הנס הכלכלי של נתניהו: משלמים יותר, מקבלים פחות

באופן חריג, ראש הממשלה בנימין נתניהו הופיע אתמול לצד השר אלי כהן בסרטון תעמולה שעסק בכלכלה.

נתניהו סיפק מופע רטורי מרשים, שבו תקף את ירון זליכה ולקח קרדיט על שורה של הישגים כלכליים "כבירים". את הכול הוא ארז תחת המותג הנוצץ של "הכלכלה החופשית שאנחנו הובלנו". אבל כשמכבים את המצלמה ובוחנים את הנתונים המדויקים של הממשלה האחרונה, מתגלה תמונה הפוכה לחלוטין.

רפורמות בתחרות: אפס פירוק מונופולים

נתניהו התגאה בסרטון ברפורמות שהגבירו את התחרות. אם בוחנים בזכוכית מגדלת את העשייה הממשלתית בתחום, אפשר למצוא כמה רפורמות משניות, כמו רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" והרחבת האפשרות לעבור לספקים פרטיים במשק החשמל.

מספר הרפורמות המבניות המשמעותיות שהממשלה העבירה כדי לפרק את קרטלי המזון והיבואנים עומד על אפס. חוק פירוק המונופולים והיבואנים הגדולים נגנז עוד בטרם הובא לדיון בוועדות הכנסת

שני הצעדים האלה, אגב, הם בעיקר ירושה מממשלת השינוי. במילים אחרות, ממשלת השינוי כבר הניחה את הכדור על קו השער – ולממשלה הנוכחית נותר רק לגלגל אותו פנימה.

בפועל, מספר הרפורמות המבניות המשמעותיות שהממשלה העבירה כדי לפרק את קרטלי המזון והיבואנים עומד על אפס. חוק פירוק המונופולים והיבואנים הגדולים נגנז עוד בטרם הובא לדיון בוועדות הכנסת.

כל האמת על זליכה pic.twitter.com/c2Aa3y7cuO

— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) October 19, 2026

התוצאה? לפי מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב, שיעור ההתייקרות במחירי המזון בארבע השנים האחרונות היה גבוה בערך פי חמישה מזה שנרשם בארבע השנים שקדמו להן.

מיסים: אשליית ההורדה ומציאות ההעלאה

ההצהרה של נתניהו על "הורדת המיסים" היא אולי המנותקת ביותר מהמציאות. הממשלה אכן ביטלה את המס על הכלים החד־פעמיים ועל המשקאות הממותקים. זה היה צעד פוליטי, שלא לומר פופוליסטי, שחסך כסף בעיקר למגזר החרדי, אבל עלה לקופת המדינה באובדן הכנסות של יותר מ־1.2 מיליארד שקל בשנה.

נוסף על כך, הממשלה אישרה במרץ ריווח של מדרגות מס ההכנסה. אבל מלבד הצעדים האלה, לא רק שהיא לא הורידה מיסים – היא אף העלתה את רוב המיסים האפשריים.

המע"מ הועלה מ־17% ל־18%, ותעריפי הארנונה עלו בכ־11%, עוד לפני העלאות חריגות שאושרו ברשויות מסוימות. נוסף על כך, הוקפאו מדרגות מס ההכנסה ונקודות הזיכוי, דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות עלו

המע"מ הועלה מ־17% ל־18%, ותעריפי הארנונה עלו בכ־11%, עוד לפני העלאות חריגות שאושרו ברשויות מסוימות. נוסף על כך, הוקפאו מדרגות מס ההכנסה ונקודות הזיכוי, דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות עלו, נוספו שתי נקודות אחוז למס על הכנסות הוניות גבוהות, והוטל מיסוי חדש על רווחים לא מחולקים בחברות.

אינפלציה: בלוף הסובסידיות ומס הבלו

נתניהו מתגאה בסרטון בכך שהאינפלציה ירדה ל־1.5%. בפועל, האינפלציה ירדה בכל העולם המערבי אחרי ההתפרצות שהתרחשה ב־2022, בעקבות העלאות הריבית האגרסיביות של הבנקים המרכזיים. בישראל תרם גם ייסוף השקל לירידת האינפלציה.

כך או כך, את מחירה של הריבית הגבוהה שילמו הלווים והעסקים. את הקרדיט על ירידת האינפלציה ניכס לעצמו נתניהו בסרטון.

אילוסטרציה: תחנת דלק בירושלים, 30 באוגוסט 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אבל בישראל נקטה הממשלה צעד נוסף לבלימת האינפלציה, באמצעות טריק חשבונאי שעלה לנו ביוקר. החל מספטמבר היא ויתרה על הכנסות של קרוב לחצי מיליארד שקלים ממס הבלו על הדלק, כדי לסבסד את מחירו עד אחרי הבחירות.

למה זה קריטי? הדלק הוא גורם המניע את האינפלציה. כשמחיר הדלק עולה, עלויות ההובלה מתייקרות, ובעקבותיהן גם מחירי המוצרים בסופרמרקט.

הממשלה ויתרה על הכנסות של מאות מיליוני שקלים רק כדי למנוע ממחיר הדלק לזנק אל מעל לתשעה שקלים לליטר, ובכך "החביאה" חלק מההתייקרות הצפויה למשך חודשיים. קנינו נתון אינפלציה נמוך על הנייר, ושילמנו עליו בהגדלת הגירעון הלאומי.

ההתפארות בעצירת העלייה במחירי הדיור היא אולי הצינית ביותר מבין ה"הישגים" שהציג נתניהו בסרטון. לאורך כל כהונתה, הממשלה לא העבירה אף רפורמה דרמטית להגדלת היצע הדירות

מחירי הדירות: ריסוק כוח הקנייה במקום פתרון

ההתפארות בעצירת העלייה במחירי הדיור היא אולי הצינית ביותר מבין ה"הישגים" שהציג נתניהו בסרטון. לאורך כל כהונתה, הממשלה לא העבירה אף רפורמה דרמטית להגדלת היצע הדירות. למעשה, קצב שיווק הקרקעות של רשות מקרקעי ישראל אף הואט בתקופות מסוימות.

הסיבה לירידת מחירי הדירות היא שאחרי עשור של עליות מחירים דרמטיות, לזוג צעיר פשוט אין כיום ההון העצמי הנדרש – שנע בין 400 ל־600 אלף שקלים לכל הפחות – אפילו כדי לגשת לרכישת דירה. כשלציבור אין כסף לקנות, המחירים קופאים. זה לא הישג ממשלתי, אלא תעודת פטירה של חלום הדירה.

אילוסטרציה: קושי בתשלום על דירה חדשה (צילום: יצירת AI)

סובייטיזציה נוסח ישראל

לקראת סוף הסרטון נתניהו מזהיר מפני האלטרנטיבה: "את זה אי אפשר לעשות בכלכלה סובייטית. זה מה שמצפה לנו אם תצביעו לאיזנקוט, לזליכה". האזהרה מפני "כלכלה סובייטית" אירונית במיוחד לנוכח המציאות בשטח.

איך בדיוק מסתדרת "הכלכלה החופשית" שעליה הוא מדבר עם ממשלה שאישרה תקציבים קואליציוניים בהיקף של מיליארדי שקלים, המיועדים ברובם לקצבאות לאברכים ולמוסדות המעודדים בטלה?

למעשה, הממשלה הזאת העלתה מיסים לאזרחים עובדים ומשרתים, והעבירה את הכסף למגזר שלם כדי לתמרץ אי־עבודה. אפילו במשטרים הסובייטיים ביותר לא העזו לחלק כסף לאנשים כדי שלא יעבדו. שם, עבודה הייתה חובה לאומית ותנאי לקבלת תשלום עבור כל מי שהיה מסוגל לעבוד.

למעשה, הממשלה הזאת העלתה מיסים לאזרחים עובדים ומשרתים, והעבירה את הכסף למגזר שלם כדי לתמרץ אי־עבודה. אפילו במשטרים הסובייטיים ביותר לא העזו לחלק כסף לאנשים כדי שלא יעבדו

לקחת מהיצרנים כדי לתחזק מנגנון של הימנעות מעבודה – זו לא כלכלה חופשית. במובנים מסוימים, זו קריקטורה רעה של כלכלה מתוכננת, שבה ההשפעה הפוליטית קובעת מי ייצר ומי יצרוך.

מחאת החרדים נגד מעצר עריקים יוצאת מירושלים לעבר בית ליד, 24 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הסרטון של נתניהו הוא אולי יצירה של שיווק פוליטי, אבל במבחן המציאות, הכלכלה שהוא מתאר שייכת ליקום מקביל. בחיים האמיתיים שלנו יוקר המחיה עדיין כאן, המונופולים חוגגים, מחירי הדיור מחוץ להישג יד, ו"הכלכלה החופשית" משמשת רק עלה תאנה למדיניות שמשלמת לאנשים כדי שלא יעבדו.