הכתובת הייתה על הקיר: דוחות מומחים שהוגשו בזמן אמת מצביעים על כך שכבר בתחילת העשור הקודם, עוד לפני שהחלה בניית קניון ארנה בנהריה, התריעו מהנדסים ומומחים לתכנון סביבתי בפני העירייה, הרשויות והיזמים, כי תכניות הניקוז של הגעתון סביב פרויקט הקניון פגומות מיסודן, ועלולות לגרום לאסון בשכונות הסמוכות למתחם. כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי זמן ישראל.
עם זאת, נראה כי בנהריה התעלמו מהאזהרות הללו ונמנעו משינוי התכנית.
בעת הסופה של שבוע שעבר, עלה נחל געתון על גדותיו והציף את חניון הקניון ואת השכונה הסמוכה לו. ההצפה גרמה למותו של מוטי בן-שבת, ללכידתם של כמה אנשים בקומת החניון, וכן לנזק כבד לרכוש.
נחל געתון, שחוצה את העיר ממזרח עד לחוף הים, סבל במשך יותר מעשרים שנה מהזנחה שיטתית של העירייה.
כפי שחשפנו בזמן ישראל, בתוואי נחל געתון בוצעה שורה של שינויים, חלקם במטרה לאפשר את בניית קניון ארנה בעיר, שבעניינו נוהלו כמה מאבקים אזרחיים, והוגשו כמה עתירות. בין השאר, הושם הנחל בתוך "מובל" (צינור בטון) בצידה המזרחי של העיר, וזאת כדי לאפשר את מעבר מסלולו של הנחל אל מתחת לקניון.
"אני פשוט ישבתי וחיכיתי שאסון יקרה", אמרה לזמן ישראל מומחית הסביבה אורית קרן-רייך, אחת ממובילות המאבק נגד הקמת הקניון.
הדוחות המקצועיים מאותה התקופה מגבים את התחושות הללו היטב. כך למשל, הזהיר מפני שיטפונות עתידיים, ד"ר דן רוזנצוייג, המתמחה בסוגיות של ניקוז ושיטפונות, ושימש במשך שנים כמנהל בכיר במשרד החקלאות.
כבר באוקטובר 2011 הגיש רוזנצוייג לבית שמשפט את דוח המהנדס שהכין, במסגרת אחת העתירות שהגישו התושבים נגד הקמת הקניון, וזאת לאחר שבחן את "תכנית ניקוז נחל געתון – מתחם קניון ארנה" ומצא שהיא מלאה בחורים.
"התכנית מבטלת/פוגעת בפשט ההצפה (המקטע המישורי משני צידיו של נחל המאפשר למים להתפשט בעת שיטפון, א"ה-ת"ג) הקיים הטבעי של הנחל. ביטולו/הקטנתו של פשט ההצפה, עלולים לפגוע בתפקודו של הנחל כעורק ניקוז וכממתן נזקי שיטפונות במעלה ובמורד כאחד…אין (בתכנית) כל התייחסות להצפות אפשריות".
רוזנצוייג לא הסתפק בבחינת הפגיעה בתוואי הנחל, ובחן גם את קוטר המובלים שנוצרו במיוחד עבור הנחל ממזרח לעיר ולכביש 4, ויוצרים צוואר בקבוק.
הוא מצא כי בעוד המובל מתחת לקניון מיועד להעברת מים בקצב של 45 מ"ק לשנייה, הרי שמזרחית לקניון, "במעלה, מכיוון שכונת שפרינצק, עובר הנחל במובל סגור בעל כושר העברה מוגבל בן 15 מ"ק לשנייה, המתחבר ישירות אל המובל הסגור בתכנית".
כבר ב-2008 מזהירה הוועדה ההנדסית מפני הצפות בעיר: "זרימת מים דרך רחובות של שכונת שפרינצק, במקרה של ספיקה בנחל יותר מ-15 מ"ק לשנייה, מציפים את המתחם המיועד לבנייה כבר כיום"
המשמעות של פערים אלה הטרידה את רוזנצוייג, והוא למעשה חזה הצפה מסיבית סמוך לנקודת החיבור של הקניון: "מה קורה לעודפי המים המגיעים מהמעלה? להיכן הם יתנקזו? האם יציפו את השכונה?"
אם היה ספק שהמצב בעקבות יישום תכנית המובל סביב הקמת הקניון החמיר, רוזנצוייג הבהיר זאת באופן חד משמעי: "כיום (ב-2011, א"ה-ת"ג), מיד לאחר אירוע הצפה, יש למים מוצא אל פשט ההצפה שבמורד. התכנית המוצעת תחמיר את מצב המעלה".
רוזנצוייג הדגיש כי הוא לא הראשון שהתריע מהטיפול הפגום בניקוז הנחל. הוא הזכיר כי כבר בהחלטות שקיבלה בנובמבר 2008 "הוועדה ההנדסית לשיפוט תכניות ניקוז" (המאשרת תכניות ניקוז עבור משרד החקלאות), נקבע כי "ביטול פשט ההצפה, מחמיר את המצב של צומת געתון ורחוב געתון".
כמו כן הזהירה הוועדה כי "זרימת מים דרך רחובות של שכונת שפרינצק, במקרה של ספיקה בנחל יותר מ-15 מ"ק לשנייה, מציפים את המתחם המיועד לבנייה כבר כיום".
רוזנצוייג סיכם: "התכנית אינה עונה ואינה משפרת ואולי אף מחמירה את בעיות הניקוז של נהריה… יש לדחות את התכנית החלקית כפי שהיא ולהחזיר אותה לרשות הניקוז להשלמת תכנית מפעל ניקוז לנחל געתון כולו" (ההדגשה במקור).
דוח נוסף שהגיש באוגוסט 2010 יורם אסידון, יועץ תכנון, תחבורה וסביבה, ונושא את הכותרת "קניון ארנה – השלכות תכנוניות, תחבורתיות, סביבתיות" העלה חשש כי העירייה ורשות הניקוז עסוקים בפיתוח הקניון הרבה יותר מאשר בעתיד הנחל.כ
להעמיד פני מופתע
בימים האחרונים מנסים כמה גורמים בשלטון המקומי – כולל מהנדס עיריית נהריה הנוכחי ומנכ"לית רשות הניקוז – להסביר כיצד "קשה היה לחזות" את עוצמות הגשמים שנראו בשבועיים האחרונים.
עם זאת, עיון במסמכים מראה כי כבר ב-2010 הציע אסידון לא להיות מופתעים:
"בהקשר זה יש לציין את השיטפונות הכבדים בנהריה, שאירעו מספר פעמים בשנים האחרונות וחידדו עוד יותר את הצורך לשמור על רצועת נחל פתוחה ורחבה ככל הניתן, שתאפשר לנחל להתמודד בהצלחה עם אירועי גשם חריגים (שמתרחשים בתדירות גבוהה יותר בשנים האחרונות)".
אסידון קשר במישרין בין התכניות להקמת הקניון לבין פגיעה בתפקודו של הנחל כמנקז מרכזי:
"בתצלומי האוויר מטה ניתן לראות את הקרבה הבעייתית בין תחום המבנה המתוכנן, לבין ציר הנחל, אשר עובר במרכז המתחם… מדובר במבנה שעשוי… למנוע מהנחל למלא את תפקידיו כאפיק ניקוז מרכזי של האזור".
אסידון ביקר את התכניות שהוצגו בפניו לנוכח הסתירות הרבות שמצא בהן, וציין כי אלה אינן ממלאות אחר הוראות החוק, כפי שהן באות לידי ביטוי בתמ"א 34 (תכנית מתאר ארצית), ומחייבות "הבטחת תפקודם של (נחלים) כעורקי ניקוז ופשטי הצפה להולכת מים, ולצמצום נזקי סחף והצפות הנגרמים מנגר עילי".
אסידון הבהיר בדוח כי "בכל תרחיש שהוצג בתכניות השונות, הנחל אינו מקבל את המרחב הדרוש לו הן כפשט הצפה והן לטובת מילוי התפקידים שהוגדרו בהוראות תמ"א 34". כמו כן הוא ציין: "קשה להסיק כי מטרות תמ"א 34 מתממשות לנגד עינינו".
זה לא אני – זה סבג
שפרה בן דוד, מנכ"לית רשות הניקוז הגליל המערבי, שאחראית לבניית המובל הבעייתי, מודה שהמובל צר, אך מסרבת לקשור בין עובדה זו לבין ההצפות בעיר.
"האמירות האלה, שהאסונות קרו בגלל המובל הצר או הקניון, הן לא אחראיות", אומרת בן דוד לזמן ישראל. "העיר גדלה, ולכן יש צורך בהרחבה של המובל ובהקמת מובלים נוספים. אנחנו פועלים מול הממשלה כדי שזה יקרה, לצד מהלכים נוספים שימנעו הצפות דומות בעתיד".
"התרענו בפני ראש העיר לשעבר, ז'קי סבג, ואמרנו שהפרויקטים הללו מגדילים את הסיכון להצפה בעיר. לדעתי זה לא עניין אותו בכלל. ואילו ראש העיר הנוכחי לא יכול לממן בתקציב הקיים את כל מה שצריך לעשות"
מה הקשר בין המובל לגדילת העיר? הרי לא מדובר במי השפכים עירוניים, אלא בעיקר במים שהגיעו מחוץ לעיר.
"מאז 1939 לא ירדו כאלה כמויות של גשם, ולכן האירוע הזה לא היה צפוי".
המובל שנכנס לקניון הוקם רק ב-2015. האם התרעתם על כך שהוא צר מדי?
"התרענו וחזרנו והתרענו בפני ראש העיר לשעבר, ז'קי סבג, ואמרנו שהפרויקטים הללו מגדילים את הסיכון לעליית פני הגעתון ולהצפה בעיר.
"התרשמתי שסבג לא הקשיב. לדעתי האישית, זה לא עניין אותו בכלל. ואילו ראש העיר הנוכחי לא יכול לממן בתקציב הקיים ברשותו את כל מה שצריך לעשות.
"האומדן הראשוני לתכנון ולביצוע הפרויקטים הנדרשים הוא 255 מיליון שקל, בתוספת תקורות של 50 מיליון שקל".
בן-דוד טוענת שרשות הניקוז פועלת במרץ בימים אלה ממש. "בתקופה של ראש העיר החדש הורדנו חלק מהגשרונים. אחד מהם הורד ביום שלישי שעבר, יום לפני ההצפה ולאור התחזית על הצפה, כי הוא היה ממש מסוכן. התרענו בפני ראש העיר שאם לא נפרק את הגשרון, כל החנויות ליד הגעתון יוצפו ורחובות שלמים יהפכו למשך כמה שעות לחלק מהים. היינו חייבים להוריד אותו וזה מה שעשינו.
"מהלכים אחרים שניסינו לעשות נתקעו מחוסר תקציב וגם מעיכוב באישורים. בימים הקרובים נגיש מסמך המלצות לדיון עם משרדי הממשלה על כמה פרויקטים".
מעיריית נהריה נמסר בתגובה: "ראש הממשלה נתניהו התחייב לקדם פרויקט להרחבה והובלה של המובלים בגעתון, הקמת מאגר מים, הסרת גשרונים וצעדים נחוצים נוספים שישפרו את זרימת המים בנחל וימנעו, יש לקוות, אסונות כדוגמת האסון שקרה בשבוע שעבר".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו