JavaScript is required for our website accessibility to work properly. עלילות דם באולפנים ותקיפות במיון: רופאים ערבים חושפים את ממדי הגזענות בבתי החולים | זמן ישראל
חניון תת-קרקעי שהוסב למחלקת טיפולים בבית החולים איכילוב בתל אביב, 8 ביוני 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
אבשלום ששוני/פלאש90
חניון תת-קרקעי שהוסב למחלקת טיפולים בבית החולים איכילוב בתל אביב, 8 ביוני 2026
עלילות דם באולפנים, סרטוני שיימינג ותקיפות במיון

רופאים ערבים חושפים את ממדי הגזענות בביה"ח

תלונות שווא מצד עמיתים, הטרדות מצולמות מצד משפחות מטופלים והתבטאויות מסיתות של פוליטיקאים ואנשי תקשורת: מחקרים ועדויות מצביעים על החרפה חסרת תקדים בגזענות כלפי אנשי צוות ערבים מאז פרוץ המלחמה ● "מערכת הבריאות של ישראל הייתה דוגמה לאחווה – עכשיו מרעילים אותה"

בשנים האחרונות, ובמיוחד בחודשים האחרונים, רופאים ואנשי צוות רפואי ערבים בישראל סובלים מאוד מהטרדות, מתקיפות, מהפרעות בעבודתם וכן מעלילות המופצות נגדם – לעיתים מצד קולגות, ולרוב מצד מטופלים ובני משפחותיהם.

רופאים ואחיות שומעים מטופלים המטיחים בהם את המילה "מחבל" ומסרבים לקבל מהם טיפול, נחשפים לסרטוני הסתה ועלילות המופצים עליהם ברשתות החברתיות, מוזמנים לבירור עקב תלונות שווא שעמיתים יהודים מגישים נגדם, ואף סופגים תקיפות פיזיות.

אף שמשרד הבריאות, ההסתדרות הרפואית בישראל והנהלות קופות החולים ובתי החולים גינו את התופעה שוב ושוב, היא נמשכת וגוברת.

רופאים ואנשי צוות חוטפים מכות ועלבונות, נתקלים בסירוב של מטופלים ובני משפחותיהם לקבל טיפול, סופגים תלונות שווא מעמיתים, וחווים יחס גזעני מצד המערכת"

"29% מהעובדים הערבים במערכת הבריאות חוו בשנה האחרונה הטרדה על רקע גזעני", אומרת פרופסור ניהאיה דאוד, אפידמיולוגית, חוקרת בריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון וראשת ועדת המעקב לענייני בריאות בציבור הערבי.

"בשלוש השנים האחרונות, כמעט כל עובד בריאות ערבי חווה אלימות כלשהי", מוסיפה דאוד, שהובילה לאחרונה מחקר על גזענות כלפי עובדי רפואה ערבים.

פרופ' ניהאיה דאוד, אפדימיולוגית וחוקרת בריאות הציבור באונ' בן גוריון וראשת ועדת המעקב לענייני בריאות בציבור הערבי. (צילום: באדיבות המצולמת)
פרופ' ניהאיה דאוד, אפידמיולוגית וחוקרת בריאות הציבור באונ' בן־גוריון וראשת ועדת המעקב לענייני בריאות בחברה הערבית (צילום: באדיבות המצולמת)

לדבריה: "רופאים ואנשי צוות חוטפים מכות ועלבונות, נתקלים בסירוב של מטופלים ובני משפחותיהם לקבל טיפול, סופגים תלונות שווא מעמיתים, וחווים יחס גזעני מצד המערכת.

"כל זה פוגע מאוד בבריאותם הנפשית ובמוטיבציה שלהם, גורם להם לפחד להגיע לעבודה, ולשקול להתפטר ולעזוב. הדבר פוגע לא רק בעובדים הערבים עצמם, אלא גם בחברים ובעמיתים למקצוע, ובהם גם יהודים, שנחשפים לכך. המצב הזה מעמיס ומקשה על מערכת הבריאות, שעמוסה ממילא".

"המטופלת צרחה: 'אני לא מוכנה שערבייה תיגע בה'"

רופאים נוספים, ערבים ויהודים, מציגים תמונה דומה. "אני עובד 45 שנה במערכת הבריאות, ומעולם לא הייתה תקופה קשה כל כך לעובדי הבריאות הערבים כמו השנים האחרונות", אומר הקרדיולוג ד"ר עזיז דראושה, לשעבר מנהל המחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים הדסה עין כרם, רמב"ם והעמק.

"אני בקשר עם המון רופאים, והם פשוט עוברים עליהום, במיוחד מקרובי משפחה של מטופלים. הם שומעים שוב ושוב 'מחבל' ו'ערבי מסריח', ונפגעים עד עמקי נפשם"

לדברי דראושה, המשמש כיום יו"ר ועדת בחינות הרישוי בהסתדרות הרפואית בישראל: "עשרות שנים עבדנו שכם אל שכם עם היהודים, עברנו יחד מלחמות, פיגועים ומגפות, ותמיד נכנסנו יחד מתחת לאלונקה. המצב השתנה. אני בקשר עם המון רופאים, והם פשוט עוברים עליהום, במיוחד מקרובי משפחה של מטופלים. הם שומעים שוב ושוב 'מחבל' ו'ערבי מסריח', ונפגעים עד עמקי נפשם.

"קרובה שלי הייתה בתור במרפאה, ולידה הייתה מטופלת שצרחה שהיא לא מוכנה שאחות ערבייה תיגע בה. אבל אחר כך היא לא התביישה לבקש כסף מהמטופלת הערבייה שישבה לידה! היא צרחה בלי סוף, ובסוף הביאו לה אנשי צוות יהודים".

ד"ר עזיז דראושה, קרדיולוג, לשעבר מנהל המחלקות לרפואה דחופה במרכזים הרפואיים הדסה עין כרם, רמב"ם והעמק, וכיום יו"ר ועדת בחינות רישוי בהר"י. (צילום: באדיבות המצולם)
ד"ר עזיז דראושה, קרדיולוג, יו"ר ועדת בחינות רישוי בהר"י (צילום: באדיבות המצולם)

"במקרים כאלה הצוותים הולכים בין הטיפות. זה מעליב, אבל אין מה לעשות. אלא אם זה מקרה חירום – אז לא מתחשבים בדרישות כאלה, אין זמן לשטויות.

"זה עצוב. הדברים המגעילים האלה פוגעים במערכת כולה. מערכת הבריאות המעולה של ישראל הייתה דוגמה מפוארת לאחווה ולעבודה משותפת, ובמקום להעתיק את המודל המוצלח למערכות עשייה נוספות, מרעילים אותו. רופאים מפחדים. יש ששוקלים לעזוב את המשרות ואת המדינה. עשרות רבות של רופאים ערבים כבר עזבו".

פרופסור חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, מזהיר גם הוא מפני ההשלכות של ההתנכלויות כלפי אנשי צוות ערבים על המערכת כולה. לדבריו: "הפגיעות באנשי בריאות בשל מגדר ומוצא, כולל בערבים, פוגעות קשות ביכולת המערכת לתפקד.

"המערכת מושתתת על שוויון, עזרה הדדית ועבודת צוות למען מטרה נעלה. ברגע שאתה שומט את הערכים הללו ועושה איפה ואיפה, השיתוף נסדק והמערכת מורעלת בשיקולים זרים. אנשי צוות מתחילים לשאול את עצמם: האם אמרו לי משהו בגלל שאני ערבי? איך אתנהג?

"אתה עסוק בזהותך במקום במטרות. אם בא מישהו למיון ואומר, 'לא מוכן שערבי יטפל בי', איך הצוות אמור להגיב? האם תשבץ רופא יהודי בכל משמרת, שיטפל במטופלים גזענים? המערכת מנסה להיות גמישה וקשובה למטופלים. כל מטופל הוא עולם ומלואו.

"אם בא מישהו למיון ואומר, 'לא מוכן שערבי יטפל בי', איך הצוות אמור להגיב? האם תשבץ רופא יהודי בכל משמרת, שיטפל בגזענים?"

"לפעמים, במקרים קיצוניים, צריך להתחשב בקשיים נפשיים וטראומות. למשל, במטופלת נפגעת תקיפה מינית שמבקשת טיפול מאישה, או בפדוי שבי מעזה, שהטראומה מקשה עליו לשמוע ערבית (לוין שימש כראש מערך הבריאות במטה משפחות החטופים, ת"ג). אבל אי אפשר להתייחס ככה לכל מטופל שמחרים ערבים. רוב הפסילות נובעות מגזענות.

"גם ככה קשה לצוותים בשנים האחרונות. הייתי בבית חולים אחרי פיגוע, כשבחדרי הטראומה היו קורבנות, ובחדר לידם – המחבל, והיה צריך לטפל בשניהם. היה פיגוע ליד 'אסף הרופא', ממש בפתח. הצוותים מתמודדים ופועלים בכל מצב, וההתמודדות עם הגזענות מקשה עוד יותר".

הפגנה במגזר הערבי נגד גזענות, ב-1 בנובמבר 2019 (צילום: דויד כהן/פלאש90)
הפגנה במגזר הערבי נגד גזענות, 1 בנובמבר 2019 (צילום: דויד כהן/פלאש90)

האם הגל הגזעני נובע מפחדים אותנטיים של המטופלים, שהחמירו ב־7 באוקטובר, או מהסתה?
"הפחדים אמיתיים, אבל ההסתה והשקרים שמגיעים מהמערכת הפוליטית ומהתקשורת מלבים אותם. אדם מפקיד את גופו ונשמתו בפני הצוותים. הוא חייב לתת בהם אמון, וההסתה מערערת את האמון הזה בצורה זדונית ושיטתית.

"7 באוקטובר המחיש בצורה חזקה איך בשעת חירום החברה הערבית מתגייסת. ערבים עבדו מסביב לשעון להציל חיים. חבריהם היהודים גויסו בהמוניהם למילואים, והם החליפו אותם ועבדו כפול. הייתה עבודה משותפת וסולידריות. זאת ההוכחה הכי טובה למקומה החיובי והחיוני של האוכלוסייה הערבית.

"זה טבעי שהיהודים חוו את האירוע כטראומה שגרמה להם לחשוש מערבים, אבל הם ראו גם כיצד הערבים בישראל מתנהלים, במיוחד במערכת הבריאות. אך הייתה הסתה פרועה ברשתות החברתיות ובערוצים מסוימים נגד רופאים ערבים. זאת חבלה באמון – למרות שהאמון הבסיסי עדיין קיים".

"זה טבעי שהיהודים חוו את האירוע כטראומה שגרמה להם לחשוש מערבים, אבל הם ראו גם כיצד הערבים בישראל מתנהלים, במיוחד במערכת הבריאות"

"הרופא מטפל בכולם בלי תנאים, ואתה קורא לו 'מחבל'"

גם רופאים אחרים תולים את גל הגזענות כלפי רופאים ערבים בשילוב של פחדים אמיתיים של יהודים, שהתעצמו ב־7 באוקטובר, עם הסתה בעידוד הממשלה. "שיתוף הפעולה ב־7 באוקטובר ובתחילת המלחמה היה נפלא. יהודים רבים נקראו למילואים, והערבים עבדו כפליים להחליף אותם.

"אבל אז החלו מקרים לא הגיוניים של התנכלויות לרופאים ערבים", מספר פרופסור בשארה בשאראת, יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית בהסתדרות הרפואית בישראל, ובעברו מנהל בית החולים הסקוטי בנצרת, מנהל מחוז צפון בקופת חולים כללית ומנהל יחידת הקורונה במשרד הבריאות.

פרופסור בשארה בשאראת, יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית בהר"י ובעברו מנהל בית החולים הסקוטי בנצרת, מחוז צפון בקופ"ח כללית ויחידת הקורונה במשרד הבריאות. (צילום: ההסתדרות הרפואית)
פרופסור בשארה בשאראת, יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית בהר"י (צילום: ההסתדרות הרפואית)

"למשל, היה מנהל מחלקת טיפול נמרץ ערבי באחד מבתי החולים, שבעמוד הפייסבוק שלו היה כתוב 'אללה הוא אכבר'", מספר דראושה. "זה נכתב שנתיים לפני הטבח, וזאת אמירה דתית, כמו שיהודי יכתוב 'שמע ישראל'. אבל מישהו כתב להנהלה שהוא 'כתב את זה אחרי 7 באוקטובר' – והוא פוטר על המקום, בלי שימוע ובלי כלום.

"אנחנו בהר"י (ההסתדרות הרפואית בישראל) התערבנו, פנינו למשרד הבריאות ולהנהלה, והחזירו אותו אחרי שבועיים. אבל היו הרבה מקרים כאלה, רובם לא התפרסמו, ולא על כולם ידענו. מה שהדאיג אותי זה גם שבחלק מהמקרים ועד הרופאים בבית החולים לא התערב.

"היה מקרה בסורוקה שבו עובדי משק יהודים לא הסכימו לקבל הוראות מאחות ערבייה. הם אמרו: 'נעביר את החולה רק כשאחות יהודייה תגיד לנו'. ההנהלה הגיבה כראוי והם הפסיקו, אבל למה זה צריך לקרות בכלל?"

מהמרכז הרפואי סורוקה נמסר בתגובה: "בסורוקה לא מכירים אירוע כזה. בבית החולים יש אפס סובלנות כלפי גילויי גזענות מכל סוג שהוא".

לדברי דראושה: "תמיד היו מקרים כאלה, אבל פעם הם היו נדירים. הם נעשו נפוצים ביותר בארבע השנים האחרונות, מאז הממשלה הנוכחית, ובמיוחד מאז 7 באוקטובר. ברור שיש פחדים, אבל הממשלה מלבה אותם.

"תמיד היו מקרים כאלה, אבל פעם הם היו נדירים. הם נעשו נפוצים ביותר בארבע השנים האחרונות, מאז הממשלה הנוכחית, ובמיוחד מאז 7 באוקטובר"

"למשל, [ח"כ לימור] סון הר־מלך, שאמרה שלא צריך לתת לערבים 'רובים ולא מזרקים'. יש לזה השפעה עצומה. פחות על הצוותים שעובדים ביחד, מכירים אלה את אלה ויודעים שמדובר בעלילות, אלא בעיקר על משפחות המטופלים".

דראושה התכוון למאבק שניהלה סון הר־מלך נגד קבלתם של סטודנטים פלסטינים ממזרח ירושלים ומהגדה המערבית ללימודים בישראל, "על חשבון משרתי המילואים". למעשה, מדובר בכ־100 סטודנטים ממזרח ירושלים, תושבי ישראל, ורק ב־19 סטודנטים מהגדה המערבית. סון הר־מלך אומנם לא התייחסה לאזרחי ישראל הערבים – אבל המילה "ערבים" עשתה את שלה.

ח"כ לימור סון הר-מלך משתתפת בדיון בוועדת החוץ והביטחון בכנסת בירושלים. 18 ביולי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
ח"כ לימור סון הר־מלך משתתפת בדיון בוועדת החוץ והביטחון בכנסת. 18 ביולי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לדברי דראושה: "רופאים ואנשי צוות ערבים פרסמו פוסטים של הזדהות עם האזרחים שנהרגו וסבלו בעזה. אלה בני עמם, ולהרבה מאיתנו יש קרובים בעזה שנפגעו. אבל אנחנו טיפלנו במאות חיילים פצועים ובנפגעי הרקטות. ועבדנו תחת אש של חזבאללה בעצמנו.

"אני מנסה להבין את כולם. מבין גם מי שרוצה לשמוע אנשי צוות מדברים בשפתו. אני דובר שמונה שפות, ותמיד דיברתי למטופלים בשפתם, בעברית, ברוסית, ביידיש. אבל ההבנה צריכה להיות הדדית. אתה לא יכול לצפות מרופא לטפל במסירות ובלי תנאים, ובאותו זמן לקרוא לו 'מחבל'.

"התופעות המכוערות החמירו לאחרונה במיוחד, מאז שערוץ טלוויזיה 'מכובד' נתן במה לסיפור הבדיה על הזריקות, ופתח תיבת פנדורה של הכפשות".

"רופאים ואנשי צוות ערבים פרסמו פוסטים של הזדהות עם האזרחים שנהרגו וסבלו בעזה. אלה בני עמם, ולהרבה מאיתנו יש קרובים בעזה שנפגעו"

משפט הרופאים, גרסת 2026

"סיפור הבדיה על הזריקות" שעליו דיבר דראושה הוא עלילת דם שהשמיע בחודש ספטמבר איש העסקים מיכה לייקין־אבני, מנכ"ל חברת "פנינסולה", בתוכנית "עסקים עכשיו" ב"ערוץ 14". לייקין־אבני אמר:

"בבתי חולים יש רופאים ערבים ואחיות ערביות שמרעילים יהודים ומשתיקים את זה יום־יום… יש טרור בבתי החולים".

לא למותר לומר שמדובר בשקר חסר כל בסיס, ושלייקין־אבני לא סיפק ולו בדל ראיה. עובדה זו לא הפריעה לדברים להתפשט כמו מגפה ברשתות החברתיות.

העלילה לא עברה בשקט. המשטרה פתחה בבדיקה בחשד להסתה לגזענות, אף שטרם נפתחה חקירה רשמית. ארגון הרופאים עובדי המדינה פנה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית בחשד להסתה וללשון הרע.

בפנייה נכתב: "ההאשמה הכוזבת וחסרת הבסיס כלפי ציבור שלם של אנשי רפואה עלולה לפגוע בביטחונם, בשמם המקצועי ובאמון הציבור במערכת הבריאות כולה".

אגודת הרופאים הערבים בנגב בוחנת נקיטת הליכים משפטיים, כגון הגשת תביעה ייצוגית נגד אבני ו"ערוץ 14". ההסתדרות הרפואית בישראל פנתה לערוץ בדרישה להסיר מהרשת את מה שהגדירה כ"עלילת דם" ו"דברי בלע", והערוץ אכן הסיר את הסרטון מהפלטפורמות שלו.

הרב יצחק זאגא, שהוצב במקום השמיני ברשימת הציונות הדתית–זהות לכנסת, אמר בכנס בחירות של המפלגה בדרום: "מי ששולט בבתי החולים זה רופאים ערבים"

אך זו הייתה רק דוגמה קיצונית לגל שלם של עלילות נגד רופאים ערבים שהופצו ברשתות, אשר חלקן זכו להדהוד בתקשורת המיינסטרים ומצד פוליטיקאים. כך, למשל, הרב יצחק זאגא, שהוצב במקום השמיני ברשימת הציונות הדתית–זהות לכנסת, אמר בכנס בחירות של המפלגה בדרום הארץ בחודש אוקטובר:

"מי ששולט בבתי החולים זה רופאים ערבים […] מרצה לרפואה סיפר לי שסטודנטים ערבים לרפואה מקבלים רישיונות לעסוק במקצוע, אף שאינם עומדים בדרישות, זאת סכנת חיים […] בבית חולים בדרום האחיות נסערות לא להשתבץ למשמרת עם רופאים ערבים בלבד, כי הן יודעות, זה מסוכן".

הרב יצחק חי זאגא בירושלים, 27 באפריל 2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הרב יצחק חי זאגא בירושלים, 27 באפריל 2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האירוע שאולי פתח את גל ההסתה החל דווקא כתלונה עניינית מצד אחיו של מטופל. באוגוסט השנה אושפזו במחלקה לטיפול נמרץ ברמב"ם ארבעה לוחמי צה"ל, שנפצעו באורח קשה במבנה ממולכד בלבנון באירוע שבו נהרגו הקצין הראל בירנשטוק והחייל תמיר וקנין.

דוד צ'סטרמן, אחיו של הלוחם איתן צ'סטרמן שאושפז ברמב"ם, ויהושע שני, דודו של איתן, פרסמו ברשתות החברתיות פוסטים ובהם טענות קשות – שלא נמצא להן בסיס – על היחס הפוגעני שלטענתם קיבל הלוחם מהצוות.

השניים טענו כי אנשי הצוות הרפואי, שדיברו בערבית, טלטלו את איתן הפצוע באופן ברוטלי כשהזיזו את מיטתו, לא נענו לתחינותיו לקבל מים, והוציאו אותם מהמחלקה.

"לא יעלה על הדעת שעובדי בית חולים יתנכלו, ישפילו ויתעללו בפצועים". בר"ם 2 – היחידה הצבאית המלווה פצועים – אכן ביררו את העניין, ולא מצאו כל בעיה בטיפול

דוד צ'סטרמן כתב: "לוחמים פצועים קשה מוצאים את עצמם לבד בלילה, מוקפים בצוות דובר ערבית מאחורי דלתות נעולות. זה מטורף לגמרי". טענותיו פורסמו בכלי התקשורת המרכזיים, שחלקם מסגרו אותן כ"התעללות של צוות דובר ערבית", ואיתן התראיין בערוצי הטלוויזיה. שרים וח"כים הסתערו על האירוע.

שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי ידרוש מצה"ל לבדוק את הטענות. בר"ם 2 – היחידה הצבאית המלווה פצועים – אכן ביררו את העניין, ולא מצאו כל בעיה בטיפול בפצוע.

צוות רפואי בקריה הרפואית רמב"ם מעניק טיפול לפצועים שנפגעו מפיצוץ שאירע בקרבת גבול לבנון, 12 באוקטובר 2026 (צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)
צוות רפואי בקריה הרפואית רמב"ם מעניק טיפול לפצועים שנפגעו מפיצוץ שאירע בקרבת גבול לבנון, 12 באוקטובר 2026 (צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הצהיר: "לא יעלה על הדעת שעובדי בית חולים יתנכלו, ישפילו ויתעללו בלוחמים פצועים שמחרפים את נפשם למען ביטחון ישראל".

הנהלת רמב"ם הכחישה את הטענות: "לאחר בירור מעמיק של האירוע, אנו דוחים טענות ליחס לא הולם למטופל. בחודשים האחרונים טופלו בבית החולים מאות חיילים פצועים שקיבלו טיפול מקצועי ומסור".

אנשי צוות ברמב"ם התראיינו והזכירו כי שיחה בערבית בין אנשי צוות היא התנהלות תקינה, וכך גם הוצאת קרובים מהחדר במהלך טיפולים. כמו כן, הם ציינו כי באותה משמרת דווקא נכח במקום רופא יהודי (חובש כיפה).

ממעקב של ארגון "פייק ריפורטר" עולה כי בשבוע שבו אירעה התקרית ברמב"ם, זינק מספר ההתבטאויות הכוזבות נגד אנשי רפואה ערבים ברשתות החברתיות מההיקף השגרתי של כ־100 ביום ליותר מ־2,000 ביום

לאחר שהלוחם איתן צ'סטרמן התעורר מהתרדמת שבה היה שרוי, התראיין אחיו דוד שוב ודיבר בנימה אחרת, אף שלא חזר בו מהאשמותיו הספציפיות. הוא טען כי דבריו הוצאו מפרופורציה ונוצלו בידי גורמים פוליטיים.

דוד הודה לצוותים הרפואיים שטיפלו באחיו, ובהם גם אנשי צוות ערבים, דוגמת "'אח בשם פראג' ואחות בשם לינה – אנשים מדהימים". הוא טען כי טענותיו לא נבעו מגזענות, וכי אלה שהאשימו אותו בגזענות – כמו גם אלה שציטטו אותו והוסיפו לטענותיו נופך גזעני – "פוגעים בציבור שלם של עובדי רפואה ערבים".

איתן השתקם, ולאחר מכן הגיע לטקס החטיבתי לזכר חבריו שנהרגו ונאם בו. הוא שיתף בנאומו זיכרונות מבית החולים – מבלי להזכיר את התקרית שעליה סיפר אחיו ואשר עוררה סערה.

אבל הנזק כבר נעשה. כלי תקשורת מרכזיים, שפרסמו את טענותיו של דוד מבלי להזכיר את שמו ואת שם אחיו (אף שהשניים לא ניסו להסתיר את זהותם) ועוררו זעם כלפי "הצוות הערבי", סיקרו בהמשך את החלמתו המרשימה של איתן מבלי לקשר בין האירועים, ומבלי להזכיר את אנשי הצוות שטיפלו בו בהצלחה – שחלקם ערבים.

בעקבות האירוע, התעורר ברשתות גל של עלילות נגד עובדי רפואה ערבים. ממעקב של ארגון "פייק ריפורטר" עולה כי בשבוע שבו אירעה התקרית ברמב"ם, זינק מספר ההתבטאויות הכוזבות נגד אנשי רפואה ערבים ברשתות החברתיות מההיקף השגרתי של כ־100 ביום ליותר מ־2,000 ביום.

"ההסתה נגד רופאים ערבים היא דוגמה למנגנון רעל שמטרתו לסמן את כל האזרחים הערבים כ'מחבלים' – מנגנון שהופעל ביתר שאת בזמן הבחירות ולאחריהן"

מ"פייק ריפורטר" נמסר: "ההסתה נגד רופאים ערבים היא דוגמה למנגנון רעל שמטרתו לסמן את כל האזרחים הערבים כ'מחבלים' – מנגנון שהופעל ביתר שאת בזמן הבחירות ולאחריהן. ההסתה מזיקה גם לאמון הציבור במערכת הבריאות, שנועדה לשמור על חיינו".

מאז אוגוסט נוצר מעין טרנד ברשתות: קרובי משפחה של חולים ופצועים מצלמים את עצמם פונים לאנשי צוות ערבים המטפלים ביקיריהם, מציפים אותם בשאלות ובטענות, ומשתפים את ה"ריאיונות" הללו; סרטונים מסוג זה, שהפכו ויראליים ברשתות, הגיעו גם לכלי תקשורת מרכזיים.

לפני כשבועיים, קרוב משפחתה של מטופלת במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) הגיע לבית החולים, תיעד את עצמו עוקב אחר רופא ערבי שטיפל בקרובה שלו, שוחח עימו על מצבה הרפואי הקשה והזהיר אותו ש"אם יקרה לה משהו – זה על אחריותך", ולבסוף שיתף את הסרטון ברשתות.

שיחות כאלה בין קרובי מטופלים לרופאים אינן יוצאות דופן, אך הסרטון זכה לרבבות שיתופים, ואלפים הגיבו לו בהערות ארסיות הנוגעות למוצאו של הרופא. רבים מהמגיבים כינו רופאים ערבים "מחבלים" ושאלו "מי הכניס מחבלים לטפל ביהודים?"

"ערבים מטפלים. מצילים חיים. [אבל] נמאס לי שצריך להזכיר זאת בכל פעם שאנחנו דורשים יחס אנושי. גם ערבי שלא הציל אף אדם זכאי לחיות כאן בכבוד ובביטחון"

בתגובה לסרטון ולסערה שחולל, פרסמה ד"ר סלחה עבד פרג', רופאה במרכז הרפואי שמיר שטיפלה בפצועי הטבח ב־7 באוקטובר, פוסט ברשתות החברתיות שהפך ויראלי גם הוא, ובו כתבה:

"אני רופאה ערבייה, ואני לא יודעת איך לחזור למשמרת הבאה שלי […] 'המחבלים האלו', כותבים עלינו. אני רותחת מזעם, פגועה, מפחדת, לא ישנתי. ערבים מטפלים. מצילים חיים. [אבל] נמאס לי שצריך להזכיר זאת בכל פעם שאנחנו דורשים יחס אנושי. גם ערבי שלא הציל אף אדם זכאי לחיות כאן בכבוד ובביטחון".

מתוך סרטון ויראלי שצילם קרוב משפחתה של מטופלת בבית החולים שמיר שבו תיעד את עצמו מטריד רופא (צילום: לפי סעיף 27/א' לחוק זכויות יוצרים)
תיעוד מתוך סרטון ויראלי שצילם קרוב משפחה של מטופלת בבית החולים שמיר, שבו הוא מטריד רופא (צילום: רשתות חברתיות, לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)

בריאיון לאתר ynet הוסיפה: "הרבה פעמים שמעתי [ממטופלים] 'מחבלת, תחזרי לעזה' ו'אני לא יודע מה את מזריקה לו'. את רוצה לטפל מכל הלב והנשמה, ובסוף הם מבקשים שמישהו אחר יטפל באימא שלהם".

"הגזענות הייתה קיימת תמיד – והקצינה. זה מגיע מלמעלה"

במחקר עומק על פגיעות גזעניות בעובדי בריאות, שעורכת פרופסור דאוד יחד עם ד"ר ניווין עלי סאלח דראושה מאוניברסיטת בר־אילן, נמצא כי חלה עלייה חדה בתקיפות ובהטרדות של עובדי בריאות על רקע גזעני.

המחקר התבסס על ריאיונות עם 1,106 עובדים בבתי חולים ובמרפאות. בתקציר המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי לאפידמיולוגיה ולבריאות הציבור של הוצאת BMJ Journals, נכתב כי כ־29% מעובדי הבריאות הערבים שרואיינו דיווחו על הטרדה גזענית מצד מטופלים ועמיתים למקצוע, וחלק ניכר מהם אף הותקפו פיזית. למרות זאת, רק כ־22% מהמותקפים פנו לרשויות כדי לקבל עזרה.

"אני מכירה אח סיעודי שחווה אלימות פיזית ואמר, 'אני לא אלך להתלונן, כי יגידו לי ללכת למשטרה'. ומה המשטרה כיום תעשה בתלונה של ערבי על אלימות גזענית נגדו?"

בתקציר המחקר נכתב:

"העובדים הערבים הסתמכו יותר על מקורות סיוע בלתי פורמליים מאשר על מקורות פורמליים […] הדבר עשוי לשקף יכולת פעולה מוגבלת, חשש מהשלכות שליליות ואמון מופחת במוסדות".

לדברי דאוד: "אני מכירה אח סיעודי שחווה אלימות פיזית ואמר, 'אני לא אלך להתלונן, כי יגידו לי ללכת למשטרה'. ומה המשטרה כיום תעשה בתלונה של ערבי על אלימות גזענית נגדו? הם האחרונים שיטפלו בכך".

צוותי רפואה וחיילים במרכז הרפואי שיבא ברמת גן, לאחר פינוי פצועים מזירת פגיעת הכטב
צוותי רפואה וחיילים במרכז הרפואי שיבא ברמת גן, 13 באוקטובר 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

במחקר נמצא כי גם שיעור גבוה מעובדי הבריאות היהודים – 20% – נפגע מהטרדות על רקע גזעני. עם זאת, שיעור העובדים היהודים שדיווחו על אלימות פיזית נגדם על רקע גזעני היה נמוך בהרבה.

בתקציר המחקר לא צוין אם מי שהטרידו את העובדים היהודים היו תמיד יהודים אחרים (על רקע עדתי), או גם ערבים (בשל יהדותם). דאוד ציינה כי המחקר טרם הסתיים והפרטים הללו עדיין לא נבדקו, והוסיפה: "הגזענות היא מגפה שמתפשטת בחברה כולה, ומגיעה לכולם".

לפי תקציר המחקר:

"אלימות במקום העבודה והטרדה גזענית כלפי עובדי ועובדות בריאות […] עלולות להתעצם בסכסוכים מזוינים".

דאוד סבורה כי ההתפרצות הגזענית בשנים האחרונות היא הקצנה של מה שהיא מכנה "גזענות מערכתית", שלדבריה הייתה קיימת במערכת הבריאות מאז ומתמיד

דאוד סבורה כי ההתפרצות הגזענית בשנים האחרונות היא הקצנה של מה שהיא מכנה "גזענות מערכתית", שלדבריה הייתה קיימת במערכת הבריאות מאז ומתמיד. לדבריה: "הרבה שנים אמרו לנו 'אין גזענות במערכת הבריאות', ועכשיו רואים שהיא קיימת – כי היא מתפרצת ובוטה".

כדוגמה לגזענות ולאפליה במערכת, דאוד מציינת כי רק רופאים ערבים מעטים מגיעים לעמדות ניהוליות בכירות, אף שהם מהווים כרבע מכלל הרופאים (למעשה, מנהליהם של חמישה מ־27 בתי החולים בישראל הם ערבים – אך מדובר בבתי חולים קטנים יחסית: המרכז הרפואי זיו בצפת, המרכז הרפואי לגליל בנהריה ושלושת בתי החולים בנצרת).

סטודנטים לרפואה, אילוסטרציה (צילום: iStock / Wavebreakmedia)
סטודנטים לרפואה, אילוסטרציה (צילום: iStock / Wavebreakmedia)

דוגמה נוספת למה שדאוד רואה כ"גזענות מערכתית" היא העובדה שרק 9% מהסטודנטים הערבים לרפואה לומדים בישראל, כיוון שהשאר אינם מתקבלים ללימודים בארץ ולומדים בחו"ל, ורבים מהם לא מתקבלים אחר כך להתמחות בישראל.

מחקר של מכון ברוקדייל מ־2024 מצא כי רק 71% מהסטודנטים הישראלים שלמדו בחו"ל, שרובם ערבים, מתחילים התמחות בתוך חמש שנים מקבלת רישיונם, לעומת יותר מ־90% מהרופאים בוגרי אוניברסיטאות בישראל.

יותר מ־3,500 רופאים צעירים ממתינים כיום להתמחות – רובם ערבים. מספרם עמד על 1,287 ב־2023, זינק בזמן המלחמה בעזה ונמצא כיום בשיא של כל הזמנים. יש רופאים ופעילים חברתיים שסבורים כי בתי החולים מקבלים פחות ערבים להתמחות בגלל האווירה הכללית; פרופסור דאוד אומרת שאינה יודעת אם זה המצב, כיוון שהסוגיה לא נחקרה, אך היא חוששת שזה נכון.

יותר מ־3,500 רופאים צעירים ממתינים כיום להתמחות – רובם ערבים. מספרם עמד על 1,287 ב־2023, זינק בזמן המלחמה בעזה ונמצא כיום בשיא של כל הזמנים

לדבריה: "אין ספק שהגזענות החריפה. זה מגיע מדרגים פוליטיים גבוהים. הממשלה מלבה אותה בהשמצות כמו 'הערבים גנבו את הבחירות', והאנשים ברחוב שומעים וקולטים את המסרים. עובדים ערבים רבים עוברים פגיעות גם מעמיתים, שאומרים עליהם דברים קשים במסדרון, כותבים נגדם בקבוצות ווטסאפ או מגישים תלונות פיקטיביות או קטנוניות לוועדות המשמעת".

"קליניקות לטיפול בפחד"

למרות הכול, דאוד אומרת: "אני אופטימית. העובדה שהגזענות מתפרצת מעל פני השטח מעוררת מודעות. הרבה אנשים מדברים על הגזענות, ואתם בתקשורת מציפים את הנושא. זאת הזדמנות לטפל בה".

פרופ' חגי לוין מופיע עם משפחות חטופים בוועדת הבריאות של הכנסת, 4 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
פרופ' חגי לוין מופיע עם משפחות חטופים בוועדת הבריאות של הכנסת, 4 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אבל מה הפתרונות? מה אפשר לעשות מול התנהגות של מטופלים ועמיתים בשטח? זה לא דבר שאפשר לפתור בחקיקה.
"חינוך והעלאת המודעות בקרב הצוותים. עמידה אסרטיבית על התקנות. אם מטופל מסרב לקבל טיפול מערבים, או מסיבה אחרת כמו צבע עור, עדה או רקע דתי, שיילך למקום אחר. שילוט, תמונות. תלו בהדסה תמונות יפות של רופאים מרקעים שונים, וזאת דוגמה למהלך שמקדם שיתוף.

"וגם שינוי במסרים מלמעלה. כמו שהממשלה הנוכחית מעודדת גזענות, ממשלה אחרת יכולה לשדר מסרים הפוכים".

לדברי פרופסור לוין: "הפתרון צריך להיות מערכתי. תוכנית כוללנית למיגור הגזענות במערכת הבריאות. מינוי אחראים במוסדות בריאות. הטמעה של מענה לגזענות בהכשרת הצוותים הרפואיים. מסרים לציבור. שלטים בבתי החולים, כמו 'בית החולים לא מקבל גזענות כלפי מטפלים ומטופלים'. וגם הפסקת ההסתה שמגיעה מהדרגים הגבוהים במדינה".

"הפתרון צריך להיות מערכתי. תוכנית כוללנית למיגור הגזענות במערכת הבריאות. מינוי אחראים במוסדות בריאות. הטמעה של מענה לגזענות בהכשרת הצוותים הרפואיים"

בשראת מציע את מה שהוא מכנה "פתרונות יצירתיים": "למשל, להצמיד לרופא יהודי צעיר בהתמחות מנטור ערבי, ולהפך, שילמדו להכיר אלה את אלה ולעבוד ביחד.

"אם מטופל לא רוצה טיפול מרופא ערבי, לא צריך לקבל את הבקשה, אבל גם לא 'לנפנף' אותו, אלא לנסות להסביר לו. סירובים כאלה נובעים מקשיים נפשיים אמיתיים, וצריך לעזור למטופלים לטפל בהם. צריך לפתוח קליניקות לטיפול בפחדים שמעוררים גזענות, ולהפנות אליהן את מי שמסרב לטיפול".

בסופו של דבר, כל הרופאים מסכימים שהמענה האפקטיבי ביותר לגל הגזענות הוא שינוי בכיוון הכללי שאליו נושבת הרוח במדינה. לדברי דראושה: "הפתרון הוא חינוך, חינוך וחינוך, וגם – שהקברניטים יסובבו את הספינה שלנו לכיוון אחר.

"תחשוב איזה אפקט מדהים יהיה למינוי רופא ערבי לשר הבריאות, ושיצליח בתפקידו. לאו דווקא אחמד טיבי, זה יכול להיות גם 'טכנוקרט'. במקום שרים ש'מזהירים' מפני רופאים ערבים, תהיה ממשלה שסומכת עלינו. זה יהיה גיים צ'יינג'ר. עוד לא מאוחר לשנות".

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 3,245 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 22 בנובמבר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.