JavaScript is required for our website accessibility to work properly. "לא ידענו, שמענו את זה עם כל העולם": הכאוס סביב ביטול הסיוע האמריקאי נחשף בכנסת | זמן ישראל
"לא ידענו, שמענו את זה עם כל העולם"

הכאוס סביב ביטול הסיוע האמריקאי נחשף בכנסת

ועדת הכספים וכן ועדת החוץ והביטחון התכנסו לראשונה מאז הבחירות – וסיפקו הצצה לכנסת לעומתית שדורשת תשובות ● הדיון הראשון חשף שפקידי משרד האוצר למדו על הפסקת הסיוע הביטחוני מציוץ של טראמפ, וכי לישראל נוצר בור תקציבי אדיר בשל התחייבויות שניתנו מראש על חשבון הכסף האמריקאי ● פרשנות

ח”כ לירן אבישר בן חורין לאחר מינויה לתפקיד יושבת ראש ועדת הכספים הזמנית של הכנסת. 16 בנובמבר 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ח”כ לירן אבישר בן חורין לאחר מינויה לתפקיד יושבת ראש ועדת הכספים הזמנית של הכנסת. 16 בנובמבר 2026

אתמול התכנסו לראשונה שתי הוועדות החשובות ביותר בכנסת החדשה: ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), וכן ועדת הכספים, שלראשונה בהיסטוריה של הכנסת הופקדה בידיה של חברת כנסת – לירן אבישר בן-חורין ממפלגת ביחד. הוועדות נכנסו מייד לפעולה, והשינוי הדרמטי בהרכב הכנסת הורגש באוויר מהרגע הראשון.

שני הח"כים התחייבו להציב מראה נוקבת מול הממשלה היוצאת, ולהחזיר לכנסת את תפקידה כרשות דמוקרטית שאמורה לפקח על הרשות המבצעת.

מאחר שעדיין לא הוקמה ממשלה חדשה (וקשה להבין בימים אלה אם וכיצד היא תוקם), המצב הפוליטי החריג הזה – שבו הרשות המבצעת נמצאת בידי קואליציית הליכוד, בעוד הרשות המחוקקת והמפקחת נשלטת בידי קואליציית ישר – עשוי להימשך עוד חודשים ארוכים.

האוצר מודה: "לא נעשתה עבודת מטה"

כבר אתמול (שני), הדיון בוועדת הכספים הוכיח את הפוטנציאל הרחב הגלום בכנסת לעומתית. אבישר בן-חורין זימנה שתי פקידות בכירות במשרד האוצר כדי לדון בנושא הבוער ביותר: הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל.

כבר אתמול (שני), הדיון בוועדת הכספים הוכיח את הפוטנציאל הרחב הגלום בכנסת לעומתית. אבישר בן-חורין זימנה שתי פקידות בכירות במשרד האוצר כדי לדון בנושא הבוער ביותר: הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל

אל הוועדה הגיעו תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים (שהציגה את המצב הרחב בהקשר של תקציב הביטחון, הגירעון, יחס החוב לתוצר ונטל המס); ושירה עמיאל בן-אבא, סגנית הממונה על התקציבים והאחראית הישירה על תקציב הביטחון (שהציגה את נתוני הסיוע וההתחייבויות הקיימות).

שירה עמיאל בן-אבא, סגנית הממונה על התקציבים, בדיון על הסיוע האמריקאי בוועדת הכספים, 16 בנובמבר 2026

הכותרת שיצאה מהדיון לא הפתיעה את מי שעוקב אחרי ההתנהלות, אך היא עדיין מהדהדת: "לא ידענו, שמענו את זה עם כל העולם", אמרה עמיאל בן-אבא בתגובה לשאלות על הודעת הנשיא דונלד טראמפ בנוגע להפסקת הסיוע האמריקאי לישראל.

עוד היא חשפה וציינה, כי לפני הודעת טראמפ על הפסקת הסיוע, לא נעשתה במשרד האוצר שום עבודת מטה שבחנה את ההשלכות הכלכליות של המהלך.

מדוע לא נעשתה עבודת מטה כזו? הרי ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר פומבית כבר בינואר 2026 כי בכוונתו להפסיק לחלוטין את הסיוע הביטחוני שמקבלת ישראל מארה"ב בתוך עשור. הוא נתן אז ריאיון באנגלית למגזין "אקונומיסט" והדגיש בפני המראיין שהוא כבר עדכן בנושא אישית את הנשיא טראמפ.

"אנחנו מאוד מעריכים את הסיוע הביטחוני שאמריקה נתנה לנו לאורך השנים", הסביר אז נתניהו, "אבל גדלנו, פיתחנו יכולות מדהימות, והכלכלה שלנו – שתגיע בוודאות בתוך עשור לטריליון דולר – כבר לא קטנה". כאשר נשאל ישירות אם יש להפחית את הסיוע בהדרגה עד לאפס, הוא השיב: "כן. זה כבר בעבודה".

"אנחנו מאוד מעריכים את הסיוע הביטחוני שאמריקה נתנה לנו לאורך השנים", הסביר אז נתניהו, "אבל גדלנו, פיתחנו יכולות מדהימות, והכלכלה שלנו – שתגיע בוודאות בתוך עשור לטריליון דולר – כבר לא קטנה"

במאי 2026 נתניהו חזר על המסר בריאיון לתוכנית התחקירים "60 דקות" ברשת CBS. באותו ריאיון הוא הדגיש שאינו מעוניין להמתין לבחירתו של קונגרס אמריקאי חדש (בינואר 2027), אלא ש"אני מעוניין להתחיל בכך באופן מיידי".

בשני הראיונות, שהוענקו לתקשורת הזרה בלבד, נתניהו ניסה להבהיר לציבור האמריקאי שישראל מסוגלת להפסיק להיות תלויה בו, משום שמדובר במדינה עם כלכלה איתנה ועם יכולות ייצור והגנה משלה.

כלומר, יותר משרצה באמת להוביל שינוי מדיניות סדור, נתניהו שאף לשדר כלפי האמריקאים תדמית של מעצמה אזורית. הוא כנראה הגיע למסקנה שהצהרות מסוג זה יעשו יחסי ציבור מצוינים בארה"ב – לו, לממשלתו ולישראל.

יותר משרצה באמת להוביל שינוי מדיניות סדור, נתניהו שאף לשדר כלפי האמריקאים תדמית של מעצמה אזורית. הוא כנראה הגיע למסקנה שהצהרות מסוג זה יעשו יחסי ציבור מצוינים בארה"ב – לו, לממשלתו ולישראל

טראמפ הפתיע ב"אמצע"

אולם אז הגיעה "ההפתעה" מצידו של טראמפ, ממש ביום בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב. הנשיא האמריקאי הודיע בפתאומיות שהסיוע יופסק לאלתר, "בסוף השנה" (האם טראמפ התכוון לסוף שנת 2026? סוף 2027? איש בישראל לא יודע את התשובה).

בוועדת הכספים נחשף אתמול נתון מבהיל: ישראל כבר חתמה על התחייבויות קדימה בסך של כ-25 מיליארד דולר על חשבון הסכם סיוע עתידי (MOU) – הסכם שכלל לא נחתם עדיין. גם המשמעות הכלכלית המיידית הוסברה היטב למשתתפי הוועדה: הצעד הזה ייצור חור עצום של כ-12 מיליארד שקל בכל שנת תקציב (לפי הערכה שהשמיע ח"כ שאול מרידור מישר בדיון).

מי שיצטרך לשאת בעלות של הפסקת הסיוע הזה יהיה הציבור הישראלי בלבד. הדבר ייעשה באמצעות העלאת מיסים חדה, הרחבה דרמטית של החוב הלאומי, או לחלופין באמצעות קיצוץ כואב ועמוק בתקציב הביטחון.

ח
ח"כ לירן אבישר בן חורין מנהלת דיון ראשון של ועדת הכספים הזמנית של הכנסת. 16 בנובמבר 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

השורה התחתונה נותרה מהדהדת: פקידי משרד האוצר בירושלים פשוט אינם יודעים לומר, אפילו היום, אם הסיוע האמריקאי יימשך עד 31 בדצמבר 2027, או שמא הוא יופסק מייד בהוראת טראמפ.

מאחר שישראל הסתמכה במשך שנים על סכומי הסיוע הקבועים, היא גם הוציאה לפועל חוזים ארוכי טווח עם התחייבויות לתעשיות ביטחוניות וספקים בסך של כ-31 מיליארד דולר. מתוך הסכום הזה, כ-25 מיליארד דולר נרשמו "על חשבון" הסכם הסיוע האמריקאי הבא (שכאמור, מעולם לא נחתם).

מאחר שישראל הסתמכה במשך שנים על סכומי הסיוע הקבועים, היא גם הוציאה לפועל חוזים ארוכי טווח עם התחייבויות לתעשיות ביטחוניות וספקים בסך של כ-31 מיליארד דולר

בתיאוריה, אם מחברים זאת להצהרותיו של נתניהו, הסכם הסיוע הבא מול ארה"ב אמור היה להיות הסכם שמפחית את הסיוע בהדרגה מכ-3.8 מיליארד דולר בשנה לאפס, באמצעות "מדרגות יורדות" על פני עשור. בפועל, החור התקציבי הגיע בבת אחת.

אז מה מציעים במשרד האוצר לעשות כעת? לפי עמיאל בן-אבא, הדרג המקצועי מציג שלוש אפשרויות קשות: קיצוץ עמוק בתקציב הביטחון, העלאת מיסים לאזרחים, או הגדלה משמעותית של החוב הממשלתי. מי שיצטרך לקבל את ההחלטה הקשה תהיה ממשלת ישראל ה-38, שתידרש לפתור את הפלונטר במהלך הדיונים על תקציב המדינה הקרוב.

ישראל מול העולם: פער בולט בהוצאות

בישיבת ועדת הכספים נידונו נתונים מעניינים נוספים הקשורים להוצאות הביטחון של מדינת ישראל. מתברר שתקציב הביטחון עומד כיום על כ-8% מהתוצר הגולמי (תמ"ג). לשם השוואה, בשנת 2022 (לפני המלחמה), השיעור עמד על 4.4% בלבד.

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מנהל ישיבה של ועדת החוץ והביטחון בכנסת בירושלים. 16 בנובמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
יו"ר מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מנהל ישיבה של ועדת החוץ והביטחון בכנסת בירושלים. 16 בנובמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הנתון הזה מציב את ישראל כיום במקום השלישי בעולם בהוצאות ביטחון כשיעור מהתוצר.

לשם השוואה, במדינות אירופה שחולקות גבול עם רוסיה וחוששות מהתוקפנות של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין – כמו ליטא, אסטוניה, לטביה ופולין – שיעור תקציב הביטחון נע בין כ-4.7% (בפולין) ל-5.3% (בליטא). במדינות מערב אירופה העשירות והחזקות – גרמניה, בריטניה וצרפת – שיעור תקציב הביטחון נע בין 2.2% ל-2.7% בלבד.

לשם השוואה, במדינות אירופה שחולקות גבול עם רוסיה וחוששות מהתוקפנות של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין – כמו ליטא, אסטוניה, לטביה ופולין – שיעור תקציב הביטחון נע בין כ-4.7% (בפולין) ל-5.3% (בליטא)

במרבית מדינות אירופה, השיח המרכזי כיום עוסק בהכרח להגדיל את שיעור ההוצאה הביטחונית (כאמור, בשל האיום הרוסי). מנהיגים אירופאים מספקים התחייבויות פומביות להעלות את התקציב עד לכ-5% (למדינות הגובלות ברוסיה).

ובינתיים בישראל, שמתמודדת עם זירות מרובות ואיום איראני, נתניהו הודיע שהוא דווקא מוותר מרצונו על מענק של 3.8 מיליארד דולר מדי שנה.

איך באמת התקבלה ההחלטה הדרמטית בישראל לסיים את הסכם הסיוע? ח"כ מרידור התייחס לכך במהלך הישיבה ואמר ש"אף אחד בממשלה עדיין לא אמר מה קרה. המחדל העצום הוא לא רק בשאלה אם הכסף נלקח – אלא כיצד התקבלה ההחלטה הזאת מראש".

ח"כ שאול מרידור ממפלגת ישר! משתתף בישיבה של ועדת הכספים הזמנית בכנסת בירושלים. 16 בנובמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
ח"כ שאול מרידור ממפלגת ישר! משתתף בישיבה של ועדת הכספים הזמנית בכנסת בירושלים. 16 בנובמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לדברי מרידור, "לפי נשיא ארה"ב, נתניהו החליט לבד, על דעת עצמו, לוותר על מיליארדי דולרים. ההחלטה הזאת התקבלה ללא שום עבודת מטה, וגם שבועיים אחרי – אף אחד בירושלים לא יודע מה עלה בגורל הכסף הזה".

לדברי מרידור, "לפי נשיא ארה"ב, נתניהו החליט לבד, על דעת עצמו, לוותר על מיליארדי דולרים. ההחלטה הזאת התקבלה ללא שום עבודת מטה, וגם שבועיים אחרי – אף אחד בירושלים לא יודע מה עלה בגורל הכסף הזה"

ואיך יו"ר ועדת הכספים החדשה פירשה את המהלך של נתניהו? לדבריה, מדובר ב"אתנן בחירות לציבור הרפובליקאי". בהקשר הזה, באמת אי אפשר להתעלם מהעובדה שנתניהו זכה לתמיכה פומבית ואישית מצד הנשיא טראמפ – אירוע שלא קרה מעולם במהלך מערכת בחירות פנימית בישראל.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,161 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 17 בנובמבר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.