דוד (שם בדוי), אחד המתנדבים בעיריית אשקלון – "פראייר מקצועי, דפוק בראש", כהגדרתו – הסתובב אתמול (שלישי) עם תחושה עזה שבקרוב מאוד, אולי כבר בימים הקרובים, יזומן לחקירה במשטרה.
בשלהי מלחמת "חרבות ברזל", כשמעל רחובות אשקלון עפו אלפי טילים ללא הבחנה והתושבים חיפשו מקלט (לפחות לרבע מהם גם כיום אין מיגון, בין היתר משום שחלק מהכספים שיועדו לכך נבלעו במקומות אחרים), דוד אסף צ'קים מ"קרן אשקלון", העביר אותם למורשי חתימה בעירייה – בהם כמה מבכיריה – ומשם החזירם לקרן.
"מדובר בהמון צ'קים של תרומות. המון. כל פעם 20–30 צ'קים", הוא אומר. "בחיי שלא הסתכלתי ממי התרומה ועל מה. אני רוצה לקוות שראש העיר יצא מזה נקי".
המשטרה הודיעה על חשד שלפיו כספי תרומות בהיקף של מיליוני שקלים, שהועברו לעיר באמצעות "קרן אשקלון" – ובהן תרומות שעל "היעלמותן" דיווחנו כאן – הוזרמו לכיסם הפרטי של ראש העירייה ושל גורמים בסביבתו
ממה אתה מוטרד בעצם?
"שאני אגיד מילה לא במקום, חלילה".
התרחישים שמתרוצצים בראשו של דוד בוודאי רצים גם אצל רבים אחרים בעירייה, ב"קרן אשקלון" ובקרב אנשי עסקים בעיר, המחוברים לראש העירייה תומר גלאם ולמקורביו. בין הנחקרים בפרשה נמנים גלאם, רעייתו, סגניו, גזבר העירייה, ראש אגף הרכש, מנהלי אגפים ואנשי עסקים מרכזיים בעיר.
לדברי גורמים המקורבים לעירייה, המשטרה בוחנת שורה של חשדות, ובהם הלבנת הון, אספקת חשבוניות כפולות ופיקטיביות באמצעות ספקים מקורבים, שימוש פסול בכספי תרומות של "קרן אשקלון" וקשר אפשרי בין מימון אירוע פרטי של ראש העירייה ורעייתו לבין השימוש בכספי התרומות.
ראש העירייה, רעייתו ושורה של בכירים נשלחו שלשום למעצר בית. כמה מהפעילים המוכרים בעירייה ניתקו את מכשירי הטלפון שלהם, ייתכן שבהנחיית המשטרה, כדי להימנע משיחות הנוגעות לחקירה.
בשלב זה מדובר בחשדות בלבד. מעצרו של איש טרם הוארך, והמשטרה הודיעה רק על חשד שלפיו כספי תרומות בהיקף של מיליוני שקלים, שהועברו לעיר באמצעות "קרן אשקלון" – ובהן תרומות שעל "היעלמותן" דיווחנו באוקטובר האחרון – הוזרמו לכיסם הפרטי של ראש העירייה ושל גורמים בסביבתו.
עו"ד ויקטור אוזן ואסתר בר־ציון, המייצגים את ראש העירייה ורעייתו, מסרו שלשום: "מדובר באדם ישר דרך, ערכי ונקי כפיים אשר עוכב, מסר גרסה מלאה ויעשה הכול על מנת להוכיח למשטרה כי אין לו דבר וחצי דבר מהחשדות שיוחסו לו, כנראה בשגגה.
בקרב פעילים הנאבקים בשנתיים האחרונות בשערוריות החוזרות סביב ראש עיריית אשקלון גלאם ובכירי העירייה, קשה היה למצוא הפתעה ממשית מההתפתחויות האחרונות
"המדובר בראש עיר העובד ימים ולילות למען העיר, דואג לשלום התושבים ולרווחתם, וברור לנו כי תוך מספר ימי חקירה יבינו הנוגעים בדבר כי אין כל דופי בהתנהלותו של ראש העיר".
אולם, בקרב פעילים הנאבקים בשנתיים האחרונות בשערוריות החוזרות סביב ראש עיריית אשקלון גלאם ובכירי העירייה, קשה היה למצוא הפתעה ממשית מההתפתחויות האחרונות. חלקם דופקים על דלתות משטרת ישראל כבר חודשים ארוכים, מציגים ראיות למכביר על חשדות לכאורה לפלילים, ודורשים – ולעיתים אף מתחננים – לשים סוף למה שהם רואים כשלטון רווי פרשיות שחיתות.
רימונים ברחובות, הצתת רכבים, איומים על פעילים פוליטיים
פרשיית התרומות המיוחדות שהועברו לצורכי חירום במסגרת המלחמה בעזה – ושנחשפה בתחקיר שפורסם בזמן ישראל – היא אולי הבוטה מכולן בחוצפתה. אם החשדות נכונים, כספים שנועדו לרווחת תושבים שסבלו במהלך המלחמה ממחסור במיגון ובתשתיות מצאו את דרכם, לכאורה, בשרשור עברייני אל כיסיהם או חשבונותיהם של בכירים. אך זו בוודאי אינה הפרשה היחידה שצריכה להיחקר.
אם משטרת ישראל החליטה להרים את המסך מעל עיריית אשקלון, מונחת לפניה עבודה רבה. רק בזמן ישראל פורסמו בשנים האחרונות ארבע פרשיות שונות בתכלית, כולן קשורות לעירייה – בעקיפין או במישרין לראש העירייה העומד בראשה – וגם הן מתפצלות לשורת אירועים.
יש בהן, לכאורה, הכול: נתיבי כסף מפוקפקים, מכרזים שאינם עומדים בתנאי החוק, צ'יפור מקורבים, בזבזנות חסרת תכלית, הסתרת תקציבים תחת סעיפים תמוהים ועוד.
אם החשדות נכונים, כספים שנועדו לרווחת תושבים שסבלו במהלך המלחמה ממחסור במיגון ובתשתיות מצאו את דרכם, לכאורה, אל כיסיהם או חשבונותיהם של בכירים
ויש גם חומרים שנראים כאילו נלקחו מסדרות פשע: רדיפה נקמנית של יריבים פוליטיים, איומים באלימות, זריקת רימוני הלם לחצרות בתים, חטיפה לכאורה של עובדת בניגוד לרצונה והתעמרות בעובדים.
קשה להתבונן בזירה המקומית מבלי לחשוב על הזירה הלאומית, ובעיקר על מפלגת הליכוד שאליה משתייך גלאם, ועל קשריו הפוליטיים. בין מקורביו נמנים שר האנרגיה אלי כהן, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, השר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם, שר המשפטים יריב לוין ושרת התחבורה מירי רגב ועוד.
גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התרועע במשך תקופה מסוימת עם גלאם, התארח בבר המצווה של בנו, ובקיץ שעבר – בעיצומה של המלחמה – הגיע לביקור מתוקשר בעיר, הצטלם לצידו והצהיר: "יש לכם ראש עיר בולדוזר, והעיר אשקלון זכתה, ויהי רצון שבעזרת השם ננצח ונוביל את אשקלון לעוד ועוד הצלחות".
גלאם הציג בפני בן גביר נתונים מרשימים לכאורה על ירידה בפשיעה. שבועות ספורים לאחר מכן החל גל של אלימות פוליטית ברחובות העיר, בעוד המשטרה טיפלה באיטיות או ברשלנות בשורת תלונות על זריקת רימונים לעבר בתי פעילים, הצתת כלי רכב ואיומים.
ימים אחדים לאחר מכן קיבל בן גביר הודעת ווטסאפ מגורם פוליטי בעיר: "יקירי, אסור שזה יימשך ככה. רצף האירועים הפליליים בעיר מדאיג מאוד, הביטחון האישי ממש על הרצפה. התחנה, המרחב והמחוז לא מתפקדים. חייבים פה משטרה, וחייבים את להב 433 כדי להשליט סדר בפשיעה הפוליטית".
בן גביר ראה את ההודעה – ולא הגיב.
אדם שנחשב לאחד ממקורביו של גלאם באותם ימים מספר כי זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד הפטיר גלאם באוזניו בתדהמה: "שמע, הם שדדו לנו את העיר"
מדוע גלאם הכחיש תרומה של 5.5 מיליון שקל?
ב־20 באפריל 2017 התיישב גלאם על כיסא ראש עיריית אשקלון, בעקבות כתב האישום שהוגש נגד ראש העירייה הקודם, איתמר שמעוני. שמעוני הורשע בקבלת שוחד, הפרת אמונים ועבירות מס, ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר וקנס בסך 400 אלף שקלים.
אדם שנחשב לאחד ממקורביו של גלאם באותם ימים מספר כי זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד הפטיר גלאם באוזניו בתדהמה: "שמע, הם שדדו לנו את העיר".
שנים לאחר מכן, בשלהי המלחמה בעזה, שוחח אותו מקורב עם אדם אחר שעבד לצידו של גלאם, והשניים בחנו את מצבה של העירייה. המקורב סיפר לבן שיחו על המשפט שאמר גלאם לאחר שנבחר. תגובתו של האחרון הייתה חדה: "רמות של שחיתות כמו זו שאני נתקל בה עכשיו לא ראיתי 20 שנה".
באותם ימים החל זמן ישראל לפרסם סדרת תחקירים על מה שכונה "פארק ההשחתה" בעיר – האקו־פארק, שנמסר לחברה של מקורבים לעירייה במכרזים בלתי תקינים, ושואב מיליונים מקופת העירייה במסגרת שורת "תפנוקים" שניתנו לחברה המנהלת ללא ידיעת חברי ועדת המכרזים, בניגוד לנהלים ולעיתים אף ללא מקור תקציבי כלל.
לצד פרשה זו צצו בשנים האחרונות פרשיות נוספות, הנוגעות לכספי תרומות המגיעים לעיר, להקצבות ממשלה לצורכי מיגון, לאופן חלוקת כספים לפינוי תושבים ועוד.
גלאם ידוע כמי שאוהב להתגאות ביכולתו לגייס תרומות של מיליונים למען תושבי העיר – בעיקר בתקופות חירום, כמו לאחר טבח שבעה באוקטובר והמלחמה בעזה. הוא אכן הביא תרומות לעיר, או לכל הפחות ניצח על הבאתן.
במשך שבועות ארוכים ניסו חברות המועצה תמר קידר ואווה טוטאי לפענח את נתיבי הכסף של התרומות שזרמו לעיריית אשקלון בניצוח העומד בראשה. ואולם, כל שאילתה שהגישו נענתה בשקרים, התחמקויות וזלזול
45 מיליון שקלים – זהו, על פי ספירת תחקיר זמן ישראל, היקף התרומות המיוחדות והייעודיות, שכולן נועדו לכאורה לרווחת התושבים, באחת התקופות הקשות בתולדות העיר: ימים שבהם כשליש מהתושבים חיו ללא מיגון, העיר הייתה סגורה ומסוגרת, ורעש ההפגזות הרחיק את כולם מהרחובות.
45 מיליון שקלים שרובם המכריע אמור היה לזרום ישירות לטובת "סיוע חירום" – מיגון, מחסה, תשתיות, כלי רכב לשעת חירום ותאורה.
במשך שבועות ארוכים ניסו חברות המועצה תמר קידר ואווה טוטאי לפענח את נתיבי הכסף של התרומות שזרמו לעיריית אשקלון בניצוח העומד בראשה. ואולם, כל שאילתה שהגישו נענתה, לטענתן, בשקרים, התחמקויות וזלזול מופגן.
השיא המקאברי נרשם כאשר טוטאי ניסתה לרדת לעומקה של תרומת חירום מיוחדת שהעבירה הקרן הקיימת לישראל לעיריית אשקלון בסך ארבעה מיליון שקלים. בתשובה לשאילתה שהגישה בנושא, עשתה הנהלת העירייה דבר מפתיע: היא "העלימה" כליל את קיומם של מיליוני השקלים.
"לא נתקבלה תרומה על סך ארבעה מיליון שקלים מקק"ל במהלך מלחמת חרבות ברזל או בכלל", נכתב בתשובת הנהלת העירייה בפברואר אשתקד. לצד תשובה זו – שהסתברה כבלתי נכונה – הופיעה גם טפיחה עצמית על השכם: "עיריית אשקלון גייסה במהלך המלחמה תרומות שנותבו ישירות לרווחת התושבים, ואנחנו גאים ומברכים על כך. כלל התרומות התקבלו ונוהלו על פי כל דין".
לא ברור איזה "דין" מאפשר להכחיש את קיומה של תרומה – כספי ציבור ממוסד אחד למשנהו – אך במקביל להכחשות בעירייה החלה גם תסיסה בתוך קק"ל עצמה.
סכום התרומה המדובר מגיע ל־5.5 מיליון שקלים. מתוכו – הפלא ופלא – ארבעה מיליון שקלים יועדו ישירות לנושאים הקשורים לשיקום ולמיגון העיר בעקבות המלחמה. בדיוק הנושאים שעליהם שאלה חברת המועצה
במהלך ישיבה בצמרת קק"ל באותם ימים הביעו בכירים בארגון דאגה ממשית באשר לגורלם של המיליונים שהועברו לאשקלון לטובת צורכי החירום. גורם שהשתתף בישיבה סיפר כי מאחר שמדובר היה בכספי חירום, שנדרש להעבירם במהירות, הוסכם שהדיווח לדירקטוריון ייעשה בדיעבד.
"הם היו בלחץ, כי הם חיכו שעיריית אשקלון תעביר רשימות שמפרטות לאן הכספים הועברו – והרשימות האלה לא הגיעו", סיפר אותו גורם. "אמרו שם: עשינו דברים לפנים משורת הדין בגלל המלחמה, ועכשיו אנחנו לא מקבלים עדכונים לאן הכסף הלך.
"ויש פחד, כי צריך להביא את זה לאישור דירקטוריון. הזרמנו ארבעה מיליון שקלים לפינוי אנשים שאין להם מיגון, ולא קיבלנו דיווח כפי שהובטח. אחד הנוכחים אפילו חשש שעובדים עליהם בעיניים".
האם כאן נזרעו חלק מהזרעים שהובילו לפתיחת החקירה שהתפוצצה השבוע בשאון גדול? ייתכן. מה שבטוח הוא שלאחר שרשרת התחמקויות חריגה העבירו בקק"ל מסמך מפורט, הכולל פירוט של סכומי התרומות "שניתנו כסיוע לצורכי חירום לתושבים עם תחילת מלחמת חרבות ברזל" – אותה תרומה שראש העיר הכחיש את קיומה.
סכום התרומה המדובר מגיע ל־5.5 מיליון שקלים. מתוכו – הפלא ופלא – ארבעה מיליון שקלים יועדו ישירות לנושאים הקשורים לשיקום ולמיגון העיר בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". בדיוק אותם נושאים שעליהם שאלה חברת המועצה טוטאי את ראש העירייה גלאם.
עיון בכרטסת החשבוניות העלה כי יותר מ־2.5 מיליון שקלים "נעלמו" בדרך במסגרת תרומות שקיבלה העירייה מגופים נוספים, בהם הסוכנות היהודית וקרן היסוד
לחוקרי המשטרה יש עבודה רבה לברר לאן נותבו כספים אלה, ואחרים. כמעט מחצית מסך התרומות יועדו לפינוי תושבים לבתי מלון במהלך המלחמה. חשוב להזכיר כי לאורך חודשים ארוכים הועלו טענות קשות מצד חברי מועצה על ניהול לקוי של מערך הפינוי – ובהן היעדר קריטריונים מסודרים ופינוי גורמים מקורבים.
גם בעתירה שהגישה טוטאי לבית המשפט בדרישה לחשוף מסמכים הנוגעים לנתיבי כספי התרומות, נטען כי העירייה לא פרסמה כל הנחיות או קריטריונים לחלוקת הסיוע בתחום זה.
אך הסתרת הכספים, לכאורה, לא הסתיימה שם. עיון בכרטסת החשבוניות העלה כי יותר מ־2.5 מיליון שקלים "נעלמו" בדרך במסגרת תרומות שקיבלה העירייה מגופים נוספים, בהם הסוכנות היהודית וקרן היסוד. העירייה הוציאה סכום כולל של 19,927,000 שקלים מכספי התרומות הללו, אך בפועל דווח על הוצאה של 17,360,000 שקלים בלבד.
מאין הגיעו 2.5 מיליון השקלים הנותרים? בעירייה שמרו על שתיקה – ואף סירבו לבדוק. לשאלות זמן ישראל נמסרה תגובה קצרה אחת בלבד: "העירייה פועלת על פי כל דין".
כאשר טוטאי הגישה עתירה מפורטת במיוחד בדרישה לחשוף מסמכים הנוגעים לתרומות, עלה החשד כי איש אינו יודע – או אינו טורח להסביר – מה נעשה בכסף הזה.
לצד טוטאי, שנאבקה במשך חודשים נגד מה שהיא רואה כשחיתות בתחום התרומות, פעלו גם גורמים נוספים בעירייה ובמועצת העיר בניסיונות עיקשים לשמור על הקופה הציבורית
"סכום עצום של מעל 25 מיליון שקלים שניתנו לתושבי אשקלון בשעת חירום אינו רכושו של ראש העיר ואינו רכושה של הרשות – זהו קניינו של הציבור", אמרה אז טוטאי לזמן ישראל בזעם. "לא יעלה על הדעת שכספים בעשרות ומאות אלפי שקלים ישולמו על דברים שאינם ידועים, לגורמים שאינם ידועים, בלי כל דין וחשבון לציבור".
לצד טוטאי, שנאבקה במשך חודשים נגד מה שהיא רואה כשחיתות בתחום התרומות, פעלו גם גורמים נוספים בעירייה ובמועצת העיר בניסיונות עיקשים לשמור על הקופה הציבורית. הממצאים שסייעו לחשוף – בין היתר באמצעות סדרות התחקירים של זמן ישראל – הביאו, לטענתם, לרדיפה, איומים ואף אלימות פיזית, בניסיון להשתיקם.
כך נכרכו חשדות לעבירות צווארון לבן עם אווירה מאיימת ברחובות, כאשר כל מי שזוהה כמתנגד לראש העיר או למקורביו מצא את עצמו, כך או אחרת, יעד לפגיעה.
כך, למשל, חברת המועצה תמר קידר, חברת ועדת המכרזים, שהתריעה מפני העברת מיליוני שקלים ל"אקו־פארק" העירוני בנתיבים לא תקינים ולעיתים אף ללא הקצאה תקציבית, ספגה גידופים בוטים בישיבות מועצה, איומים באלימות ותביעת השתקה מצד החברה המפעילה את הפארק – תביעה שהוגשה במקביל גם נגד זמן ישראל וכותב שורות אלה.
קידר וחבריה לסיעות האופוזיציה הבהירו השבוע כי בכוונתם להמשיך ולדרוש תשובות בנוגע לכל שקל שעבר דרך עיריית אשקלון
קידר וחבריה לסיעות האופוזיציה הבהירו השבוע כי בכוונתם להמשיך ולדרוש תשובות בנוגע לכל שקל שעבר דרך עיריית אשקלון.








































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו