פחות משבועיים עד ליום הבחירות, ושקט מוזר נפל על מערכת המשפט.
בית המשפט העליון לא משחרר החלטות משמעותיות בתיקים הכבדים המונחים על שולחנו, היועצת המשפטית לממשלה כמו ירדה מתחת לאדמה, והפרקליטות נמנעת מלקבל החלטות בפרשות גדולות. הכול קפא לפתע: אף אחד לא רוצה לעשות רעש לפני הבחירות.
הנה כמה מהדברים שיכולים היו לקרות, אך לפי שעה אינם קורים:
- החלטה בשאלת העמדתו לדין של ראש הסגל לשעבר בלשכת ראש הממשלה, צחי ברוורמן, בפרשת שיפוץ הסטנוגרמות;
- החלטה בפרשת הדרכונים הדיפלומטיים שבה נחשד שר החוץ לשעבר (וכיום שר האנרגיה) אלי כהן;
- החלטה בפרשת השחיתות במשרד התחבורה, שבה נחשדה השרה מירי רגב;
- החלטה בפרשות שחיתות שונות שבמרכזן השרה מאי גולן.
אמש (חמישי) דיווח העיתונאי ג'וש בריינר ב"הארץ" כי הפרקליטות עמדה להודיע בבג"ץ על חידוש החקירה הפלילית ביחס לאסון מירון, שבו נהרגו 45 בני אדם, ואולם התערבות היועץ המשפטי למשטרת ישראל, ניצב עירן נהון, הביאה לדחייה של חודש ימים במסירת ההודעה.
הפרקליטות עמדה להודיע בבג"ץ על חידוש החקירה הפלילית ביחס לאסון מירון, שבו נהרגו 45 בני אדם, ואולם התערבות היועץ המשפטי למשטרה הביאה לדחייה של חודש ימים במסירת ההודעה
נהון נחשב למקורבו של יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, ששימש השר לביטחון פנים בעת שאירע האסון. דחיית ההודעה עד לאחר הבחירות משרתת היטב את האינטרסים של אוחנה.
ובגזרת בג"ץ:
- פסק דין מנומק בשאלת התרת התמודדותן של רשימת רע"ם, של הרשימה המשותפת ושל ח"כ עופר כסיף;
- פסק דין בעניין התיקון לחוק יסוד השפיטה ששינה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים;
- הכרעה בעתירה הדורשת להורות לכנסת לקיים באופן מיידי את הליך הבחירה למבקר המדינה;
- וכמובן העתירות בעניין חוק מח"ש, בעניין חוק היועמ"ש ובעניין חוק התקשורת.
בינתיים השופטים מסתפקים בהוראות פרוצדורליות ובהארכות מועד שהצדדים מבקשים. שחס וחלילה לא יקרה משהו מהותי.
הדממה הזו בגזרה המשפטית היא סיום אירוני במיוחד לקדנציה שבה רמת העיסוק של המערכת הפוליטית בספרה המשפטית הייתה אינטנסיבית בצורה מטורללת.
הדממה הזו בגזרה המשפטית היא סיום אירוני במיוחד לקדנציה שבה רמת העיסוק של המערכת הפוליטית בספרה המשפטית הייתה אינטנסיבית בצורה מטורללת
מה שהחל ב-4 בינואר 2023 עם נאום שר המשפטים יריב לוין, שירה את יריית הפתיחה של ההפיכה המשטרית, מסתיים כעת כאשר לרוב השחקנים בזירה הפוליטית והמשפטית אין עניין להפנות תשומת לב לעבר הנושאים שעמדו בלב המחלוקת הציבורית לאורך רוב הקדנציה.
סביר להניח שלקואליציה אין אינטרס לפי שעה להעלות את סוגיות ההפיכה המשטרית אל קדמת הבמה במסגרת קמפיין הבחירות. ההפיכה המשטרית אמנם נכשלה בחלקה, והצליחה בחלקה האחר – אך יהיה זה כנראה תיאור הוגן לומר שהיא אינה נהנית מתדמית טובה בקרב הציבור.
מה שפחות מובן הוא מדוע האופוזיציה אינה פועלת להזכיר לציבור כל יום את מוראות ההפיכה המשטרית, ואת הדורסנות שבה פעלה הקואליציה בקידום חוקי ההפיכה המשטרית, על כל סוגיהם, בכנסת.
היחיד שכנראה לא למד דבר ולא שכח דבר הוא לוין עצמו. בריאיון אתמול ב"כאן ב'", שר המשפטים שב ואמר כי אילו היה יכול לחזור לשנת 2023, הוא היה מקדם את הרפורמה המשפטית בדיוק באותו אופן ובאותו קצב.
אם היית חוזר ל-2023, היית מקדם את הרפורמה המשפטית באותו האופן והקצב? שר המשפטים יריב לוין ל-@rbinyamini: "בוודאי, ולו היינו משלימים אותה יכול להיות שגם מצבנו בהרבה מאוד תחומים היה נמנע והיה נראה אחרת לגמרי"
כאן חדשות ברשת ב' ????️ | #הבוקרהזה
— כאן חדשות (@kann_news) October 15, 2026
יש דברים שאסור לנרמל אותם, ואסור להפסיק להזכיר עד כמה הם חורגים מכל נורמה בסיסית שאיש ציבור אמור להיות מצוין בה.
לאורך כל הקדנציה שלו כשר המשפטים – וגם בימים האחרונים, כאשר היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט תפס את דוכן העדים במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו – חזר לוין והצהיר שוב ושוב כי יש לבטל את משפטו של נתניהו.
במדינה מתוקנת, זו התבטאות שערורייתית מצד כל פוליטיקאי; לא כל שכן מצד בכיר במפלגת השלטון שבראשה עומד נתניהו – כלומר מי שעשוי להרוויח פוליטית מהתממשות הצעד שהוא קורא לו
במדינה מתוקנת, זו התבטאות שערורייתית מצד כל פוליטיקאי; לא כל שכן מצד בכיר במפלגת השלטון שבראשה עומד נתניהו – כלומר מי שעשוי להרוויח פוליטית מהתממשות הצעד שהוא קורא לו.
אבל אפילו במדינה כמו ישראל, שר משפטים – הממונה על מערכת המשפט ולו באופן ציבורי – מעולם לא הרשה לעצמו לצאת בהצהרות מפורשות על האופן שבו הליך משפטי מסוים צריך להיות מוכרע.
שר משפטים איננו סתם אזרח מודאג המשמיע את קולו ברשתות; הוא מחזיק בכוח שלטוני לא מבוטל כלפי מערכת המשפט. העובדה שלוין מרשה לעצמו להכתיב תוצאות היא בלתי נסבלת.
אם השקט המשונה השורר במערכת המשפט יישמר עד ליום הבחירות, יש להניח שמייד לאחריהן הוא יישבר בקול תרועה רמה, או ברעש של פיצוץ אדיר.
מספר החלטות, התפתחויות והכרעות שיפוטיות יגיעו לרתיחה כמעט בבת אחת. אם כי, יש להניח שמשמעותיות ככל שיהיו, הן ייבלעו בהמולת תוצאות הבחירות והמציאות החדשה שאליה תיקלע המדינה עם שקיעת האבק ביום שאחרי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו