שמונה שנים אחרי שאושרה תוכנית "מגן הצפון", שקבעה כי על המדינה למגן דירות ומבני ציבור בגבול הצפון; אחרי מלחמת לבנון השנייה, "חרבות ברזל", הפינוי ההמוני של תושבי הצפון ומלחמת "שאגת הארי" עם איראן וחזבאללה; אחרי אינספור מטחי טילים, רקטות וכטב"מים, עשרות הרוגים ואלפי פצועים – מוגן רק חלק קטן מצמודי הקרקע באזור, ואף לא בניין אחד.
מבדיקת זמן ישראל עולה כי הרשויות – פיקוד העורף ומשרד השיכון – אישרו ומימנו עד כה בנייה של פחות מ־3,000 יחידות דיור באזור הגבול של צפון הארץ. זאת מתוך כ־26 אלף בתים ודירות ללא מיגון (כ־15 אלף בתים קטנים וכ־11 אלף דירות בבנייה רוויה), שלפי הערכות הממשלה קיימים בטווח של עד תשעה קילומטרים מגבול לבנון – הטווח שאותו החליטה הממשלה למגן.
עוד עולה מהבדיקה כי מתוך יותר מ־12 אלף דירות ללא מיגון באשקלון, הרשויות כמעט לא מיגנו אף דירה אחת. זאת ארבע שנים וחצי אחרי שהממשלה החליטה לממן, לאשר ולקדם את מיגון הדירות בעיר.
בניית מקלט לכל תושב בישראל אינה מטרה בת־השגה בטווח הנראה לעין. אולם הממשלה התחייבה למגן את האזורים הקרובים לגבולות. שנים עברו, והיא לא מילאה את התחייבותה
מיליוני ישראלים ברחבי הארץ מתגוררים ועובדים בבתים ובדירות ללא ממ"ד, ואף ללא מקלט במרתף הבניין. קרוב ל־300 ישראלים נהרגו לאורך השנים מירי טילים, רקטות וכטב"מים; רבבות נפצעו. רבים מההרוגים והפצועים נמצאו בזמן הירי בבתיהם או בריצה למקלט הקרוב – לרוב בבתים ללא מיגון.
ישנן מדינות שבהן בכל בית יש מקלט או ממ"ד (ביניהן מדינות שלא ידעו מלחמה כבר שנים רבות). בניית מקלט לכל תושב בישראל אינה מטרה בת־השגה בטווח הנראה לעין. אולם, הממשלה התחייבה למגן את האזורים הקרובים לגבולות, שסופגים את הירי הרב ביותר ולתושביהם יש זמן התרעה קצר. שנים עברו, והיא לא מילאה את התחייבותה.
ממ"ד ב־2030, תלוי בקצב
לודמילה (שם בדוי), אלמנה גמלאית בסוף שנות ה־70 לחייה שבריאותה רופפת, מתגוררת בקומה העליונה בבניין בן שלוש קומות על עמודים בשכונה ותיקה במעלות־תרשיחא. בדירתה אין ממ"ד, בבניין אין מקלט – והמקלט הקרוב ביותר נמצא במרחק של כחצי דקת הליכה ממנה. גם חדר המדרגות אינו ממוגן.
במלחמת לבנון השנייה פגעו טילי חזבאללה סמוך לדירתה, ניפצו בה חלון ומעכו את פגוש מכוניתה. זמן ההתרעה בעת ירי רקטות וכטב"מים במעלות־תרשיחא הוא 30 שניות, כך שאין באפשרותה להגיע למקלט.
לודמילה התראיינה לזמן ישראל ותיארה את מצבה באפריל 2024. "כשיש אזעקה אני פותחת את הדלת ועומדת מתחת למשקוף, זה המקום הכי בטוח בבית", סיפרה אז. "אין לי כוח לשכב על הרצפה, בגילי זה קשה מדי. בעלי, סרגיי (שם בדוי), נשאר איפה שהוא נמצא, לא מוכן לזוז".
לודמילה וסרגיי היטלטלו חודשים ארוכים בין דירתם לדירות קרוביהם, שבחלקן יש ממ"ד וחלקן נמצאות במרכז הארץ. סרגיי, שהנדודים היו קשים לו, חלה ונפטר. בדירה עדיין אין ממ"ד ולא מקלט, וגם לא יהיה בשנים הקרובות
מאז, המלחמה ההיא עם חזבאללה הסתיימה, והשנה פרצה אחת נוספת. לודמילה וסרגיי היטלטלו חודשים ארוכים בין דירתם לדירות קרוביהם, שבחלקן יש ממ"ד וחלקן נמצאות במרכז הארץ. סרגיי, שהנדודים היו קשים לו, חלה ונפטר. בדירה עדיין אין ממ"ד ולא מקלט, וגם לא יהיה בשנים הקרובות.
ביותר ממחצית מ־22 אלף הדירות במעלות־תרשיחא – עיר הנמצאת במרחק של פחות מתשעה קילומטרים מהגבול, ולכן הדירות בה אמורות להיות ממוגנות במסגרת תוכנית "מגן הצפון" – אין ממ"דים. ברבים מרחובות העיר, המקלטים נמצאים מחוץ לבתים, כמו אצל לודמילה.
ב־17 באוקטובר 2023 החליטה הממשלה לאפשר הוספת ממ"דים לבתים קיימים בהליך מזורז, תוך פטור מכל ההליכים התכנוניים. אולם, ההחלטה נוגעת רק לבתים צמודי קרקע או למבנים בני שתי קומות; הוספת ממ"דים בבנייה רוויה (שיכונים ומגדלים) עדיין מחייבת את כלל ההליכים הללו.
הסיבה לכך היא הנדסית: ניתן להוסיף בקלות ממ"ד לבית קטן, אולם כדי להוסיף ממ"דים לדירות בבניין, יש לבנות אותם בכל הקומות. צעד זה מחייב שיפוץ נרחב, הסכמה של רוב בעלי הדירות – או מנגנון שיכפה זאת עליהם – ותכנון קפדני. למעשה, הדרך הסבירה ביותר להוסיף ממ"דים לאלפי שיכונים ישנים היא להרוס אותם ולבנותם מחדש במסגרת התחדשות עירונית ("פינוי–בינוי").
עיריית מעלות־תרשיחא אישרה ב־2022 באופן עקרוני תוכנית מסובסדת לפינוי–בינוי בשכונות הישנות בעיר, הכוללת בניית ממ"דים. בינואר 2025 ובאוגוסט השנה אישרה העירייה שתי תוכניות להתחדשות עירונית בשתיים מהשכונות הישנות, הכוללות פינוי ובנייה מחדש של כ־400 מתוך אלפי הדירות בהן.
המימון הממשלתי יזרז את הבנייה – ההערכה היא שבלעדיו דבר לא היה מתרחש – אך התהליך יארך זמן רב. שלב התכנון המפורט של הפרויקטים – קבלת היתרים והסכמות דיירים – אורך כשנה וחצי. הבנייה בין שנה לשלוש
בספטמבר החליטה הממשלה להעניק מימון מלא של משרד הבינוי והשיכון לתוכניות ההתחדשות בערים שבטווח של תשעה קילומטרים מגבול הצפון – קריית שמונה, נהריה ומעלות־תרשיחא – כך שהמימון לפרויקטים מובטח.
המימון הממשלתי יזרז את הבנייה – ההערכה היא שבלעדיו דבר לא היה מתרחש – אך התהליך יארך זמן רב. שלב התכנון המפורט של הפרויקטים – קבלת היתרים והסכמות דיירים – אורך כשנה וחצי. הבנייה עצמה אורכת בין שנה לשלוש שנים נוספות.
כך שבמקרה הטוב ביותר, אם לא יהיו עיכובים בתכנון ובביצוע, ואם בבוא העת הכנסת תאשר והממשלה תעביר את התקציבים שכבר אושרו על הנייר, אלפי הדיירים הראשונים ייכנסו לדירותיהם המשופצות והממוגנות ב־2030.
כמה דירות ללא ממ"ד מוגנו עד כה בגבול הצפון?
תוכנית "מגן צפון", שיזם שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, אושרה בקבינט המדיני־ביטחוני ב־2018. לפי התוכנית, פיקוד העורף של צה"ל אמור לבנות – בתקציב ממשלתי של כחמישה מיליארד שקלים על פני 11 שנים, בהליך תכנון ובנייה מזורז, ובאמצעות חברות שייבחרו במכרזים – ממ"דים ומקלטים בכל הדירות ומבני הציבור חסרי המיגון באזור הגבול.
בניית המיגון נועדה, לפי התוכנית, להתחיל בטווח של קילומטר אחד מהגבול ולהתקדם דרומה, עד שתכסה את כל הדירות בטווח של עד תשעה קילומטרים מהגבול ואת מבני הציבור בטווח של עד 45 קילומטרים.
התקציב לתוכנית היה עקרוני בלבד, ובשנתיים הראשונות לקיומה הוא כלל לא נכלל בתקציב המדינה, כיוון שבשנים הללו למדינה לא היה תקציב מאושר בשל המשבר הפוליטי
בטווח תשעת הקילומטרים נמצאות הערים מעלות, קריית שמונה ונהריה; המושבות יסוד המעלה ומטולה; המועצות המקומיות שלומי; מג'דל שמס, מסעדה, ג'יש, בית ג'ן, פסוטה, חורפיש, מעיליא, כסרא־סמיע; הכפרים עין קנייא ופקיעין; היישוב כפר ורדים; והמושבים, הקיבוצים והיישובים שבשטחי המועצות האזוריות הגליל העליון, מעלה יוסף, מטה אשר, מרום הגליל ומבואות החרמון.
התקציב לתוכנית היה עקרוני בלבד, ובשנתיים הראשונות לקיומה הוא כלל לא נכלל בתקציב המדינה, כיוון שבשנים הללו למדינה לא היה תקציב מאושר בשל המשבר הפוליטי. ב־2020 פורסם דוח של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שהתריע על מחדל המיגון, עורר רעש בתקשורת והוביל לסדרת דיונים בכנסת.
בעקבות זאת, הועברו לראשונה לצה"ל במסגרת "קופסאות הקורונה" 250 מיליון שקלים למיגון הצפון. פיקוד העורף החל במיפוי הבתים ובתכנון הממ"דים בקיץ 2020.
בשנים 2021–2022 הממשלה בראשות נפתלי בנט והכנסת אישרו והעבירו 300 מיליון שקלים נוספים בשנה; ב־2023 הממשלה הנוכחית בראשות בנימין נתניהו קיצצה את התקציב ל־100 מיליון שקלים בשנה. ראשי הרשויות מחו נגד הקיצוץ והתריעו על העיכוב המסוכן במיגון – לשווא.
עד הטבח ב־7 באוקטובר 2023 ותחילת גל המלחמות, עברה רק כחמישית מתקציב התוכנית – כ־700 מיליון שקלים – ונבנו ממ"דים בכ־150 בתים בלבד
במרץ 2023 שלח יו"ר המועצה האזורית מטה אשר ופורום רשויות קו העימות משה דוידוביץ, מכתב לנתניהו, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר הביטחון דאז יואב גלנט, ובו דרש לזרז את המיגון בצפון והתריע:
"החזית הצפונית היא הרגישה, הנפיצה והמסוכנת ביותר. 'מגן לצפון' עדיין מתקשה להיות מיושמת מזה חמש שנים ונמצאת בשלבי ביצוע ראשוניים בלבד.
"250 אלף תושבים, המהווים חומת מגן אנושית מול אויבנו, חשופים בצריח. ברור כי חזבאללה מבין שמוכנות העורף היא החולשה של מדינת ישראל".
Bar chart. Data table with 2 rows and 7 columns follows.
| סך הכול | מוגנו עד אוקטובר 2023 | בנייתם החלה ב־2024 | מוגנו עד סוף 2025 | מוגנו עד נובמבר 2026 | בבנייה, נובמבר 2026 | בתכנון, נובמבר 2026 |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 3,000 | 150 | 260 | 700 | 1,200 | 900 | 300 |
עד הטבח ב־7 באוקטובר 2023 ותחילת גל המלחמות, עברה רק כחמישית מתקציב התוכנית – כ־700 מיליון שקלים – ונבנו ממ"דים בכ־150 בתים בלבד, כלומר בכ־1% מתוך כ־15 אלף הבתים הקטנים ללא מיגון בשטח שנועד למיגון. עד פרוץ המלחמה החלה בנייתם של כ־250 ממ"דים נוספים. במילים אחרות: התוכנית לא בוצעה, ותושבי הצפון נותרו חשופים לאיום הטילים.
דוח מבקר המדינה שפורסם בינואר 2023 קבע כי הבנייה האיטית נבעה גם מאיטיות אישורי הבנייה לממ"דים. לפי הדוח, אישר פיקוד העורף ב־2022 הקמת 26,375 ממ"דים בלבד בכל המדינה. הסיבה לכך, לפי הדוח, היא שמספר הפקחים האחראים על בדיקת התוכניות לבניית ממ"דים היה קטן מדי.
הבעיה הזאת נפתרה, כאמור, באוקטובר 2023, כשהממשלה ביטלה את הצורך בהיתרים לממ"דים בבתים קטנים. נוסף על כך, החליטו הממשלה והכנסת על הגדלה חדה של התקציב למיגון.
לאורך כל 2024 גבול הצפון נמצא תחת אש, והעבודות שסוף־סוף תוקצבו ואושרו לא יכלו להתבצע. עבודות הבנייה בגבול הצפון נעשו תוך סיכון חיים
תקציב המדינה ל־2024 כלל כ־850 מיליון שקלים למיגון, כלומר יותר מכל הכסף שהוקצב לו מ־2019 עד 2023.
אבל לאורך כל 2024 גבול הצפון נמצא תחת אש, והעבודות שסוף־סוף תוקצבו ואושרו לא יכלו להתבצע. עבודות הבנייה בגבול הצפון נעשו תוך סיכון חיים. שני בני אדם – הנהג שריף סואעד ופועל הבניין מופיד אלזיר – נהרגו באזור הגבול במהלך עבודות בנייה. רוב הקבלנים לא הסכימו להתקרב לאזור.
Bar chart. Data table with 2 rows and 4 columns follows.
| סך הכול | נבנו עד סוף 2025 | נבנו עד נובמבר 2026 | אושרו לבנייה |
|---|---|---|---|
| 26,000 | 850 | 1,550 | 2,400 |
זמן ישראל חשף בסוף 2024 כי פיקוד העורף החל באותה שנה בבניית ממ"דים ב־261 בתים ללא ממ"ד בצפון, רובם הגדול בארבעה קיבוצים הנמצאים ממש על הגבול, אך בנייתם של כמה עשרות בלבד מתוכם הסתיימה. פיקוד העורף הוציא בפועל ב־2024 רק כ־86 מיליון שקלים מהכסף שאושר למיגון.
כל הממ"דים שנבנו עד 2024 נמצאו בבתים בטווח של קילומטר בלבד מהגבול; הבנייה מהקילומטר השני ואילך הייתה עדיין חזון לעתיד.
עם חתימת הסכם הפסקת האש, החלה סוף־סוף התקדמות בבניית הממ"דים בבתים צמודי הקרקע בצפון. ועדיין, הקצב היה איטי למדי. בפברואר 2025 הודיעו משרד הביטחון וצה"ל כי החלו בבניית ממ"דים בכ־1,200 מתוך כ־3,000 הבתים חסרי הממ"ד בטווח של עד קילומטר מהגבול.
מנתונים שהגיעו לידי זמן ישראל עולה כי פיקוד העורף השלים עד כה את בנייתם של כ־1,200 מתוך 3,000 הממ"דים החסרים בטווח של עד קילומטר מהגבול
בדצמבר אותה שנה דווח בדיון של הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת כי בנייתם של כ־700 בלבד מתוך 3,000 הממ"דים הסתיימה או עמדה להסתיים. הממשלה מימשה ב־2025 רק כ־80 מיליון שקלים מתוך 850 המיליון שהקציבה למיגון, נוסף על 86 המיליונים שמומשו ב־2024.
ב־2026 קצב הבנייה הואץ, ובנייתם של כמעט כל הממ"דים בקילומטר הראשון מהגבול החלה או עמדה להתחיל. מנתונים שהגיעו לידי זמן ישראל עולה כי פיקוד העורף השלים עד כה את בנייתם של כ־1,200 מתוך 3,000 הממ"דים החסרים בטווח של עד קילומטר מהגבול.
כ־900 ממ"דים נוספים נמצאים בבנייה, וכ־300 נוספים נמצאים בתכנון. הדיירים בכ־650 דירות נוספות החליטו לבנות את הממ"דים בעצמם, במימון פיקוד העורף.
לפי הנתונים, ביישובים בטווח של עד קילומטר אחד במועצה האזורית מטה אשר – ראש הנקרה, אדמית, חניתה וערב אל־עראמשה – יש כ־560 דירות הזכאיות למיגון. מתוכן, כ־220 ממ"דים כבר נבנו, כ־50 נמצאים בבנייה, עבור כ־80 התקבל היתר אך בנייתם טרם החלה, וכ־80 טרם קיבלו היתר.
ביישוב הגדול ביותר בטווח של קילומטר מהגבול, במועצה המקומית שלומי, יש כ־800 דירות ללא ממ"ד. לפי נתוני המועצה, עד כה נבנו בשלומי כ־400 ממ"דים. הבנייה בשלומי התעכבה עד 2025 והחלה רק השנה.
ביישוב הגדול ביותר בטווח של קילומטר מהגבול, במועצה המקומית שלומי, יש כ־800 דירות ללא ממ"ד. לפי נתוני המועצה, עד כה נבנו בשלומי כ־400 ממ"דים. הבנייה בשלומי התעכבה עד 2025 והחלה רק השנה
ראש מועצת שלומי גבי נעמן התראיין בפברואר השנה ב"גלי צה"ל" ומחה על העיכובים בבנייה: "יש המון תושבים ללא מיגון. נאלצתי להעביר 280 קשישים בלי ממ"דים למקומות אחרים. בינתיים הממשלה לא התערבה, נעזרתי בתרומות. שר האוצר וראש הממשלה צריכים לתת הנחיה ותקציב לנושא".
כיום נעמן נשמע מפויס יותר. השבוע הוא אמר לזמן ישראל: "השנה החלה סוף־סוף תנופת בנייה ומימוש של התקציבים שהעבירו לנו במלחמה, כ־20 מיליון שקל. אמנם במבצע 'שאגת הארי' נאלצנו להפסיק, אבל אחר כך חזרנו להתקדם ולבנות בקצב מואץ. צריך לברך ולהודות על כך".
שמונה שנים אחרי שהממשלה החליטה למגן אתכם, אחרי שהעיר הופגזה ופונתה, בנו רק כחצי מהממ"דים החסרים, ואתה מברך ומודה?
"אני מעדיף להסתכל על ההווה והעתיד ולהתמקד בחיובי מאשר לבכות על העבר. נכון, זה מאוחר מדי, והיו לנו על כך הרבה שיחות קשות עם הממשלה וצה"ל. אבל בסוף שמו את כל הכסף שהבטיחו וכל תושב מקבל ממ"ד מהמדינה. זה דבר גדול".
ברשויות מקומיות אחרות באזור נשמעים פחות אופטימיים. קצין ביטחון באחד מיישובי האזור הגדיר זאת כך: "יש התקדמות, אבל איטית. האם היא עומדת בציפיות? האמת, כן, כי כבר אין לנו ציפיות בכלל".
עד להפסקת האש בצפון בנובמבר 2024, כמעט לא מוגנו במימון ממשלתי בתים ודירות בצפון בטווח של יותר מקילומטר אחד מהגבול – שהם הרוב הגדול, 23 אלף מתוך 26 אלף.
עד להפסקת האש בצפון בנובמבר 2024, כמעט לא מוגנו במימון ממשלתי בתים ודירות בצפון בטווח של יותר מקילומטר אחד מהגבול – שהם הרוב הגדול, 23 אלף מתוך 26 אלף
לאחר תחילת הפסקת האש הוחלט במסגרת הסכם בין משרד הביטחון, משרד האוצר ופיקוד העורף כי משרד הביטחון יממן – דרך פיקוד העורף – את בניית הממ"דים בטווח של אחד עד חמישה קילומטרים מהגבול, אך הייזום והביצוע יהיו באחריות התושבים.
במסגרת ההסכם הוקצו 1.2 מיליארד שקלים, והוחלט להעניק סיוע של 132 אלף שקלים לכל משק בית לבניית ממ"דים בבתים פרטיים ובמבנים של עד שתי קומות. הוספת ממ"ד קטן לדירה עולה בין 150 ל־170 אלף שקלים, כך שהמענק אמור לכסות את רוב העלות, אף כי לא את כולה.
במילים אחרות: אחרי עשרות שנים של ירי טילים ושש שנים אחרי אישור תוכנית "מגן צפון", הוחלט סוף־סוף על צעד מעשי למיגון צמודי הקרקע מעבר לקילומטר הראשון, אך רבבות התושבים חסרי המיגון בערי גבול הצפון נותרו מופקרים לגורלם.
לפי הנתונים שהגיעו לידינו, עד כה אושרו כ־2,400 בקשות לבניית ממ"דים בבתים פרטיים בטווח של אחד עד חמישה קילומטרים מהגבול, ומתוכן, ביותר מ־700 בתים כבר הסתיימה הבנייה. מדובר בכ־3% מהדירות ללא מיגון שבטווח של עד תשעה קילומטרים מהגבול, שהממשלה התחייבה לממן את כולן ב־2018.
יחד עם 1,200 הדירות שמוגנו בטווח של עד קילומטר אחד מהגבול, מוגנו עד כה רק כ־7% מכלל הדירות שהממשלה התחייבה למגן. ההתחייבות למגן את הדירות בטווח של חמישה עד תשעה קילומטרים נשכחה.
יחד עם 1,200 הדירות שמוגנו בטווח של עד קילומטר אחד מהגבול, מוגנו עד כה רק כ־7% מכלל הדירות שהממשלה התחייבה למגן. ההתחייבות למגן את הדירות בטווח של חמישה עד תשעה קילומטרים נשכחה
ביוני השנה (כלומר, לקראת הבחירות) קיבלה הממשלה את מה שהגדירה כ"החלטה היסטורית" לממן את מיגון גבול הצפון. ההחלטה הייתה בעיקרה מחזור של מה שכבר הובטח ב־2018 תחת כותרות בומבסטיות, אך היו בה גם כמה בשורות חשובות לתושבים.
התקציב הכולל למיגון הצפון הוגדל מחמישה מיליארד שקלים (שמתוכם מומשו עד כה פחות מחצי מיליארד) לכשישה מיליארד שקלים; הטווח לבנייה עצמאית במימון המדינה הורחב מחמישה לתשעה קילומטרים; והמענק למשק בית לבנייה עצמאית של ממ"ד הוגדל מ־132 אלף ל־182 אלף שקלים.
ובעיקר, הוחלט לבצע פרויקטים יזומים של התחדשות עירונית – שיאושרו בהליך תכנוני מהיר – בקריית שמונה, נהריה ומעלות, בייזום ובמימון ישיר של משרד הבינוי והשיכון בהיקף של כ־3.8 מיליארד שקלים (על חשבון הסכום הכולל של 5.9 מיליארד שקלים).
ואכן, בשטח מורגשת מאז ההחלטה התעוררות. מאז יוני הוגשו יותר מאלפיים בקשות חדשות למימון בניית ממ"דים בבתים קטנים בצפון, בעיקר בטווח שבין חמישה לתשעה קילומטרים מהגבול. בסך הכול הוגשו עד כה כ־4,700 בקשות למימון בנייה, מתוך כ־15 אלף בתים קטנים באזור. כיוון שרוב הבקשות לבנייה בטווח הזה הן חדשות, רק מעטים מהממ"דים הללו כבר החלו להיבנות.
בקריית שמונה נפגעו מאות בניינים במלחמות עם חזבאללה. כ־200 בניינים שנפגעו ב־2024 נהרסו כליל או כמעט כליל והפכו לבלתי ראויים למגורים. מאז רובם הגדול כבר נבנו מחדש במימון מס רכוש, ובמסגרת זו הם זכו גם בממ"דים או ממ"קים (מרחב מוגן קומתי).
באוגוסט השנה אושרו שבעה פרויקטים של התחדשות עירונית בקריית שמונה, בניהול "מלמעלה" ובמימון ממשלתי מלא, שבהם ייבנו מחדש בניינים הכוללים כ־1,400 דירות
בקריית שמונה יש כ־1,400 דירות בשיכונים ובבתים ישנים שברובם אין ממ"דים, ובחלקם גם אין מקלטים. זאת אף שזמן ההתרעה מירי רקטות בעיר הוא 15 שניות. באוגוסט השנה אושרו שבעה פרויקטים של התחדשות עירונית בקריית שמונה, בניהול "מלמעלה" ובמימון ממשלתי מלא, שבהם ייבנו מחדש בניינים הכוללים כ־1,400 דירות.
הבנייה בקריית שמונה, כמו במעלות, טרם החלה, אך במשרד הבינוי והשיכון כבר החלו בהכנות לקראתה.
גם בנהריה יש אלפי בניינים ללא ממ"דים, אך ברובם הגדול יש מקלטים. עם פרוץ המלחמה ב־2023 ביצעו העירייה, חברת "עמיגור" ופיקוד העורף שיפוץ ושדרוג של המקלטים בעיר. באפריל 2024 הצהירו בעיריית נהריה כי לכל תושב בעיר יש ממ"ד או מקלט בבניין.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "בהתאם להחלטת הממשלה מיוני 2026, משרד הבינוי והשיכון אחראי לחיזוק ומיגון כ־11 אלף יחידות דיור בבנייה רוויה בקריית שמונה, במעלות־תרשיחא ובנהריה, בתקציב של למעלה מארבעה מיליארד שקל.
"בתוך חמישה חודשים מהחלטת הממשלה הוקם צוות עבודה פנים־משרדי, נערכו סיורים בשטח ודיונים עם מקבלי ההחלטות והדרגים המקצועיים בשלוש העיריות, בוצע מיפוי ראשוני של המבנים, גובשה תוכנית עבודה, נבחרה חברת ייעוץ מלווה והתקיימו תיאומים עם הגופים הממשלתיים הרלוונטיים.
בצפת, שספגה גם היא מטחים כבדים של טילים וכטב"מים של חזבאללה, כמחצית מהבתים וחלק ניכר מבתי הספר וממוסדות הציבור אינם ממוגנים, וברבים גם אין מקלטים
"התוכנית משלבת התחדשות עירונית עם חיזוק ומיגון מבנים קיימים. בשבועות הקרובים צפוי להתפרסם מכרז להקמת מטה ייעודי בקריית שמונה, ובמהלך 2027 צפויים להתקדם הליכי התכנון, הרישוי והביצוע, במטרה להתחיל בעבודות בשטח כבר בשנה הקרובה".
בצפת, שספגה גם היא מטחים כבדים של טילים וכטב"מים של חזבאללה, כמחצית מהבתים וחלק ניכר מבתי הספר וממוסדות הציבור אינם ממוגנים, וברבים מהם גם אין מקלטים. אך צפת נמצאת בטווח של יותר מתשעה קילומטרים מהגבול, ולכן אינה נכללת בתוכנית המיגון. עם זאת, העירייה פיזרה מיגוניות ברחבי העיר.
כמה דירות בלי ממ"ד יש באשקלון?
משפחת מליחי מתגוררת בשכונה ענייה בדרום אשקלון, כ־14 קילומטרים מגבול רצועת עזה. בביתם, שנמצא מאז שנת 2000 בטווח של ירי טילים כבד מעזה, אין ממ"ד, מקלט, מיגונית או אפילו חדר מדרגות שניתן להסתתר בו.
בני המשפחה גרים בקומה השנייה, וחדר המדרגות של הבניין נמצא במרחב הפתוח. ברחוב יש מיגונית, אך כדי להגיע אליה צריך לרדת 19 מדרגות ולרוץ ברחוב. זמן ההתרעה בדרום אשקלון הוא 30 שניות.
בתחילת המלחמה בעזה, בני המשפחה סיפרו: "בזמן הריצה למיגונית, הטיל כבר מגיע, ואם אתה נשאר בחיים אתה שומע אותו לפני שהגעת. אז אנחנו פשוט מתחבאים בבית ומקווים לטוב". מאז עברו שלוש שנים, ובדירתם עדיין אין מיגון.
כרבע מתושבי אשקלון – כ־40 אלף בני אדם – גרים בכ־12 אלף יחידות דיור לא ממוגנות. רובן בשכונות עניות, כמו גבעת ציון ורמת אשכול.
כרבע מתושבי אשקלון – כ־40 אלף בני אדם – גרים בכ־12 אלף יחידות דיור לא ממוגנות. רובן בשכונות עניות, כמו גבעת ציון ורמת אשכול.
הפתרון לכך מתעכב שנים על גבי שנים. ממשלות נתניהו לא קידמו אותו כלל, למרות לחץ תקשורתי ופוליטי. בסוף 2021 אישרה הממשלה הקודמת בראשות נפתלי בנט, לראשונה, תקציב של כ־250 מיליון שקלים למיגון דירות באשקלון.
הכסף עבר בתקציב המדינה ל־2022. במרץ אותה שנה – 22 שנים אחרי שהחל ירי הטילים מעזה – אישרה הממשלה את "התוכנית למיגון דירתי מירי תלול מסלול באשקלון".
התוכנית קבעה כי יינתנו מענקים של עד 160 אלף שקלים לתושבים הגרים בדירות לא ממוגנות שבבעלותם; תוקם מנהלת שתחלק את המענקים; ועיריית אשקלון תקים מסלול לאישורי בנייה מהירים לממ"דים. המנהלת תוקצבה באוגוסט והוקמה בתחילת 2023.
במאי 2023 הפקידה העירייה את תוכנית המתאר למיגון אשקלון, שכללה מסלול לאישורי בנייה מהירים. אך בינתיים פרצה המלחמה בעזה, והבנייה לא החלה.
בדוח מבקר המדינה מינואר השנה נכתב כי תושב אחד בלבד באשקלון קיבל וניצל את המענקים הממשלתיים לבניית ממ"ד
לפחות 11 מתושבי אשקלון נהרגו לאורך השנים בבתים ובחצרות בעיר מפגיעות טילים או במנוסה מהם, ומאות נפצעו. ההרוג הראשון, אליהו נעים ז"ל, נהרג כבר ב־2011 מחבלה בזמן ריצה למקלט, ורובם נהרגו בעשור הקודם, כך שאי אפשר לטעון שהצורך במיגון נפל על הממשלה ועל עיריית אשקלון בהפתעה.
אך עד היום כמעט לא נבנו ממ"דים בבניינים הללו. ליתר דיוק: בדוח מבקר המדינה מינואר השנה נכתב כי תושב אחד בלבד באשקלון קיבל וניצל את המענקים הממשלתיים לבניית ממ"ד.
היזם והמוזיקאי איתי סהר, ראש האופוזיציה במועצת עיריית אשקלון, אומר כי גם מאז פרסום הדוח ועד היום כמעט לא נבנו ממ"דים בעיר: "גורנישט. לא בונים כלום. הבעיה היא שהתוכנית גרועה, מבחינה הנדסית וכלכלית. רוב הדירות בלי מיגון הן בבניינים ישנים של כמה קומות. איך תבנה שם? הפתרון הוא לתת ליזמים לבצע פינוי–בינוי של השכונות האלה בתקציב ממשלתי. וזה לא קורה".
סהר מתכוון למעשה לתוכנית דומה לאלה שהממשלה אישרה לאחרונה להתחדשות עירונית בקריית שמונה ובמעלות־תרשיחא. תוכנית המיגון באשקלון שונה, ומבוססת על בנייה עצמאית במימון מענקים ממשלתיים ועל בנייה המונית במסגרת התחדשות עירונית רגילה, בתכנון עירוני מזורז ובמימון פרטי. הפתרון הראשון מתאים ליישובים קהילתיים ולקיבוצים ולא לרבע עיר; השני איטי ביותר.
אף אחת מהתוכניות באשקלון לא קיבלה עד כה היתרי בנייה. אף שמדובר בהליך מזורז, ההערכה היא שהאישורים, מתן ההיתרים והבנייה צפויים להימשך לפחות חמש שנים, ואולי יותר מעשור
באשקלון יש כיום תשע תוכניות להתחדשות עירונית בהליכים תכנוניים שונים. חמש מהן אושרו בשנה האחרונה, אך הן עדיין נמצאות בשלבי טרום־ביצוע; אחת בהפקדה לאישור, שתיים בתכנון ואחת בתכנון ראשוני. אף אחת מהן לא קיבלה עד כה היתרי בנייה. אף שמדובר בהליך מזורז, ההערכה היא שהאישורים, מתן ההיתרים והבנייה צפויים להימשך לפחות חמש שנים, ואולי יותר מעשור.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו