיר שוב ושוב: "בממשלה שלי לא תקום מדינה פלסטינית".

ח"כ אביגדור ליברמן ואשתו מצביעים בהתנחלות נוקדים, 17 בספטמבר 2019 (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

לפי מבחן ארבעת הצירים, בתחום הפלסטיני ובתחום הביטחון, ממשלה בראשות גוש השינוי תנקוט במדיניות ביטחון ניצית. מי ששוקל להצביע לגוש נתניהו כדי להבטיח קו נוקשה מול הפלסטינים יכול לקבל קו דומה גם מהצד השני.

כלומר, ההבדל בין הגושים לחלוטין איננו נעוץ ביחס לשאלה הפלסטינית. מסקנה זו עולה בקנה אחד גם עם התחושה הרווחת, שעולה גם מסקרים, לפיה רוב הציבור הפך ימני יותר בתחום המדיני-ביטחוני מאז הטבח ב-7 באוקטובר.

מה ההבדל בין הגושים בשאלת הדמוקרטיה ושלטון החוק?

הקואליציה, בהובלת שר המשפטים יריב לוין, הנהיגה את תוכנית ההפיכה המשטרית מאז הקמתה. חבילת החוקים, שחלקם כבר עברו ואמורים להיכנס לתוקף אחרי הבחירות, ומהלכים אגרסיביים בשטח כמו ההשתלטות הפוליטית על המשטרה,  מעבירים את כל הכוח השלטוני מהרשות השופטת, בתי המשפט והייעוץ המשפטי, לרשות המבצעת, הממשלה, שהופכת בהדרגה לשליטה יחידה.

במרץ 2025 אישרה הכנסת את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לפי החוק, שישה מתוך תשעת חברי הוועדה הם נציגי הדרג הפוליטי, ומינוי שופטים אפשרי בלי הסכמת השופטים בוועדה. השינוי אמור להיכנס לתוקף מייד אחרי הבחירות, ובינתיים שר המשפטים יריב לוין משתק את הוועדה ומונע מינוי שופטים מקצועי.

שר המשפטים יריב לוין מציג את הרפורמה שלו במערכת המשפט, 4 בינואר 2023 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש 90)

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הזהירה בתגובה שמערכת שיפוט עצמאית היא "הערובה המרכזית בשיטת המשטר בישראל למניעת שימוש לרעה בכוח שלטוני".

ראשי גוש השינוי הודיעו במשותף שמטרת החוק היא לוודא שהשופטים יהיו כפופים לרצון הפוליטיקאים, ושאם ירכיבו את הממשלה הבאה החוק יבוטל.

ביולי אושר סופית חוק היועמ"ש. לפי עיקרי חוק היועמ"ש, הממשלה רשאית לקבוע את עמדתה בבית המשפט בלי תלות ביועץ המשפטי, ושר רשאי לבחור עורך דין אחר שייצג אותו. החוק אמור להיכנס לתוקף בינואר הקרוב; ראשי גוש השינוי מתנגדים לחוק בחריפות ומבטיחים לבטל אותו.

כל הצעדים הללו משמעותם עיקור כוחה של הרשות השופטת וריכוז הכוח בידי הרשות המבצעת, השולטת בישראל גם ברשות המחוקקת. במילים אחרות: ההפיכה המשטרית חותרת להפיכת המשטר הדמוקרטי של שלוש רשויות עצמאיות למשטר שבו הכוח כולו מרוכז בידי רשות אחת.

מפגינים נגד המהפכה המשפטית בכיכר אגרנט בירושלים. 11 בספטמבר 2023 (צילום: מחאת קפלן)

מכון V-Dem, אחד המודדים המקובלים בעולם להערכת דמוקרטיות, הוריד את ישראל ב-2023 מדרגת "דמוקרטיה ליברלית" (מלאה) לדרגת "דמוקרטיה אלקטורלית" (חלקית), לראשונה מזה יותר מחמישים שנה.

מה פירוש "עריצות הרוב"?

עריצות הרוב היא מצב שבו הקואליציה שיש לה רוב בכנסת שולטת בלי בלמים מוסדיים שמגנים על המיעוטים ועל חירויות הפרט. מכון המחקר ECFR מתאר את הקואליציה בישראל כמי שאימצה תפיסה רובנית של דמוקרטיה, שבה הרוב הנבחר כפוף לפחות מגבלות מוסדיות.

מה ההבדל בין הגושים בשאלת דת ומדינה ושוויון בנטל?

יו"ר הציונות הדתית ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר ב-2019: "רצוני בטווח הארוך הוא שמדינת ישראל תתנהל על פי התורה". הממשלה הנוכחית בראשות נתניהו, שבה סמוטריץ' הוא שר בכיר, הרחיבה את שליטת הדת בחיי האזרחים. היא הוסיפה מיליארדי שקלים לתקציבי החינוך החרדי והדתי, הישיבות ושירותי הדת.

חוק הבוררות בבתי הדין הרבניים הרחיב את דריסת הרגל של המשפט הדתי לתחום האזרחי. חוק הכשרות ביטל את רפורמת הכשרות והחזיר את מונופול הרבנות. חוק ההפרדה בתארים מתקדמים מאפשר הדרת נשים בחסות החוק.

חרדים מוחים נגד גיוס חרדים לצה"ל, בירושלים, 15 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ביולי 2023, הפטור החוקי הזמני שאפשר לתלמידי ישיבות שלא להתגייס הסתיים ומאז החוק מחייב לגייס צעירים חרדים בגיל גיוס כמו כל אזרח. שלושה חודשים אחר כך פרצה המלחמה הארוכה והקשה בתולדות ישראל. בצבא יש מחסור חמור בחיילים, אך הממשלה עושה כל שביכולתה כדי למנוע את גיוס החרדים. עשרות אלפי עריקים חרדים שקיבלו צווי גיוס מסתובבים בחופשיות ואינם מתגייסים.

בג"ץ הורה לגייס את החרדים ואסר על המדינה לתת שירותים למשתמטים משירות ותקציבים לישיבות שבהן הם לומדים; הקואליציה ביטלה את התקציבים הישירים, אך הוסיפה לציבור החרדי מיליארדי שקלים שהחזירו לו את התקציבים שבוטלו בכסות אחרת.

בנוסף, קידמה הקואליציה את "חוק הגיוס" ("חוק ההשתמטות") שהוביל יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, ח"כ בועז ביסמוט. המשנים ליועמ"שית הזהירו שהמתווה יעניק פטור מיידי ליותר מ-95% מחייבי הגיוס החרדים. נפתלי בנט הודיע: "אנחנו לא ניתן לדבר הזה לעבור". החוק אכן לא עבר בכנסת. סמוטריץ' הודה שהמפלגות החרדיות החליטו לא לחוקק אותו בשלב זה.

ב-13 ביולי אישרה הכנסת את חוק יסוד: לימוד תורה. החוק אמנם הצהרתי, אולם הוא עלול לאפשר בעתיד פרשנויות מזיקות בעניין גיוס חרדים. במקביל, העבירה הקואליציה חוק שערורייתי נוסף שהעניק פטור סלקטיבי לעריקים חרדים ממעצר. בג"ץ הקפיא את החוק.

אלפי חסידי גור מפגינים מחוץ לכלא הצבאי שליד כפר יונה במחאה על מעצר עריקים. 20 ביולי 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

עמדות הציבור רחוקות מאוד מהחקיקה. לפי מדד הדת והמדינה 2025 של עמותת חדו"ש, 83% מהיהודים הבוגרים תומכים בחופש דת ומצפון, ובהם 83% ממצביעי הליכוד. רוב מוחלט של הציבור, כולל רוב מצביעי הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית, תומכים גם בגיוס חרדים.

איפה עומדים הגושים בכל אחד מארבעת הצירים?

כלומר: התעמולה המציגה את ההבדל בין הגושים כימין (ביטחון) לעומת שמאל (תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית) היא שקרית. ההבדל בין הגושים מתמקד בסוגיות דמוקרטיה ושלטון החוק, דת ומדינה ושוויון בנטל.

בסוגיות החשובות הללו, עמדת גוש השינוי עולה בקנה אחד עם עמדת רוב מכריע בציבור, בעוד שעמדת גוש נתניהו מנוגדת להעדפת רוב הציבור.

אילו שאלות כדאי לבדוק לקראת הבחירות?

1. האם המפלגה תתמוך בביטול חוק הוועדה לבחירת שופטים, או בהשארתו?
2. האם המפלגה תתמוך בחוק שפוטר את רוב החרדים מגיוס?
3. האם המפלגה תתמוך בהרחבת מעמד הדת במדינה, כמו חוק יסוד: לימוד תורה?
4. האם המפלגה מתחייבת לשוויון זכויות לכל האזרחים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיע לדיון במשפט השחיתות שלו בבית המשפט המחוזי בירושלים. 11 באוקטובר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

שאלות שעולות מן הנתונים

האם גוש השינוי הוא גוש שמאל?

לא לפי ההגדרות של ראשיו. בנט מגדיר את עצמו כימין ליברלי, ליברמן כאיש ימין, ואיזנקוט ולפיד כמרכז ממלכתי. רק הדמוקרטים בראשות יאיר גולן מגדירה את עצמה "שמאל". 

האם גוש נתניהו רוצה מדינת הלכה?

חלקו. המפלגות החרדיות תומכות במדינת הלכה; עוצמה יהודית היא גלגול של תנועת כך, שתמכה במדינת הלכה; סמוטריץ' הצהיר שהוא רוצה מדינה שמתנהלת על פי התורה. הליכוד מתנגדת לרעיון.

בפועל, חוק יסוד: לימוד תורה, חוק הבוררות בבתי הדין הרבניים, חוק הכשרות וחוק ההפרדה בתארים מתקדמים עברו בקולות הקואליציה והגדילו את שליטת הדת בחיי האזרחים.

האם ישראל היא עדיין דמוקרטיה?

כן, אבל בדרגה נמוכה יותר מאשר בעבר. לפי ארגון V-Dem, ישראל חדלה להיות "דמוקרטיה ליברלית" והפכה ב-2023 ל"דמוקרטיה אלקטורלית": בחירות חופשיות מתקיימות, אך ההגנות על הפרט ועל עצמאות מערכת המשפט נחלשו.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.