"רשת אשקלון לא מתנהגת כגוף מקצועי, אלא בפועל משמשת צינור להעברת פעילות, עובדים, תקציבים וסמכויות בלי שהמועצה קיבלה את המידע, ללא שקיפות וללא בקרה". כך פתחה אווה טוטאי את דבריה בישיבת המועצה לפני כחודש, שבה העלתה לסדר היום את השערורייה החדשה מבית היוצר של עיריית אשקלון, שצמרתה כבר נמצאת תחת חקירה לפחות בשתי פרשיות פליליות.

כדי לדחות ככל האפשר את הדיון בהצעה, בישיבה הקודמת דחקו אותה לטובת נושא חשוב הרבה יותר: דיון בעמדות האכלה לחתולים. כשסוף־סוף הגיע הנושא לסדר היום, הוקצו לטוטאי עשר דקות להציג ראיות, מסמכים וטיעונים, והיא ניצלה אותן עד תום. מייד לאחר מכן מיהרה הנהלת המועצה להסיר את ההצעה מסדר היום. בלי דיון.

חדי אוזן יכלו לשים לב לטרטור קבוע ברקע נאומה של טוטאי, בעיקר בדקות האחרונות. זה היה ראש העירייה תומר גלאם בעצמו, ששוב ושוב דרש ממנה לסיים וניסה להסות אותה.

מדובר, לכאורה, בהשתלטות מאורגנת של הנהלת עיריית אשקלון על אורגן מת ומרוקן מתוכן של הסוכנות היהודית, במינוי אוסף מקורבים לדירקטוריון בניגוד לכאורה לנהלים, בהפקרות תקציבית תמוהה ובניהול לקוי

אפשר להבין מדוע גלאם ייחל לסיום נאומה של טוטאי, ולהשתקתה בטרם תשלים את הצגת הממצאים שאספה. אומנם "רשת אשקלון" היא לא "הצינור" הראשון שממנו דולפים תקציבים וסמכויות בסביבת עיריית אשקלון ללא הסבר מספק – קדמו לו הטפטפות שחשפנו באקו־פארק ושיבר התרומות הנעלמות שהלכו לאיבוד בדרכן בין העירייה לקרן אשקלון – אבל מה שנחשף עכשיו סביב "רשת אשקלון" הוא פוטנציאלית חמור ומתמשך אף יותר מבשני הצינורות הקודמים.

מדובר, לכאורה, בהשתלטות מאורגנת של הנהלת עיריית אשקלון על אורגן מת ומרוקן מתוכן של הסוכנות היהודית, במינוי אוסף מקורבים לדירקטוריון בניגוד לכאורה לנהלים, בהפקרות תקציבית תמוהה ובניהול לקוי לכל הפחות – וכל אלה באפס שקיפות.

מרכז קהילתי שפירא של "רשת אשקלון" (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של מרכז קהילתי שפירא באשקלון)

עשרות מיליוני השקלים שעוברים לספקים פרטיים דרך "רשת אשקלון" עושים את דרכם ללא שקיפות, פיקוח ובקרה כנדרש. בדומה לפרשת התרומות, עולה חשש כי ה"צינור" שעליו מדברת טוטאי מספק נתיב מפוקפק של תשלומים לגורמים שיש מי שחפץ ביקרם.

על תקציבה של הרשת, שהגיע ב־2025 ל־16.5 מיליון שקלים – תוך צבירת גירעון של מיליוני שקלים – מועמסות עשרות פעילויות תרבות, חלקן ללא נימוק, הצדקה או פירוט. זאת, ככל הנראה, מתוך ההנחה שקל יותר להעביר תקציבים דרך "ספק חיצוני" מאשר דרך הגופים הפנימיים של העירייה, החשופים לביקורת של ועדת הכספים, מבקר העירייה וחברי המועצה.

תחקיר זמן ישראל מצא כי בעוד שמוסדות העירייה כלל אינם נדרשים לאשר את תקציב הרשת, מוסדות הביקורת של הסוכנות היהודית בוחנים אותו רק בדיעבד – וטרם דנו בתקציב 2025, שמגיע למיליוני שקלים

וכל זאת בשיתוף פעולה שבשתיקה, או בכניעה, מצד הסוכנות היהודית עצמה, שעל אף שראשיה קיבלו התרעות רבות בחודשים האחרונים – מסרבת לבצע בדק בית מסודר ולתת מענה מספק לשאלות ולתמיהות העולות מהתחקיר.

תחקיר זמן ישראל מצא כי בעוד שמוסדות העירייה כלל אינם נדרשים לאשר את תקציב הרשת, מוסדות הביקורת של הסוכנות בוחנים אותו רק בדיעבד – ולמעשה טרם דנו עד כה בתקציב 2025, שמגיע למיליוני שקלים ולפחות בחלקו כבר עזב את הקופה הציבורית לפני חודשים.

עו"ד אווה טוטאי (צילום: משה גרסולקר)

"ניסיתי במשך תקופה ארוכה לקבל תשובות מלאות מהעירייה עצמה, אך נתקלתי בחסמים, בהתחמקויות ובהיעדר מענה מספק", אומרת טוטאי. "לא הצלחתי לקבל תשובה מה הציבור מרוויח מהמבנה של 'קרן אשקלון', ולמה בכלל צריך את הרשת הזאת. החשש שלי הוא שמדובר במסלול נוח להעברת כספים.

"העירייה נושאת באחריות העיקרית והישירה כלפי תושבי אשקלון, אך גם הסוכנות היהודית אינה פטורה מאחריות. גם אם הדבר אינו נוח לה, המעטפת התאגידית והציבורית שלה משמשת כאן בפועל צינור או מסלול עוקף ופחות שקוף להעברת כסף. למרות כל המאמצים, השאילתות והבקשות – אנחנו פשוט לא מצליחים להבין למה צריך את הרשת הזאת".

"לא צריך ניהול תקין – מדובר בספק של העירייה"

הרבה גלגולים עברה "רשת אשקלון" עד שהפכה למרכז השערורייה הנוכחית סביב ניהול הכספים בעירייה. ב־1974 היא הוקמה כ"מרכז קהילתי ע"ש וולדנברג", על ידי הסוכנות היהודית, כחל"צ – חברה לתועלת הציבור – אשר בין מטרותיה "הפעלת מרכז קהילתי ופעילויות נלוות בתחומי התרבות, החינוך, הספורט, הפנאי והמלאכה בעיר אשקלון".

המגבית המאוחדת של הסוכנות הקימה את החברה כחלק ממפעל "קרן החינוך", בדומה למאות מוסדות אחרים ברחבי הארץ.

במועצת העיר לא דנו בשאלה מדוע זקוקה העירייה לספקית ביניים מתווכת לצורך שירותים קהילתיים. האם אגף תרבות, נוער וספורט בעירייה לא מסוגל להתקשר בעצמו עם הצגות, מופעים או שירותי מתנ"סים?

אלא שב־2022 "וולדנברג" כבר הייתה כלי ריק: שלד של חברה בלבד, ללא מחזור פעילות וללא תקציב כלל. במקום לסגור אותה, הסכימה הסוכנות להעבירה לידי העירייה, וזו הפכה אותה לספקית שירותים בתקציב של יותר מחמישה מיליון שקלים. הכספים האלה עוברים ללא מכרז, כחלק מהסכם בין שני הארגונים – העירייה והחל"צ.

במועצת העיר לא דנו בשאלה מדוע זקוקה העירייה לספקית ביניים מתווכת לצורך שירותים קהילתיים. האם אגף תרבות, נוער וספורט בעירייה לא מסוגל להתקשר בעצמו עם הצגות, מופעים או שירותי מתנ"סים? השאלה הזאת עלתה כמה פעמים במהלך השנים האחרונות, וזכתה במקרה הטוב לתשובות עקומות.

יו"ר הסוכנות היהודית דורון אלמוג, 1 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מה שקרה בינתיים הוא ש"וולדנברג" התמלאה בתקציבים מהעירייה. "צינור", כפי שקוראת לזה טוטאי. חמישה מיליון שקלים ב־2022; 7.5 מיליון ב־2023; 3.6 מיליון ב־2024; ו־16.5 מיליון ב־2025. מה יהיה התקציב ב־2026 קשה לדעת, מכיוון שהעירייה מסרבת להציג, אפילו בפני חברי המועצה וגורמי הביקורת שלה, תוכנית תקציבית כלשהי.

בדיון במועצה שהתקיים ב־2024 ביקש חבר מועצה להבין מדוע מסתמכת העירייה על חברה ציבורית שאין לה אישור ניהול תקין כנדרש.

"מי אישר את ההעברה כאשר אין אישור לניהול תקין לחברה ואין מטרה, ולאיזו מטרה השתמשה בכספים האלה?" שאל חבר המועצה יוסי פרטוק את סגנית ראש העירייה מיריי אלטיט, שמשמשת גם חברת דירקטוריון ברשת – שעכשיו כבר זכתה לשם חדש: "רשת פי־כמה".

אפילו היועץ המשפטי של העירייה אייל איזמן, האיש שאמור לכוון את פקידי הציבור בנתיב המשפטי הנכון, ניער את ידיו מאחריות לתפקודו של הצינור

הוא קיבל שתי תשובות לא נכונות. האחת מיו"ר מועצת העירייה, שקבע ש"לחברה יש אישור ניהול ספרים וניכוי מס במקור בתוקף, ואלו המסמכים הנדרשים עבור תשלום ספקים […] לא צריך ניהול תקין. זה מספיק. אישור ניהול ספרים וניכוי מס במקור".

זאת תשובה לא נכונה. הכללים מחייבים את העירייה לתת תמיכות לעמותות או לחל"צים בעלי ניהול תקין, להוציא מקרים חריגים שבהם מדובר במלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) חדש שמסמכיו עדיין נבדקים. ההגדרה חל"צ אינה שונה באופן מהותי מעמותה בהקשר זה – ואם כבר, לחל"צ יש דרישות מחמירות אף יותר.

מיריי אלטיט, סגנית ראש עיריית אשקלון (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של מיריי אלטיט)

גם ממלאת מקום ראש העירייה אלטיט שלפה מהשרוול תשובה ללא בדיקה: "ההתקשרות של עמותות עם רשת של המרכזים הקהילתיים היא כספק", קבעה. "היא נותנת שירותים לעירייה בהסכם התקשרות מוסדר. כמו כל ספק רשום".

אל ממלאת מקום ראש העירייה ויו"ר המועצה הצטרף לאחרונה גם מנכ"ל העירייה, מאור מהצרי, שטען אף הוא כי רשת אשקלון היא "ישות משפטית נפרדת". במילים אחרות: ספקית של העירייה שאין לה שום חובות שקיפות מול המועצה או מול הציבור – להוציא תשלום מיסים.

ואם לא די בכך, אפילו היועץ המשפטי של העירייה, אייל איזמן, האיש שאמור לכוון את פקידי הציבור בנתיב המשפטי הנכון, ניער את ידיו מאחריות לתפקודו של הצינור.

לו היו המנהלים הבכירים בעירייה – לרבות היועץ המשפטי – מבצעים בדיקה משפטית, ייתכן שהיו נזהרים יותר בבואם לדון בגורלם של עשרות מיליוני שקלים היוצאים מכיסו של הציבור שמממן אותם

כאשר התבקש איזמן לתת חוות דעת משפטית על פעילות הרשת, השיב כי מדובר ב"יצור משפטי חיצוני" שאינו באחריותו, ופירט, לתדהמת חלק מהנוכחים: "זה נחמד, את יכולה לבקש ממני תשובות על קצא"א (קו צינור אילת אשקלון, א"ה) ועל חברת חשמל. אני לא העו"ד שלהם ואנחנו לא הדירקטוריון שלהם".

כל התשובות האלה לוקות בחסר, במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב – בהטעיה של ממש. לו היו המנהלים הבכירים בעירייה שהשיבו אותן – לרבות היועץ המשפטי – מבצעים בדיקה משפטית, ייתכן שהיו נזהרים יותר בבואם לדון בגורלם של עשרות מיליוני שקלים היוצאים מכיסו של הציבור שמממן אותם.

בניין עיריית אשקלון, 14 בנובמבר 2012 (צילום: משה שי/פלאש90)

ואכן, בספטמבר האחרון, בעקבות סימני השאלה שהלכו והתרבו, הבהיר יועץ משפטי חיצוני שאליו פנתה העירייה כי "רשת אשקלון", על שלל שמותיה המתחלפים – "רשת וולדנברג", "רשת פי־כמה", "מרכז קהילתי וולדנברג" ו"רשת אשקלון" – רחוקה מלהיות "ספקית של העירייה" שנדרש ממנה רק דיווח לרשויות המס. הוא גם הבהיר את טיב הזיקה בינה לבין העירייה:

"כגוף דו־מהותי (חל"צ, א"ה) עליה לאמץ וולונטרית עקרונות וכללים דומים בתחום המכרזים לצורך חלוקת משאבים וכספי הציבור באופן שוויוני והגון והתנהלות שקופה […] כאשר מדובר בתאגיד שמהווה את זרועה הארוכה של העירייה".

ועוד קבע היועץ המשפטי כי החברה "מתחייבת כזרועה הארוכה של העירייה, לפעול בהתאם לדינים ולכללים החלים על העירייה בענייני התקשרויות ומכרזים". במילים אחרות: חובת ניהול תקין, חובת שקיפות, ביקורת של העירייה, מוסדותיה ונבחריה – ועוד.

בפועל, גורמי הביקורת בעירייה אינם מודעים לכך, וכאמור חברי מליאת המועצה וחברי ועדת הביקורת מעולם לא זכו אפילו לעדכון מסודר אחד על המתרחש ברשת

מעניין לראות שגם ההסכם שחתמה העירייה עם "רשת אשקלון" מכיר בחובות הדיווח הללו – ואף כולל סילופים של ממש. כך למשל, כבר בפתיחתו נכתב: "הואיל והמוסדות הרלוונטיים אצל כל אחד מהצדדים להסכם זה, לרבות מועצת העיר ודירקטוריון החברה העירונית אישרו הסכם זה". אלא שמועצת העיר מעולם לא אישרה את ההסכם הזה, מעולם לא דנה בו ואף לא ראתה אותו לפני שנחתם.

ההתחייבות הזאת לביקורת של העירייה חוזרת על עצמה גם בגוף ההסכם, בסעיף 10: "מוסכם בין הצדדים כי במשך תקופת ההסכם תהיה לעירייה הזכות לערוך מעת לעת, על פי שיקול דעתה ובתיאום מראש, ביקורים וביקורות במבנים ובפעילויות כדי לוודא את קיום תנאי ההסכם".

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם בוועדת החינוך של הכנסת, 3 בינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בפועל, גורמי הביקורת בעירייה אינם מודעים לכך, וכאמור חברי מליאת המועצה וחברי ועדת הביקורת מעולם לא זכו אפילו לעדכון מסודר אחד על המתרחש ברשת. גם מבקר העירייה מאשר במסמך שהגיע לידינו: "אין חוות דעת שלי בנושא ההתקשרות עם החברה", והודיע במרץ כי לא יבקר ברשת מיוזמתו.

בתגובתה מאשרת עיריית אשקלון את הפרטים, וטוענת כי העניין נמצא "בבדיקה משפטית" (לתגובות העירייה המלאות – בסוף הכתבה).

התקציבים הכפולים והסותרים: שפע חותמות, בלי תאריכים

בינתיים, תקציבי הפעילויות המועברות לקרן הולכים ומאמירים, והפיקוח עליהם קלוש עד בלתי קיים. אף שעל פי ההסכם אמור התקציב לעבור "מדי חודש בחודשו", מסתובבים באופן רשמי שלושה מסמכים חתומים וסותרים שהגיעו לידי זמן ישראל, וכל אחד מהם מפרט תקציב שונה בתכלית לשנת 2025.

הראשון הוא נספח "תקציב מוערך לשנת הכספים 2025" בסך יותר מ־60 מיליון שקלים – מספר אגדי, שכולל צפי פעילויות מטורף עם סכומים עגולים במיוחד: תשעה מיליון שקלים ל"פעולות בחינוך בלתי פורמלי", חמישה מיליון ל"פעילות שוטפת" של אגף תנו"ס (תרבות, נוער וספורט), 2.5 מיליון שקלים לשיפוץ מרכזים קהילתיים, חמישה מיליון להפקת אירועי תרבות בשכונות, ועוד.

מדובר בניגוד עניינים בוטה: מנהלת אגף בעירייה חותמת עבור חברה חיצונית – שבה היא משמשת דירקטורית – על הצעת תקציב שבה מועברים מיליונים ישר אל המחלקה שהיא מנהלת בעירייה

על המסמך התקציבי הזה, שאינו מתוארך משום מה, חתומים בין היתר גזבר העירייה, ראש מנהל החינוך ומנהלת אגף התנו"ס, דפנה עמירה ביטון.

מדובר בניגוד עניינים מפורש ובוטה: מנהלת אגף בעירייה חותמת עבור חברה חיצונית, שבה היא משמשת דירקטורית – ואשר העירייה מכנה באופן מוטעה "ספק" – על הצעת תקציב אימתנית, שבה מועברים מיליונים ישר אל המחלקה שהיא מנהלת בעירייה. היא המתקצבת, היא המנהלת שנהנית מהתקציבים, והיא גם הדירקטורית שאמורה לפקח על ההוצאות הללו.

מנהלת אגף תנו"ס בעיריית אשקלון דפנה עמירה ביטון (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של דפנה עמירה ביטון)

במקביל יצא נספח תקציבי שני, צנוע יותר, על סך 14.6 מיליון שקלים – אף הוא ללא תאריך. ממסמך זה נעדרים חלק מהתקציבים המנופחים שמופיעים בנספח הראשון, וחתומים עליו אותם אישים – להוציא ראש מנהל החינוך, משום מה. גם כאן חתומה מנהלת המחלקה עמירה ביטון, שחלק מהתקציבים חוזרים אליה בסופו של דבר.

דה פקטו, במסורת שיטת השקשוקה, המציאות התייצבה איפשהו באמצע: העירייה אישרה בכרטסת הנהלת החשבונות דרישות תשלום בסך 16.5 מיליון שקלים, שכבר אושרו על ידיה, ויוצרות גירעון תקציבי של יותר משני מיליון שקלים. איש אינו יודע, או אינו טורח להסביר, את הפערים האלה בין הצעות התקציב לתשלומים בפועל.

בתגובתה טוענת עיריית אשקלון כי אי־ההתאמות בין התקציבים השונים "נובעות מאי־הבחנה בין שלבי ההתקשרות השונים. בתחילת שנת 2025 נחתם נספח אשר שיקף את היקף הפעילות באותה עת. בהמשך, עם הרחבת הפעילות והעברת תחומים נוספים במסגרת הסכם המעבר, נחתם נספח מעודכן הכולל את כלל הפעילות.

מישהו בעירייה ישב ופשוט הוסיף תקציבים בעקבות החתימה על ההסכם, ללא כל שקיפות או פירוט. לא ברור מי אישר את המסגרת התקציבית העצומה והמעודכנת, שהסתכמה בסכום הגבוה פי חמישה (!) מהסכום המקורי

"לפיכך, אין מדובר בכפל נספחים אלא במסמכים המשקפים שלבים שונים של ההתקשרות, כאשר הנספח המאוחר מעדכן ומחליף את הקודם. בהתאם לכך, גם הטענה בדבר חריגה תקציבית אינה מבוססת, שכן המסגרת עודכנה בהתאם להיקף הפעילות בפועל".

תשובה זו מעלה תמיהות רבות במיוחד. ראשית, עולה ממנה כי הנספח התקציבי הגבוה מאוד – לא פחות מ־60 מיליון שקלים – נוסח לאחר חתימת ההסכם עם הסוכנות. כלומר, מישהו בעירייה ישב ופשוט הוסיף תקציבים בעקבות החתימה על ההסכם, ללא כל שקיפות או פירוט.

לא ברור מי אישר את המסגרת התקציבית העצומה והמעודכנת, וכיצד היא טיפסה מ־14 מיליון שקלים לסכום הגדול פי חמישה (!) מהסכום המקורי.

אילוסטרציה: מבט על אשקלון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מעבר לכך, ממתי כך עובדת עירייה עם תקציב? האם כל "ספק" – כפי שמוגדרת הרשת בידי העירייה – זכאי ל"בלון" תקציבי עצום בתחילת הדרך, ללא אישור רשמי וללא סעיף תקציבי, ובהמשך מקבל תשלום לפי ביצוע? 

האם בכלל מוכרת בעירייה כלשהי תופעה שבה מוזמנת עבודה על פי נספח תקציבי שמנופח פי ארבעה או חמישה מצורכי הביצוע בפועל? ומי אמור לפקח על תקציב כזה אם המועצה, ועדת הכספים וגורמים אחרים בעירייה כלל אינם מאשרים אותו, או אפילו רואים אותו מראש?

על אף שההסכם בין העירייה לבין הקרן מחייב "לקבוע מראש" את אופן המימון ואת הסכומים המשולמים לרשת, נכון ליוני 2026 אין מסמך שמסדיר את התשלומים לשנה הנוכחית, וככל הידוע הם גם אינם מופיעים בספר התקציב של העירייה. ההתקשרות בין הגופים נמשכת, אך בלי שאיש יודע במה היא כרוכה. מצב קלאסי של הסתרה המאפשרת כאוס תקציבי.

"מדובר בחשש ממשי לכך שהמעטפת של החל"צ משמשת בפועל כמסלול עוקף תקציב שקוף, עוקף בקרה תקציבית, ועוקף את היכולת של המועצה והציבור להבין בזמן אמת כמה כסף מועבר, על סמך מה, ולאן"

"כאשר יש תקציבים כפולים לשנה אחת, פער בין נספחים לבין ביצוע בפועל, והיעדר מסגרת מאושרת וברורה לשנה העוקבת – אין מדובר רק באי־סדר", טוענת טוטאי. "מדובר בחשש ממשי לכך שהמעטפת של החל"צ משמשת בפועל כמסלול עוקף תקציב שקוף, עוקף בקרה תקציבית, ועוקף את היכולת של המועצה והציבור להבין בזמן אמת כמה כסף מועבר, על סמך מה, ולאן".

הסוכנות היהודית: תשובות חמקמקות ופיקוח רופף, בדיעבד

ב"סוכנות היהודית" וב"מגבית היהודית המאוחדת" אישרו בתגובתם לזמן ישראל את אחריותם המסוימת למצבה ולתפקודה של הקרן, ואישרו כי עד 2025 פעלה החברה ללא אישור ניהול תקין.

אילוסטרציה: שלט של משרדי הסוכנות היהודית במוסקבה, 28 ביולי 2022 (צילום: Kirill KUDRYAVTSEV / AFP)

"חברת מרכז קהילתי ע"ש וולדנברג היא חל"צ בשליטת המגבית המאוחדת לישראל (UIA), שהוקמה כחלק ממפעל 'קרן החינוך' של הסוכנות היהודית והמגביות, שבאמצעותו הוקמו ברחבי ישראל למעלה מ־1,500 מבני ציבור לטובת תושבי ישראל.

"החברה הוקמה להפעלת המרכז הקהילתי ע"ש וולדנברג, ופעילותה הוסדרה במסגרת הסכמי הפעלה שנחתמו מול הרשות המקומית. בשנת 2025 הושבה הפעילות באופן מלא לידי החברה, שמחזיקה באישור ניהול תקין, כאשר היא מפוקחת על ידי דירקטוריון החברה, ועדת ביקורת חיצונית ורו"ח מבקר חיצוניים שמונו על ידי בעלי המניות בחברה".

עוד מסרו מהסוכנות: "החברה (רשת אשקלון, א"ה) נותנת שירות לעירייה על פי הסכם, הכולל נספח המפרט את הסעיפים השונים, כאשר התקציב מתעדכן לפי הסעיפים המבוצעים בפועל והתשלומים מועברים מהעירייה רק לאחר ביצוע בפועל וכנגד דוחות ביצוע מפורטים. הדוחות הכספיים והמילוליים מובאים לאישור האספה הכללית של החל"צ, שמורכבת מנציגי בעלי המניות".

בסוכנות לא פירטו מה כולל הפיקוח הזה, לא הצליחו להסביר את פשר ריבוי התקציבים הסותרים, והתעלמו מסוגיית ניגוד העניינים לכאורה של עמירה ביטון

בסוכנות לא פירטו מה כולל הפיקוח הזה, לא הצליחו להסביר את פשר ריבוי התקציבים הסותרים, והתעלמו מסוגיית ניגוד העניינים לכאורה של עמירה ביטון – ושל גורמים נוספים בדירקטוריון, כפי שיפורט בכתבה השנייה בסדרה.

כשביקשנו הבהרות, התברר שתקציב 2025 כלל לא נבדק עדיין, וכי התקציב האחרון שעבר את תהליך הביקורת המתואר בתגובה היה תקציב 2024.

יו"ר הסוכנות היהודית דורון אלמוג, 10 ביולי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לפיכך, כל התשלומים שהועברו על פי הכרטסת מהעירייה לספקים, בגובה של יותר מ־16.5 מיליון שקלים, נעשו לכאורה מבלי שמישהו בסוכנות – הבעלים המקורי של הרשת, מי שהיא רשומה על שמו ומי שמתהדר במקורותיה, ואף מינה מטעמו שני חברי דירקטוריון – בחן אותם כלל.

לזמן ישראל נודע כי בחודשים האחרונים פנו גורמים מתוך עיריית אשקלון וקרן אשקלון ליו"ר הסוכנות, דורון אלמוג – אשר סירב לשוחח עם זמן ישראל – ולדוברות הסוכנות, בדרישה לבצע בדק בית בקרן הרשומה על שמם. במסגרת הפניות פורטה שורה ארוכה של חשדות לאי־סדרים ולהסתרה, שחלקם מוזכרים בתחקיר זה וחלקם יופיעו בתחקיר ההמשך.

במהלך אחת הפניות נמסר למתלוננת, שזהותה ידועה לזמן ישראל, כי בעקבות התלונות המפורטות יועבר הנושא לבדיקת ועדת הביקורת של הסוכנות. אולם תגובתה הרשמית של הסוכנות אינה מעידה על בדיקה מיוחדת שמתבצעת כעת.

"מדובר במודל ניהול מקובל למבני ציבור שהסוכנות היהודית והמגבית המאוחדת לישראל תרמו למען הציבור, בעשרות רשויות מקומיות מהצפון ועד הדרום"

על רקע התלונות, השאלות המפורטות וההתנהלות התמוהה, הסיפא בתגובתה של הסוכנות בעייתית במיוחד: "מדובר במודל ניהול מקובל למבני ציבור שהסוכנות היהודית והמגבית המאוחדת לישראל תרמו למען הציבור, בעשרות רשויות מקומיות מהצפון ועד הדרום", נמסר בתגובה.

"הסוכנות והמגבית תמשכנה לפעול, כפי שפעלו לאורך השנים ובפרט בעת האחרונה, לטובת תושבי העיר אשקלון".

בניין הסוכנות היהודית בירושלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עיריית אשקלון: נבדוק אם נפלה טעות בניסוח ההסכם

עיריית אשקלון מסרה לראשונה זה זמן רב תגובה מפורטת: "יובהר כבר בפתח הדברים כי חלק ניכר מהשאלות שהועלו בשאילתא מבוססות על הנחות כלליות או על אי־הבחנה בין מעמדה של 'רשת אשקלון' כישות משפטית נפרדת לבין פעילות העירייה, ואינן מצביעות על פגם קונקרטי או על חריגה מהוראות הדין".

על הטענה כי רשת אשקלון הפכה למעשה ל"צינור" להעברת תקציבים לספקים, ללא פיקוח וללא סעיפים תקציביים, השיבה העירייה: "רשת אשקלון אינה 'סעיף תקציבי' בספר התקציב העירוני, אלא ספק שירותים.

"בהתאם לכך, ספר התקציב בנוי לפי פעולות ותחומי פעילות, ולא לפי ספקים, ומכל סעיף תקציבי ניתן לשלם למספר ספקים שונים. משמעות הדברים היא כי לא ניתן לצפות לראות התייחסות ייעודית לרשת אשקלון בספר התקציב, וכי היעדר סעיף 'ייעודי' לרשת אינו מהווה פגם אלא משקף את אופן ניהול התקציב המקובל".

"גם כאשר היקף הפעילות המאושר עמד על עשרות מיליוני שקלים, בפועל שולמו סכומים נמוכים יותר בהתאם להיקף השירותים שניתנו בפועל, דבר הממחיש כי אין חריגה אלא התאמה בין תשלום לבין ביצוע"

עם זאת, תשובה זו סותרת לכאורה את תשובתו של היועץ המשפטי החיצוני שאליו פנתה העירייה, שהבהיר כי אין מדובר ב"ספק שירותים" אלא ב"גוף דו־מהותי", שהוא "זרועה הארוכה של העירייה".

עוד הוסיפו בעירייה: "התשלומים לרשת מבוצעים בהתאם לביצוע בפועל של שירותים ובהתאם להסכמים שנחתמו, כאשר בכל נספח נקבע כי ההיקף התקציבי הינו תקרה בלבד ואינו מחייב תשלום מלא, אלא כפוף לשיקול דעת העירייה ולביצוע בפועל.

אילוסטרציה: היכל עיריית אשקלון, 21 בפברואר 2024 (צילום: משה שי/פלאש90)

"כך, גם כאשר היקף הפעילות המאושר עמד על עשרות מיליוני שקלים, בפועל שולמו סכומים נמוכים יותר בהתאם להיקף השירותים שניתנו בפועל, דבר הממחיש כי אין חריגה אלא התאמה בין תשלום לבין ביצוע".

עוד ציינו בתגובת העירייה: "עיון בנתונים הרב־שנתיים שהוצגו מלמד כי התשלומים והחשבונות מתועדים באופן שיטתי ועקבי, וכי קיימת התאמה בין החשבונות שאושרו לבין התשלומים שבוצעו בפועל לאורך זמן, תוך ניהול יתרות פתיחה וסגירה בין שנים בהתאם לכללי הנהלת החשבונות".

אולם, לא ניתן לבדוק את הטענה הזאת, מאחר שגורמי הביקורת של הסוכנות טרם עברו על תקציב 2025, שכאמור כבר שולם; גורמי הפיקוח בעירייה אינם מקבלים כל דיווח עליו; ועדת הכספים אינה רואה אותו, משום שאינו חלק מהתקציב המאושר; וממליאת המועצה הוא מוסתר בזמן אמת. לפיכך לא ברור מי בודק את "ההתאמה" הזאת, מלבד הנהלת העירייה שמאשרת אותה.

"היועץ המשפטי של העירייה התבקש לבחון את השאלה האם נדרש להביא את ההסכם לאישור או לידיעת מועצת העיר. ככל שיימצא כי נפלה טעות וכי נדרש להביא את ההסכם, העירייה תפעל בהתאם"

בנוגע להסכם עם "רשת אשקלון", שבו נכתב באופן מסולף כי עבר את אישור המועצה, ענתה העירייה כך: "במסגרת ההסכם אכן מופיעה התייחסות להבאת ההסכם לאישור המועצה. לנוכח זאת, הנושא נמצא בבחינה על ידי עורך הדין שניסח את ההסכם, לרבות בדיקה האם מדובר בהתייחסות להסכמים קודמים שנערכו ביחס לפעילות הרשת, ובכלל זה בתקופה שבה פעלה במסגרת החברה העירונית, או בהסכמי פעילות אחרים.

"במקביל, התבקש היועץ המשפטי של העירייה לבחון את השאלה האם נדרש להביא את ההסכם לאישור או לידיעת מועצת העיר, בשים לב למהות ההתקשרות ולמאפייניה. ככל שיימצא כי נפלה טעות וכי נדרש להביא את ההסכם כאמור, העירייה תפעל בהתאם".

מנהלת אגף תנו"ס בעיריית אשקלון דפנה עמירה ביטון (צילום: דוברות עיריית אשקלון)

בעירייה דוחים את הטענה לניגוד עניינים מובנה במשולש התפקידים של מנהלת אגף התנו"ס עמירה ביטון – המשמשת גם דירקטורית ברשת אשקלון וגם כמי שחותמת על התקציבים המועברים אליה: "בשנת 2018 אושרה הגברת דפנה ביטון לכהונה כחברת דירקטוריון ברשת אשקלון.

"עם כניסתה לתפקיד הדירקטורית כאמור, נמסר לה כי לא עולה חשש לניגוד עניינים בין כהונתה כחברת דירקטוריון לבין תפקידה כמנהלת אגף תנו"ס בעירייה".

בעירייה לא מציינים מי "מסר" זאת לגברת עמירה ביטון, לנוכח העובדה שהיועץ המשפטי של העירייה סירב לעסוק בענייני הרשת.

עוד מסרו בעירייה: "במהלך החודשים האחרונים אושרה הארכת כהונתה כדירקטורית, והגברת ביטון הסיקה מכך כי גם כיום אין מניעה או חשש לניגוד עניינים, בדומה לעמדה שנמסרה לה בעבר.

בעירייה לא ניסו להסביר איזה "הסדר מתאים" יכול בכלל לאפשר לראש אגף בעירייה להעביר תקציבים של מיליונים, שמהם אותו אגף נהנה, לידי ספק שבהנהלתו יושב אותו ראש אגף

"עם המעבר להתנהלות מול רשת אשקלון כספק, לבקשתה של הגברת ביטון, סוגיית ניגוד העניינים נבחנה במסגרת חוות דעת משפטית על ידי היועץ המשפטי של רשת אשקלון, אשר קבעה כי ניתן להסדיר את נקודות הממשק באמצעות הסדר מתאים, וכי אין מניעה עקרונית להמשך כהונה".

למרות זאת, מאשרים בעירייה כי במרץ האחרון התפטרה עמירה ביטון מחברותה בדירקטוריון "למען הזהירות בלבד, ואין בכך כדי ללמד על פגם".

אילוסטרציה: מבט על אשקלון (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

באשר לדבריה של ממלאת מקום ראש העירייה אלטיט, הכחישו בעירייה כי התייחסה לנושא. כאמור, זמן ישראל הביא את ציטוט דבריה מתוך הפרוטוקול.

בכתבה השנייה: הדירקטורים מקורבים, הספקים מקורבים, והעובדים מקבלים הודעות משונות.