חזון מדינת ההלכה של החרד"לים מסכן את ישראל

ביום שישי האחרון פרסם הרב דב ליאור, מבכירי רבני היהדות הדתית-לאומית והרב המזוהה עם עוצמה יהודית, פסק הלכה שמתיר ליהודים למסוק זיתים שנמצאים בבעלותם של פלסטינים ברחבי יהודה ושומרון – גם הרחק מכל יישוב יהודי. במלים אחרות: הרב התיר גניבת זיתים, ובלבד שהם שייכים לערבים.

למוחרת רדפו רעולי פנים עם אלות אחרי משלחת דיפלומטים אירופים שהגיעה לסייע במסיק בכפר טייבה.

הפסק והאלות אינם שני סיפורים. הם סיפור אחד: סיפורו של זרם שהציג את עצמו במשך דור כ"מלח הארץ", והולך ומתמסר ללאומנות משיחית שאינה מכירה בגבול של חוק, של מוסר ושל אינטרס לאומי.

מה פסק הרב ליאור בנוגע לקטיף זיתים של חקלאים ערבים?

הרב ליאור התיר לקטוף (לגנוב) זיתים ממטעים של פלסטינים בשטחים, גם אם הם אינם סמוכים להתנחלות כלשהי. הרב אמר: 

"הערבים מעולם לא רכשו את הקרקע מעם ישראל, ולכן היא גזולה בידם. את התמורה על נטיעת העצים הם כבר קיבלו בפירות שאכלו לאורך השנים… המסיק (של יהודים) במטעיהם מותר לחלוטין – ואף יש בו מעלה יתרה… וקיום מצוות כיבוש הארץ".

בצה"ל המליצו לבחון חשד להסתה מצד הרב ליאור, ובמשטרה החליטו לבחון אם דבריו הם דברי הדחה.

הפסק בא כתגובה ישירה לפסיקה של רבני גוש עציון, שאסרו לאחרונה לקטוף זיתים של ערבים משום שזהו גזל. ארגון רבני צהר תקף את ליאור, קבע שגזל אסור מכל אדם – יהודי ונוכרי כאחד – והזכיר שליאור עצמו פסק בעבר אחרת.

הפסיקה של רבני גוש עציון מבוססת היטב על ההלכה והמסורת היהודית, הרואות בפעולות כמו מסיק במטעים של חקלאים פרטיים "גזל גוי", כלומר, גניבה לכל דבר ועניין. 

מימין לשמאל: הרב דוב ליאור, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ופעיל "כך" ועוצמה יהודית ברוך מרזל, בזמן קמפיין הבחירות של עוצמה יהודית, 15 לפברואר 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מי שיבקש לפטור את ליאור כ"רב קשיש ושולי" יתקשה. זה הרב שנתן הסכמה לספר "תורת המלך", שדן בדיני הריגת גויים, ונעצר ב-2011 לאחר שסירב להתייצב לחקירה בעניין; ועל פי דיווחים תיאר ב-1994 את המחבל והרוצח ברוך גולדשטיין כ"קדוש יותר מקדושי השואה" – אמירה שמסיתה לטרור ורצח, בנוסף על ביזוי זכרם של קורבנות השואה.

ההבדל בין 1994 ל-2026 איננו ליאור. ההבדל הוא שהיום שתי מפלגות שתומכות בדרכו יושבות בקבינט.

את פסק הזיתים אין לקרוא כהתבטאות נקודתית. הוא ביטוי מעשי לחזון של מדינה שבה ההלכה, כפי שמפרשים אותה רבנים בזרם החרד"לי, גוברת על החוק האזרחי, על פקודות הצבא ועל זכויות הקניין של מי שאינו יהודי.

כשרב קובע שבעלותם הפרטית של פלסטינים על קרקעות בטלה מעיקרה, הוא מכריז שמערכת המשפט של מדינת ישראל אינה הסמכות העליונה. פסק הזיתים הוא תרגום שטח של חזון מדינת ההלכה. בנוסף, הוא מכריז שזרם קיצוני אחד ביהדות עולה על זרמים אחרים, ביניהם אורתודוקסים שמתנגדים למעשים כמו גזל, אלימות וטרור שמבצעים "נערי הגבעות" באופן יומיומי.

הרג דב ליאור נואם בכנס בחירות של "עוצמה יהודית" בירושלים, 27 באוקטובר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

החזון הזה אינו נחלת השוליים. כבר ב-2019, כשהתמודד על תיק המשפטים בממשלה, אמר יו"ר סיעת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' בריאיון לכאן כי

"מדינת ישראל צריכה להתנהל לפי דין תורה…היא תחזור להתנהל כפי שהתנהלה בימי דוד המלך ושלמה המלך".

האיש שאמר את הדברים הוא היום שר האוצר, שר במשרד הביטחון הממונה על ההתיישבות בשטחים וראש המפלגה שמחזיקה בתקציבי ההתיישבות. 

רעיונות משיחיים וקיצוניים כמו של ליאור וסמוטריץ' מקובלים כיום על חלק גדול מהציבור הדתי-לאומי: כמיהה למדינת הלכה ואמונה שההלכה נמצאת מעל שלטון החוק, זכויות דמוקרטיות והשוויון בפני החוק; תמיכה בפעולות אקטיביות למען הגעת המשיח, בסיפוח יו"ש ובבנייה במאחזים לא-חוקיים; עידוד או עצימת עין מול אלימות וטרור נגד אזרחים פלסטינים; הסתגרות תרבותית והתעלמות מדיפלומטיה בינלאומית. 

החזון המשיחי וההרסני הזה נלמד במוסדות חינוך דתיים-לאומיים יוקרתיים, כמו המכינה הקדם-צבאית המשפיעה "בני דוד" בעלי, שבוגריה ממלאים שורות פיקוד בצה"ל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח עם ראש מכינת עלי הרב אלי סדן בביקור במקום. 30 בינואר 2024 (צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ)

הרב אליעזר קשתיאל, ראש הישיבה שליד המכינה, אמר בהרצאה לתלמידיו ("העבדות ומעמד העובדים על פי היהדות", 35:03):

כן, אנחנו גזענים. בוודאי, אנחנו מאמינים בגזענות… יש מסביבנו עמים כאלה עם בעיות גנטיות… רוב הערבים הפשוטים ככה הם רוצים – תחת הכיבוש. למה? כי הם לא… יש להם בעיה גנטית. הם לא יודעים לנהל מדינה. הם לא יודעים לעשות כלום. אז בוא נקרא לילד בשמו ונגיד: בואו תהיו עבדים שלנו. יהיה לכם הרבה יותר טוב.הרב אליעזר קשתיאל, ראש הישיבה ליד מכינת בני דוד

הרב גיורא רדלר נשמע מתאר את ההומניזם החילוני כ"שואה האמיתית".

הרב אלי סדן, ממייסדי המכינה, אמר:

לציונות הדתית יש חידוש עצום! השליחות שלנו להגיד: התורה זה החוקה של המדינה!הרב אלי סדן, ממייסדי מכינת בני דוד

הרב יגאל לוינשטיין, גם הוא ממייסדי המכינה, טען לפני תלמידיו ("משטר דמוקרטי אל מול שלטון דמוקרטי", 51:52) ש"הציונות הדתית היא האויב הכי גדול של המדינה הליברלית".

זהו הרקע החינוכי של הנערים שנכנסים מחר לפלוגות ביהודה ושומרון ולהגנה המרחבית – אותה מסגרת שבה נורו לא מעט פלסטינים בידי מתנחלים במדים.

חובשים פלסטינים וחייל ישראלי מעניקים טיפול לפלסטיני שנורה בידי חיילים ישראלים, בעקבות תקיפת מתנחלים נגד מוסקי זיתים פלסטינים בכפר אבו פלאח שבגדה המערבית. 16 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/Leo Correa)

כמה מהציבור הדתי-לאומי תומך ברעיונות משיחיים?

בסקר דיאלוג שפורסם ב-ynet מספטמבר הגדירו 17% מהמשיבים הדתיים-לאומיים את עצמם "חרד"לים". לא כל מי שמגדיר את עצמו כ"חרד"לי" תומך במדינת הלכה ומאמין ברעיונות משיחיים, אבל יש מתאם בין הזרם הדתי לתמיכה באלימות ובמשיחיות.

לפי אותו סקר 12% מהדתיים-לאומיים אמרו שיצביעו לעוצמה יהודית; כ-65% מהם מתכוונים להצביע למפלגות הקואליציה, ורק כ-12% לאופוזיציה; 68% אמרו שמדיניות הממשלה בהתיישבות מייצגת אותם במידה רבה.

העמדות הללו נפוצות מאוד בחברה הדתית-לאומית כבר יותר מעשור. לפי סקר של מכון הסקרים פיו מ-2016, 69% מהדתיים תומכים בהפיכת ההלכה לחוק המדינה ליהודים, ורק 11% יעדיפו את הדמוקרטיה במקרה של התנגשות; 71% מהם אמרו ש"יש לגרש או להעביר ערבים מישראל".

כשני שלישים מהציבור הדתי-לאומי תומכים במדינת הלכה ובגירוש ערבים.

השר בצלאל סמוטריץ' מבקר בלשכה של ח"כ צבי סוכות בחווארה, 6 באוקטובר 2023 (צילום: רעי חדי)

איזה מפלגות תומכות במדינת הלכה?

לצד מפלגת הציונות הדתית, בקואליציה יושבות המפלגות החרדיות, שמושכות לאותו כיוון – מכיוון אחר. אם החרד"לים מבקשים להחיל את ההלכה על הקרקע, הפוליטיקה החרדית מבקשת להחיל אותה על התקציב, על הצבא ועל מערכת המשפט.

הנטל הכלכלי כבד. שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על כ-53%, לעומת 86.5% בקרב גברים יהודים לא-חרדים; לפי חישוב של ד"ר גלעד מלאך, ההפסד למשק מגיע לכ-54 מיליארד שקל בשנה. ובכל זאת, במרץ השנה, בעיצומה של מלחמה, הוגדל תקציב הישיבות באמצעות הכספים הקואליציוניים מ-1.7 ל-1.9 מיליארד שקל.

הנטל הביטחוני כבד עוד יותר. לצה"ל חסרים כ-12 אלף חיילים, והפער צפוי להגיע לכ-17 אלף בתחילת 2027; אנשי המילואים מגויסים ל-80 עד 100 ימים בשנה. מול זה, מספר המתגייסים החרדים נותר זניח, ובאוגוסט האחרון הפסיק צה"ל את המעצרים היזומים של עריקים חרדים.

והכיוון ההלכתי ברור. במרץ אישרה הכנסת, ברוב של 65 מול 41, את הצעת החוק של חברי הכנסת משה גפני (יהדות התורה), יעקב אשר (יהדות התורה) וינון אזולאי (ש"ס) להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לשמש בוררים בסכסוכים אזרחיים – צעד שמבקרים הזהירו שיחשוף נשים ואוכלוסיות חלשות ללחץ להתדיין לפי דין תורה. לפי סקר פיו, 89% מהחרדים מעדיפים את ההלכה על פני עקרונות דמוקרטיים במקרה של התנגשות.

מפגינים חרדים מוחים נגד בית קפה הפועל בשבת ומתעמתים עם שוטרים, בעוד מפגינים חילונים מקיימים הפגנת נגד בתמיכה בבית הקפה במרכז ירושלים. 8 באוגוסט 2026 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

הברית בין המשיחיות של חלק גדול מהדתיים-הלאומיים לבדלנות החרדית היא ברית של שני זרמים שמושכים לאותה מדינת הלכה: האחד דורש את הקרקע, השני את התקציב והפטור – ואת החשבון משלם הציבור שעובד, משרת ומשלם מיסים.

אם ישראל לא תשנה כיוון בבחירות ב-27 באוקטובר, קל לשרטט את ההמשך. רבנים כמו ליאור ימשיכו לפסוק, והמפלגות שרואות בהם סמכות ימשיכו לשבת בקבינט ולהחזיק בתקציבי ההתיישבות. המכינות והישיבות שמלמדות ש"התורה היא החוקה של המדינה" ימשיכו להיות ממומנות מכספי ציבור, ובוגריהן ימשיכו להיכנס לפלוגות ולהגנה המרחבית ביהודה ושומרון.

הקואליציה הדתית תמשיך להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים, להגדיל את תקציבי הישיבות ולעגן את הפטור מגיוס – בזמן שאנשי המילואים נושאים בנטל, והחילונים והמסורתיים העובדים מממנים את המדינה שמתרחקת מהם. כל קדנציה נוספת הופכת את החזון מהצהרה של רב קשיש למדיניות של ממשלה.

הבחירה ב-27 באוקטובר איננה רק בין גושים. היא בין מדינה שבה החוק שווה לכולם לבין מדינה שבה ההלכה, כפי שמפרשים אותה ליאור ודומיו, הולכת ותופסת את מקומו.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית