תתרגלו: הכנסת היא גוף עצמאי שלא צריך אישור מהממשלה כדי לחוקק

בקצרה

• הכנסת ה-26 הושבעה שלשום (יום שלישי, 10.11), ויכולה כבר להחליף יו"ר ולהקים ועדות.
• עם השבעת הכנסת הגישו מתנגדי נתניהו שמונה הצעות חוק, ובהן הגבלת כהונה לרה"מ, ועדת חקירה ממלכתית וביטול חלק מחוקי ההפיכה המשטרית.
• 67 חברי כנסת חתמו על דרישה להחליף את יו"ר הכנסת, כך שניתן להחליף אותו מייד. ההצבעה נקבעה ליום שלישי הבא (17.11).
• חלק מהחוקים שהרוב החדש בכנסת רוצה להעביר כוללים שינוי בחוקי יסוד  הדורש 61 ח"כים; חלקם הם חוקים רגילים שמספיק להם רוב מבין המצביעים.

הכנסת ה-26 הושבעה שלשום. המפלגות השואפות להצלת הדמוקרטיה הליברלית בישראל, המתנגדות לנתניהו ול"רפורמה" (ההפיכה המשטרית) שהעבירה הממשלה הקודמת, מהוות בה את הרוב, 67 ח"כים. המפלגות הללו נערכות לחוקק חוקים, לבלום ולבטל חוקים אחרים עוד לפני שתקום הממשלה.

על המפלגות האלה נמנות מפלגות "גוש השינוי" – ישר!, ביחד, הדמוקרטים וישראל ביתנו, והמפלגות הערביות – הרשימה המשותפת ורע"ם; לא ברור אם הן ירכיבו יחד ממשלה, אך בינתיים הן פועלות יחד בחקיקה.

חלק מהמהלכים שהרוב החדש שואף לבצע דורשים רוב רגיל ואחרים דורשים 61 חברי כנסת. חלקם ניתנים לביצוע בהליך חקיקה מהיר וחלקם דורשים דיונים ארוכים בוועדות שחלקן טרם הוקמו. ההבדלים הללו קובעים מה אפשר לעשות כבר בשבועות הקרובים ומה ייאלץ לחכות.

ישיבת הוועדה המסדרת בכנסת, 11 בנובמבר 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

האם הכנסת החדשה יכולה לפעול לפני שקמה ממשלה?

הכנסת, בית הנבחרים של המדינה, היא רשות עצמאית וסמכויותיה אינן מותנות בהקמת ממשלה חדשה. מרגע כינוסה היא פועלת גם ללא הסכמת הממשלה היוצאת ולפני שתושבע ממשלה חדשה. המגבלות החלות על ממשלת מעבר אינן משפיעות על מרחב הפעולה של הכנסת, וכנסת שזה עתה נבחרה נהנית גם מלגיטימציה ציבורית לפעול.

תפקידיה העיקריים של הכנסת הם חקיקה ופיקוח על פעולות הממשלה, ולצדם תפקידים מעין-שיפוטיים. גם בחירת בעלי תפקידים נתונה בידיה: היא בוחרת את נשיא המדינה ואת מבקר המדינה, ושניים מחבריה יושבים בוועדה לבחירת שופטים.

הממשלה אינה מקור הסמכות של הכנסת, אלא אחד הגופים שהכנסת מפקחת עליהם, ולכן כנסת שהושבעה יכולה לפעול גם כשהממשלה היוצאת ממשיכה לכהן כממשלת מעבר.

גם בכנסת היוצאת החלה פעילות חקיקה אינטנסיבית עוד לפני הקמת ממשלה. מייד אחרי הבחירות לכנסת ה-25 וטרם הקמת ממשלה אושרו הצעות חוק פרטיות – ובהן תיקון 51 לחוק הכנסת (פיצול סיעות), תיקון 11 לחוק-יסוד: הממשלה ותיקון 37 לפקודת המשטרה, המכונה "חוק בן גביר", שהרחיב את סמכויות השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, עוד לפני שהושבע לתפקידו.

יו"ר רע"ם מנסור עבאס ויו"ר יהדות התורה יעקב אשר במעמד הפתיחה של הכנסת, 2026 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

בישראל יש לרוב חפיפה בין הרוב בכנסת ובין הקואליציה הבוחרת את הממשלה, ולכן, לאורך רוב ההיסטוריה של המדינה, הקואליציה הובילה את החקיקה, גם כשזו החלה עוד לפני השבעת הממשלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו העצים את שליטת הממשלה בכנסת באמצעות ועדת השרים לחקיקה, שקבעה לח"כים בקואליציה מה להצביע והפכה למעין ועדה מסדרת של החקיקה.

הח"כים, התקשורת והציבור הישראלי התרגלו לחשוב ש"הממשלה מעבירה חוקים". אבל זה אינו מצב מחייב, על פי החוק, ועל פי עיקרון הפרדת הרשויות. אדרבה: המציאות הנוכחית, שבה הכנסת מחוקקת לפי ראות עיניה גם בניגוד לרצונה של הממשלה, היא מציאות דמוקרטית יותר מהמצב הרגיל בארץ.  

מדוע בגוש השינוי נערכים קודם כל להחליף את היו"ר?

יושב ראש הכנסת קובע את קצב העבודה בבית המחוקקים. הוא מנהל את ישיבות המליאה, שומר על הסדר ועל קיום התקנון, וממלא תפקיד מרכזי בקביעת סדר היום יחד עם סגניו, המהווים יחד איתו את נשיאות הכנסת. אישור נשיאות הכנסת נדרש גם להנחת הצעות חוק פרטיות על שולחן הכנסת.

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה נואם בטקס לאחר השבעת הכנסת ה-26 במשכן הכנסת בירושלים. 10 בנובמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כלומר, יו"ר כנסת התומך במהלכי החקיקה יכול לקצר את הדרך, ויו"ר כנסת העוין להם יכול להאריך אותה – שכן הוא קובע מתי ובאיזה סדר יעלו נושאים לדיון ולהצבעה.

היו"ר הזמני של הכנסת הוא כיום יו"ר הכנסת הקודמת, אמיר אוחנה. הוא צפוי לעכב מהלכים של הרוב החדש. המהלכים דחופים, בין היתר מכיוון שהחוק המגביל את סמכויות היועצת המשפטית לממשלה ייכנס לתוקף ב-1 בינואר, והחוק לשינוי בחירת השופטים כבר נכנס לתוקף השבוע. עיכוב בהנחת הצעות ביטול החוקים האלה מעכב את המרוץ לבלום את השפעתם ההרסנית.

שיקול נוסף, פרגמטי, של ראשי גוש השינוי הוא ההערכה שאם החוק להגבלת כהונת רה"מ יעבור בהקדם, הוא ימנע מנתניהו להיבחר מחדש בתרחיש שבו איש לא יצליח להרכיב ממשלה ויוכרז סבב בחירות נוסף. ההערכה היא שתרחיש כזה יפגע במוטיבציה של הליכוד לבחירות "מועד ב'" ויקטין את הסיכוי לתרחיש הבלהות הזה, וכך יגדיל את הסיכוי להקמת ממשלה בראשות גדי איזנקוט.

אוחנה הגדיר את הבקשה להחלפתו המהירה כחריגה והביע התנגדות עזה לכוונת הרוב החדש בכנסת להחליפו, ובכל זאת הודיע שיכבד את רצונו. לאחר ש-67 ח"כים חתמו על דרישה לקיים דיון להחלפתו, קבע אוחנה את ההצבעה ליום שלישי הבא.

מתן כהנא מגיע לישיבת הפתיחה ולטקס ההשבעה של הכנסת ה-26 במשכן הכנסת בירושלים. 10 בנובמבר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זו אינה פעם ראשונה שיו"ר כנסת זמני מתנגד לאפשר מינוי יו"ר קבוע. אחרי הבחירות לכנסת ה-23 ב-2020 דרשו 61 חברי כנסת מיו"ר הכנסת דאז, יולי אדלשטיין, שכיהן מכוח הרציפות, להעלות לסדר היום בחירה של יו"ר קבוע. אדלשטיין סירב, בנימוק ש"בחירת יו"ר תפגע בניסיון להקים ממשלת אחדות".

התנועה למען איכות השלטון בישראל, מפלגת כחול לבן וגורמים נוספים עתרו לבג"ץ, שקיבל את העתירות פה אחד והורה לכנס את המליאה לבחירה. אדלשטיין כינס את הישיבה במועד שקבע בג"ץ, הודיע על התפטרותו ודחה את הדיון. בג"ץ ראה בכך הפרה של צו שלו והורה שהח"כ הוותיק ביותר ינהל את ההצבעה.

ההלכה המשפטית שנקבעה בעקבות האירוע היא שיו"ר כנסת המכהן מכוח רציפות אינו רשאי לסכל רצון של רוב חברי הכנסת לבחור יו"ר חדש, והוא מחזיק בתפקיד כ"פיקדון זמני" בלבד.

ההצבעה לבחירת יו"ר כנסת קבוע ראשון היא גלויה, ובשונה מהצבעה להחלפת יו"ר כנסת קבוע, שמחייבת רוב של 61 חברי כנסת, בהצבעה הזו מספיק לקבל את מספר התומכים הגדול ביותר. המפלגות השותפות בקבוצת הרוב החדש סיכמו על מתן כהנא ממפלגת ישר! כמועמד מוסכם.

חברת הכנסת טלי גוטליב בישיבת הוועדה המסדרת בכנסת, 11 בנובמבר 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

איזה ועדות בכנסת אפשר להקים עוד לפני שקמה ממשלה?

ועדות הכנסת הן חלק בלתי נפרד מתהליכי החקיקה, אולם רוב הוועדות מוקמות רק אחרי שמוקמת ממשלה ומתגבשות קואליציה ואופוזיציה.

עם זאת, הוועדה המסדרת בכנסת יכולה להקים מיום השבעתה את ועדת הכנסת, ועדת החוץ והביטחון ועדת הכספים, וכן ועדות מיוחדות לחקיקה ולפיקוח, ולבחור את חבריהן. שלוש הוועדות המרכזיות – הכנסת, החוץ והביטחון והכספים – כבר נבחרה אתמול. 

הוועדות שכבר נבחרו והוועדות המיוחדות שיוכלו לקום מעתה יכולות לבצע חלק מתהליכי החקיקה.

אילו חוקים של הכנסת ה-25 אפשר לתקן כבר עכשיו?

הסיעות בכנסת החדשה כבר פתחו בהליכי חקיקה שמטרתם בלימה או תיקון של מהלכי ההפיכה המשטרית.

גדי איזנקוט בישיבת הפתיחה החגיגית של הכנסת ה-26 במשכן הכנסת בירושלים. 10 בנובמבר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כבר ביום ההשבעה הגישו חברי מפלגת ישר! בתיאום עם כל גוש השינוי שמונה הצעות חוק. ההצעות הן:

• הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר המחדלים שהובילו לטבח ה-7 באוקטובר.
• הגבלת תקופת כהונתו של ראש הממשלה לשמונה שנים.
• ביטול החוק שהעבירה הכנסת הקודמת להחלשת מעמד היועץ המשפטי לממשלה.
• ביטול התיקון לחוק יסוד: השפיטה ששינה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ונתן לפוליטיקאים לשלוט בוועדה.
• ביטול חוק התקשורת שהעביר שר התקשורת שלמה קרעי, המעניק לממשלה ולבעלי הון המקורבים לה שליטה נרחבת על החדשות.
• ביטול הסדרי הנבצרות בחוק יסוד: הממשלה המקשים על הוצאת ראש ממשלה שסרח לנבצרות.
• ביטול "חוק בן גביר" שהגדיל את סמכויות השר לביטחון לאומי (תיקון מס' 45 לפקודת המשטרה).
• ביטול החוק המכפיף את המחלקה לחקירות שוטרים לשר המשפטים ומבטל את עצמאותה המקצועית. 

יושב ראש ישר! גדי איזנקוט, יושב ראש ביחד נפתלי בנט, יושב ראש הדמוקרטים יאיר גולן, יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויושב ראש יש עתיד יאיר לפיד במלון דן אכדיה בהרצליה, 3 בנובמבר 2026

חברי סיעת ביחד הגישו שלשום ואתמול שלוש הצעות נוספות בתמיכת גוש השינוי: 

• חוק יסוד: מגילת העצמאות – עיגון מגילת העצמאות בחוק יסוד, כפרק ראשון בחוקה העתידית של ישראל.
• חוק ברית הזוגיות – יצירת מרשם זוגיות אזרחי שיאפשר לכל זוג בישראל למסד את הקשר ביניהם, גם אם הם בני דתות שונות או מאותו מין.
• חוק המשרתים, המעניק הטבות סוציאליות שונות למשרתים בצה"ל, במילואים ובשירות לאומי ושולל אותן ממשתמטים.  

הגשת ההצעות היא רק השלב הראשון, וכל אחת מהן תצטרך לעבור את תהליך החקיקה ולהיות מאושרת בכנסת.

יש הבדל במעמד החוקים השונים שהעבירה הכנסת הקודמת ושהרוב בכנסת החדשה שואף לבטל, בהתאם למועד התחילה של כל חוק. חוק שטרם נכנס לתוקף אפשר לבלום לפני שאזרחים וגופים מסתמכים עליו. חוק שכבר חל אפשר רק לתקן, ותיקון כזה מעורר שאלות משפטיות שונות.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה במהלך הדיון בבקשת החסינות של ח"כ טלי גוטליב בוועדת הכנסת, 9 במאי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

דוגמה בולטת לחוק שטרם נכנס לתוקף היא חוק היועץ המשפטי לממשלה. הוא אושר בקריאה שנייה ושלישית ב-15 ביולי השנה ברוב של 65 מול 51, ונכנס לתוקף ב-1 בינואר הקרוב. בג"ץ קבע דיון בעתירות נגד החוק לסוף דצמבר, ועד כה לא הוציא צו שמקפיא את תחולתו.

בנוסח שאושר, היועץ ימשיך לתת חוות דעת וייעוץ משפטי לכל גורמי הרשות המבצעת, אך הממשלה תוכל להחליט שאינה מחויבת לראות בחוות דעתו ביטוי של הדין – למעט בסמכויות בתחום הפלילי. היועץ יציג את עמדת הרשות המבצעת בהליכים משפטיים, אך הסמכות לקבוע אותה תהיה בידי הממשלה. היועץ יהיה נתון לפיקוח שר המשפטים.

לעומת זאת, התיקון לחוק-יסוד: השפיטה שמשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים נכנס כבר לתוקף מרגע תחילת כהונת הכנסת החדשה, לפי נוסח חוק היסוד, ולכן מדובר בתיקון ולא בבלימה. יש כיום עתירות נגדו בבג"ץ, ועדיין לא ניתן פסק דין. לפי נוסח חוק היסוד, עד הקמת הוועדה החדשה הוועדה הנוכחית לא תבחר שופטים, וכל החלטה אחרת שלה תתקבל על דעת כל חבריה.

בלימה נוספת קשורה בעצירת קידום הצעות חוק שלא הושלמו בכנסת ה-25. הצעות כאלו נתונות לדין הרציפות. הצעת חוק ממשלתית יכולה להימשך רק בידי ממשלה שהוקמה בכנסת החדשה. הצעת חוק פרטית טעונה באישור ועדת הכנסת והסכמת מציע שמכהן בכנסת החדשה ואינו שר או סגן שר, והצעת ועדה נמשכת בידי הוועדה. בלי הליך כזה ההצעה נפסלת.

המשמעות היא שהכנסת הנכנסת יכולה לפעול לבלימה חלקית של הצעות חוק כאלו עוד לפני הקמת ממשלה, פשוט בכך שלא תוגש בקשה להמשיכן.

מיכאל ראבילו במשכן הכנסת בירושלים, 1 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מתי ייבחר מבקר מדינה חדש?

הכנסת ה-25 התפזרה מבלי שנבחר מחליף למבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שסיים את תפקידו. מבקר המדינה נבחר בידי הכנסת בהצבעה חשאית, ובסיבוב הראשון נדרשים 61 חברי כנסת.

בחירת המבקר החדש שנערכה ביוני בוטלה כיוון שלא נעשתה כחוק: מיכאל ראבילו נבחר תוך שחברי קואליציה הפרו את חשאיות ההצבעה, ובג"ץ הורה על הצבעה חוזרת. הקואליציה התעלמה מפסיקת בג"ץ ולא קיימה את ההצבעה.

לעיכוב בבחירת מבקר המדינה יש מחיר. למשל, נדחו על הסף 31 פניות של עובדים לקבלת הגנה כחושפי שחיתויות, משום שרק המבקר יכול לחתום על צו כזה.

ב-6 בנובמבר הודיע ראבילו, עורך דינו הפרטי לשעבר של בנימין נתניהו, ליו"ר הכנסת כי הסיר את מועמדותו. יו"ר הכנסת החדש יצטרך להחליט אם לקיים מחדש רק את הסיבוב השני – ואז השופט בדימוס יוסף אלרון עשוי להישאר המועמד היחיד – או לפתוח את ההליך להגשת מועמדויות חדשות.

אם ההליך ייפתח מחדש, הבחירה תתקיים בדצמבר הקרוב לכל המוקדם, ובינתיים, משרד מבקר המדינה פועל ללא מבקר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו משתתף בישיבת מליאה בכנסת בירושלים. 11 בנובמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

איזה רוב נדרש לכל שינוי חקיקה בכנסת?

הרוב הנדרש לחקיקה משתנה מחוק לחוק בהתאם לסוג החוק.

חוק רגיל מתקבל ברוב של הח"כים שהשתתפו בהצבעה עליו. אם נכחו בהצבעה עשרה ח"כים בלבד, ושישה מהם הצביעו בעד, החוק עבר.

למרבה האבסורד, הכנסת יכולה לחוקק גם חוקי יסוד ברוב רגיל, למרות המעמד החוקתי שיש לחוקי היסוד. אבל בחלק מחוקי היסוד נקבע כי כדי לבטל או לשנות אותם נדרש רוב בקרב כל הח"כים – כלומר, 61 תומכים. 

בין חוקי היסוד ששינתה הכנסת הקודמת ושהרוב בכנסת החדשה שואף לבטל את השינוי, נמנה חוק יסוד: הממשלה, שבו יש סעיף הדורש רוב של 61 ח"כים בכל אחת משלוש הקריאות עליו.

לעומת זאת, בנוסח חוק-יסוד: השפיטה, שגם אותו הכנסת הקודמת שינתה והרוב החדש שואף לבטל את השינוי, אין סעיף המחייב רוב מיוחד לשינויו. נוסף על כך, ישנם מהלכים שרוב בלבד אינו מספיק להם, כמו בחירת מבקר מדינה, המתקיימת בהצבעה חשאית ודורשת רוב של 61 חברי כנסת בסיבוב הראשון.

איזה יוזמות של גוש השינוי לא יתבצעו עד שתוקם ממשלה?

הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7 באוקטובר מוגדרת בחוק הקיים כסמכות של הממשלה. ההצעה להקים ועדת חקירה כזו בידי הכנסת מורכבת, שכן היא מסדירה הרכב וסמכויות של גוף חדש, ולכן צפויה להימשך זמן רב.

באופן עקרוני, הכנסת יכולה לחוקק כמעט כל דבר, אבל יישום של חלק מהחוקים דורש ממשלה ותקציב.

למשל, חבילת הצעות החוק שגיבשה מפלגת הדמוקרטים לשיקום הצפון ולזכויות חברתיות תלויה בממשלה שמוציאה לפועל מענקים, ביטוח סיעוד או מיגון גני ילדים. כל אלו דורשים מקור תקציבי ויישום של משרדי ממשלה. בלי תקציב וממשלה הם יישארו בעיקר הצהרה, גם אם הכנסת תחוקק אותם.

ישנן הצעות חוק שניתן לאשר בלי שום תלות בהרכבת הממשלה, אך הן דורשות זמן רב. חקיקה המהווה שינוי משטרי וכוללת שינוי בחוקי יסוד, כמו הגבלת כהונת רה"מ וביטול השינוי במבנה הוועדה לבחירת שופטים דורשת עבודת הכנה ארוכה בוועדת חוקה, חוק ומשפט, שטרם הוקמה ושתוקם רק אחרי השבעת הממשלה.  

הכנסת הקודמת העבירה שינויים משטריים ברוב מצומצם, בהליכים חפוזים ובלא דיון מעמיק והסכמה ציבורית, וספגה על כך ביקורת קשה ממערכת המשפט, מחלק מהציבור וגם מהאופוזיציה בכנסת הקודמת, שכיום מהווה רוב ושואפת לבטל אותם. באופוזיציה טוענים שאת התיקונים הללו אפשר וצריך לבטל בהליך מהיר בגלל האופן המחפיר שבו הועברו. אך ייתכן שהיועצים המשפטיים, ושופטי בג"ץ, יחשבו אחרת, וקשה להאמין שהרוב החדש בכנסת יתעמת עימם.

ישנם משפטנים, כמו היועץ המשפטי של זמן ישראל, יובל יועז, הסבורים שגם שינוי החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית דורש הליך חקיקה רציני, ושעדיף להקים אותה ב"דרך המלך", בידי הממשלה הבאה.  

חבר הכנסת גלעד קריב צועק לעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת בירושלים, לאחר השבעת הכנסת ה-26. 10 בנובמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מה יקרה להליכי החקיקה החדשים אם לא תקום ממשלה?

במקרה שבו לא תוקם ממשלה ויוכרז סבב בחירות נוסף, הכנסת תתפזר והמדינה תצא למערכת בחירות נוספת. פעילות הכנסת תצטמצם מאוד: היא תמשיך לכהן עד כינוס הכנסת הבאה, אך תצא לפגרת בחירות.

בפגרה אפשר לכנס את המליאה לבקשת הממשלה או 25 חברי כנסת, אבל דיוני חקיקה מתקיימים רק אם הממשלה מבקשת. נהוג להקים ועדת הסכמות של נציגי הקואליציה והאופוזיציה, והיא מאשרת ישיבות של ועדות. מכאן הלחץ של הרוב החדש לפעול מייד: אם הקמת הממשלה תיכשל, החלון לביטול חוקים ייסגר במידה רבה.

שאלות ותשובות

האם צריך 61 חברי כנסת כדי לבטל חוק?

תלוי בחוק הספציפי. חוק רגיל מתקבל ברוב המצביעים, ואילו שינוי בחלק מחוקי היסוד, ביניהם חוק-יסוד: הממשלה, דורש רוב של 61 חברי כנסת. בחוקי יסוד אחרים, כמו חוק-יסוד: השפיטה, אין סעיף שמחייב רוב כזה, ומספיק רוב מצביעים כדי לשנות אותו.

מה זה דין רציפות?

דין רציפות הוא הכלל שקובע אילו הצעות חוק מהכנסת היוצאת יכולות להמשיך בכנסת החדשה. בלי בקשה מתאימה ההצעה נפסלת, ולכן הרוב החדש יכול לבלום הצעה שלא הושלמה בכך שלא תוגש בקשה להמשיכה.

האם הממשלה יכולה לעצור חקיקה?

לא. סמכויות הכנסת אינן מותנות באישור הממשלה. היא יכולה לחוקק כל חוק שרוב הח"כים תומכים בו גם אם הממשלה מתנגדת.

מה יקרה לחקיקה אם לא תקום ממשלה ויוכרזו בחירות חוזרות?

הכנסת ממשיכה לכהן אך יוצאת לפגרת בחירות, ודיוני חקיקה בפגרה מתקיימים רק לבקשת הממשלה. החלון לחקיקה ולביטול ושינוי חוקים ייסגר במידה רבה.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין