הבשורה המפחידה בריאיון של בנימין נתניהו ל"ערוץ הכלכלה" הייתה הקלות שבה עבר ראש הממשלה מהאפשרות שיוטלו על ישראל סנקציות בנקאיות להצגת הפתרון הטכנולוגי. יש קריפטו, יש בלוקצ'יין, והוא כבר ביקש להכין תוכנית. כאילו המרחק בין הבעיה הגדולה שאורבת לישראל לבין פתרונה מסתכם בסך הכול בהתקנת אפליקציה בבנק.
לא בכדי פרסם בנק ישראל תגובה חריפה מייד עם צאת השבת, שבה קרא לממשלה להתמקד במניעת הסנקציות ולא בניהולן.
האיום הזה – סנקציות כלכליות ובידוד פיננסי – הוא איום קיומי, חמור ומיידי הרבה יותר מכל תוכנית גרעין באיראן או צבא טרור שיושב על גבולותינו בצפון. הרעיון שאפשר לנהל מדינה מודרנית, בוודאי כזו שנשענת על טכנולוגיה וייבוא, באמצעות קריפטו, אינו רק מנותק מהמציאות – הוא מתכון לקריסה מוחלטת.
האיום הזה – סנקציות כלכליות ובידוד פיננסי – הוא איום קיומי, חמור ומיידי הרבה יותר מכל תוכנית גרעין באיראן או צבא טרור שיושב על גבולותינו בצפון
נתחיל מהבסיס: עם ביטקוין אי אפשר לקנות מטוסי F-35, אי אפשר לקנות באמצעותו חלקי חילוף לטנקים, ואי אפשר לרכוש את חומרי הגלם הבסיסיים ביותר – אלומיניום, טיטניום או שבבים מתקדמים – הדרושים לייצור נשק כחול־לבן. יכולת שתהפוך להכרח במקרה של אמברגו נשק עולמי.
התעשיות הביטחוניות שלנו, פאר היצירה הישראלית, זקוקות לשרשראות אספקה גלובליות שפועלות אך ורק בדולרים ובאמצעות מערכת הבנקאות הרשמית (SWIFT). אף תאגיד ביטחוני אמריקאי או אירופי לא יקבל תשלום בארנק וירטואלי אלמוני בניגוד לחוק הבינלאומי.
אבל הפגיעה לא תיעצר בצבא. הלב הפועם של הכלכלה שלנו, ההייטק, יקרוס מייד. תעשיית הטכנולוגיה הישראלית מבוססת על השקעות זרות, בעיקר של קרנות הון סיכון אמריקאיות ואירופיות. כמו כן, מכירת שירותים לתאגידי ענק בחו"ל תיפסק מייד. משקיעים זרים לא מזרימים מיליארדים באמצעות בלוקצ'יין כדי לחמוק מרגולציה. הם דורשים בנקים יציבים ושקיפות משפטית.
ברגע שההייטק ייפול, אחוזים רבים מהכנסות המדינה ממיסים יימחקו מייד. התוצאה הישירה תהיה בור תקציבי עצום: לא יהיה כסף לחינוך, לא יהיה כסף לתשתיות או למחקר ופיתוח. היתרון האיכותי שלנו, זה שמבוסס על מוחות מבריקים וטכנולוגיה פורצת דרך, יתאדה. מדינת הסטארט־אפ תהפוך למדינת עולם שלישי מבודדת.
מעבר להשלכות ההרסניות, נתניהו הפגין כאן בורות טכנולוגית עמוקה, במקרה הטוב, או ששוב הפריח לאוויר פתרון לא רלוונטי רק כדי להרשים את בוחריו. בשורה התחתונה: רשת הבלוקצ'יין היא אחת הדרכים הגרועות בעולם לעקוף סנקציות. בציבור רווחת תפיסה שגויה שלפיה מטבעות דיגיטליים הם אנונימיים ומאפשרים פעילות חשאית חופשית. האמת הפוכה.
רשת הבלוקצ'יין היא אחת הדרכים הגרועות בעולם לעקוף סנקציות. בציבור רווחת תפיסה שגויה שלפיה מטבעות דיגיטליים הם אנונימיים ומאפשרים פעילות חשאית חופשית
בלוקצ'יין הוא למעשה ספר חשבונות פומבי ושקוף לחלוטין, שבו כל העברה מארנק לארנק מתועדת לנצח וגלויה לכול. סוכנויות האכיפה האמריקאיות פיתחו כלים מתוחכמים למעקב אחר נתיבי קריפטו. ברגע שכתובת דיגיטלית ישראלית תסומן ככזו שמפרה סנקציות, אף בורסת קריפטו לגיטימית ומוכרת בעולם לא תסכים להמיר את המטבעות הללו לכסף רגיל.
במקרה כזה, ניסיון להשתמש בבלוקצ'יין להברחת כספים לישראל וממנה יהיה שקול לניסיון לשדוד בנק בחולצה זוהרת, כשכל הדרך אל הבנק וממנו מתועדת במצלמות.
נכון שארגוני פשיעה, קרטלי סמים, מדינות סוררות דוגמת קוריאה הצפונית וכנופיות כופרה עדיין משתמשים בקריפטו כדי לגלגל מיליארדים, אבל הדרך שבה הם עושים זאת רק מוכיחה עד כמה המודל הזה בלתי אפשרי עבור כלכלה לגיטימית.
כדי להסוות את עקבות הכסף הדיגיטלי בספר החשבונות הפומבי, עבריינים נאלצים להשתמש בטכניקות הלבנת כספים מסורבלות, שעלולות להיות גם יקרות מאוד. הם משתמשים ב"מערבלים", שמערבבים מטבעות של אלפי משתמשים כדי לטשטש את מקור הכסף. הם מבצעים "קפיצות" מהירות בין עשרות רשתות ומטבעות שונים כדי להפוך את המעקב אחר המטבעות לקשה עד בלתי אפשרי.
לבסוף, הם ממירים את הכסף הווירטואלי לכסף רגיל באמצעות חלפנים מחתרתיים ובורסות נטולות פיקוח במדינות עולם שלישי, שלא שואלים שאלות.
אי אפשר למכור שירותי סייבר או רישיונות לתוכנה ארגונית מתוך ספינות רפאים בלב ים, ואין לנו מעצמה כמו סין שתהיה מוכנה לקלוט את כלכלת הצללים שלנו
מעבר לכך, גופי האכיפה האמריקאיים מצליחים כיום לפצח גם את מרבית השיטות הללו. בין היתר, באמצעות הטלת סנקציות אגרסיביות על שירותי ערבול פופולריים כמו Tornado Cash, שצמצמו באופן משמעותי את פעילותם.
כך או כך, זהו משחק חתול ועכבר שמתאים להאקרים שגונבים כמה מיליונים – לא לניהול תקציב מדינה. ישראל לא יכולה לסלוק עסקאות בכרטיסי אשראי או לייבא חיטה באמצעות העברת מיליארדי דולרים דרך מערבלי קריפטו מפוקפקים. מדינה שקונה מטוסי קרב ותרופות זקוקה לנתיב פיננסי שהוא אוטוסטרדה מוארת ושקופה, לא לסמטאות חשוכות שגובות עמלות פרוטקשן על כל העברה.
אם מסתכלים על המדינות שבאמת מצליחות לשרוד תחת סנקציות כבדות – רוסיה ואיראן – רואים שהן לא מסתמכות על ביטקוין, אלא על כלכלת צללים כבדה ומסורבלת. איך הן עושות זאת? באמצעות "ציי צללים" של מכליות נפט שמכבות את מכשירי האיכון שלהן בלב ים כדי למכור סחורה מתחת לרדאר, ובאמצעות עסקאות סחר חליפין פרימיטיביות, כמו נפט תמורת כטב"מים.
הן משתמשות גם ברשתות מסועפות של חברות קש בסין, באיחוד האמירויות, בטורקיה ובמרכז אסיה, תוך הישענות על מערכות סליקה חלופיות שמעצמות כמו סין מספקות להן מתוך אינטרס גיאופוליטי. הקריפטו הוא רק חלק אחד ממערך רחב של עקיפת סנקציות, ובוודאי לא החלק העיקרי או החשוב בו. הוא גם אינו תחליף למערך כולו.
בכל מקרה, ישראל תתקשה מאוד לחקות את המודל הזה, ולו מסיבה אחת פשוטה: אין לנו נפט. כלכלת הצללים האיראנית והרוסית נשענת על משאבי טבע שיש להם ביקוש קשיח בעולם. תמיד יהיה מי שיקנה חבית נפט מוזלת בשוק השחור.
אנחנו כלכלה מערבית קטנה שחיה ונושמת את הגלובליזציה. אם ינתקו אותנו מהצינורות המערביים, אין לנו תחליף מזרחי או מחתרתי שיחזיק אותנו מעל המים
הכלכלה הישראלית בנויה על שירותים, קניין רוחני, פיתוח תוכנה ומכשור רפואי – סחורות ושירותים שדורשים אמון, תמיכה טכנית, שווקים פתוחים וציות לחוקי פטנטים ולרגולציה מערבית. אי אפשר למכור שירותי סייבר או רישיונות לתוכנה ארגונית מתוך ספינות רפאים בלב ים, ואין לנו מעצמה כמו סין שתהיה מוכנה לקלוט את כלכלת הצללים שלנו.
אנחנו כלכלה מערבית קטנה שחיה ונושמת את הגלובליזציה. אם ינתקו אותנו מהצינורות המערביים, אין לנו תחליף מזרחי או מחתרתי שיחזיק אותנו מעל המים. הפתרון לאיום הסנקציות אינו טמון בהזיות על אלגוריתמים עוקפי מערכת ובמטבעות דיגיטליים, אלא בדיפלומטיה אחראית, בניהול סיכונים מושכל ובשמירה על מעמדנו כחלק בלתי נפרד ממשפחת העמים.
כשמדינה שוקלת לרדת למחתרת הפיננסית, היא לא ממציאה את עצמה מחדש – היא פשוט מוותרת על עתידה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו