ראש הממשלה בנימין נתניהו הכין אותנו לחיים ב"סופר־ספרטה" ולכלכלה שתצטרך להסתמך יותר על עצמה. הוא אף ציין כי אם יוטלו על ישראל סנקציות בנקאיות, נוכל לבחון שימוש בקריפטו ובבלוקצ'יין כדי לעקוף אותן. לדבריו, הוא כבר ביקש להכין תוכנית בנושא.
כמה ימים לאחר מכן הגיעה המחשה מקוריאה הצפונית. ביום חמישי נגנבו מבינאנס – בורסת המטבעות הדיגיטליים הגדולה בעולם – נכסים שהחברה העריכה את שוויים בכ־6.3 מיליארד דולר. לפי חברת חקירות הבלוקצ'יין טי־אר־אם, רוב הגניבה התרחשה בתוך כ־20 דקות.
הבולשת הפדרלית האמריקאית ייחסה את המתקפה לקוריאה הצפונית. משטר שמתקשה להשיג כסף באמצעות המערכת הפיננסית העולמית מצא דרך לנסות לקחת אותו ממנה באמצעות בלוקצ'יין.
המקרה הקוריאני מעניין משום שהוא ממחיש לאן משטר יכול להגיע כשהוא מנסה לקיים פעילות כלכלית תחת בידוד עמוק, גם באמצעות הבלוקצ'יין
המקרה הקוריאני מעניין משום שהוא ממחיש לאן משטר יכול להגיע כשהוא מנסה לקיים פעילות כלכלית תחת בידוד עמוק, גם באמצעות הבלוקצ'יין. גניבת קריפטו היא אחת הדרכים העברייניות שבהן בוחר המשטר הזה. אלא שהטכנולוגיה המאפשרת להעביר כסף אינה מבטלת את הצורך להתמודד עם העולם כשרוצים להשתמש בו.
קוריאה הצפונית כבר הפכה מזמן את הבלוקצ'יין לאמצעי לגיוס הכנסות. משרד האוצר האמריקאי תיעד בעבר כיצד הכנסות מפעילות זו משמשות למימון תוכניות הנשק שלה. במקרה של בינאנס, הכותרת על מיליארדי הדולרים שנגנבו אינה מלמדת כמה מתוך הנכסים האלה יהיו בסופו של דבר שמישים לצורכי מסחר.
חברת ניתוח הבלוקצ'יין אליפטיק זיהתה נכסים שהוקפאו או נתפסו בשווי של כ־2.85 מיליארד דולר, כ־44% משווי הגניבה לפי הערכתה. אפשר היה להקפיא חלק מהמטבעות משום שהונפקו בידי חברות כמו טתר וסירקל, שיש להן אפשרות להקפיא אותם. כסף שנגנב ונחסם אינו יכול לממן רכישות של המשטר.
יש כאן אירוניה מסוימת עבור מי שאינו בקיא בעולם הקריפטו. מתברר שגם בעולם המזוהה עם חופש מהמערכת הפיננסית המסורתית, יש בעלי סמכות שיכולים לעצור את הכסף, לפחות את חלקו.
מנגד, אליפטיק העריכה שבאותו מועד התוקפים עדיין שלטו בנכסים בשווי של כ־3.25 מיליארד דולר, שאין מנפיק שיכול להקפיא אותם, ובהם ביטקוין ואתריום. אבל אין מדובר בסכום שאפשר לרשום כהכנסה שכבר עומדת לרשות המשטר. עדיין צריך להצליח להשתמש בנכסים האלה או למצוא מי שיסכים להמיר אותם.
ברור שהכסף אינו נע בעולם ללא הפרעה רק משום שהוא דיגיטלי. לאורך הדרך פועלים גורמים שיכולים לזהות את פעילותם ולשבשה
זה כבר השלב שבו דרושים אנשים שמוכנים לקחת סיכון. מי שמקבל נכס גנוב או מסייע להמיר אותו עלול לחשוף את עצמו לחקירה ולסנקציות. ב־2023 הטיל משרד האוצר האמריקאי סנקציות על מתווכים שסייעו להמיר מטבעות גנובים לכסף רגיל עבור גורמים מקוריאה הצפונית.
מכאן ברור שהקוריאנים מוצאים פרצות ומנצלים אותן. מנגד, ברור גם שהכסף אינו נע בעולם ללא הפרעה רק משום שהוא דיגיטלי. לאורך הדרך פועלים גורמים שיכולים לזהות את פעילותם ולשבש אותה.
אם לא די בכך, המחיר שהקוריאנים יקבלו עבור מטבעות הקריפטו שיצליחו בסופו של דבר לחמוק מעיני האמריקאים צפוי להיות נמוך משמעותית ממחיר השוק. אליפטיק זיהתה עסקאות להמרת מטבעות גנובים ששיקפו הפסד של 12%–26% לעומת מחיר השוק. זה המחיר שמשלמת מדינה שנאלצת להיפטר מנכסים במהירות.
לכן התשובה לשאלה כמה תוכל קוריאה הצפונית לממש מהגניבה הזאת עדיין אינה ידועה. מה שבטוח הוא שחלק גדול מהנכסים נחסם, ואחרים עדיין נמצאים תחת מעקב. הבולשת הפדרלית האמריקאית כבר קראה לגופים בענף לחסום עסקאות הקשורות לכתובות הדיגיטליות של התוקפים.
גם הודעת בינאנס על השלמת כ־95% מהנכסים שנפגעו אינה אומרת שהגנבים איבדו 95% מהשלל. החברה התחייבה לספוג את ההפסד ולהשלים את הנכסים החסרים באמצעות המשאבים העומדים לרשותה.
גם כשמצליחים להעביר תשלום בדרך חלופית, צריך לבדוק כמה עלתה החלופה, מי מוכן לקבל אותה ואם יהיה אפשר להסתמך עליה גם בעסקה הבאה
וכאן חוזרים לישראל. המשק הישראלי צריך לאפשר לחברות ייצוא וייבוא לפעול לאורך זמן, ולשמור על יכולתם של אזרחים ועסקים להשתמש בכספם. אי אפשר לצפות שכל אחד מהם ימצא לעצמו מתווך יצירתי בכל פעם שירצה לבצע עסקה.
גם כשמצליחים להעביר תשלום בדרך חלופית, צריך לבדוק כמה עלתה החלופה, מי מוכן לקבל אותה ואם יהיה אפשר להסתמך עליה גם בעסקה הבאה.
קוריאה הצפונית מלמדת שאפשר לפתח דרכים להשיג משאבים גם תחת בידוד קשה. היא גם ממחישה כמה מאמץ נדרש כדי להפוך נכסים שהושגו בדרכים לא חוקיות לכסף שימושי, וכמה מאותם נכסים עלולים להיחסם בדרך.
חברה שמוכרת טכנולוגיה לעולם יכולה להשקיע בפיתוח הבא שלה. לעומתה, חברה הפועלת במדינה הנתונה לסנקציות נאלצת להשקיע יותר משאבים בהעברת תשלומים ובהשגת ציוד. כך נותרים לה פחות כסף וזמן שאפשר היה להקדיש לצמיחה.
ישראל צריכה לשאוף למציאות שבה העולם רוצה לקנות את מה שהיא מפתחת, ומוכן למכור לה את מה שהיא צריכה. תפקידו של ראש ממשלה הוא לשמור על היכולת הזאת
ככל שנדרש מאמץ גדול יותר כדי לבצע את אותה עסקה, כך נותרים פחות משאבים לפעילות העסקית עצמה. עלויות ההישרדות מצטברות גם כשמצליחים למצוא פתרון לכל בעיה בנפרד.
לכן ישראל צריכה לשאוף למציאות שבה העולם רוצה לקנות את מה שהיא מפתחת, ומוכן למכור לה את מה שהיא צריכה. תפקידו של ראש ממשלה הוא לשמור על היכולת הזאת. ההבטחה שנמצא דרך להסתדר גם אחרי שנאבד אותה צריכה להדאיג אותנו מאוד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו