עיריית אשקלון סוגרת את צינור הכספים המפוקפק

השבוע דחתה עיריית אשקלון בפעם השנייה ברציפות דיון במועצת העיר, שהיה אמור לעסוק בהפעלתה של "רשת אשקלון" – "פרת מזומנים" שהעירייה מזרימה אליה עשרות מיליוני שקלים באופן בלתי תקין כבר קרוב לחמש שנים.

כפי שחשפנו בתחקיר זמן ישראל, מדובר בגוף של הסוכנות היהודית שהתרוקן מתוכן, והעירייה השתלטה עליו, בין היתר, לצורך חלוקת ג'ובים למקורבים והזרמת כספים ללא שקיפות או בקרה.

על רקע הממצאים האלה, במועצת העיר תהו מדוע שוב הוסר הנושא מסדר היום. אלא שהשאלות סביב פעילות הרשת נותרו ללא מענה גם מחוץ למועצה.

לקראת פרסום תחקיר המשך פנינו לעיריית אשקלון ולסוכנות היהודית בבקשה לתגובה. עיריית אשקלון התעלמה מהפנייה (כמעט כרגיל), ואילו הסוכנות היהודית הסתפקה בתגובה כללית, דומה לזו שמסרה בעקבות התחקיר הקודם, שממנה עולה כי מבחינתה הכול תקין.

לקראת סוף השבוע שעבר קיבלו עובדי הרשת הודעה כי סוגרים את הבסטה. העירייה החליטה לסגור באבחה אחת את הרשת

לקראת סוף השבוע שעבר קיבלו עובדי הרשת הודעה כי סוגרים את הבסטה. העירייה החליטה לסגור באבחה אחת את הרשת, ששימשה להעברת עשרות מיליוני שקלים למימון פעילויות בתחומי התרבות, הבידור, הנוער והספורט – כספק יחיד, ללא מכרז, ללא קריטריונים ותוך יצירת אינספור ניגודי עניינים לכאורה.

מה היה דחוף לעירייה להתקפל כך פתאום? ובכן, בחודשיים האחרונים נשמעו בכירי העירייה מודאגים. בשיחות מאחורי הקלעים החלו להבין כי לנוכח פעילות האופוזיציה והתחקירים שלנו, שהעלו דרישות מהעירייה ומהסוכנות לבדוק לאן הכסף הולך, יקשה עליהם להמשיך בקומבינה המוזרה הזאת.

בניין עיריית אשקלון, 14 בנובמבר 2012 (צילום: משה שי/פלאש90)

במסגרת הניסיונות להכשיר את השרץ ולנקות את צינור הכספים הזה, הזמינה לאחרונה העירייה "חוות דעת" משפטית חיצונית, שנועדה לסתום באופן מלאכותי את החורים בהליכי ההתקשרות של הרשת עם העירייה ולשוות להתנהלותה מראית עין של תקינות.

אלא שחוות הדעת של עורך הדין החיצוני שחר בן־עמי, שהוזמנה על ידי היועץ המשפטי של העירייה (שעד כה סירב בתוקף לקחת אחריות או אפילו להתייחס בישיבות המועצה לשימוש הפסול ברשת), כוללת סתירות והטעיות.

חוות הדעת נועדה ככל הנראה לסייע לעירייה להנדס לאחור את מהלכי ההקמה, הניכוס והשימוש ברשת כ"פרת המזומנים", מבלי להסדיר את ההתנהלות כראוי, בהתאם לדרישות החוק והמנהל התקין.

אלא שחוות הדעת של עורך הדין החיצוני שחר בן־עמי, שהוזמנה על ידי היועץ המשפטי של העירייה (שעד כה סירב בתוקף לקחת אחריות או אפילו להתייחס בישיבות המועצה לשימוש הפסול ברשת), כוללת סתירות והטעיות

לא משוחח עם עיתונאים ולא נותן דין וחשבון

הפרשה כאמור מצביעה על התנהלות חמורה של עיריית אשקלון, בגיבויה של הסוכנות היהודית (או תוך העלמת עין מצידה). הסוכנות קיבלה התרעות רבות מגורמים בעירייה ומחברי מועצה, אך סירבה לעצור את ההתנהלות או אפילו לבחון כראוי את התלונות הנוגעות לגוף שבבעלותה ולשימוש הפסול שנעשה בו.

בדומה לפרשת התרומות סביב "קרן אשקלון", שנחשפה כאן ונמצאת בחקירת משטרה, עולה חשש כי צינור העברת הכספים מהעירייה ל"רשת אשקלון" מספק נתיב מפוקפק להעברת תשלומים לגורמים שיש מי שחפץ ביקרם.

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם בוועדת הכספים בכנסת, 24 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

על תקציבה של הרשת, שהגיע ב־2025 ל־16.5 מיליון שקלים – תוך צבירת גירעון של מיליוני שקלים – מועמסות עשרות פעילויות תרבות, חלקן ללא נימוק, הצדקה או פירוט. זאת, ככל הנראה, מתוך הנחה שקל יותר להעביר תקציבים דרך "ספק חיצוני" מאשר דרך הגופים הפנימיים של העירייה, החשופים לביקורת של ועדת הכספים, מבקר העירייה וחברי המועצה.

חוות הדעת של היועץ המשפטי החיצוני בן־עמי, שהוגשה לבקשת העירייה בסוף אוגוסט האחרון, מתעלמת במופגן מהפגמים החמורים בהתקשרות של העירייה עם הרשת, כפי שנחשפו בתחקיר זמן ישראל ובשורת מסמכים שהגישה חברת המועצה לשעבר אווה טוטאי. ניסיונותיה החוזרים ונשנים לקבל תשובות מראש העירייה תומר גלאם, החשוד בפלילים, נענו בהתעלמות ובהשתקה.

טוטאי אף פנתה כמה פעמים לסוכנות היהודית ולעומד בראשה, יושב הראש דורון אלמוג, אולם קיבלה תשובות חלקיות בלבד. הסוכנות מסרבת בעקביות לבחון את התלונות באופן יסודי באמצעות הדירקטוריון או ההנהלה, אף ש"רשת אשקלון" היא מוסד השייך לה, וחלק מחברי הדירקטוריון שלו כפופים לה.

הסוכנות מסרבת בעקביות לבחון את התלונות באופן יסודי באמצעות הדירקטוריון או ההנהלה, אף ש"רשת אשקלון" היא מוסד השייך לה, וחלק מחברי הדירקטוריון שלו כפופים אליה

ניסיונותינו לשוחח עם בן־עמי ולקבל תשובות על חוות הדעת, המסייעת לכאורה במלאכת הטיוח, זכו להתעלמות מופגנת. לאחר פניות רבות, שכללו שאלות מפורטות, הודיע לנו בן־עמי שהוא "אינו משוחח עם עיתונאים – רק דרך הדובר", וניתק את השיחה. זה קרה פחות משבוע לפני סגירת הרשת, וייתכן שהדבר שימש זרז למהלך.

לא ברור לאיזה "דובר" התכוון בן־עמי, שכן הוא אינו עובד עירייה אלא קבלן חיצוני, ולפיכך אינו כפוף להוראות התקשי"ר או מחויב להיוועץ בדובר העירייה (ובמקרה של אשקלון, בדוברת).

מרכז קהילתי שפירא של "רשת אשקלון" (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של מרכז קהילתי שפירא באשקלון)

בן־עמי היה גם אמור להשתתף בדיון בישיבת מועצת העיר בספטמבר, שבה התבקשה המועצה לאשר בדיעבד התקשרות עם הרשת מ־2025 – התקשרות שבניגוד לדרישות החוזה, מעולם לא הובאה לאישור המועצה בזמן אמת. אלא שבן־עמי לא הגיע לישיבה, ללא הסבר רשמי, והדיון בנושא נדחה.

שכירת שירותיו של יועץ משפטי חיצוני – המשמש גם יועץ קבוע לעיריית אשקלון בענייני תכנון ובנייה, ומשרדו מקבל מאות אלפי שקלים בשנה מכספי ציבור – כדי שיסייע בהכשרת פעילות הרשת משתלבת גם בניסיונות ההתחמקות של היועץ המשפטי הפנימי של העירייה, עו"ד אייל איזמן. איזמן, שאמור להנחות את עובדי הציבור לפעול בהתאם לדין, מתנער מאחריות לתפקודו של צינור הכספים הזה.

כאשר התבקש איזמן לתת חוות דעת משפטית על פעילות הרשת, השיב כי מדובר ב"יצור משפטי חיצוני" שאינו באחריותו, ופירט, לתדהמת חלק מהנוכחים: "זה נחמד, את יכולה לבקש ממני תשובות על קצא"א (קו צינור אילת אשקלון, א"ה) ועל חברת חשמל. אני לא העו"ד שלהם ואנחנו לא הדירקטוריון שלהם".

ב־2022, כאשר הרשת הייתה בפועל "אורגן מת" ללא תקציבים, השתלטה עליה העירייה ללא כל הסכם מסודר והחלה להזרים דרכה תקציבים במיליוני שקלים

כל התשובות האלה לוקות בחסר, במקרה הטוב, ובמקרה הרע – עולות כדי הטעיה של ממש. אילו המנהלים הבכירים בעירייה שהשיבו אותן – לרבות היועץ המשפטי – היו עורכים בדיקה משפטית, ייתכן שהיו נזהרים יותר בבואם לדון בגורלם של עשרות מיליוני שקלים היוצאים מכיסו של הציבור שמממן אותם.

בחוות דעתו מציג היועץ החיצוני מצג שווא שלפיו "משך כל השנים ועד היום, מעמדה של רשת אשקלון הינו מעמד של חברה סוכנותית כאשר בין העירייה ובין רשת אשקלון קיים חוזה מסגרת אשר מסדיר את היחסים בין הצדדים" (ההדגשה במקור, א"ה).

כניסה למבנה של "רשת אשקלון" (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של מרכז קהילתי שפירא באשקלון)

זה, כמובן, רחוק מלהיות מדויק. למעשה, הרשת כלל לא נקראה במקור "רשת אשקלון", אלא הוקמה כחברה סוכנותית בשם "רשת וולדנברג", שהפעילה מתנ"ס אחד בלבד. ב־2022, כאשר הרשת הייתה בפועל "אורגן מת" ללא תקציבים, השתלטה עליה העירייה ללא כל הסכם מסודר והחלה להזרים דרכה תקציבים במיליוני שקלים.

בהמשך שינתה הרשת את שמה ל"רשת פי כמה", ואחר כך ל"רשת אשקלון" – ללא הסבר מניח את הדעת. רק ב־2025, שלוש שנים לאחר תחילת ההתקשרות, נחתם אותו "חוזה מסגרת".

גם החוזה הזה כולל פגמים רבים ו"מסדיר יחסים" הכרוכים בניגודי עניינים קשים, במינוי מקורבי ראש העירייה והנהלת העירייה לתפקידים בכירים ברשת, בנהלים פגומים להעברת כספים ובחוסר שקיפות חמור בהעברת תקציבים.

נוסף על כך, נפל בהסכם פגם מהותי שאמור היה להביא לבטלותו: ההסכם מחייב לקבל את אישורו מראש, עוד לפני החתימה עליו – דבר שמעולם לא נעשה.

חוות הדעת של עו"ד בן־עמי מטעה גם באשר לאופן השימוש בכספי הסוכנות, ועל פני הדברים מעוותת את דרישות החוק ואת קביעות מבקר המדינה בנושא

חוות הדעת של עו"ד בן־עמי מטעה גם באשר לאופן השימוש בכספי הסוכנות, ועל פני הדברים מעוותת את דרישות החוק ואת קביעות מבקר המדינה בנושא.

עו"ד בן־עמי קובע כי ההתקשרות בין העירייה לבין הסוכנות תואמת לכאורה את הוראות מבקר המדינה בדוח שפרסם בנושא פעילותן של הרשויות המקומיות באמצעות מתנ"סים, וכן את חוזר מנכ"ל משרד הפנים העוסק בכך.

דוח מבקר המדינה קבע כי כדי להתקשר בפטור ממכרז עם הסוכנות היהודית, יש לבדוק אם נעשה שימוש ב"כספי מגבית" במסגרת ההתקשרות. לפי הוראות החוק, שגם היועץ עצמו מצטט, הפטור אפשרי רק אם החוזה עימה נועד "לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר".

עו"ד שחר בן־עמי (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של שחר בן־עמי)

לפיכך קובע היועץ המשפטי החיצוני: "הכספים שהשקיעה הסוכנות בהקמת מבני המתנ"ס שנים קודם לכן נחשבים לצורך השימוש בתקנה ל'ניצול כספי מגבית'".

אלא שמתוך רשימה של 20 מתנ"סים ומרכזים קהילתיים שהוא מונה, רק מרכז קהילתי אחד – מרכז וולדנברג – רלוונטי להגדרה הזאת ונהנה בשנים שקדמו להסכם מ"כספי מגבית". כל היתר זכו להקצאות מהעירייה או מגורמים נוספים. במילים אחרות, חלק הארי של המרכזים אינם אמורים ליהנות מפטור אוטומטי ממכרז.

כך השתלטה עיריית אשקלון על ארגון קטן ממדים, שכלל מתנ"ס אחד בלבד, כדי להזרים דרכו תקציבים של עשרות מיליוני שקלים מהעירייה, תחת הכותרת השקרית של "כספי מגבית" – וכל זאת ללא מכרז, ללא ביקורת שוטפת, ללא שקיפות ובניגוד לכאורה לכללי המנהל התקין.

מתוך רשימה של 20 מתנ"סים ומרכזים קהילתיים שהוא מונה, רק מרכז קהילתי אחד – מרכז וולדנברג – רלוונטי להגדרה הזאת ונהנה בשנים שקדמו להסכם מ"כספי מגבית"

תעלול משפטי שלא היה מבייש את ארטיום דולגופיאט

בפתח דבריו מאשר היועץ המשפטי בן־עמי, שנשכר כדי להסדיר את ההתקשרות התמוהה בין העירייה לסוכנות, כי אכן יש צורך להביא את הסכם המסגרת בין העירייה לסוכנות לאישור המועצה, ואף מדגיש כי כך דורש מבקר המדינה.

מדוע, אם כן, לא הביאה העירייה את הסכם המסגרת מ־2025 לאישור המועצה כנדרש? כאן משתמש היועץ המשפטי בפעלול לשוני מרהיב, שלא היה מבייש את ארטיום דולגופיאט, ומנסה להסביר:

"מצאנו להבהיר כי הצורך בהבאת הסכם המסגרת לאישור בעת הזו אינו נובע מדרישה לאישור רטרואקטיבי של ההתקשרות הקיימת, אלא משיקולי מנהל תקין, אסדרה ועדכון מנגנוני הפיקוח על ההתקשרות".

אתה הבנת את זה, ברוך? עד עכשיו לא היה צורך ב"מנהל תקין, אסדרה ועדכון מנגנוני הפיקוח על ההתקשרות" – מה שאפשר כאוס מוחלט בניהול התשלומים, בחלוקת משאבים למקורבים, במינויים תוך ניגודי עניינים בוטים, בגירעונות בלתי מוסברים של מיליונים ובהצעות תקציב מופרעות ממש (כולל אחת של יותר מ־60 מיליון שקלים בשנה). רק מעכשיו זה נדרש, אבל לא לצורך "אישור רטרואקטיבי".

בהמשך חוזר היועץ על המלצתו: "ראוי כי גם בענייננו ההסכם יעוגן ויובא לאישור הגורמים המוסמכים בעירייה". אכן ראוי. אלא שהוא מייד חוזר ומסייג: "למיטב ידיעתנו, טרם פורסמה בעניין זה הנחיה רשמית מחייבת […] הבאת ההסכם לאישור מליאה היא מהלך ראוי, זהיר ומתיישב עם עקרונות המנהל התקין אך לא חובה סטטוטורית או נורמטיבית".

הסלאלום הלשוני הזה, שמנסה להרגיש עם ולהישאר בלי, נמשך לאורך המסמך. עם זאת, במקרה זה לא רק שמדובר ב"חובה נורמטיבית" (שהרי עקרונות המנהל התקין הם בהחלט חובה נורמטיבית בחברה מתוקנת), אלא גם בהוראה מפורשת, שחור על גבי לבן, בהסכם עצמו – שבלעדיה ההסכם לכאורה כלל אינו תקף.

כאשר תהו חברי מועצה ב־2024 מדוע אין לרשת אישור ניהול תקין, קיבלו תשובה תמוהה שלפיה מדובר ב"ספק", ולכן היא אינה נדרשת כלל לאישור ניהול תקין. מובן שתשובה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק

חוות הדעת מטעה גם באשר להיסטוריה של הקמת הרשת, ויוצרת מצג שווא כאילו מדובר בגוף היסטורי מתפקד. "בשנת 1974 ועם הקמת מבני המתנ"סים הסוכנותיים בעיר אשקלון, הוקמה גם רשת אשקלון אשר הוקמה כחברה סוכנותית", כותב בן־עמי. כאמור, זה אינו נכון. הרשת הוקמה כחברה סוכנותית לצורך הפעלת מתנ"ס וולדנברג בלבד.

בהמשך מפרט היועץ כי הרשת תפקדה "מיום הקמתה ועד היום" כגוף שעוסק גם ב"ארגון וניהול מוסדות חינוך" וכן ב"הפעלת גני ילדים וצהרונים". אלא שאלה אינם חלק מתפקידיה של הרשת – לא בעבר ולא כיום – והיא כלל אינה עוסקת בחינוך פורמלי. ייתכן שיש כאן ניסיון להעצים את תפקידיה של הרשת, אולי כדי להכשיר העברת תחומים נוספים מאגפיה הממוסדים של העירייה לידיה.

אילוסטרציה: מבט על אשקלון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ארגונים הפועלים מטעם הסוכנות היהודית אכן משתפים פעולה עם עיריות במסגרת הסכמים להפעלת מוסדות ואירועים בתחומי התרבות, החינוך, הרווחה, הספורט והקהילה. עם זאת, הפטור ממכרז בהתקשרויות כאלה אינו צ'ק פתוח להתקשרות בלתי מוגבלת וללא אמות מידה.

הפטור שמעניקות תקנות חובת המכרזים בתחומי התרבות, האומנות והבידור נועד לאפשר התקשרויות בתחומים שבהם נדרשים "אופי ייחודי" או "מומחיות", שאינם מאפשרים עריכת מכרז.

כך, למשל, נניח שעירייה מעוניינת להביא הצגה מסוימת בעלת ערך בתחום היהדות או זיכרון השואה – אין טעם לערוך "מכרז", שכן ברור שההצגה נועדה לענות על צורך מדויק וספציפי. מכרז יפגע בתכלית שלשמה נרכשת ההצגה.

בספטמבר 2025, בעקבות סימני השאלה שהלכו והתרבו, הבהיר גם היועץ המשפטי החיצוני בן־עמי עצמו כי רשת אשקלון רחוקה מלהיות "ספקית של העירייה", שנדרש ממנה רק דיווח לרשויות המס

התקנות והפסיקה מחייבות גוף ציבורי להפעיל שיקול דעת סביר, לנהוג בהגינות ולוודא שאכן מדובר בטובין או בשירותים בעלי אופי ייחודי המצדיק את הפטור.

ההתקשרות עם רשת אשקלון אינה מתאפיינת באף אחד מאלה. כך, למשל, תקציבה עמוס לעייפה בסעיפים שאינם ניתנים להסבר או שאינם כוללים פירוט. חלקם כלליים מאוד, ואחרים נראים כאילו הם משרתים אינטרסים ספציפיים של גורמים המקורבים לעירייה.

הסכומים אינם מעידים על בחינה מדוקדקת ו"הוגנת" של ההוצאות, ולא נראה כי מישהו הפעיל "שיקול דעת סביר" בהחלטה להשתמש ברשת לצורך העברת הכספים.

כך, למשל, כאשר תהו חברי מועצה ב־2024 מדוע אין לרשת אישור ניהול תקין, קיבלו תשובה תמוהה שלפיה מדובר ב"ספק", ולכן היא אינה נדרשת כלל לאישור ניהול תקין. מובן שתשובה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק.

ואכן, בספטמבר 2025, בעקבות סימני השאלה שהלכו והתרבו, הבהיר גם היועץ המשפטי החיצוני בן־עמי עצמו כי רשת אשקלון רחוקה מלהיות "ספקית של העירייה", שנדרש ממנה רק דיווח לרשויות המס. הוא גם הבהיר את טיב הזיקה בינה לבין העירייה:

"כגוף דו־מהותי (חל"צ, א"ה) עליה לאמץ וולונטרית עקרונות וכללים דומים בתחום המכרזים לצורך חלוקת משאבים וכספי הציבור באופן שוויוני והגון והתנהלות שקופה […] כאשר מדובר בתאגיד שמהווה את זרועה הארוכה של העירייה".

גם מסמכי התקציב הפרועים של הרשת, הזוכים לחתימות כלאחר יד של גורמים בכירים בעירייה, מעידים כי מישהו עושה שימוש מופרז בפטור ממכרז

מפגן מרשים של ניגודי עניינים וג'ובים למקורבים

גם מסמכי התקציב הפרועים של הרשת, הזוכים לחתימות כלאחר יד של גורמים בכירים בעירייה, מעידים כי מישהו עושה שימוש מופרז בפטור ממכרז.

אף שעל פי ההסכם בין העירייה לרשת אמור התקציב לעבור "מדי חודש בחודשו", קיימים שלושה מסמכים רשמיים, חתומים וסותרים, שהגיעו לידי זמן ישראל, וכל אחד מהם מפרט תקציב שונה בתכלית לשנת 2025.

העוזר הבכיר של ראש עיריית אשקלון, מרקו סויסה (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של מרקו סויסה)

הראשון שבהם הוא נספח "תקציב מוערך לשנת הכספים 2025" בסך יותר מ־60 מיליון שקלים – סכום אגדי, הכולל צפי לפעילויות בהיקף מטורף, עם סכומים עגולים במיוחד: תשעה מיליון ל"פעולות בחינוך בלתי פורמלי", חמישה מיליון ל"פעילות שוטפת" של אגף תנו"ס (תרבות, נוער וספורט), 2.5 מיליון לשיפוץ מרכזים קהילתיים, חמישה מיליון להפקת אירועי תרבות בשכונות ועוד.

זה אינו "פטור ממכרז בשל מומחיות", אלא קַרט בּלַנש להעברת כספים ללא חשבון. חוות הדעת מתעלמת מאחת הבעיות המרכזיות המאפיינות את ההתקשרות הפסולה בין רשת אשקלון לעיריית אשקלון – שפע מינויי המקורבים וניגודי העניינים במוסדות הרשת, לרבות הדירקטוריון.

כך, ראש העירייה מעסיק את אחיינו ברשת כמנהל מתנ"ס; סמנכ"לית הרשת היא רעייתו של עוזרו הבכיר של ראש העירייה, מרקו סויסה; ודפנה עמירה ביטון, מנהלת אגף תנו"ס בעירייה (תרבות, נוער וספורט), היא גם מי שמאשרת רשמית את תקציבי הרשת, גם שימשה דירקטורית ברשת וגם "הנהנית" העיקרית מהתקציבים המועברים לרשת לטובת האגף שעליו היא אחראית.

בינתיים נותרו עובדי הרשת ללא פתרון, והם תוהים מה יעלה בגורלם. האם יחזרו לעבוד בעירייה, או שמא תקים העירייה אורגן חדש? נדמה שגם בסוכנות היהודית לא יודעים מימינם ומשמאלם

לכאורה, מדובר בניגוד עניינים משולש. נוסף על כך, קרובת משפחתה מועסקת בהנהלת החשבונות של הרשת. מנכ"ל הרשת הוא יוני רהימי, מקורבו של ראש העירייה, ששימש בעבר גם עוזרו האישי.

בינתיים נותרו עובדי הרשת ללא פתרון, והם תוהים מה יעלה בגורלם. האם יחזרו לעבוד בעירייה, או שמא תקים העירייה אורגן חדש?

מנהלת אגף תנו"ס בעיריית אשקלון דפנה עמירה ביטון (צילום: דוברות עיריית אשקלון)

נדמה שגם בסוכנות היהודית לא יודעים מימינם ומשמאלם. כחלק מניסיונות הטיוח, העבירה הסוכנות השבוע, יומיים לפני סגירת הרשת, את התגובה הבאה: "חברת מרכז קהילתי ע"ש וולדנברג היא חל"צ בשליטת המגבית המאוחדת לישראל (UIA) שהוקמה כחלק ממפעל 'קרן החינוך' של הסוכנות היהודית והמגביות.

"הסוכנות היהודית והמגבית, כבעלות מניות בחברה, אינן נכנסות לפרטי ההסכמים השוטפים או לחוות דעת משפטית חיצונית ככל שהוזמנה כזאת על ידי העירייה. הסכם הניהול והתפעול שנחתם במאי 2025 בין רשת אשקלון, עיריית אשקלון והחברה העירונית לתרבות, נוער וספורט הינו הסכם רב־שנתי שנחתם לחמש שנים.

"ועדת הביקורת של החברה פועלת באופן תקין, בוחנת את הדוחות הכספיים ומעבירה את המלצותיה המקצועיות לדירקטוריון. החברה עומדת בדרישות הדיווח ומחזיקה באישור ניהול תקין בתוקף מרשות התאגידים".

הסוכנות לא השיבה על רוב השאלות שהפנינו אליה. וכאמור, יומיים בלבד לאחר מתן התשובה התפוגג "ההסכם הרב־שנתי" המפואר עם סגירת הרשת – רשת שהסוכנות, לטענתה, "שולטת" בה

הסוכנות לא השיבה על רוב השאלות שהפנינו אליה. וכאמור, יומיים בלבד לאחר מתן התשובה התפוגג ה"הסכם הרב־שנתי" המפואר עם סגירת הרשת – רשת שהסוכנות, לטענתה, "שולטת" בה, אך אינה מודעת לתקציביה בזמן אמת, אינה בודקת אותם במועד ואינה מעודכנת אפילו בכוונות לסגור אותה.

עיריית אשקלון התעלמה לחלוטין משאלות זמן ישראל, וימים ספורים לאחר שהפנינו אליה את השאלות הודיעה רשמית על סגירת הרשת, ללא נימוק או הסבר לסיבת הסגירה:

יו"ר הסוכנות היהודית דורון אלמוג, 1 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"המרכזים הקהילתיים מהווים את ליבת העשייה העירונית בקהילה. לצורכי ייעול הפעילות למען התושבים בשכונות השונות ואיגום משאבים מיטבי, ניהולם יוחזר לחברה העירונית. העשייה בתחום והמענה הנרחב בתחומי הפנאי וההעשרה, החל מהגיל הרך ועד לגיל השלישי, יימשכו ביתר שאת".

אף מילה על הסיבה לסגירה, אף מילה על השאלה מדוע רק עכשיו תוחזר הפעילות לחברה העירונית "לצורכי ייעול". ואם אכן מדובר במהלך שנועד לייעל את הפעילות, מדוע היה מלכתחילה צורך להשתלט על אורגן אחר כדי לקבל פטורים סיטוניים ממכרזים, תוך עקיפת מועצת העירייה, גורמי הביקורת, הוראות החוק וכללי המנהל התקין?

אם אכן מדובר במהלך שנועד לייעל את הפעילות, מדוע היה מלכתחילה צורך להשתלט על אורגן אחר כדי לקבל פטורים סיטוניים ממכרזים, תוך עקיפת מועצת העירייה, גורמי הביקורת, הוראות החוק וכללי המנהל התקין?

"סגירת רשת אשקלון אינה סוף הפרשה, אלא תחילתו של מבחן האחריות", אמרה בתגובה חברת המועצה עו"ד תמר קידר. "לאחר שתחקירי זמן ישראל העלו שאלות חמורות בנוגע להעברת כספי ציבור, להתקשרויות ולחשש לניגודי עניינים, העירייה חייבת לספק תשובות מלאות – מי אישר את הכספים, מי פיקח על השימוש בהם, ומדוע נדחו הדיונים במועצת העיר?

"אני דורשת בדיקה יסודית ובלתי תלויה, חשיפת המסמכים הרלוונטיים ודיון שקוף במועצה. לא די לסגור גוף ולשנות את המבנה הארגוני. צריך לברר מה נעשה, מי אחראי ומה יש לתקן. כספי הציבור אינם הפקר, והציבור זכאי לתשובות".