מרגע שהכנסת ה־26 תתחיל לפעול, בעוד כשבוע ימים, יוכל גוש הרוב – מפלגות גוש השינוי בתוספת המפלגות הערביות – להתחיל לפעול ולהזיז דברים משמעותיים: ביטול חוקי ההפיכה המשטרית, עצירת חגיגת הכספים למתנחלים ולחרדים, חקיקת חוקים חשובים כגון חוק הקדנציות ואולי אף "חוק הנאשם".
אך דבר אחד עדיף שהרוב החדש יימנע מלעשות, וימתין עד להקמתה של ממשלה חדשה: החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדל 7 באוקטובר ומלחמת עזה.
לחקיקה פרסונלית יש פנים רבות, והכוונה לחוקק בכנסת חוק ייעודי המתאים לנסיבות הפוליטיות המסתמנות – שבהן לגוש של גדי איזנקוט יהיה בשלב הראשון רוב פרלמנטרי, מבלי להבטיח אפשרות שהוא אכן יקים ממשלה שתזכה לאמון הכנסת – נכנסת להגדרת חקיקה פרסונלית.
דבר אחד עדיף שהרוב החדש יימנע מלעשות, וימתין עד להקמתה של ממשלה חדשה: החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדל 7 באוקטובר ומלחמת עזה
בניגוד לאינטואיציה, "חקיקה פרסונלית" אינה חייבת דווקא לעסוק באדם מסוים או בגוף מסוים, אלא יכולה לעסוק גם בנסיבות קונקרטיות מיוחדות או חד־פעמיות.
כדי להבין מדוע חקיקת חוק שיאפשר בעת הנוכחית לכנסת להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, בעוד הסמכות לעשות כן נתונה באופן רגיל רק לממשלה, ובנסיבות ייחודיות גם לוועדה לביקורת המדינה בכנסת, היא בעייתית, צריך לעמוד קודם כל על השאלה מהו בכלל חוק.
שופט בית המשפט העליון ניל הנדל כתב בעבר, באחד מפסקי דינו: "אחד המאפיינים הבסיסיים של חוק, אשר מבדיל אותו באופן עקרוני מנורמה שרירותית אחרת, הוא היותו בעל תחולה כללית. תכונה זו לרוב באה לידי ביטוי בהתייחסות לקבוצה בלתי מסוימת של נתינים (אליהם ממוען החוק), או בכך שהחוק מצווה, אוסר או מתיר ביצוע תמידי או סדור של פעולה".
במילים אחרות, כלליותו של חוק היא זו שיוצרת את יציבותו. ברוב רובם של המקרים, חוק אינו נחקק למקרה מיוחד או חד־פעמי, אלא אמור לחול על קטגוריה שלמה של מקרים.
יש דרגות שונות של "פרסונליות". למשל, חוק למניעת שחרורו ממאסר של יגאל עמיר לא יהיה זהה במידת הפרסונליות שלו לחוק למניעת שחרורו ממאסר של מי שרצח ראש ממשלה במטרה למנוע יישום תוכנית מדינית. אך אין פירושו של דבר שהדוגמה השנייה איננה חוק פרסונלי.
בשונה ממצבים פוליטיים בעבר שבהם "הקואליציה שבדרך" החלה בעבודת חקיקה בכנסת עוד בטרם הושבעה ממשלה, אך היה ברור שרוב זה עתיד להקים ממשלה – הפעם לא ברור אם הרוב הפרלמנטרי יקים ממשלה
בעניין זה כתב השופט הנדל: "חוק המנוסח באופן שהמחוקק יכול היה לזהות מראש מי האדם או האנשים עליהם החוק יחול" – גם אם אינו נוקב במפורש בשמם – חוטא, על פניו, לדרישת הכלליות, הנתפסת על ידי מלומדים כתנאי להבטחת "מוסריותו הפנימית" והחיצונית של המשפט, ואף כנגזרת של עקרון שלטון החוק המהותי".
הנסיבות הפוליטיות שעתידות לשרור בישראל החל מעוד שמונה ימים אינן שגרתיות: גוש איזנקוט בתוספת המפלגות הערביות עשוי להשתלט על העבודה בכנסת, בהיותו רוב פרלמנטרי, וזאת מבלי שאיש מבטיח כי אותו רוב אכן יוכל לתמוך גם בהקמת ממשלה.
דהיינו, בשונה ממצבים פוליטיים בעבר שבהם "הקואליציה שבדרך" החלה בעבודת חקיקה בכנסת עוד בטרם הושבעה ממשלה, אך היה ברור שרוב זה עתיד אכן להקים ממשלה – הפעם הכוונה לחוקק חוק היא פועל יוצא של חוסר הוודאות שאכן הרוב הפרלמנטרי יוכל גם להקים ממשלה.
חוק ועדות חקירה מסדיר את המסלולים להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. סעיף 1 לחוק קובע: "ראתה הממשלה שקיים עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור, רשאית היא להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור בעניין ותמסור לה דין וחשבון".
במילים אחרות, הממשלה היא זו שמחליטה על עצם הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית; הממשלה היא זו שקובעת את תחום החקירה – היקף המנדט; ונשיא בית המשפט העליון הוא שממנה את חברי הוועדה.
לשם הקמת ועדת חקירה ממלכתית גוש איזנקוט ייאלץ להמתין עד להקמת ממשלה בשביל שלא לחטוא בחקיקה פרסונלית
מסלול חלופי להקמת ועדת חקירה ממלכתית מצוי בסעיף 14(ב) לחוק מבקר המדינה. בהתאם למסלול זה, אם הניח מבקר המדינה דוח בנושא עקרוני על שולחן הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, רשאית הוועדה לביקורת המדינה להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. בישראל קמו ארבע ועדות במסלול הזה, לרבות ועדת בייסקי שעסקה במשבר ויסות מניות הבנקים.
אולם, על אף התפקיד הקלאסי של הכנסת כרשות המפקחת על פעילות הממשלה, הסמכות להקמת ועדת חקירה ממלכתית אינה נתונה למליאת הכנסת.
הסיבה לכך היא כנראה זו שהרתיעה גם את שופטי בג"ץ, שדנו לפני חודשים אחדים בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר 7 באוקטובר ומלחמת עזה, מלהורות בעצמם על הקמת ועדה: אם בית המשפט יהיה זה שיורה על הקמת ועדה, הוא יהיה גם זה שיצטרך לקבוע בעצמו את היקף המנדט, מה לחקור ומה להשאיר בחוץ. החלטה מקצועית־פרטנית כזו אינה יכולה להיות נחלתה של מליאת הכנסת, לא פחות מכפי שאינה יכולה להיות נחלת השופטים.
בתרגום למציאות הפוליטית המסתמנת בישראל של נובמבר 2026: אם אכן גוש איזנקוט ישתלט על עבודת הכנסת, הוא יוכל לעשות הרבה דברים. אך לשם הקמת ועדת חקירה ממלכתית הוא ייאלץ להמתין עד להקמת ממשלה בשביל שלא לחטוא בחקיקה פרסונלית.
יש לכך גם סיבה נוספת, עקרונית יותר: במשך ארבע שנים נאבק גוש השינוי בחוקי ההפיכה המשטרית. המשותף לכל החוקים האלה היה שהם נתפרו לנסיבות הפוליטיות המסוימות שבהן בנימין נתניהו והגוש הפוליטי שבראשו החזיקו בשלטון.
שינוי חוק ועדות חקירה על ידי גוש איזנקוט, כך שלא רק הממשלה אלא גם מליאת הכנסת תוכל להורות על הקמת ועדת חקירה, יהווה הודאה משתמעת בדיעבד בלגיטימיות של חוק "ועדת החקירה הלאומית"
משום כך ביקשו להעניק לעצמם כוח עודף במינוי שופטים ובמינוי נציב התלונות על שופטים; משום כך ביקשו להקנות לשלטון השפעה מכרעת על עבודת ערוצי השידור; ומשום כך ביקשו להפוך את היועץ המשפטי לממשלה לעציץ חסר כוח.
כך גם לגבי הצעת החוק של קואליציית נתניהו להקמת ועדת חקירה מיוחדת לחקר 7 באוקטובר. במקום לצעוד במסלול הנורמטיבי המקובל, של ועדת חקירה ממלכתית, המציאו נתניהו ושותפיו אגדה שלפיה לא ניתן לסמוך על נשיא העליון יצחק עמית שימנה את האנשים המתאימים לחברי ועדת החקירה.
המאבק בהפיכה המשטרית כלל גם מאבק בהצעת החוק הבזויה הזו, הנשענת על הסתה ועל טענות מדומיינות, ומבקשת לייצר נורמה חד־פעמית בעבור מהלך שלטוני – הקמת ועדת חקירה – שיש לו הסדרה ראויה בדין.
שינוי חוק ועדות חקירה על ידי גוש איזנקוט, כך שלא רק הממשלה אלא גם מליאת הכנסת תוכל להורות על הקמת ועדת חקירה, יהווה הודאה משתמעת בדיעבד בלגיטימיות של חוק "ועדת החקירה הלאומית" של קואליציית נתניהו. אין לתת לכך יד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו