בג"ץ סירב להשתתף בהצגה שהממשלה ביימה נגד היועצת המשפטית לממשלה

ממשלת ישראל היוצאת ביקשה להמשיך את הקמפיין המטורלל שהיא מנהלת נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, ולעשות זאת על גבם של בג"ץ ושל המועמד שנפסל לתפקיד מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל יהודה אליהו.

בהחלטתם מאתמול (שלישי) הבהירו השופטים לממשלה שהם אינם מוכנים לשמש מצע לתככים הפוליטיים הללו, ושאת הקמפיין שלה מוטב שהקואליציה תנהל במקום אחר.

לפני שלושה חודשים נתן בג"ץ תוקף של פסק דין למתווה שהוסכם במסגרת עתירות שהוגשו נגד מינויו של אליהו לתפקיד מנכ"ל רמ"י: השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב קבעו שהחלטת ועדת האיתור להמליץ על אליהו לתפקיד וההחלטה למנות אותו כממלא מקום זמני לתפקיד שאליו הוא מועמד יבוטלו, וזאת נוכח זיקתו הקרובה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

מינויו של אליהו לתפקיד מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל היה עוד מופע בסדרה ארוכה מאוד של מופעי שחיתות וריקבון שלטוני, שהממשלה היוצאת ניפקה כה רבים מהם

נוסף על כך הוחלפו שניים מחברי ועדת האיתור, נוכח ניגודי עניינים שבהם היו שרויים ביחס למועמד.

מינויו של אליהו לתפקיד מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל היה עוד מופע, בסדרה ארוכה מאוד של מופעי שחיתות וריקבון שלטוני, שהממשלה היוצאת ניפקה כה רבים מהם.

מימין: מנהל רמ"י יהודה אליהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש מועצת שומרון יוסי דגן ושר השיכון חיים כץ, 13 ביולי 2026 (צילום: דוברות משרד השיכון)

כמו בהרבה מקרים אחרים, גם במקרה של מינוי אליהו, הממשלה הקלה את חייהם של העותרים נגדה ושל שופטי בג"ץ: כל מהלכי המינוי נעשו בדרך כה עקלקלה ועקומה, עד שלבית המשפט לא נותר מנוס אלא לבטל אותם כליל.

פסק הדין ניתן בבג"ץ ערב כניסת המערכת הפוליטית כולה לתקופת בחירות, שבה חלים דיני הריסון והאיפוק על הממשלה ועל רשויות השלטון כולן. ואולם פסק הדין כלל לא עסק בכך, ולא כלל הוראות עתידיות ביחס להמשך הליכי מינויו של מנכ"ל רמ"י הבא. זאת, בהתאם לכלל המשפטי הידוע שבית המשפט אינו נותן "Pre ruling" (הנחיה מקדמית).

יומיים לאחר מתן פסק הדין, נכנסה המערכת כולה להקפאה – שפירושה איננו שלא ניתן למנות אף אדם לשום תפקיד, אלא שיש להקפיא את כל המינויים הלא דחופים עד לכינון הממשלה הבאה.

צריך מנה הגונה של ציניות מצד הממשלה כדי שזו תתלונן על התמשכות תקופות שבהן לא מכהנים נושאי משרה במינויי קבע בתפקידים בכירים. הממשלה הזו הפכה את מדיניות ההימנעות מאיוש משרות בכירות לאסטרטגיה

לפני חודשיים מסרה היועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון עו"ד אפרת פרוקצ'יה את חוות דעתה בנוגע לכוונת השרים סמוטריץ' וחיים כץ למנות ועדת איתור חדשה לתפקיד מנכ"ל רמ"י.

בחוות דעתה בחנה פרוקצ'יה את החריגים הקבועים בכללי הריסון והאיפוק, והגיעה למסקנה כי הם אינם מתקיימים ביחס למשרה זו. היא שקלה גם את הקשיים הנובעים מהזיקה הקרובה שעודנה קיימת בין שר האוצר לבין המועמד שהוא מבקש בכל זאת לקדם – אליהו.

שלט לכיוון משרדי רשות מקרקעי ישראל (צילום: פלאש90)

על רקע זה קבעה פרוקצ'יה כי בנסיבות אלה לא ניתן להקים ועדת איתור חדשה, וכי הקמתה תידחה עד לכינונה של הממשלה הבאה. עד אז ימשיך לכהן ממלא מקום בתפקיד המנכ"ל.

ממשלת ישראל זיהתה הזדמנות להתנפל שוב על בהרב־מיארה. באמצעות עורכי הדין הפרטיים שייצגו את הממשלה עוד בעתירה המקורית, הם פנו לבג"ץ בבקשה ל"ביזיון בית משפט" כביכול על ידי היועצת המשפטית לממשלה, שפעלה לטענתם "לסכל את פסק הדין". הטענה היא ש"הייעוץ המשפטי מבקש לאיין את פסק דינו של בית המשפט, שתכליתו המוצהרת הייתה להביא בהקדם למינוי קבע למשרת מנהל רשות מקרקעי ישראל, על מנת להבטיח רציפות תפקודית ברשות".

צריך מנה הגונה של ציניות מצד הממשלה כדי שזו תתלונן על התמשכות תקופות שבהן לא מכהנים נושאי משרה במינויי קבע בתפקידים בכירים. הממשלה הזו הפכה את מדיניות ההימנעות מאיוש משרות בכירות לאסטרטגיה משטרית, כדי לכרסם עוד ועוד בכוחם של מוסדות המדינה, ולרכז עוד ועוד כוח אצל נבחרי הציבור עצמם.

באותו פסק דין, שניתן בחודש יולי, נקבע כי עד למינוי מנכ"ל קבוע יכהן בתפקיד ממלא מקום, אך אליהו עצמו לא יוכל לשמש בתפקיד זה

מנציב שירות המדינה, דרך מבקר המדינה ועד משנים ליועצת המשפטית לממשלה – כך פעלה הממשלה בכל תפקיד שאותו ביקשה לרוקן ולדלדל. הדמעות על התמשכות התקופה שבה לא ניתן למנות מנכ"ל קבוע לרשות מקרקעי ישראל הן דמעות תנין.

מדד הציניות מזנק לרמות ששוברות את הסקאלה כשמתברר שהממשלה, המאשימה את היועצת בביזיון בית המשפט, היא עצמה זו שמבזה את פסק הדין. באותו פסק דין, שניתן בחודש יולי, נקבע כי עד למינוי מנכ"ל קבוע יכהן בתפקיד ממלא מקום, אך אליהו עצמו לא יוכל לשמש בתפקיד זה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בדיון על הסרת החסינות של חברת הכנסת טלי גוטליב, 8 ביוני 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

באופן חריג, ולנוכח אי החוקיות הבוטה שבה פעלה הממשלה, קבעו השופטים כי אליהו יוכל להמשיך לכהן כממלא מקום למשך שבוע נוסף בלבד, עד 22 ביולי, אז תפקע כהונתו, "אף אם עד מועד זה טרם ימונה ממלא מקום כאמור".

די בקריאה פשוטה של פסק הדין כדי לגלות כי אין בו כל קביעה מחייבת בנוגע להליכי מינויו של מנכ"ל קבוע, או הוראה בדבר המועד שבו יש לקיימם. בוודאי שאין בו כל התייחסות לאיזון הנדרש בין כללי הריסון החלים בתקופת בחירות לבין מידת החיוניות והדחיפות של המינוי.

הפנייה לבג"ץ מצד שרי הממשלה היא בסך הכול עוד פעלול פוליטי, חלק מקמפיין בחירות, הנעשה על ראשה של היועצת. החלטת בית המשפט מאתמול לדחות את בקשת הביזיון של הממשלה היא מובנת מאליה

הפנייה לבג"ץ מצד שרי הממשלה היא בסך הכול עוד פעלול פוליטי, חלק מקמפיין בחירות, הנעשה על ראשה של היועצת. החלטת בית המשפט מאתמול לדחות את בקשת הביזיון של הממשלה היא מובנת מאליה. השופטים הבהירו כי נושא קידום הליכי המינוי בתקופת בחירות כלל לא נדון בפסק דינם, ולכן העתירות הקודמות אינן המקום המתאים לדון בטענות הללו.

מההחלטה עולה כי הדלת פתוחה בפני הממשלה ליזום עתירה חדשה, אם תחפוץ בכך. עתירה של גורמי הממשלה נגד הייעוץ המשפטי היא שלב של ההפיכה המשטרית שטרם הגענו אליו – את זה הממשלה עדיין לא עושה; כמו במקרה של ההחלטה להקפיא את מכרז שיווק הקרקעות באזור E1, במקרים כאלה הממשלה מעדיפה לשלוח שליחים מטעמה לעתור במקומה נגד היועצת.